המאבק בקורונה נמשך והמהפך של צפת מעיד עד כמה העברת הסמכויות לרשויות המקומיות יכול לסייע ולקצר את התהליכים הסבוכים במאבק נגד התפרצות הנגיף.
לפני כחודש החליט ראש עיריית צפת שוקי אוחנה על מעבר לטיפול עצמאי של עיריית צפת בנגיף הקורונה. לאחר שהבין כי משרד הבריאות חדל מלבצע חקירות אפידמיולוגיות ולפרסם את מסלולי הנדבקים וברגע שראה איך עירו הופכת לאדומה יותר ויותר החליט אוחנה על שינוי השיטה.
בתוך 24 שעות הקימו בעיריית צפת מוקדים ייעודיים לטיפול בכל הנושאים: חקירות אפידמיולוגיות אישיות, פרסום מסלולים ברשתות החברתיות, קבוצות הוואטסאפ ואפילו בהודעות קוליות לטלפונים הכשרים, מוקד מיוחד שפונה לכל אחד מהחולים המאומתים ובודק האם יש צורך בסיוע, קניות, תרופות וכו', שירותי הרווחה המשיכו הפעילות מול הקשישים ונתמכי הרווחה, יחידת הפיקוח תוגברה, הגבירה את הסיורים והאכיפה בשטח ופעילות ההסברה נמשכה סביב השעון לכל המגזרים המרכיבים את האוכלוסייה בצפת.
כמו כן מידי יום עובר כרוז בשכונות עם הנחיות מפורשות, חוברות הסברה מחולקות מדלת לדלת והערכות מצב מתקיימות מידי יום. התוצאה: מעשרות חולים חדשים מידי יום ל3 בלבד ביממה האחרונה (יחס הבדיקות החיוביות עומד על 2.97% בלבד- הרבה מתחת לממוצע הארצי) ובתוך חמישה ימים מעיר אדומה מאוד, הפכה צפת לעיר צהובה וכעת כשבוע לאחר מכן הפכה צפת עם כל המורכבות והפסיפס האנושי שבה לעיר ירוקה.
לרגל המעבר לעיר ירוקה עובדי העירייה יצאו למרפסות בבניין העירייה עם שלטים ובלונים והריעו לתושבים על שיתוף הפעולה. בצפת שמרו על האוכלוסייה המבוגרת והעיר שהייתה הראשונה להקצות שעות נפרדות לאוכלוסייה המבוגרת ברשתות המזון ממשיכה לבצע זאת עד היום והתוצאה? 2 חולים בלבד מעל לגיל 80.
ההצלחה של עיריית צפת משמעותית הרבה יותר נוכח הרכב האוכלוסייה בבירת הגליל. בצפת חיים כ 40,000 תושבים כאשר אחוזים לא מבוטלים הינם חרדים, עולים חדשים מרוסיה אתיופיה, כ-3,000 אנגלוסקסים ואפילו שכונה מוסלמית. ההרכב המיוחד של צפת מציב אתגר גדול במיוחד שגם אותו הצליחו לנצח בעיריית צפת.
ראש עיריית צפת שוקי אוחנה ציין: "העיר צפת עם כל המורכבות שלה הפכה לירוקה בזכות העבודה המדהימה של עובדי העירייה שלקחנו על עצמנו את האחריות וניהול המאבק בנגיף, אני פונה לממשלת ישראל- תנו לנו ראשי הערים לנהל את המאבק ולקבל את ההחלטות בערים שלנו, אנחנו יודעים מה נכון ומה טוב לעירנו".
