Oliver Fitoussi/Flash90

התחקיר המלא: מה באמת גרם לירידה במספר הקולות של 'יהדות התורה'?

על רקע הירידה בשיעורי ההצבעה בבחירות האחרונות למפלגת יהדות התורה, תחקיר 'המבשר' מגלה כי רובה נרשמה מחוץ לריכוזים החרדיים וכי כשליש בלבד נרשם בתוככי הריכוזים החרדיים • 'חדשות JDN' מגיש את התחקיר המלא - והמסר של סגן השר מאיר פרוש

כתבות נוספות בנושא:

גפני ישתתף בועידה בחסות הקרן שמממנת את הרפורמים בישראל?
מסעיר את הפלסטינים: רוקדים עם כאפיה ונשק בחתונה חרדית • צפו
עיר חדשה בישראל: באר יעקב כבר לא מועצה מקומית
הציבור מסתער על המדפים: המס שיכפיל את מחירי החד פעמי יחול בקרוב
  • איך עושים כל־כך הרבה כסף מסטארט־אפ?

    תוכן מקודם

  • הכירו את "הנשר" שיעזור לכם לצאת מתקופת הגיוס הקשה- כנס חובה

    תוכן מקודם

  • דווקא אחרי תקופת הקורונה- מחר הכנס שיעזור לך לגייס מתורמים חדשים>>>

    תוכן מקודם

  • איך מזהים השקעה שווה ולמי אסור להשקיע?

    תוכן מקודם

מערכת הבחירות האחרונה שהסתיימה לפני כשבועיים וחצי נחתמה עם ירידה משמעותית באחוזי ההצבעה בקרב כלל האוכלוסיה בישראל.

על פי נתוני ועדת הבחירות המרכזית אחוז ההצבעה הסופי של הבחירות לכנסת ה-24 עמד על 67.2 אחוז, המהווים בסך הכל 4,420,677 מצביעים. מדובר בירידה של 4.3 אחוז מהבחירות לכנסת ה-23, שם שיעור ההצבעה עמד על 71.5 אחוז.

לעומת זאת, כשמפלחים את נתוני ההצבעה של יהדות התורה במערכת הבחירות האחרונה על פני קודמתה מגלים ירידה גדולה עוד יותר של 9.5%.

בעוד שבבחירות לכנסת ה-23 הצביעו 274,437 איש ליהדות התורה, במערכת הבחירות האחרונה הצביעו 248,391 איש. ובשפת המספרים: מדובר בירידה של 26,046 קולות בכל רחבי הארץ.

תחקיר 'המבשר' מגלה כי למרות הירידה המספרית הניבטת במצבת הקולות של תוצאות הבחירות, רוב מוחלט של מנין ובנין בקרב ציבור היהדות הנאמנה נותר נאמן להוראת רבותיו, שרי התורה והחסידות שליט"א, קידש שם שמיים בליל הבחירות והצביע לטובת היהדות הנאמנה וכי הירידה בהצבעה החרדית המצביעה באופן מסורתי ליהדות התורה היתה אף קטנה יותר על פני הנתון ששיקף את הירידה הכללית.

הצצה לנתוני הריכוזים החרדיים מגלה כי הירידה שנרשמה בהן באחוזי התמיכה ליהדות התורה קטנה בהרבה מהירידה שנרשמה באחוזי התמיכה ביהדות התורה בשאר ערי הארץ בהן מתגוררות אוכלוסיות כלליות, דתיות ומסורתיות.

והנה המספרים: ירושלים ירדה מ-63,782, ל-58,585, בני ברק ירדה מ– 51,922 ל-50,181, בית שמש ירדה מ- 15,447 ל-15,242, אשדוד ירדה מ-13,731 ל-13,351, אלעד ירדה מ-6571 קולות ל-6264, ביתר עילית ירדה מ-13,588 ל-12,752, מודיעין עילית דווקא עלתה מ-18,926 ל-19,309, חיפה ירדה מ-5604 ל-5042, צפת מ-2656 ל-1943 ועמנואל שירדה מ-631 ל-536.

ובשפת המספרים הכוללת: בריכוזים החרדיים נרשמה ירידה של 9856 קולות שהם 37.8% בלבד (!) מסך כלל הירידה ליהדות התורה בכל רחבי הארץ על פני מערכת הבחירות שקדמה לה וכפי שיובא להלן בהרחבה.

זאת ועוד: גם הירידה שנרשמה בריכוזים החרדיים בדמות 9856 קולות, מטבע הדברים מורכבת בחלקים נכבדים מאוכלוסיה שאיננה נמנית על הקהל המסורתי של יהדות התורה המתגוררת בריכוזים החרדיים לצידו של ציבור מצביעי יהדות התורה – ובדיוק כשם שישנם מצביעי יהדות התורה המצביעים באופן מסורתי למפלגה המתגוררים בריכוזים שאינם חרדיים.

