פרוש: "ליברמן כשר בטחון הסכים לגמרי עם המדיניות הנוכחית בסוגיית הגיוס"

סגן שר החינוך ח"כ מאיר פרוש התייחס בראיון ל'המבשר' לכרזה על בחירות ואמר כי, "היתה קואליציה טבעית לממשלת ימין שמנתה 65 מנדטים. התברר בסוף שגורם אחד מתוכה חיפש אמתלה למנוע מהקואליציה הטבעית הזו לקום. מה עומד לקרות? איננו יודעים. אנחנו צריכים לעשות הלאה את העבודה. יש בחירות ואנו צריכים לעבוד כדי להגיע לתוצאה טובה, שלא נצטרך להגיע לתוצאה עם הזדקקות לכאלה שותפים שבסוף רק גורמים לנו לשבש את המהלכים במסגרתם צריכים לפעול בכנסת ובממשלה".

פרוש הסביר למה סרבו להיכנע לדרישות ליברמן, "יהודי שיש לו עקרונות – לא מוותר על עקרונות בגלל נוחיות מסוימת. נכון, הרבה יותר נוח לוותר. בשביל מה עכשיו ללכת בחירות. תהיה לנו ממשלה והכל יהיה בסדר. פחות פסיק, יותר פסיק, מילה כזו בחוק או אחרת. אבל צריך לומר את האמת בקול רם: כשיש לך עקרונות – העקרונות הם קדושים. אם אתה מאמין בעקרונות אזי אתה לא עושה שום ויתור. אסור לך לבצע ויתורים. זה שנקלעת לסיטואציה כזו רק מלמד שמנסים לבדוק אותך מהשמים האם אתה נכנע לדבר שלכאורה אסור לך להיכנע בו".

"יש לנו הכוונות. אנחנו לא פועלים לבד. זו לא איזושהי גחמה פוליטית לנצל סיטואציה של שמונה. יתירה מכך: אולי בבחירות חוזרות יהיה לנו משהו שונה ולא כל כך טוב. אין לנו שום ערובה שנשחזר את ההצלחה הזו. אבל אנחנו קודם כל פועלים לפי עקרונות. העקרונות הללו מנחים אותנו מה לעשות ועל פי העקרונות האלו הונחינו שלא לוותר על הנושא הזה".

"מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל הנחתה אותנו שלא יהיה מצב שיכול להתקבל חוק שבסופו של דבר, בעוד כמה שנים, נגיע למצב שאתה לא יכול ללמוד תורה בגלל שלא עמדת ביעדים. ההנחיה היתה שאם חוק כזה מתקבל – אנחנו פורשים מהממשלה. זה היה עוד לפני שאביגדור ליברמן הציע את החוק שלו. הדברים חודדו בעת שיהדות התורה תיקנה את החוק להסדרת מעמד בני הישיבות בתשע"ה וסיימה אותו בתשע"ו והבג"ץ פסל אותו בסופו של יום".

"באותם ימים היועץ המשפטי לממשלה הבהיר כי אינו מסכים שיהיה חוק ללא יעדים ודרש גם פקיעת חוק וכדומה. אז מועצת גדולי התורה הבהירה לנו בצורה חד משמעית: 'אתם מצביעים נגד'. עוד הבהירו כי אם הממשלה ממשיכה הלאה ומתקבל החוק – עלינו לפרוש. זאת היתה ההנחיה".

"אחר כך הגיע החוק של ליברמן שאנחנו, על פי העקרונות שלנו, לא הסכמנו לדברים שנאמרו שם ואגודת ישראל הבהירה מיידית שהיא מתנגדת לו בנחרצות. אני לא נכנס כרגע למה שאחרים אמרו. אני רק יכול לומר שאגודת ישראל אמרה שהיא מתנגדת ולא חיכתה לראות אם יש רוב לחוק הזה מחוץ לקואליציה או בפנים. אנחנו מלכתחילה התנגדנו. זו העמדה הברורה של אגודת ישראל: להיות נגד הדבר הזה".

