הם מתמודדים עם המחלה הקשה ונאלצים במקביל לעבור דרך חתכתים במאבק לקבלת הזכויות שלהם בביטוח לאומי. הגיע הזמן לפתור את המצוקה שלהם ולחסוך להם את המאבק המיותר

זה התחיל ברעד קל ביד שמאל. אולי הסוכר לא בסדר אולי סתם חולשה חשבה לעצמה שולמית אימא של איילה שהתסמינים התגברו היא שיתפה את איילה בקשיים שהיא חווה וביקשה ממנה את תוכל להתלוות אליה לבדיקה אצל  נוירולוג מומחה.

בתום בדיקה קצרה הרופא המומחה עטה ארשת פנים מעט חמורה. 'יש לי שתי בשורות אחת רעה ואחת פחות. הרעה שהתסמינים מורים בפירוש שלקית במחלת הפרקינסון הבשורה הפחות רעה שגילוי בשלב הזה של המחלה יכול להאט את הקצב שלה בעזרת סל התרופות שעומדות לרשות החולים.

שלומית ואיילה יצאו מהרופא בתחושות קשות. שלומית באמצע שנות ה-60 לחייה הייתה פעילה ועדיין עובדת במשרה מלאה במקום שבו עבדה שנים ארוכות. ההצהרה הראשונה שלה הייתה שהיא תסדר לבדה בטיפול במחלה ומעדיפה בשלב הנוכחי לא להיות לנטל על הילדים. איילה התקשתה להסתיר את הדמעות וביקשה לעזור לאימא אך זו סירבה.

במקביל לבירור על הטיפול התרופתי המתאים, החלה שולמית לפנות למוסד לביטוח לאומי, בתקווה לקבל את הזכויות המגיעות לה. שולמית שמעולם לא נתקלה במוסד לביטוח לאומי, גילתה מהר מאוד שמדובר במלחמה של ממש. הררי טפסים ועדות. פקידים שתפקידם מסתכם בלך ותבוא שוב.. במשך תקופה ארוכה ניסתה שולמית בכוחות עצמה לנהל את המאבק, אך חשה שהיא לא מסוגלת עוד להיאבק לבד כדי לקבל את הזכויות המגיעות לה.

היא התקשרה לאיילה וביקשה ממנה לעזור לה. 'אני מתמוטטת. רציתי לעשות את הכול לבד. דווקא עם הרופאים והתרופות אני מסתדרת מצוין. אבל עם הביטוח לאומי אני פשוט לא מסוגלת יותר להילחם הרמתי ידיים'.

איילה עשתה סבב טלפונים אצל חברות שהוריהם או בני משפחתם נקלעו לסיפור דומה, והגיע למסקנה שלבד זה לא יעבוד צריך פה את העזרה של המקצוענים 'שלכם מימוש זכויות רפואיות' שיודעים לנהל את הקרב מול הביטוח לאומי ולהבטיח לאימא שלו את הקצבה המגיעה לה.

שלומית ואיילה פנו ל'שלכם' וקיבלו מענה מהיר. תוך מספר שבועות בודדים החלה שולמית לקבל את הקצבה והראש שלה היה פנוי להתמודדות הרפואית עם מצבה. את הבירוקרטיה היא הותירה ל'שלכם'. המומחים של 'שלכם' הצליחו כבר בשלב הראשון לאשר זכאות של 40% נכות לאם והחזר רטרואקטיבי על כל החודשים שבהם לא שולמה לה הקצבה. בביטוח לאומי נאלצו לאשר לאלתר הפקדה של סכום של כ-55,000 שקלים בחשבונה של האם. והסדרת קצבה קבועה של כ-4,500 שקלים.

בתמונה: המכתב המבשר את הזכאות לתשלום מהמוסד לביטוח לאומי

במכתב תודה שהיא שיגרה ל'שלכם' היא כתבה: "הרגשתי בקרב אבוד, המאבק סחט ממני את כל הכוחות אתם הצלתם אותי. הראש שלי היום פנוי לנכדים לספורט וגם לדאוג לבריאות שלי. הרופא שלי טען שהמאבק שניהלתי היה יכול לפגוע באופן בלתי הפיך במצבי הבריאותי 'את צריכה שקט נפשי כדי להתמודד עם המחלה' אמר.

אם גם אתם נחשפתם לסיפורו של בן משפחה חבר או מכר, שחלילה חלה במחלה קשה, ומתמודד עם סבל כפול של מאבק במחלה ומאבק למיצוי זכיותיו, תפנו אותם אלינו והמומחים שלנו יחסכו לו את המאבק המיותר בבירוקרטיה של הביטוח לאומי