הדברים נכונים בירושלים, בבני ברק, באלעד ובכל עיר חרדית, וביתר שאת בערים מעורבות מובהקות כאשדוד, בית שמש וצפת.

בצפת למשל, באזורים החרדיים המובהקים סיכמו בסיפוק כי שיעור ההצבעה נשאר גבוה והירידה בקולות של 'יהדות התורה' אינה חריגה לנוכח הירידה הכללית בשיעור ההצבעה בכל רחבי הארץ. עם זאת, נרשמה ירידה בקרב קהלים שבעבר לא הצביעו ליהדות התורה ושבמערכות הבחירות האחרונות היתה הצלחה מסוימת בהבאתם להצביע לרשימה החרדית.

הסיבה המרכזית המסבירה היטב את הירידה בלא מעט יישובים ברחבי הארץ היא "חזרה הביתה" של קהלים שהם לא תומכים מסורתיים של יהדות התורה, בעיקר קהלים דתיים לאומיים וחרד"לים שעברו להצביע למפלגתו של בצלאל סמוטריץ' או לחילופין לנפתלי בנט.

הנדידה החוצה של הקהלים שאינם מצביעים באופן מסורתי ליהדות התורה לטובת המפלגות הדתיות היא תוצר ישיר של טראומת סבב א', אז נפתלי בנט נפל מתחת לאחוז החסימה על חודם של 1400 קול, ונגזרת ישירה לקמפיין האגרסיבי שחולל ראש הממשלה נתניהו בקרב אותן אוכלוסיות לטובת צליחתה של מפלגת 'הציונות הדתית' את אחוז החסימה.

שתי הסיבות הללו, שלובו והועצמו על ידי גורמים בימין, הן שהובילו את הקהלים שהצטרפו בסבב ג' וחלקם אף בסבבים קודמים, ליהדות התורה, לנטוש אותה בסבב הבחירות האחרון לטובת האלטרנטיבות הדתיות.

סגן שר החינוך הרב מאיר פרוש אומר בתגובה לתחקיר: "בתורת העסקנות צריך להבין וגם להאמין. אם מישהו החזיק פעם את האות ג' והצביע איתו, על אחת כמה וכמה שהוא עשה זאת פעמיים, יש את כל הצ'אנסים שהוא ימשיך להצביע ג', ואנחנו ביהדות התורה צריכים להשכיל ולהבין לעשות הכל כדי שאלה שבפוטנציאל יכולים להצביע ג', ירגישו טוב עם הנציגים ועם מעשיהם והצהרותיהם, כמובן שלא על חשבון העקרונות של יהדות התורה".

ציר ההתיישבות

עדות לנדידה המאסיבית ניתן למצוא כמעט בכל הערים והיישובים בהן מתגוררות אוכלוסיות דתיות וחרד"ליות. נפתח דווקא בציר ההתיישבות.

כך למשל, בבני נצרים, מושב של מפוני גוש קטיף שהוקם לפני כ-15 שנה בחולות חלוצה, יש אוכלוסייה חרד"לית גדולה ומדובר ביישוב שיש בו כולל אברכים, ת"ת בשם 'נעם נצרים' וישיבה גדולה בשם בני נצרים. בשתי מערכות הבחירות הקודמות תמכו ביהדות התורה כ-60 מצביעים, בבחירות הנוכחיות בשל כניסתה למשחק של מפלגת נעם, התמיכה ביהדות התורה ירדה לקולות בודדים.

תמונה דומה ניתן היה לראות גם היישוב בת עין שביהודה. ביישוב בת עין המונה כמה מאות משפחות נרשמה בעבר תמיכה ביהדות התורה, אולם במערכת הבחירות הנוכחית כוחה של יהדות התורה נחלש בחצי, מכ-1000 מצביעים בבחירות הקודמות, ל-500 בבחירות הנוכחיות. בת עין ובני נצרים מצטרפים לעוד עשרות יישובים קהילתיים קטנים, בעיקר באיו"ש, שהיו מאוכלסים בכמות גדולה של מצביעים חרד"לים.

או היישוב איתמר המורכב מאוכלוסיה אידיאולוגית-ימנית שבבחירות הקודמות תמכה ביהדות התורה עם 46 קולות וירדה לששה בלבד, אלון מורה שירדה מ-27 ל-4 בלבד, אורנית מ-36 ל-16, אלון שבות מ-41 ל-14 בלבד, אלקנה מ-39 ל-9 בלבד ואפרת מ-95 ל-34.

היישוב בית אל מחק הפעם כמעט את כלל התמיכה ביהדות התורה. בסבב הקודם קיבלה יהדות התורה 176 קולות. הפעם 26 קולות בלבד. כך גם בהתנחלות בית אריה שירדה מ-24 ל-12.

