נושא שילוב החרדים במערכת ההשכלה הגבוהה מוגדר כמשימה לאומית, אך התוכניות שהובילה המועצה להשכלה גבוהה כדי להגדיל את מספר הסטודנטים החרדים היו לקויות ולא אפקטיביות. המועצה לא עמדה ביעדים שהציבה לעצמה ולא יצרה שינוי משמעותי בציבור החרדי, לא הצליחה לעודד גברים חרדים לפנות ללימודים אקדמיים והפנתה רבים ללימודי הוראה אף שהשוק מוצף — כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שני).
המגזר החרדי היווה 11% מהאוכלוסייה בישראל בשנת 2015, ועל פי תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעורו צפוי לעלות ל-20% בשנת 2040 ול-32% בשנת 2065. נתוני הלמ"ס מצביעים על שיעור תעסוקה נמוך במגזר החרדי, ובמיוחד אצל הגברים: בשנת 2013 כ-56% מהגברים החרדים בגילי העבודה היו מועסקים, לעומת כ-90% בציבור הגברים היהודי שאינו חרדי. גם ההכנסה הממוצעת וההכנסה החציונית במגזר החרדי בשנת 2014 היו נמוכות באופן משמעותי מאלו של יהודיים לא-חרדיים.
תעודת בגרות ותואר אקדמי הם לא פעם מפתח למציאת תעסוקה איכותית שתשפר את הכנסת העובד ותבטיח לו ולמשפחתו רמת חיים נאותה והיחלצות ממעגל העוני. אך חלק ניכר ממוסדות הלימוד החרדיים לגילי תיכון – ובייחוד לבנים – מתמקדים בלימודים תורניים, ואינם מלמדים מקצועות ליבה או שהם מלמדים מקצועות אלו באופן חלקי. בשנת 2014 רק 5% מהגברים החרדים וכ-16% מהנשים החרדיות בני 19-35 היו זכאים לתעודת בגרות – שהיא אחד מתנאי הקבלה ללימודים אקדמיים – לעומת כ-50% מהיהודים הלא-חרדים וכ-65% מהיהודיות הלא-חרדיות. גם שיעורם של בעלי תואר אקדמי במגזר החרדי היה נמוך מאוד בהשוואה למגזרים יהודיים לא-חרדיים: בשנת 2014 רק כ-2% מהגברים החרדים וכ-8% מהנשים החרדיות בני 25-35 היו בעלי תואר אקדמי (לעומת כ-28% מהגברים היהודים החילונים וכ-43% מהיהודיות החילוניות).
דו"ח המבקר טוען כי צבר של חסמים מקשה על חרדים להתקבל ללימודים אקדמיים, להתמיד בהם ולהצליח, ובכלל זה הרקע הלימודי הקודם שלהם, שוני בהרגלי למידה, וכן היותם בעלי משפחות כבר מגיל צעיר יחסית.
מבדיקה שערכה הלמ"ס לפי בקשת משרד מבקר המדינה עולה כי פערי התעסוקה וההכנסה בין חרדים ובין לא-חרדים מצטמצמים מאוד כאשר מדובר במי שלמד לימודים אקדמיים.
במטרה להגדיל את השתלבות המגזר החרדי בשוק התעסוקה ואת הפריון בשוק העבודה הקצתה המדינה משאבים ייעודיים לשם שילוב חרדים בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה: באוקטובר 2010 ובספטמבר 2016 חתמו הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה ומשרד האוצר על הסכמים רב-שנתיים, שלפיהם יוקצו כ-1.7 מיליארד ש"ח במצטבר לשם שילוב המגזר החרדי בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה בשנות הלימודים התשע"ב-התשפ"ב (2011 – 2022).
בהתאם לכך יזמו והפעילו ות"ת ומל"ג תוכניות להנגשת ההשכלה הגבוהה למגזר החרדי: בשנים התשע"ב-התשע"ו (2011 – 2016) הן הפעילו את התוכנית הראשונה, והתחייבו להפעיל בשנים התשע"ז-התשפ"ב (2016 – 2022) את התוכנית השנייה (להלן – התוכניות או התוכנית). לפי התוכניות, המוסדות להשכלה גבוהה היו אמורים להקים בקרבתם מסגרות לימוד לחרדים שבהן יתקיימו לימודים אקדמיים במתחמים נפרדים לנשים ולגברים . ועדת היגוי משותפת שהקימו ות"ת ומל"ג ליוותה את ביצוע התוכניות (להלן – ועדת ההיגוי). בשנים התשע"ג – התשע"ז (2012 – 2017) הקצתה ות"ת לתוכניות 619 מיליון ש"ח, ומהם נוצלו 556 מיליון ש"ח (כ-90%).
לפי הנתונים במסמך, 44% מכלל הבוגרים החרדים בשנים 2017-2012 היו נשים שלמדו הוראה. אלא שבקרב האוכלוסייה החרדית 86% מבוגרי המוסדות להכשרת עובדי הוראה אינם מועסקים במקצוע בתוך שנתיים מסיום הלימודים. לפי נתונים שמסרו נציגי משרד החינוך למשרד מבקר המדינה, מורות חרדיות רבות אינן מועסקות במקצוען. בכל שנה מסיימות את לימודי ההוראה (לא בהכרח אקדמיים) כ-6,500 בוגרות חרדיות, ואילו מערכת החינוך החרדית אינה זקוקה ליותר מ-1,500 מורות.
מקרן ק.מ.ח (העוסקת בשילוב חרדים בהשכלה ותעסוקה) נמסר בתגובה לדו״ח המבקר: "דו"ח המבקר שמתריע על טיפול לקוי בבעיית הנשירה של סטודנטים חרדים ממערכת ההשכלה הגבוהה, הוא נורת אזהרה וקריאה לפעולה מיידית, לכל העוסקים בשילוב חרדים בהשכלה ותעסוקה. לצערנו, גורמים שונים – חלקם מתוך האקדמיה, במקום לשלב כוחות לביצוע תכנית אופרטיבית למניעת נשירה, עסוקים מבוקר עד ערב בהוספת חסמים תרבותיים לחרדים כמו הדרישה למניעת הפרדה מגדרית, שהפועל היוצא שלה יהיה מכשול נוסף לאלו המעוניינים לפנות ללימודים ובהמשך להשתלבות בהצלחה בשוק התעסוקה".
"העצירה במגמת העלייה של מספר הסטודנטים החרדים, היא לא רק תוצאה של התנגדות גוברת והולכת ללימודים אקדמיים מבית, אלא גם תוצר מובהק של ניסיונות חוזרים ושונים לכפות התערבות ושינוי הזהות החרדית מחוץ. כפי שקובע המבקר: להשכלה יש השפעה חיובית על התעסוקה ועל ההכנסה השנתית הממוצעת. ולכן, קרן ק.מ.ח תמשיך להנגיש את ההשכלה ושוק התעסוקה לציבור החרדי, תוך הקפדה על שמירת הזהות החרדית וחיפוש פתרונות לבעיות אלמנטריות היוצרות נשירה", לשון ההודעה של ק.מ.ח.
הבהרה: כתבה זו אינה באה להביע עמדה בנושא ורק מדווחת על ממצאי דו"ח המבקר שפורסמו היום.
וקיבלתי תעודה של לשכת רואי חשבוןנ
ולא מצאתי עבודה כי לא יכולתי לעבוד עם נשים.