במקרה שנפצעתם בעקבות אחת מהסיבות לעיל אתם רשאים לתבוע את חברת הביטוח של המעביד, כאשר הפיצויים הצפויים בסוף הליך שכזה מגיעים למאות אלפי שקלים ואף יותר

שמעון עבד לפרנסתו במפעל כימי, באחד הימים במהלך עבודתו, מכונה כבדה נפלה עליו וגרמה לפציעתו הקשה. לאחר דין ודברים הוא הוכר כנפגע עבודה, והוא מקבל קצבה חודשית מביטוח לאומי בסך 5,000 ש"ח בחודש ובנוסף קיבל מאות אלפי שקלים באמצעות חברת הביטוח של מקום עבודתו.

יעקב היה נהג הובלות במשך שנים רבות, באחד הימים בעת פריקת סחורה מהמשאית נפל ושבר את רגלו. התאונה הוכרה כתאונת דרכים ותאונת עבודה ויעקב נהנה היום מקצבה חודשית מביטוח לאומי וזאת מעבר לפיצויים שקיבל מחברת הביטוח של המשאית.

את הנתונים הבאים מצמרר לקרוא, אבל חשוב ומומלץ כן לעשות זאת. אלפי אנשים בישראל נפגעים מידי שנה בתאונות עבודה או ממחלות מקצוע שונות. למרבה הצער, רבים מהם כלל לא מודעים לזכויותיהם לקבלת פיצוים בעקבות הנזקים שנגרמו להם שיסייעו להם לחזור לשגרת חיים. בדיוק בשל כך, עו"ד נתנאל רוט, העוסק בדיני נזיקין ובהגשת תביעות מול חברות הביטוח בציבור החרדי, שם לו למטרה לעשות הכל על מנת שכל נפגע יקבל את מלוא הסכום המגיע לו לפי חוק.

ראשית, דורשים פיצוי

"כל נפגע עבודה, יכול לדרוש פיצויים על תאונה שהתרחשה כתוצאה מעבודתו. על מנת לקבל פיצויים, יש להוכיח כי מדובר בתאונת עבודה, והכוונה היא לתאונה שהתרחשה בזמן העבודה או עקב העבודה. לאחר מכן יש להוכיח כי התאונה גרמה נזק קבוע או זמני לעובד", מסביר עו"ד נתנאל רוט ומפרט: "חוק הביטוח הלאומי לנפגעי עבודה קובע שני תנאים מצטברים להכרה בתאונת עבודה: הראשון הוא זמן. זהו מבחן עובדתי: האם בעת קרות התאונה היה הנפגע בעת חופשה או בדרך לעבודתו, במהלכה או בחזור ממנה. המבחן השני הוא 'עקב העבודה' – כלומר האם התאונה נגרמה עקב עבודתו של העובד. המבחן הקובע הוא מבחן הקשר הסיבתי, האם התאונה נגרמה אך ורק בגלל העבודה, או שמא התרחשות הנזק במקום העבודה הייתה בסך הכל זירת אירוע, אך לא הגורם להיווצרות הנזק". כך לדוגמא: נחום שקיבל אירוע לב שאירע במקום עבודתו, הוכר כנפגע בתאונת עבודה, לאחר התערבותו של עו"ד רוט, רק לאחר שהוכח כי האירוע הלבבי קשור לעבודתו ולאחר שהתברר שלא היה לא רקע תחלואי קודם.

המעביד התרשל כלפי – מה עושים?

חשוב לדעת שעל המעביד חלה חובה לספק לעובד סביבת עבודה בטוחה ומוגנת

כלומר, נעליים מתאימות, כפפות במקרה הצורך, הדרכות שוטפות ועוד.

בנוסף, לא מעט פציעות נגרמות עקב מכונה לא תקינה, או שאביזרי הבטיחות שלה אינם תקינים. אנו עדים לפציעות חמורות וקשות כמו קטיעות וכדומה.

במקרה שנפצעתם בעקבות אחת מהסיבות לעיל אתם רשאים לתבוע את חברת הביטוח של המעביד, כאשר הפיצויים הצפויים בסוף הליך שכזה מגיעים למאות אלפי שקלים ואף יותר.

 תאונת עבודה או מחלת מקצוע?

"תחת קטגורית תאונות עבודה נכנסות פגיעות שונות שהעובד נפגע במהלך עבודתו. הסוג השני של תאונת עבודה הינו מחלות המוכרות כפגיעת עבודה כמו: ירידה בשמיעה עקב חשיפה לרעש, סרטן העור בשל חשיפה לשמש, צרידות כרונית למורים, פגיעה בכף היד כתוצאה מהקלדה ממושכת וכדומה. לרוב פגיעת העובד כתוצאה ממחלת מקצוע, הינה מורכבת יותר ומצריכה וועדות רפואיות לקביעת דרגת נכות. שימו לב כי ייתכן גם פגיעה נפשית ולא רק גופנית.

במידה ונפגעתם במסגרת עבודתכם, ראשית כל יש להגיש תביעה למוסד לביטוח הלאומי וזאת לצורך קבלת דמי פגיעה לתקופה של עד 3 חודשים בהם לא הייתם בעבודה. יחד עם זאת, חשוב לבדוק האם ברשותכם פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה, פוליסת תאונות אישיות וזאת בכדי לתבוע גם את חברת הביטוח. מעט יודעים, כי במקרה של פוליסה אישית של אובדן כושר עבודה או תאונות אישיות ניתן לקבל פיצוי גם מחברת הביטוח וגם מהמוסד לביטוח לאומי  כך לדוגמא אדם שרכש 2 פוליסות של אובדן כושר עבודה יוכל לקבל פיצוי חודשי  מ-2 הפוליסות במקביל.

חשוב לציין, כי הפרוצדורה דורשת ידע רב וניסיון מקצועי. החל מהרגע הראשון שלאחר התאונה, דרך מילוי הטפסים השונים ועד להופעה בפני הוועדה הרפואית. בכל השלבים חשוב לקבל ייעוץ משפטי, מעורך דין העוסק ומומחה בתחום.
מלאו פרטים כאן לקבלת ייעוץ