כך, בישוב חשמונאים הסמוך למודיעין עילית בו מתגוררת אוכלוסייה דתית לאומית, נרשמה ירידה של כמחצית ממספר הקולות ל -24  קולות.

בטירת יהודה הצביעו ליהדות התורה ארבעה קולות – ירידה של עשרה קולות, בטלמון, התיישבות דתית לאומית בבנימין, נרשם מספר קולות דומה לזה שבבחירות 2015, לאחר עליה מרשימה במערכות הבחירות הקודמות.

מגמה דומה נרשמה במושבים הדתיים לאומיים יצהר, יקיר, ישעי, כוכב השחר, כפר אדומים, כפר גדעון, כפר שמאי, כרם יבנה, וגם בישובים גדולים יותר בעלי אוכלוסייה מעורבת כמו יבנאל, יקנעם עילית, יהוד, כפר יונה, כפר סבא ויבנה.

היישוב עפרה הוא התיישבות על גבול הרי בנימין והשומרון, כחלק ממגמת ההתחזקות של יהדות התורה ביישובים הדתיים לאומיים בפעם הקודמת קיבלה יהדות התורה 28 קולות ביישוב. בבחירות האחרונות קיבלה יהדות התורה שני פתקי הצבעה בלבד.

גם ביישוב עלי, כיישוב מובהק של הציבור הדתי לאומי נרשם פער ניכר: מ-98 קולות בפעם הקודמת לשבעה קולות בלבד במערכת הבחירות הנוכחית.

התמיכה ביהדות התורה בנצר חזני, יישוב של מגורשי גוש קטיף השוכן בסמוך למושב יסודות, נחתכה בחצי מ-18 קולות בפעם הקודמת לתשעה קולות בלבד בסיומה של מערכת הבחירות הנוכחית.

ביישוב קדומים, התיישבות יהודית דתית בשומרון, נרשמה אותה המגמה שנצפתה ברוב רובם של היישובים הדתיים-לאומיים, ומספר הקולות של יהדות התורה ירד מ-63 לחמישה בלבד. ירידה משמעותית מצאנו גם בשעלבים, בשערי תקווה, בשילה, בשוהם, בשבי שומרון, ובקרני שומרון.

בכרמי צור, יישוב קהילתי בהתיישבות בגוש עציון, שהוקם על ידי גרעין תורני מישיבת הר עציון ירדה יהדות התורה מ-24 ל-3 קולות. ביישוב מבוא חורון, התיישבות דתית לאומית בדרך לירושלים, נרשמה ירידה מ-126 ל-62 קולות.

במצפה יריחו, התיישבות דתית מוכרת למדי, היתה ירידה מ-51 ל-9 קולות. במצפה רמון, עיר בה גרעין דתי, נרשמה ירידה מ-140 קולות לשמונה בלבד. גם ביישוב הקהילתי הדתי מרכז שפירא, ירדה יהדות התורה מ-32 לשבעה קולות. מתתיהו, הסמוכה למודיעין עילית, מאכלסת גם חרדים וגם דתיים לאומיים, והירידה בה היא מינורית יותר באחוזים, מ-305 ל-269 קולות. בהתיישבות נווה צוף ירד מספר הקולות מ-14 לארבעה.

נתון מעניין נוסף עולה מהיישוב נווה, שהוקם על ידי תלמידי הרב טאו, ממפוני גוש קטיף. שם כל 140 הקולות שהיו ליהדות התורה בבחירות הקודמות, עברו באופן מלא לציונות הדתית. ביישוב הדתי נווה דניאל היו ליהדות התורה 25 קולות בפעם הקודמת והפעם שמונה.

בנווה מיכאל, יישוב דתי לאומי אף הוא, ליד בית שמש, הירידה היתה מינורית יותר מ-15 ל-10 קולות. ביישוב הקהילתי התורני של הקהילה הדתית לאומית החזקה יותר, נוף איילון, נרשמה גם כן ירידה גדולה מ-73 קולות ל-26.

בהתיישבות נוקדים, יישוב מעורב בו למשל מתגורר גם אביגדור ליברמן, נרשמה ירידה מינורית מ-20 קולות ל-16. ביישוב הדתי נחושה לא היו ליהדות התורה הרבה קולות בפעם הקודמת, 11 בסך הכל, אך הפעם היא ירדה לשלושה בלבד.

ההתיישבות הקהילתית נחליאל מאוכלסת היום על ידי גרעין תורני דתי לאומי, והיא הוקמה למעשה על ידי גרעין של פועלי אגודת ישראל. שם נרשמה ירידה מ-63 ל-28. ביישוב ניצן, בו גרעין של כמה מאות משפחות ממפוני גוש קטיף, נרשמה ירידה מ-23 קולות לארבעה בפעם הנוכחית.