"דרך אגב אומר במאמר מוסגר: בדרך כלל, כשאתה מנסה לרכך עמדה, על ידי זה אתה מביא את הצד שכנגד שיתרכך קצת מולך. אבל במציאות הנוכחית הוכח שההיפך הגמור אירע: גם אחרי שהיו כאלו שאמרו שהם עושים ניסיונות או לפחות ניסיונות בהם כלפי חוץ נראה שאנחנו מתרככים – הצד השני בכלל לא התרכך. להיפך. הוא רק היה תאב לעוד משהו. תנו לי עוד ועוד. כך מי שניסה להיות יותר מרוכך קיבל בפרצוף את ה'נייעט' ('לא' בתרגום לרוסית)".

פרוש טוען כי לאגודת ישראל לא היה כל חלק בגיבוש החוק של משרד הביטחון ולא שיתופו פעולה עם הוועדה, "ראיתי דיווח בעיתון אחד שח"כים של יהדות התורה השתתפו. מאגודת ישראל אף אחד לא השתתף. קודם כל ליברמן אמר בשעתו שהוא לא רוצה פוליטיקאים. הוא אמר שהוא רוצה שזו תהיה ועדה מקצועית. ידענו אמנם שהרב אריאל אטיאס השתתף בה. אך אז אמרו שהוא כבר לא פוליטיקאי".

"אמנם אותו עיתונאי חזר והתעקש שח"כים ביהדות התורה השתתפו בישיבות. איני יודע. גם אם כן, צריך לדעת שיהדות התורה מורכבת משתי מפלגות, אולי הסמכות הרוחנית של המפלגה השותפה לאגודת ישראל העניקה הנחיה שניתן להשתתף. על כל פנים אנחנו, אגודת ישראל, לא השתתפנו בדבר הזה. ואני כרגע מתראיין ומסביר מהו הצד שלנו, של אגודת ישראל".

"במהלך הקיץ שעבר ובתחילת החורף האחרון, כאשר אמרו שמנסים לנסות לתקן את החוק של ליברמן, אני ישבתי פעמיים עם היועץ המשפטי של משרד הבטחון, ישבתי בפגישות עם ח"כ דוד אמסלם. הם ניסו לשמוע ממני מה הם הדברים שאנחנו אמורים להסכים עליהם. אני אמרתי לאורך כל השיחות שלא יכול להיות מצב שאנו נעמיד בסכנה את עולם הישיבות. הבהרתי להם שלא יכול להיות מצב שבו בחור יושב ולומד ולא יקבל דיחוי בגלל שלמישהו יש חלום של יעדים ולא עמדו ביעדים. כך שלא משנה אם זה נגמר היום או בעוד שש שנים. שש שנים זה בבחינת 'כחלום יעוף' וכפי שאנו אומרים בתפילות ראש השנה. שש שנים עוברות מהר".

"ואז החלו אלו שניסו להיות מרוככים לומר דבריהם. היתה טענה שלפחות יהיה בחוק איזה שהוא אפיק במסגרתו אם לא עמדת ביעדים – אז לפחות יתאפשר שהממשלה תתכנס מחדש ותדון. ולא קיבלו את זה. אני לא קיבלתי תשובה חיובית ממשרד הבטחון על כך. היו עוד כל מיני דברים שהיו בשוליים לגבי הסנקציות הכלכליות, שיפגעו בנו רק בגילאים מסוימים, לא בכל השנים. אבל הדבר המרכזי שחיפשו בחוק הוא איפה האפיק החיובי. ואת זה לא מצאנו".

סגן השר מרחיב אודות משמעות החוק שליברמן ניסה להעביר. "צריך להבין את המשמעויות של הדברים. היה הסדר במדינה במשך שבעים שנה. זה נגמר. אבד עליו הכלח. זה לא קיים. זו המשמעות היחידה שיש לי לומר על החוק הזה".

