הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (שלישי) את דו"ח מדדי איכות החיים המנתח את 16 הערים הגדולות בישראל שבהן מתגוררים יותר מ-100 אלף תושבים. בדו"ח נבחנו שורת מדדים שמצביעים על איכות חיים – דוגמת תוחלת החיים, שביעות הרצון מאזור המגורים, מהמצב הכלכלי ותחומים נוספים. יצאנו לבדוק מה ניתן ללמוד על הערים החרדיות מהדו"ח?
מהבדיקה עולה כי מבין עשר הערים בהן איכות החיים גבוהה לא נמצאת אפילו עיר אחת בה קיים ריכוז חרדי גבוה. העיר החרדית הראשונה היא בני ברק שהגיע למקום ה-11 בלבד. אחריה ניתן למצוא את העיר המעורבת בית שמש שנמצאת במקום ה-12. העיר ירושלים סוגרת את הרשימה וממוקמת במקום האחרון במדד איכות החיים.
בני ברק נמצאת בקבוצת הערים עם ציון בינוני במדדים. מתוך 40 מדדים הזמינים לעיר, ב-22 מדדים מצבה של העיר טוב יותר מהממוצע הארצי, וב-18 מדדים מצבה פחות טוב.
כצפוי, בני ברק מובילה בשביעות הרצון מהחיים, תופעה הבולטות בכל סקרי איכות חיים הנערכים בישראל המצביעה על רמת שביעות הרצון הגבוהה יחסית הנמדדת בציבור החרדי. תושבי העיר מובילים בין 16 הערים הגדולות בישראל בשביעות הרצון מהעבודה, בשביעות רצון מהחיים, בציפיות ביחס לעתיד (78.6%, לעומת 55.8%) ובשביעות רצון מהאיזון בין עבודה לתחומים אחרים.
בנוסף בני ברק מצטיינת גם במדדים בריאותיים ובראשם המספר הנמוך ביותר של מקרי סרטן חדשים בקרב גברים ונשים וכן באחוז הנמוך ביותר של עודף משקל בכיתות א' ו-ז'. מדד נוסף בו מובילה בני ברק ביחס לערים הגדולות הוא שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת ה-22. לעומת זאת, שיעור התעסוקה בעיר נמוך מהממוצע (46.9% לעומת 61.1%) וכך גם ההכנסה החציונית.
העיר שמדורגת אחרי בני ברק ברשימה היא בית שמש אשר מובילה באמון במערכת הבריאות, בהערכה עצמית של בריאות, בתחושת הערכה מבני משפחה, בתחושת יכולת להתמודד עם בעיות ובעיסוק בפעילות התנדבותית. עם זאת, בית שמש בלטה לרעה במדד צפיפות הדיור בחדר שעומדת על 1.23 נפשות לעומת 0.86 בממוצע הארצי.
כאמור, ירושלים מאיישת את תחתית המדד וממוקמת במקום ה-16. העיר נמצאת בקבוצת הערים עם ציון כולל נמוך במדדי איכות חיים. מתוך 51 מדדים הזמינים עבור ירושלים, ב-16 מדדים מצבה טוב יותר מהממוצע הארצי, וב-35 מדדים מצבה פחות טוב מהממוצע.
הבירה ירושלים מובילה באחוזים הנמוכים ביותר של תחושת הבדידות ותחושת הדיכאון כאשר לפי נתוני הלמ"ס, תחושות הבדידות והדיכאון בבירה נמוכות מהממוצע הארצי,
המדדים בהם בלטה הבירה לרעה – שיעור תמותת התינוקות ל-1,000 ילודים אשר גבוה מהממוצע הארצי, שביעות הרצון מאזור המגורים נמוכה, שיעור האבטלה הממושכת גבוה מהממוצע הארצי (25.3% לעומת 17.4%), שיעור הנגישות למחשב נמוך (77.4% לעומת 83.8% בממוצע הארצי), ותחושת האפליה גבוהה מהממוצע.
16 הערים הגדולות בישראל שאותן ניתח הדו"ח הן (לפי דרוג איכות החיים) – כפר סבא, רמת גן, רחובות, תל אביב-יפו, ראשון לציון, חולון, פתח תקווה, באר שבע, חיפה, נתניה, בני ברק, בית שמש, אשקלון, אשדוד, בת ים וירושלים.
ברוב מדדי איכות החיים מובילה כפר סבא שבשרון בהשוואה לשאר הערים הגדולות, ומצבה ב-30 מדדים נחשב גבוה מהממוצע הארצי. בין היתר מדובר בתוחלת החיים של תושבי העיר שעומדת על 84.8 שנה בממוצע אל מול ממוצע ארצי של 82.8 ובשביעות הרצון מאזור המגורים שלהם ומהדירה שבה הם גרים.