ביישוב מעלה אפרים, התיישבות בבקעה, נרשמה ירידה מ-37 ל-11. במעלה לבונה, התיישבות בשומרון, גם כן לא מדובר בירידה של קולות רבים, אך אחוזים ניכרים, מ-25 לשלושה. כך גם במעלה מכמש שבגבעות בנימין.

כך גם בעיר אריאל שירדה מ-112 בסבב הקודם ל-39 בסבב הנוכחי, אבן שמואל שירדה מ-27 קולות בסבב הקודם ל-12 בסבב הנוכחי, אבני חפץ שירדה מ-20 קולות לחמישה בלבד, אורנית שירדה מ-36 ל-16, אחיעזר – מושב של הפועל המזרחי – שאיבד מ-33 ל-21.

הערים הגדולות

תופעה דומה נרשמה ביישובים רבים אחרים ברחבי הארץ שבבחירות הקודמות הביעו תמיכה גדולה יותר ביהדות התורה לעומת הבחירות הנוכחיות.

מדובר בעיקר בערים ויישובים שאין בהם קולות מסורתיים של יהדות התורה. ביישובים אלו, אם מנתחים את התמיכה ביהדות התורה לאורך השנים, ניתן לראות תמיכה תנודתית שמבוססת ככל הנראה על קהלים שאינם משתייכים באופן מסורתי ליהדות התורה, אלא תומכים בה מפעם לפעם. ניתן להניח שהקמתה של אלטרנטיבה ציונית-דתית שיש בה מרכיבים חרד"לים, לצד החשש מפני נפילתה של הציונות הדתית מתחת לאחוז החסימה, משכה אותם הפעם לעברה של מפלגת הציונות הדתית.

כך מצאנו ירידה משמעותית למשל באשקלון ובבאר שבע. בבחירות תש"פ קיבלה יהדות התורה באשקלון 1268 קולות ובסבב האחרון 528 בלבד. בבאר שבע קיבלה יהדות התורה בסבב הקודם 1360, ובסבב הנוכחי 710 בלבד.

העיר אילת המרכיבה גרעינים מסורתיים רבים רשמה אף היא ירידה של כמעט 50%, מ-185 ל-97 קולות בלבד. באר יעקב ירדה אף היא מ-191 ל-103.

בפתח תקוה נרשמה ירידה של קרוב לאלף קולות, מ-6,346 בפעם הקודמת ל-5,375 בבחירות הנוכחיות, אבל פילוח של ההצבעה מגלה שבקלפיות באזורים החרדיים המובהקים הירידה היתה הרבה פחות משמעותית ועמדה על כ-200 קולות, בשיעור הדומה לירידה הכללית באחוז ההצבעה הארצי. רוב רובה של הירידה, כ-800 קולות, באה בשכונות האחרות של העיר, מקומות בהם קיימים גרעינים תורניים מבורכים אך כאלה שאינם נמנים על הקהל המסורתי של יהדות התורה.

בנס ציונה, השוכנת בין רחובות וראשון לציון, שמרה יהדות התורה על נוכחות נאה יחסית עם 128 קולות בעיר שאינה מוגדרת כחרדית, למרות שיש בה כמה גרעינים של יהודים שומרי מצוות. עם זאת, מדובר בירידה לעומת כל ארבעת מערכות הבחירות הקודמות. בבחירות שהתקיימו בשנה שעברה היו בעיר לא פחות מ-159 קולות ליהדות התורה, ובבחירות שהתקיימו קודם לכן מספר המצביעים ליהדות התורה בעיר עמד על 172.

נשר היא עיר בעלת צביון שאינו דתי, ואין בה כמעט נוכחות דתית. עם זאת, יש בה קהל מסורתי ומעט שומרי מצוות, ובמועצת העיר מכהן נציג אחד מטעם ש"ס. בבחירות הקודמות העניקה נשר 82 קולות ליהדות התורה, בבחירות שקדמו להן 90, 63 ו-95. הפעם זכתה יהדות התורה ל-39 קולות בלבד.

בנתניה נרשמה ירידה מ-3,602 קולות בפעם הקודמת ל-2,960 קולות במערכת הבחירות הנוכחית. הירידה אכן משמעותית, אבל היא מפוזרת על פני שכונות העיר, באזורים שבהם הנוכחות החרדית פחות מובהקת, או כמעט לא קיימת.

גם בעכו ירדה התמיכה ביהדות התורה בקרוב ל-50 אחוזים ובמקום 141 'גימלים' במערכת הבחירות הקודמת, הצביעו הפעם 75 עכואים בלבד ליהדות התורה. בעיר קהילה חרדית ספרדית קטנה, גרעין דתי לאומי הולך וגדל, וציבור מסורתי כמו גם יהודים שאינם שומרי מצוות לצד ערבים המהווים כ-30 אחוז מתושבי העיר.