"אז נכון, רק בעוד שש שנים משמעויות החוק סביב היעדים עשויות היו לקבל תוקף. אני לא מזלזל בפרק הזמן הזה. וכיהודי מאמין אנחנו יודעים שביום אחד, בשעה אחת, ניתן לחזור בתשובה. יפה שעה אחת של תשובה ומעש"ט מכל חיי העולם הבא. שש שנים זה הרבה שעות. אבל צריך לדעת שמדובר כאן בעיקרון מקודש ואתה לא יכול לוותר על דבר כזה. אתה לא יכול לאפשר מצב שבו יהיה חוק במדינת ישראל שכיוון שלא עמדת ביעדים אחרי שש שנים אין יותר הסדר של בני ישיבות".

"אחרי הבחירות האחרונות שוב נאמר לנו שישנה הצעה לפיה ניתן להעביר את זה אחרי שש שנים, במידה וסעיף היעדים לא ימומש, לדיון בממשלה. בימים האחרונים לפני שהכנסת פוזרה דובר שכל מושג היעדים יעבור לגמרי לממשלה".

"אסביר את משמעות העתקת הדיון לממשלה. אתה יכול לדמות את זה למה שיש בחוק שרות הבטחון, שבגינו כל הזמן נתנו 'דיחוי' לבחורי ישיבות. על פי חוק שירות בטחון, סעיף 36, שר הבטחון מתחשב במצב הכוחות המזוינים של מדינת ישראל וכוחות המילואים ויכול לתת דיחוי".

"לפני חקיקת חוק טל אמר בית המשפט העליון שיש להציג בחוק המוצע אמירה המעניקה דיחוי לעשרות אלפים בגלל העילה של לימוד תורה. זו עילה להעניק דיחוי. אבל נוהל ה'דיחוי' שהתקיים בפועל במשך כל השנים הוא על בסיס סמכותו של שר הבטחון להחליט לפי הכוחות המזוינים וכוחות המילואים להעניק דיחוי. אמנם תמיד היה זה בסמכות שר הבטחון שנתן את זה אך יש כאלו הטוענים כי יותר טוב שזה יהיה בסמכות הממשלה".

"כידוע היתה התייעצות של חברי מועצת גדולי התורה ואלו היו ההנחיות. ההנחיה היתה ביום ראשון. שלושה ימים לאחר מכן, ביום רביעי, התגלגלנו למשבר שפיזר את הכנסת והוביל לבחירות. צריך להבהיר שאגודת ישראל לא נמשכה מאז לשום דיאלוג בענין הזה. לא אז ולא עכשיו. מבחינתנו זו היתה ההוראה ואין בלתה. ואם לא – אין לך סמכות להמשיך".

בנוגע להצעה האחרונה שהעלה ראש הממשלה, רגע לפני פיזור הכנס, אומר פרוש כי, "אני רק מפנה אותך להודעה שיצאה באותן שעות, ואני דאגתי לאמת אותה, שבכל הנוגע למסרים הללו יהדות התורה לא הלכה כמקשה אחת, אלא אגודת ישראל התנהלה בנפרד ו'דגל התורה' בנפרד. אגודת ישראל חזרה והצהירה באותן שעות שהיא מחויבת אך ורק למה שהכריעה מועצת גדולי התורה".

"צריך להבין שכל אחד בוחר לו את הנציגים שלו לכנסת וכל אחד פועל לפי מה שליבו חפץ. אגודת ישראל מייצגת עמדה כזו ויש מספיק קולות ביהדות התורה שמצביעים ל'ליבו חפץ' הזה. יש גם 'ליבו חפץ' של משהו אחר – גם זה בתוך יהדות התורה – וזה בסדר. אדם לומד תורה במה שליבו חפץ, גם ביהדות התורה יש את הסקטור של אגודת ישראל. ואם יש 'ליבו חפץ' הרוצה את הדבר הזה כמו שהוא חושב ומאמין בנושא הגיוס – את זה הוא מוצא ביהדות התורה בתוך אגודת ישראל".

