הליכוד ואיחוד הימין מגבשים מסמך מרחיק לכת, שישנה מהיסוד את היחסים בין הרשויות בישראל. המטרה: להחזיר את יכולת המשילות. בג"ץ לא יוכל לפסול חוקים, הממשלה תמנה את השופטים, היועמ"ש לא יוכל לנטרל את השרים - וזו רשימה חלקית

פסקת ההתגברות, חוק החסינות וצמצום זכות העמידה בפני בג"ץ – כל אלה הם רק חלק מהרפורמות מרחיקות הלכת שתבקש הממשלה הבאה לאשר. אולם מתברר שמדובר רק בקצה הקרחון: בימים אלה נידונה בצוותי המו"מ הקואליציוניים הצעה מרחיקת לכת בהרבה, שאם תאושר – תהפוך לחלוטין את הסדר הקיים ותחולל שינוי דרמטי בסוגיה הטעונה.

על פי דיווח של מטי טוכפלד ב'ישראל היום', במסמך שחובר בידי איחוד מפלגות הימין, ושבימים האחרונים מתקיים דיון על סעיפיו בין נציגיהם לבין צוות המו"מ של הליכוד, מופיעים לא פחות מ־16 סעיפים שיסדירו את הנושא, תחת הכותרת "משילות ומשפט".

ההערכה היא שרוב הסעיפים יאושרו, וייתכן שאף ינוסחו סעיפים נוספים על פי דרישת הליכוד. נציג איחוד מפלגות הימין, ח"כ בצלאל סמוטריץ', ונציג הליכוד, השר יריב לוין, קיימו כמה פגישות בנושא. בכוונת הליכוד להעביר לחתימה מסמך מפורט, כנספח להסכמים הקואליציוניים עם כל מפלגות הקואליציה, ולחייבן לתמוך בכל המהלכים. המסמך הסופי בשלבי ניסוח, וראש הממשלה בנימין נתניהו טרם אישר את כלל מרכיביו.

בין הסעיפים שנדונו בימים האחרונים, אפשר לציין סעיף הנוגע לפסקת התגברות, שתאפשר לכנסת להחזיר חוקים שבג"ץ פסל על בסיס חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. סעיף הנוגע לשינוי שיטת מינוי השופטים, שבמסגרתו יתקיים שימוע לפני מינוי השופטים, והממשלה תשמש הגוף הממנה. שינוי הרכב בית המשפט העליון, כך שמספר השופטים הנוכחי יגדל בארבעה נוספים, והגבלת כהונת השופטים ל־12 שנים.

הגבלות על זכות העמידה, שיביאו לביטול העותרים הציבוריים בבג"ץ, ויקבעו שרק הנפגע הספציפי יוכל לעתור ולבקש סעד מבית המשפט העליון. צמצום עילת הסבירות, שבמסגרתו הקואליציה תעביר חוק שיאסור על בג"ץ לפסול חוקים והחלטות של נבחרי ציבור, ובהם הכנסת, הממשלה וראשי ערים, בטענה של חוסר סבירות. ותיקון לתקנון עבודת הממשלה, כך שהיועץ המשפטי לממשלה לא יורשה להגביל את עבודת הממשלה אלא רק לייעץ לה משפטית.

עוד תעביר הקואליציה חוק שימנע מהיועמ"ש להתייצב בתהליכים משפטיים נגד הממשלה. במסגרת השינויים המתוכננים, הקואליציה תעביר חוק עוקף מחלקת הבג"צים. החוק יקבע כי המדינה או משרד ממשלתי יוכלו לוותר על ייצוג הפרקליטות בבג"ץ, ולשכור שירותים של עורכי דין פרטיים אם ירצו בכך. על פי דרישת הבית היהודי, גם הרבנות הראשית לישראל תוכל לוותר על ייצוג משפטי של המדינה ולשכור עורכי דין פרטיים.

לצד זאת, דנים ראשי מפלגות הקואליציה גם בהצעות הבאות: ביטול הוועדות לאישור מינויים, והחזרת סמכות המינוי לידי הממשלה בלבד; צמצום סמכות מבקר המדינה ביכולת לפקח על ביצוע הביקורת, והקמת גוף לביקורת על המבקר; וכן ביטול הסעיף בחוק יסוד: הכנסת, האוסר על מתמודדים שמסיתים לגזענות ומעודדים טרור (הסעיף שבגינו נפסלה מועמדותו של ח"כ לשעבר מיכאל בן ארי).

מהליכוד נמסר בתגובה לפרסומים השונים בתקשורת: "במסגרת המשא ומתן הקואליציוני עולות הצעות שונות על ידי השותפות הקואליציוניות של הליכוד, לרבות בתחום השבת האיזון בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. הפרסומים הסנסציוניים בתקשורת כוללים גם הצעות שלא נידונו, ופרשנות מגמתית ומטעה שנועדו למנוע כל ניסיון להחזיר את האיזון בין הרשות המחוקקת שנבחרה על ידי העם, לבין הרשות השופטת. העיקרון שימשיך להנחות את הליכוד הוא שמירה על בתי משפט עצמאיים וחזקים, אך אין זה אומר שבית המשפט הוא כל יכול".