בקרית אתא קיימת קהילה חסידית קטנה וכמה קהילות חרדיות נוספות. יש בעיר ציבור דתי ומסורתי, לצד הרוב שאינו שומר מצוות לעת עתה. גם שם היתה ירידה במספר הקולות של יהדות התורה, לעומת 749 מצביעים בפעם הקודמת, הצביעו הפעם רק 556 מתושבי העיר ליהדות התורה.

בקרית ביאליק לעומת זאת אין בכלל קהילה חסידית או כזאת המזוהה באופן מובהק עם 'יהדות התורה', ובכל זאת בבחירות הקודמות נספרו בה לא פחות מ-251 קולות ליהדות התורה. בבחירות האחרונות ירד מספר המצביעים ל-175 בלבד.

בעיר מגדל העמק, בה קיים ריכוז משמעותי של קהילות שאינן נמנות על הגרעין המסורתי של יהדות התורה ודתיים לאומיים, ירדה יהדות התורה מ-502 קולות ל-186 קולות. לעומתה, המפלגות הדתיות לאומיות עלו מ-423 קולות ליותר מ-1200 קולות.

מודיעין מכבים רעות, ריכוז גבוה של דתיים לאומיים, נרשמה ירידה מ-313 קולות ל-191 קולות. במזכרת בתיה מתגוררים מעט אוכלוסיה דתית, ומ-40 קולות ירדה יהדות התורה ל-15 בלבד.

מעלות-תרשיחא בצפון, היא עיר מעורבת, ואין בה קהילה חרדית גדולה, וודאי לא כזו הנמנית על הגרעין המסורתי של יהדות התורה, הירידה שם היא מ-143 ל-66 בפעם הזו.

בנהריה, יישוב מעורב מחרדים עד חילוניים, ירד מספר הקולות מ-195 עד 111 קולות הפעם. נוף הגליל, יישוב עם אוכלוסיה חרדית גדולה יחסית, רשם ירידה של כמעט 150 קולות, מ-550 ל-470 – אך לא בקלפיות בשכונות החרדיות.

בקרית אונו, הוכיחו שהמגמה של נדידת קולות דתיים לאומיים מיהדות התורה למפלגות אחרות, אינה בלעדית ליישובי השומרון, ורבים מהקולות הדתיים לאומיים בקריית אונו נדדו גם כן. לעומת 92 מצביעים בפעם הקודמת, זכתה יהדות התורה ל-59 פתקים בלבד במערכת הבחירות הנוכחית.

ירידה במספרי הקולות של יהדות התורה מצאנו גם בתל אביב, בקרית שמונה, בראש העין, בת-ים, גבעת-שמואל, גבעתיים, גדרה, גן-יבנה, גני מודיעין, דימונה, הוד השרון והרצליה, ובאופן משמעותי יותר ברמת גן, בראשון לציון, רמלה, רעננה, שדרות, קרית עקרון, קרית מוצקין, קרית טבעון וקרית ים. מנגד בקרית יערים ובקרית גת נרשמה ירידה קלה למדי.

והיו גם הצלחות בריכוזים חרדיים בתוככי ערים מעורבות. עפולה למשל היא עיר שבה קיימת מערכת יחסים יוצאת דופן בין התושבים החרדיים והלא חרדיים, ולמרות שהקהילה החרדית הולכת וגדלה, התושבים האחרים אינם מרגישים מאוימים מכך.

ואכן, הקהילה החרדית בעיר הצליחה להגדיל את מספר המצביעים ליהדות התורה מ-1,135 בפעם הקודמת ל-1,242 בבחירות האחרונות, וזאת למרות הירידה באחוז ההצבעה והנפילה במספר הקולות ברוב יישובי הארץ האחרים. בהחלט ראוי לציון.

גם ערד הציגה המשך עלייה במספר הקולות, ולאחר שבבחירות הקודמות הצביעו 3,090 מתושבי ערד ליהדות התורה, הפעם עלה מספר המצביעים ל-3,198 כן ירבו.

מועצות ומושבים

התופעה האמורה נכונה גם לגבי מושבים ויישובים קהילתיים קטנים, כמו ברכה, ברקת, בר יוחאי ועוד, שגם בהם, ניתן לראות תנודתיות גדולה בין המפלגות הדתיות בכל מערכת בחירות, תנודתיות שעד היום התחלקה בין יהדות התורה וש"ס, והפעם גם מפלגת הציונות הדתית נוספה למשוואה, וזכתה בחלק ניכר מהקולות שביקשו להגן על המפלגה שלפי הסקרים הייתה בסכנה שלא לעבור את אחוז החסימה.