"לעשרת אלפים תלמידים בשנה"

פרוש מוסיף ומדבר על הסכנה שהוא רואה בחוק הגיוס, "איני יודע לצפות פני עתיד אבל צריך לומר את האמת: ברגע שמשרד הבטחון מציג הצעת חוק שאנחנו לא מסכימים עליה ומשום שאני לא רוצה להיות במצב שאם אני לא עומד ביעדים אז אין לי חוק – אין לי את ההמשכיות של שבעים שנה שהמדינה נותנת דיחוי למי שלומד. זה הרבה מעבר למערכת בחירות זו או אחרת. זו מהות".

"כיום משרד הבטחון מאשר את זה שאתה יכול להמשיך שלא ללכת לשרת ובשנה הבאה אתה שוב יכול שלא ללכת, ובהמשך הם מדברים על מספרים. אנחנו מדברים היום על היקפים בסדרי גודל של קרוב לעשרת אלפים תלמידים בשנה כ"י ומה שמבקשים הרי אנחנו לא יכולים".

"אז כן, הם יכולים לבקש את מה שהם רוצים והשאלה אם אנחנו מחויבים לדבר הזה. בסופו של יום גם הצבא מסכים לעובדה שבחורי ישיבות לומדים תורה. זה הרי הפלא הגדול על אביגדור ליברמן. כולם במשך שבעים שנה – וגם בעשר השנים האחרונות ־ מסכימים שבני ישיבות לומדים. גם ליברמן מסכים לזה. מה שהוא עשה בחודש האחרון זה הרי רק משחק".

"תפקידנו רק להאיר את התמונה האמיתית: אין 'בר בי רב' שלא יודע שאביגדור ליברמן עבד שכם אחד עם החרדים במרוצת השנים וכשהוא היה צריך – הוא עבד רק איתם. אז אמנם לא כל היהדות החרדית היתה איתו לפני חצי שנה בעיריית ירושלים, אבל ראש עיריית ירושלים המכהן נבחר בדיאלוג בין יהודים חרדים לבין ליברמן. לא משה ליאון אלא בין היהדות החרדית לליברמן".

"אז עכשיו הוא מוצא עילה כדי להתנער מנתניהו. אז הוא זורק את זה על היהדות החרדית כטענתו, שכאילו משה ליאון נבחר ב־120 אחוז חרדים… אחת ההשמצות שלו שהושמעו על ידו בשבוע שעבר היתה שהחרדים מצביעים 120 אחוז. כלומר, משה ליאון שהפך לראש עיר בבחירות המוניציפליות האחרונות מקולות החרדים – זה כאילו תוצאה של זיופים".

"צריך לחדד שוב ושוב את העובדה שליברמן כשר בטחון הסכים לגמרי עם המדיניות הנוכחית בסוגיית הגיוס. הוא אמר אחרת? כמו שהוא אמר פעם שתוך 48 שעות הוא יחסל את הנייה והוא לא חיסל אותו עד היום, כך הוא גם לא חשב שהוא יכול לקחת בני ישיבות לצבא. כך גם כשהוא הצטרף לממשלה הקודמת הוא תמך הלכה למעשה במדיניות של החוק שחוקק על ידי יהדות התורה".

"כי ליברמן לא מחפש את השוויון. היה לו נוח להציג תמונת מצב כזו אבל גם הוא יודע שמשרד הבטחון לא צריך את החרדים בצבא. רק מה? הוא ניצל את זה כדי להתנגח בראש הממשלה נתניהו ולהציג אותו כמי שמשתף פעולה עם החרדים והוא כביכול המציל של הליברלים פה במדינת ישראל. אבל זה לא נכון. כי כשהוא היה צריך הוא לקח את החרדים ועשה בהם שימוש. הוא עדיין נהנה מזה. ועכשיו הוא החליט שהוא לא צריך את זה".

פרוש מתייחס לדיווח על הדרישה של הרמטכ"ל כוכבי שמבקש לצמצם את שירות החובה לשנתיים, דבר המעיד על היעדר הצורך האמיתי בגיוס חרדים לצבא. "נכון. וראיתי במקביל דיווח באחד העיתונים לפיו מדינת ישראל כלל לא זקוקה לחיילים חרדים. הכתב נשאל האם צה"ל צריך עוד חיילים חרדים. התשובה הנחרצת היתה: לא. לדברי הכתב, כל מסגרת חרדית בצבא עולה הרבה יותר כסף לצה"ל מכפי צרכיו הטבעיים והוא מונה בעיות נוספות".

