בעקבות ההדים הרבים לכנסי הזעקה והמחאה של יד לאחים נערך כנס מיוחד באשדוד • אדמו"רי ורבני העיר כיבדו את האירוע בהשתתפותם ונשאו דברים חוצבי להבות אודות חשיבות המאבק במיסיון • למעלה מחמש מאות משתתפים האזינו לעדות מכלי ראשון על פעילות המיסיון ורותקו לפאנל עם פעילים מרכזיים שסיפרו על הצלחת פעילות המנע

על אף מזג אויר הסוער והגשום, התייצבו ביום חמישי האחרון כ-500 מבני הקהילה החרדית באשדוד לכנס זעקה והסברה מיוחד במינו שערכה 'המחלקה למאבק במיסיון' ביד לאחים.

הכנס נערך בעקבות קול קורא עליו חתמו אדמו"רי העיר, הרבנים הראשיים של העיר, הגר"י שיינין, הגר"ח פינטו, ועליהם הצטרפו האדמו"רים לבית אבוחצירא והגר"ש טולדנו והגר"א רווח. היה זה הכנס השלישי בסדרת הכנסים החדשה של הארגון שנועדו לפתח את המודעות הציבורית של יראי ה' וחושבי שמו לפעילות המיסיונרית ההרסנית ולקרוא להירתם שכם אחד לפעילות מחץ נגדית.

את הכנס פתח המנחה הרה"ג ר' חיים דויטש, מבכירי המרצים ביד לאחים. על יסוד דברי חז"ל "כל ישראל ערבים זה לזה" חידד הרב דויטש את חובת הערבות החלה על כל יהודי להציל יהודים תועים מפני סכנת המיסיון האורבת להם בעיר.

את מסכת הנאומים פתח הגרח"פ הורביץ שליט"א, דיין דחסידי בעלזא בעיר שהקדיש את תורף דבריו למאבק הניטש בין כוחות הקדושה והטומאה. "כוחות הטומאה שרוצים לתפוס עוד נשמה יהודית ועוד נשמה יהודית", קרא ברגש. בדבריו קרא לכל הנוכחים להירתם למאבק בנחישות "ולא להתפעל מכוחות הטומאה והס"מ של המיסיון והמשאבים האדירים שהוא משקיע לכך", בקוראו על כל הנרתמים למלחמת מגן זו את קביעת חז"ל "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא".

הגר"ש הכהן גרוס שליט"א, רב דחסידי גור, פתח את דבריו בציטוט ההלכה הנפסקת בשולחן ערוך על החובה להציל יהודי משמד עד שמחללים שבת על כך. הגר"ש גרוס הצביע בכאב על התרחבות הפעילות המיסיונרית וזליגתה המחרידה לתוככי השכונות החרדיות ומנגד הפליא בשבח הפעילויות החשובות של יד לאחים כתריס בפני הפורענות. "אם נפעל בנחישות נוכל להצליח", קבע בהפנותו אצבע לערים שבהן פעלו בעקביות ובנחישות והביאו לצמצום הפעילות המיסיונרית, עד כדי השבתתה המוחלטת.

רבה הראשי של אשדוד, הגר"י שיינין שליט"א, נשא נאום חוצב להבות על גודל השעה והאחריות הגורלית המונחת על כתפו של כל מי שלבו ער. בראש דבריו העלה מרא דאתרא על נס את דמותו של מייסד יד לאחים, הגאון רבי שלום דב ליפשיץ זצ"ל, ושרטט קווים מימי שבתם יחד בשבת תחכמוני בימי חורפם. "הוא היה מתמיד עצום ועם זאת היה פועל ומפעיל אחרים". בתוך כך התרפק על המאבקים ההרואיים בהם הוא עצמו נטל חלק ושיחזר את המאבק בשנת תשכ"ב שבמהלכו זכה לקדש שם שמים כשפרץ לתוך המבנה המבוצר של המיסיון ונעצר על ידי המשטרה.