כך גם במועצות מקומיות בינוניות כאבן יהודה, מועצה מקומית בשרון, בה נחתכה התמיכה ביהדות התורה על פני מערכת הבחירות תש"פ ב-50%, את אור יהודה שירדה בכ-40%, אור עקיבא שאיבדה כרבע מהתמיכה, בית דגן עם ירידה של 50%.

בכפר חב"ד נרשמה בשתי מערכות הבחירות הקודמות עלייה מרשימה במספר הקולות ליהדות התורה, שהגיעה למקום הראשון עם למעלה מ-1,000 קולות, לעומת 204 בלבד בבחירות 2015.

הסיבה לעלייה בהצבעה ליהדות התורה היתה הפעילות המאסיבית של אגודת ישראל ובראשה העשיה המבורכת של סגן השר הרב מאיר פרוש שהשקיע ומשקיע משאבים רבים לרווחת אנשי היישוב וצרכיהם בגשם וברוח לאורך כל ימות השנה, כך שבוחרים שהצביעו בעבר למפלגות ימניות עברו להצביע ליהדות התורה.

בסבב הבחירות האחרון התחלקו הקולות עם עוד מפלגות ימין ובשל כך נרשמה בכפר ירידה בכוחה של יהדות התורה. זה קרה, כאמור, בשל החשש מפני אי-צליחת אחוז החסימה של מפלגת הציונות הדתית.

לאחר שבסבב א' מפלגת 'ימינה' לא עברה את אחוז החסימה על חודם של 1400 קול, ובחסות הקמפיין האגרסיבי מצד ראש הממשלה וגורמים בימין שחזרו וטענו במפגיע שמפלגתו של בצלאל סמוטריץ' עלולה שלא לעבור את אחוז החסימה, קבוצות בחב"ד עברו לסייע למפלגות הדתיות – וכתעתיק מדויק למה שקרה בריכוזים חרד"ליים נוספים ברחבי הארץ.

למרות הירידה, מספר הקולות שקיבלה יהדות התורה גם הפעם גבוה משמעותית מההצבעה ליהדות התורה במערכות הבחירות עד 2015, שנעה כאמור סביב 200 קולות.

גם בקרית מלאכי נרשמה ירידה במספר הקולות בסבב הבחירות הנוכחי לעומת שלושת הסבבים הקודמים של הבחירות, וזאת בדיוק בשל אותן סיבות שצוינו לעיל אודות הירידה בשיעורי ההצבעה ליהדות התורה בכפר חב"ד. ואולם מספר הקולות לג' בקרית מלאכי בבחירות האחרונות היה גדול במידה ניכרת ביותר לעומת בחירות 2015: 117 קולות ב-2015, 570 קולות בבחירות האחרונות.

ביישוב עתלית קיימת התעוררות יהודית בשנים האחרונות. אבל מסתבר שהציבור בעיר אינו נמנה על מצביעי יהדות התורה המסורתיים, ואם בבחירות הקודמות זכתה יהדות התורה ל-39 קולות, הפעם נרשמה ירידה חדה והושגו ביישוב 14 'גימלים' בלבד.

בפרדס חנה נרשם קיצוץ של יותר משליש במספר הקולות של יהדות התורה. המושבה הענקית לא האירה פנים לניסיונות שנעשו בעבר ליישב בה ציבור חרדי, וכל ניצן להקמתה של קהילה חרדית נידון לרמיסה מיידית. ביישוב יש 21 בתי כנסת ושני מקוואות בלבד למרות שמניין תושביו מתקרב ל-50 אלף. בבחירות הקדומות הצביעו 154 מתושבי פרדס חנה – כרכור ליהדות התורה, והפעם עמד מספר המצביעים על 96 בלבד.

המועצה המקומית הדרוזית סאג'ור, שהעניקה ליהדות התורה 129 קולות בבחירות הקודמות ו-139 בבחירות שלפניהן, אכזבה הפעם עם תשעה קולות בלבד ליהדות התורה.

מושב ניר עקיבא, בו מתגוררת אוכלוסייה דתית ומסורתית, העניק ליהדות התורה 27 קולות בבחירות הקודמות ו-20 קולות בבחירות שלפניהן. הפעם נספרו במושב חמישה 'גימלים' בלבד.

בקדימה-צורן, יישוב לא דתי עם נוכחות מסוימת של ציבור שומרי מצוות, ירידה של יותר מ-20 אחוזים, מ-43 ל-33 מצביעים בלבד.

קצרין, עיר עם נוכחות משמעותית של המגזר הדתי לאומי, ברמת הגולן, הציגה גם היא ירידה מ-53 מצביעים בפעם הקודמת ל-19 מצביעים בלבד במערכת הבחירות הנוכחית.

