אלפי בני ירושלים צעדו במוצש"ק לסדר כי תשא את ראש בנ"י, אחר מיטתו של אחד מנקיי הדעת שבירושלים הגאון רבי אברהם ראטמאן זצ"ל, שהשיב את נשמתו ליוצרה בליל שבת קודש לסדר טהרה לאחר יסורים ממושכים שקיבלם באהבה, ובראשם גדולי וזקני ירושלים שליט"א, כ"ק אדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א.
המנוח נולד לאביו לוחם מלחמת ה' משופריא דירושלם הגאון רבי יעקב ראטמאן זצ"ל מגדולי המחנכים בירושלים ומלמד בת"ת תורה ויראה וממקימי חברת "חנוך לנער" ובעמח"ס אבני שי"ש, ולאמו בת הגה"צ המקובל ר' עקיבה פרוש זצ"ל מגדולי הלוחמים בירושלים, שהוא החדיר את השמירה על מלבושי ירושלים וצניעות הנשים בתכלית, וזכה שעד היום צאצאיו ממשיכים במסורת וצועדים בדרך אבותינו.
בהגיעו לפרקו את נשא את רעייתו ע"ה בת הרה"ח ר' מנחם חיים פטערפריינד זצ"ל, שנסתלקה אך לפני כשני חדשים בכ"ה בטבת, אשת חיל עטרת בעלה, שעמדה לימינו כל הימים בכל פעולותיו הברוכות.
נודע בירושלים כמלמד תשב"ר מומחה, ויש שהגדירו אותו המלמד של המלמדים, כאשר מלמדים עשו אצלו 'שימוש' למלאכת הקודש זו, ע"פ המסורת המקובלת לנו מדור דור.
לאחר עשרות שנים אשר כיהן כמלמד תשב"ר בת"ת קארלין סטולין, בשנת תשמ"ה נמכר הת"ת למשרד החינוך והשמד והתחילו לקחת תקציבים מהשלטון הכופר, ובהוראת מן הגאב"ד בעל המנחת יצחק ובית דינו זיע"א עזב את משרתו לאחר עשרות שנים.
משם המשיך את מלאכתו מלאכת שמים להרביץ תורה לצעירי הצאן בת"ת תולדות אהרן עד לפני כעשור.
שימש כיו"ר הסעד הרוחני יחד עם רעו וידידו הרה"צ ר' מרדכי חעשין אדמו"ר מקאשוי-ירושלים זצוק"ל, כאשר נדדו למרחקים להפצת תורה.
כבר בשנים קדמוניות כשהיה אברך צעיר ניהל גמ"ח, שזה היה דבר נדיר למדי, ואפילו שהפרוטה לא היתה מצויה ובכל זאת חפצו היה לעשות חסד עם כל אחד.
ואהבת את הגר קיבל אצלו משמעות מיוחדת כאשר אימץ בביתו גרים כבניו ממש, ובהגיעם לפרקם חיתן אותם ודאג לכל מחסורם והיה להם לאב.
הבית של ר' אברבהם נודע כ'בית פתוח' לכל, שם היו יכולים למצוא קשיי יום ומצורעים, וסתם שבורי לב שמוצאים שם את מקומם וקונים שביתה שם, והרבנית ע"ה הייתה מטפלת בהם בכל צרכיהם.
בשנים האחרונות שנחלש למאוד התחילו צאצאיו להפיר בו לארגן בייתו מנינים לכבודו, בתחילה סירב ולאחר מכן הזכירו שבבית זה היה 'בית התפילה' של מרן הגאב"ד הגרז"ר בענגיס זצוק"ל, אזי זכו להתפלל שם בצוותא עמו נכדיו וניניו.
מסע הלוויה שיצאה ביתו בבתי נייטין, הספידהו: חתנו, הרה"ח ר' לייביש בלויא שליט"א (שמחתן השבוע את בתו שתחי') בדבריו עמד על עמידתו האיתנה על מסורת ירושלים בחינוך הבנים והבנות ברך אבותינו ורבותינו נבג"מ, ועל גורל החינוך הטהור האחריות המוטלת לחנך הילדים במוסדות כשרים שאינם משועבדים לשלטון ואף לא לוקחים מהם מהשלטון המקומי שטחים, אחיינו, הרה"ג ר' שלום שכנא רובינפיין שליט"א ראש ישיבת בסערות תימן, סיפר שאביו זצ"ל נסתלק ל"ע בדמי ימיו, ומיני אז נטל המנוח על שכמו לחתן את כל אחיו שליט"א.
ומשם הלוויה שיצאה רגלית כאשר המוני תלמידיו שחבים לו את יהדותם מלווים אותו עד להר המנוחות, ויהי נועם הושבת במוצאי שבת.
השאיר אחריו דורות ישרים מבורכים הצודים לאורו והולכים בדרך אבות, מהם מרביצי תורה ויראה.
ת.נ.צ.ב.ה.
