הדמית האולם המרכזי של המוזאון.

בהשקעה של מיליוני שקלים: המוזיאון הראשון בלוד יחנך על גבי הפסיפס הגדול בישראל

בלוד, המכונה גם "עיר התנאים" הולכות ונשלמות בימים אלו ההכנות לפתיחתו של המוזיאון הראשון בעיר שיוקם מעל לפסיפס הגדול ביותר בארץ. ראש העיר רביבו: "מדובר באזור עם ממצאים יהודים. לוד היא עירם של גדולי התנאים". המוזאון נמצא במרחק של פחות מ-2 קילומטרים משכונת 'גני איילון' החרדית

עיריית לוד נערכת בימים אלו לחנוך את מרכז המבקרים ו"מוזיאון הפסיפס", שבנייתו הולכת ונשלמת בצפון-מזרח העיר, בסמוך לכניסה ללוד מצומת גינתון. מדובר בפסיפס הגדול והמרהיב ביותר בישראל, שאותר בשנת תשנ"ו (1996 למניינם). ככל הנראה הוא היה שייך לוילה רומאית רחבת ידיים. גודלה של הרצפה כ-180 מ"ר והיא מתוארכת לתקופה שלאחר חורבן בית שני. על הרצפה איורים של דגים, צמחים, ציפורים, בעלי חיים וכלי שיט מאותה תקופה.

הפסיפס התגלה כאמור לפני כ-25 שנה, אך בשל חוסר תקציב בזמנו הוא כוסה בעפר. לפני 11 שנים הוא נחשף לציבור, נשלח לירושלים לשם שימורו וחלקים ממנו נשלחו לתצוגות במוזיאון הלובר בפריז, במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק, בארמיטאז' בפרטרבורג שברוסיה ועוד.

יש לציין כי בלוד עצמה – שמכונה בפי רבים "עיר התנאים" – ובסביבתה נמצאו עתיקות רבות מימי הפאר והזוהר של לוד. ראש העיר לוד עו"ד יאיר רביבו אמר: "לוד היא אחת הערים העתיקות בעולם, והיא העיר היחידה בארץ שהיתה מיושבת ברצף בכל אחת מהתקופות הארכיאולוגיות וההיסטוריות. זו עירם של גדולי התנאים: רבי עקיבא ורבי טרפון, רבן גמליאל, רבי אליעזר בן הורקנוס, אלעזר המודעי, רבי חמא, רבי יוסי, רבי יהודא בר עילאי, רבי אחא ועוד… המוזיאון הזה יהיה הראשון בשורה של פרויקטים הקשורים לחשיפת העבר המפואר של לוד, כולל בניית 'אדרבה לוד' שיספר על ההיסטוריה המפוארת מאוד שלנו, בתקופת היותה של לוד אחרי חורבן בית שני, השניה ל'יבנה וחכמיה' ולאחר מכן בין פטירת רבן גמליאל למרד בר כוכבא, למשך 70 שנה היא אף למרכז היהודי התורני החשוב ביותר בעולם כולו".

עוד לדברי רביבו "כשהרימו את הפסיפס כדי להטיסו להצגה במוזיאונים נחשבים בחו"ל, מצאו תחתיו כלי אבן, מה שמעיד כי היה מדובר בשכונה יהודית שבה השתמשו בכלי אבן שאינם מקבלים טומאה, בדומה לממצאים בעיר העתיקה בירושלים. חשוב לי להדגיש שהראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ"ל ורבה של לוד הרב נתן אורטנר זצ"ל קבעו 20 שנה לפני מציאת הפסיפס, כי בלוד של ימינו מחוייבים בקריאת המגילה גן ב'פורים דפרזות', על סמך הנאמר במסכת מגילה שלוד מוקפת חומה מימות יהושע בן נון".


ראש העיר רביבו מפקח על ההכנות.

כאמור, בתקופה הקרובה, בשיתוף עיריית לוד והחברה הכלכלית שלה, רשות העתיקות והתורמים וייט ולאון לוי, ייחנך מוזיאון ומרכז מבקרים ייחודי שהוקמו על הפסיפס וישתרעו על שטח 1,300 מ"ר אשר אותו יקיף גן ציבורי לרווחת התושבים. במהלך העבודות לבניית מרכז המבקרים, התגלה פסיפס צבעוני ומרשים נוסף בין כ-1700 שנה וגם הוא יוצג במוזיאון.

אתר הפסיפס והמיקום שבו מוקם המוזיאון נמצא במרחק של פחות מ-2 קילומטרים משכונת 'גני איילון' המאוכלסת בציבור החרדי, במזרחה של העיר, ובמרחק קצר משני הכבישים המרכזיים בישראל: כביש מספר 1 המקשר בין תל אביב לירושלים וכביש מספר 6 המחבר בין צפון הארץ לדרומה. מיקום האתר המרכזי מאפשר רמת נגישות גבוהה ומהוה את הפיכתו לאתר בעל עניין כלל ארצי.

מיקומו אף יאפשר לקשור אותו למסלול תיירותי שיכלול מספר אתרים היסטוריים בעיר. אחד האתרים ההיסטוריים הנוספים, הוא 'אדרבה לוד' שאותו הזכיר ראש העיר בדבריו. 'אדרבה לוד" עתיד להיות מרכז מבקרים חינוכי-תיירותי לאומי אשר יציג את אחד מהפרקים המסעירים ומרתקים בתולדות העם היהודי – תקופת התנאים, שחלק מרכזי ממנה התרחש בלוד.

הפסיפס עתיד להיות מוצג באתרו לקהל הרחב ולתושבי לוד בפרט, מטרת המרכז – לאפשר לקהל המבקרים במקום לראות ולחוות את הפסיפס מזוויות שונות ולהתרשם מיופיו הייחודי. המרכז יבקש לחבר את התושבים והמבקרים למורשת התרבותית החשובה של העיר לוד.


הפסיפס.


הדמית האולם המרכזי של המוזאון.

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

דילוג לתוכן