גם בקרית ארבע נצפתה אותה מגמה, בירידה חדה הרבה יותר. בבחירות הקודמות גרפה יהדות התורה לא פחות מ-206 קולות בקרית ארבע. הפעם נספרו ביישוב רק 23 פתקי הצבעה של יהדות התורה.

מבשרת ציון הוא יישוב מעורב, ובו נרשמה ירידה מ-90 קולות ל-50. במושבה מגדל, גם כן יישוב מעורב, לא היו הרבה קולות בפעם הקודמת – 30, אך הם ירדו במחצית ל-15 בפעם הזו.

גם במירון, שהוא יישוב דתי לאומי ברובו (מבחינת בעלי זכות ההצבעה בו), נרשמה ירידה של 30 קולות מה-79 שהיו בה בפעם הקודמת. ביישוב הדתי מעגלים, קיבלה יהדות התורה בפעם הקודמת 33 קולות ועכשיו רק שבעה. מעלה אדומים, יישוב מעורב, רשם ירידה גדולה מ-355 ל-175 קולות.

מסקנות

מהנתונים האמורים בכתבה עולה באופן ברור כי מרכז הכובד של הירידה באחוזי ההצבעה למפלגת יהדות התורה בבחירות האחרונות נרשם בעיקר בערים ויישובים מחוץ לריכוזים החרדיים.

הירידה הדרמטית בערים וביישובים הללו נרשמה בשל העובדה שמדובר בקהלים שאינם מצביעים באופן מסורתי ליהדות התורה אלא נרתמו לחיזוקה במערכת הבחירות הקודמת ואילו במערכת הבחירות האחרונה, על רקע האלטרנטיבות המוצעות לציבור הדתי-לאומי והחשש מפני אי צליחת אחוז החסימה, הם בחרו להעתיק את תמיכתם אליהן.

אמנם אין לכחד כי גם בריכוזים החרדיים נרשמה ירידה באחוזי ההצבעה ליהדות התורה, אולם עדיין מדובר בשיעור דומה ואפילו נמוך יותר משיעור הירידה הכללי שעמדה על 4.3%.

כמו כן, נתחים לא מבוטלים מהירידה בשיעורי ההצבעה של יהדות התורה בריכוזים החרדיים – והדברים נכונים שבעתיים בערים מעורבות מובהקות כאשדוד, בית שמש וצפת – מגולמים ממצביעים רבים שאינם נמנים על הקהל המסורתי של יהדות התורה המתגוררים לצידה של אוכלוסיית מצביעי יהדות התורה, כאלה שבסבב הקודם ביכרו לחזק את רשימת יהדות התורה, והפעם, מהסיבות שצוינו לעיל, בחרו 'לחזור הביתה'.

כתבות קשורות

גפני ישתתף בועידה בחסות הקרן שמממנת את הרפורמים בישראל?
מסעיר את הפלסטינים: רוקדים עם כאפיה ונשק בחתונה חרדית • צפו
עיר חדשה בישראל: באר יעקב כבר לא מועצה מקומית
הציבור מסתער על המדפים: המס שיכפיל את מחירי החד פעמי יחול בקרוב
אילון מאסק ניפץ את שיא העושר העולמי • תחזית: יהפוך להיות הטריליונר הראשון
שלומי בלסם מחדש את קרליבך: אין כאלוקינו
ראשי ישיבת הבקעה שרים "לעולם לא אשכח פיקודיך" של קרליבך
"למען תהיה": אריה שפילמן בסינגל חדש לכבוד בר המצווה של בנו
ראש העיר החרדי עורר סערה: "בנט טוב יותר למגזר מנתניהו"
הארגון ציין ארבעים שנות פעילות; ר"ע מודיעין עילית שיגר מכתב ברכה
באופוזיציה חגגו במליאה: הפסד ראשון לקואליציה במושב הנוכחי • צפו
ברוך דיין האמת: הרה"ח ר' משה חיים מושקוביץ ע"ה מחסידי חב"ד בלוד
שמחת החתונה בחצרות מודז'יץ - ליז'ענסק - וואסלוי • גלריה
היתומים שעתידים להינשא בחודש הקרוב חושפים: "מתביישים לצאת מהבית"
ראש ישיבות באר יהודה הגר"א טופיק השיא את נכדו • גלריה
המאבק, האדישות והכישלון: סיפורה של אלטע פיקסלר • אקטיביזם רצחני
הרמב"ם היומי • הלכות איסורי מזבח פרק א' • צפו
פוסקי ההלכה נפגשו ודנו בנושאים הלכתיים • תיעוד