"בשנת 2021, בעוד שנתיים, צה"ל יגיע עד 17,000 חיילים. הוקמה ועדה שצריכה למצוא פתרון לכל אותם חיילים, איך משבצים אותם… אנחנו עם עודף חיילים החל מעוד שנתיים', וזה רק חלק מהדיווח. מה שאומר שכל מצג הזה כאילו יש בעיה עם גיוס החרדים – הוא מצג שווא", כך סגן השר פרוש.

מצוקת הדיור

אחרי כל פוליטיקה, אחת מהבטחות הבחירות של יהדות התורה הייתה לפתור את מצוקת הדיור החרדית, "אני זוכר שכשנבחרתי לפני יותר מעשרים שנה לכנסת הזעקה במערכת הבחירות היתה נושא הדיור. מאז ועד הלום אין לנו פתרון יסודי למצוקת הדיור. אני שומע על המצוקה הזו מכל עבר. זה ממש קטסטרופה שמקיפה את כל היהדות החרדית. לאורך השנים אני יוצא ונכנס בבתי האדמו"רים וכל אדמו"ר חוזר ומדגיש שיש לתת את הדעת לפיתרון המצוקה הגדולה. וכשיש לך שמונה מנדטים, באופן טבעי אתה מיד מעמיד את נושא הדיור על סדר היום".

"כשהייתי בתפקיד במשרד השיכון הענקתי פתרונות לנושא הזה. היו אלה פתרונות שיועדו לכל הגוונים של היהדות החרדית ואף מחוצה לה, גם לתושבי יהודה ושומרון. אמנם אין גבול לעשיה, ותמיד אפשר יותר, אך כסגן שר במשרד השיכון נתתי פתרונות. וזה הדבר הכי חשוב. אני חושב שבמהלך המו"מ הקואליציוני יהדות התורה היתה צריכה לדבר על זה. עם זאת, יש עכשיו בשורות חדשות וזו ההזדמנות לדבר על משרד השיכון. כי מעבר לגיוס – זה היה הנושא הראשון".

"אומר את האמת: אני מתבייש לומר שאם היו מסתדרים בצורה הטובה ביותר בנושא הגיוס על דעתנו, על דעתה של אגו"י בשופי כמו שאומרים, בנושאים האחרים כדיור או חינוך – לא היו שום סיכומים שמניחים את הדעת. הצגנו דרישות במשא ומתן עם הליכוד והוא שלח אותנו לאוצר. בשביל זה לבד אנחנו צריכים להיות במצב שיש לנו יכולת לדרוש מהליכוד גם בדיור וגם בחינוך".

"כדי לנסות לעורר אותם, אמרתי לנציגי הליכוד: 'ריבונו של עולם, בוא נתחיל בסעיפי החינוך על חינוך מיוחד: למה ילד בעל צרכים מיוחדים של חינוך מיוחד שנולד לאבא חרדי לא יקבל את מה שילד בחינוך המיוחד בציבור החילוני. ריבונו של עולם! מדובר הרי בילד מיוחד! אז מה האפליה הזו? מה זה משנה שאין לכם כסף? אנחנו חלוקים על עצם חלוקת התקציב כמו שאתם מחלקים אותו', אמרתי להם".

"בשלב מסוים כבר הרגשנו שכמעט ואנחנו לא צריכים לבקש אבל בפועל התשובות שקיבלנו היו מופרכות ומבישות. לא הגענו לסיכומים. אם זו היתה התוצאה שהיינו מביאים בשיכון ובחינוך – הייתי מתבייש. הבחירות הן בעוד 110 יום אבל כבר היום חשוב להבהיר: הליכוד לא קיבל אותנו באופן הולם. הוא אמנם רוצה אותנו מאד כשותפים, אבל לומר שהוא נותן לנו את צרכי הציבור החרדי? המרחק גדול. ההורים לא יודעים איך הם מחתנים ילדיהם, איפה הם מושיבים את צאצאיהם, אנחנו נאנחים ונאנקים בכל מוסדות החינוך, ומנגד לא ראיתי את פתיחות הלב שלהם, בשביל זה לבד אנחנו צריכים להגיע חזקים יותר אחרי הבחירות הקרובות".

"אני לא אומר לרגע שיש לנו את הפריבילגיה לערער על מתן הרכבת הממשלה לנתניהו. זה ברור שאלה קרובים יותר למסורת ישראל, כמו שגדולי ישראל אמרו ש'אלה קרובים יותר למסורת ישראל', או בחב"ד שם מסבירים שזה בגלל שלימות הארץ ופיקוח נפש. יש סיבות רבות. אבל בסוף כשאתה יושב למשא ומתן והליכוד לא מגלה כלפיך פתיחות לנושאים שהם בציפור נפשנו – זה מאכזב. אז נכון, אצל יאיר לפיד אני אקבל מכה גדולה יותר בנושא הגיוס, ולכן חשוב לנהל מו"מ מול הליכוד, אך אין ספק שכדי להיות מחוזק כלפי הליכוד, בוודאי שהוא צריך לראות אותנו מופיעים לאחר הבחירות הקרובות עם עשרה מנדטים".

פרוש מסרב להתייחס לשאלת התפקידים, "אני לא צריך להעמיד את זה לדיון. בוודאי לא כאן בעיתון. מה שכן, צרכי הציבור החרדי ידועים. אנשים חנוקים בסוגיית הדיור, מוכים בנושא חינוך. אבהיר ברורות וכדי שלא יהיו פרשנויות מוטעות: איני עוסק בזהות מחזיקי התפקידים. לא מדובר עלי. זה לא הנושא ואיני עוסק בכך. רק אומר שאנחנו כיהדות התורה צריכים לדרוש את משרד השיכון. כך לפחות יש לנו מה לומר לציבור שעשינו מה שיכולנו, שיש לנו בידיים את הכלי שאיתו אפשר להביא את הפתרונות".

"אם מישהו מבינינו יכול להחזיק את תיק השיכון והוא לא בידיים שלנו – זה הפסד עצום. בארבע השנים האחרונות המדינה הזרימה תקציבים לדיור והציבור החרדי לא נהנה מזה. הגיע הזמן לשנות את המצב הזה. או בנושא החינוך: לא יכול להיות מצב שמנהלי המוסדות כורעים תחת הנטל. לא יכול להיות מצב שאומרים להם 'אתה מקבל 55 אחוז' ובפועל מדובר ב־26 אחוז בלבד. או שאומרים לנו שצריכים לתת על פי החוק 75 אחוז לחינוך המוכר שאינו רשמי אך בפועל מדובר בהרבה פחות מכך".

"לאורך כל המו"מ הקואליציוני לא שמעתי מהליכוד אמירה המשקפת רצון להסדיר את המצב האבסורדי הזה. נניח אמירה נוסח 'השנה אתן לך שליש מהבקשה שלך, בשנה הבאה שליש נוסף, שנה שלישית עוד שליש עד שהאפליה תיעלם'. אך לדאבוני, התשובות שונות לגמרי. לכן אני אומר שזו ההזדמנות שלנו לשנות".

"יש לקיים את שיתוף הפעולה עם אלי ישי"

לקראת סיום מתייחס פרוש למועצת הקהילות של אגודת ישראל, "הרעיון העומד מאחורי מועצת הקהילות הוא השיתוף של החוגים השונים באגודת ישראל. אמרתי את זה גם בפתיחת מערכת הבחירות האחרונה. המתכונת, כמו שאנחנו עבדנו עמה, היתה מתכונת ראויה לחיקוי וצריכים להמשיך עמה".

"בהזדמנות זו יש לחזור ולהידבר עם כל קהילה, להבהיר שאנו רוצים את השותפות שלה, מעוניינים להקשיב להתייחסות שלה, חפצים במעורבות שלה. במהלך הבחירות האחרונות פנינו לחב"ד. אמרנו להם שבסוף כולנו מצויים בסירה אחת ועליהם לבוא עמנו. יהדות התורה היא גם בגוש הימין, ובימין היא התורתית ביותר, כך גם עם הרב אלי ישי. יש לקיים את שיתוף הפעולה עם הרב אלי ישי".

"כמובן שאם ישנן קהילות שרוצות להשמיע דברן צריך לשמוע אותן. אתן דוגמה של חסידות בעלזא. בעלזא, בסדר הפוליטי של אגודת ישראל לא היתה איתנו. אבל אנו פתחנו את השערים וכל הסיעות באגודת ישראל עשו הסדר שכל פעם יעניקו פתרון לבעלזא. לקחנו את הענין הזה וקבענו פתרון לטווח ארוך. ב"ה כיום לגור יש מקום מלא בכנסת, ל'שלומי אמונים' יש מקום בכנסת, לויז'ניץ יש מקום בכנסת, וגם לבעלזא יש מקום מלא. ב"ה אנחנו גדלים. אבל בואו נחשוב הלאה מה עושים אחרי זה. לא חלילה לפגוע באלו הקיימים אלא לטובת העניין".

"איני אומר שצריכים לקבל את הדברים כהווייתם. אני אומר את זה כי אני, במסגרת ההסדר שעשינו עם בעלזא, שילמתי את חובתי הפוליטית ועשיתי זאת בהנאה ובשמחה. עשיתי את זה בצורה המכובדת והטובה ביותר כלפי הרב ישראל אייכלר, כשעזבתי את משרד החינוך בתשע"א והרב מנחם אליעזר מוזס נכנס כסגן שר במקומי והרב אייכלר נכנס לכנסת. הרב אייכלר תמיד נהג לציין את זה ש'מאיר פרוש לא חיכה שיושלמו שנתיים על פי התאריך הלועזי אלא כבר בתאריך העברי הוא נתן את חלקו'. כך שבעלזא מרגישה כחלק מהענין וכעת יש לדאוג שעוד אנשים ירגישו בענין".

"זה לא המקום לרדת לפרטים. לפני שלושה שבועות אמרתי משהו בקיבוץ חפץ חיים כשלא ידעתי שיתקיימו בחירות וזה היה הנושא שעל סדר היום. הרי אין מדובר בעניין של מה בכך. זה נכון ומכבד. לכן אני אומר: בואו נראה כיצד לפתוח את השורות. רעיונות – כל אחד יכול לתת. מתן רעיונות, אין פירושו לפגוע במישהו. כשבעלזא נכנסה זה פגע במישהו? כך שאני אומר שצריך לחשוב שאם אנחנו גדלים ב"ה, מה עושים כדי לפתוח את השורות ומבלי לפגוע באף אחד".

"מישהו הזכיר לי שלפני 15 שנה בכנס בקיבוץ חפץ חיים אמרתי שגם בבחירות לעירייה יש ללכת על פי המודל הזה מול כלל הקהילות. אמת. איני מתבייש לומר שכך 'שלומי אמונים' נהגה. ב"ה לחב"ד יש נציגות בעיריות באמצעות שלומי אמונים, כך גם לצאנז, לברסלב, לקארלין, לסלונים, לערלוי לביאלא, לסרט וויז'ניץ, לנדבורנה, לקרעטשניף, לסלאנים והרשימה ארוכה. כל אחד מקבל ביטוי. אז אמרתי את זה לפני 15 שנה ואמרתי זאת גם לפני שלושה שבועות".

"כרגע יש מערכת בחירות ואיני חושב שזה המקום לדבר על כך. נושאים אלו צריכים להתלבן ליד השולחן, שלא תהיה חלילה התרסה כלשהיא, ולהוציא את ההחלטה הטובה ביותר לטובת כלל הקהילות המרכיבות את אגודת ישראל".