17 תגובות

  1. בצפת ירידה של יותר מ600 קולות , כולם סיבה אחד הסגר על אומן. אם יש סיבוב חמישי ויסגרו את מירון , ויעשו הופעות לחילוניים וג תשתוק וסמוטריץ יצעק , עוד סכום לא מבוטל יעברו אליו. ובצדק

  2. כל אחד מפרש מה שמתאים לו. זה ברור שהיה מעבר גדול של דתיים לאומים לסמוטריץ נעם ובן גביר, אלו שלא היה להם בית פוליטי מוגדר בעבר ולכן חנו בינתיים ביהדות התורה. עם זאת לא ניתן להתעלם מכך שבריכוזים ליטאיים כדוגמת מודיעין עילית נרשמה עליה ובריכוזים חסידיים יותר כדוגמת ביתר עילית נרשמה ירידה. חוסר ההסכמות בין הפלגים החסידיים ועוד עשו את שלהם והנציגים לא יכולים לברוח מהסקת מסקנות

  3. כל אחד מפרש מה שמתאים לו. זה ברור שהיה מעבר גדול של דתיים לאומים לסמוטריץ נעם ובן גביר, אלו שלא היה להם בית פוליטי מוגדר בעבר ולכן חנו בינתיים ביהדות התורה. עם זאת לא ניתן להתעלם מכך שבריכוזים ליטאיים כדוגמת מודיעין עילית נרשמה עליה ובריכוזים חסידיים יותר כדוגמת ביתר עילית נרשמה ירידה. חוסר ההסכמות בין הפלגים החסידיים ועוד עשו את שלהם והנציגים לא יכולים לברוח מהסקת מסקנות.

  4. מסכים איתך לגמרי…
    נשמע מאוד דרמטי שביישוב כלשהוא התמיכה ירדה בחמישים אחוז,
    מעשרים וארבע קולות לשתים עשרה קולות…
    ובריכוז החרדי רק ארבע אחוז וזה אומר כמה אלפים…
    אל תעבדו על עצמכם בעיניים.
    תעשו שינוי ותעבדו בשביל הבוחרים שלכם,
    ולא תנפנפו כל הזמן שהחכי"ם החרדיים הכי חרוצים במשכן,
    תוכיחו לנו את זה בעשייה לטובתינו!!!

  5. לא חישבו גידול טבעי!
    ובלי קשר זה ירידה גדולה!!!
    גם מה הקשר לדמות לירידה באחוז ההצבעה הכללי?! וכי הם אמונים על דעת תורה?
    אצל הציבור החרדי כל פעם שלא עולים ברמה גבוהה זו ירידה ענקית וכש"כ כשיש ירידה
    תפסיקו עם התירוצים האלו!

  6. טענתי את זה מיד אחרי הבחירות.
    הירידה הוא מחבד ( כישלון של פרוש שמתהדר בהם ללא צדק ) הרב מזוז, חרדל, לא מחרדים מיינסטרים.
    קיבלנו קולות אלה מתנה בבחירות הקודמות, והם כעת חזרו לביתם.

  7. בין הבחירות השניות לבחירות השלישיות שהיה מדובר בהפרש של מספר חודשים בודדים, היו כ10-15 אלף בעלי זכות הצבעה נוספת במגזר החרדי שהלכו והצביעו לג'.

    בבחירות הללו שהתרחשו בהפרש זמן גדול יותר ובעלי זכות ההצבעה במגזר החרדי עלו בכ15-20 אלף לא באה בכלל על ידי ביטוי בתוצאות הבחירות.
    מדובר לא רק בהפסד של כ20 אלף קולות שעברו מיהדות התורה למפלגות אחרות, אלא בהפסד של עוד כ15-20 אלף קולות שלא הצביעו לג' בכלל!

    בסה"כ מדובר בהפסד כולל של כמעט 50 אלף קולות.

  8. אין ספק שההצבעה גדלה בישובים שהם רק ליטאים..
    כמו עפולה ומודיעין עילית
    ישובים מעורבים של חסידים וליטאים יש ירידה גדולה… בכפר חבד בכלל… ביתר צפת וכו
    אגודה לתת את הדין

  9. אני למשל שייכת לקהילה החסידית. תמיד הצבעתי, ואף פעלתי בהתלהבות לג'. לא עוד!
    מדוע? בגלל ההשקפה הבריאותית-החילונית ששודרה מתוך העתונות האגודאית, ובעיקר בגלל התנהגות הנציגים ה ל י ט א י ם ב'יהדות התורה' בתקופת הקורונה.

  10. איפה האינטלגנציה? יש גידול של 12500 מצביעים של יהדות התורה שנהיו עכשיו בעלי זכות הצבעה, כ-ו-ל-ם ח-ר-ד-י-ם וגם הם ירדו כך שחצי אם לא יותר מהמצביעים שירדו הם מהציבור החרדי עצמו.

סגור לתגובות.

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו