Aharon Krohn/Flash90

זה התחיל כבדיחה, עד שנתניהו התערב / יוסף טיקוצ'ינסקי

כשראש הממשלה אמר כי "יבחן את ההצעה" לביטול הבחירות, היה ברור שהוא כבר בישל משהו מאחורי הקלעים, אבל עד לרגע זה עדיין לא ברור מה • ובינתיים הפרק השלישי בסיפורו של האיש מאחורי המסכה הגיע מוקדם מהצפוי. ברק הגיע כדי להנהיג, לא לעזור

כתבות נוספות בנושא:

התעללות בעשרות מתפללים מבוגרים וצעירים: אוטובוסים הפסיקו להגיע לכותל
לאחר שבועיים סוערים של מחאות: שר הבריאות הציג מתווה מורחב לקיצור התורנויות
"מסית היה ונשאר": חברת הכנסת ממפלגת "ימינה" האשימה את נתניהו בהסתה
דיווח: מדינת ישראל במגעים להסכם נורמליזציה עם מדינה מוסלמית נוספת
  • איך עושים כל־כך הרבה כסף מסטארט־אפ?

    תוכן מקודם

  • ''ההורים הותירו אותנו לבד ברחוב - עברנו חיי סבל נוראיים": הכלה במונולוג מצמרר

    תוכן מקודם

  • איך מזהים השקעה שווה ולמי אסור להשקיע?

    תוכן מקודם

  • הכירו את "הנשר" שיעזור לכם לצאת מתקופת הגיוס הקשה- כנס חובה

    תוכן מקודם

ברגע הראשון זה היה נשמע כמו בדיחה לא מוצלחת. קשה היה להאמין שדיווח כזה עובר בחדשות לאוזני כל ישראל. אבל כשזה חזר על עצמו גם בדיווחים למחרת, כבר היה ניתן להבין שמישהו פה מדבר ברצינות.

כבר התרגלנו לרעיון של הליכה חוזרת לבחירות תוך שבועות ספורים מסגירת הקלפיות, דבר שלא היה מעולם בהיסטוריה הישראלית. כבר הצלחנו לעכל את הכלל שבפוליטיקה אין כללים וזה כולל את הכלל הזה עצמו. אבל עדיין, אחרי כל זה כשהתפרסמה הכותרת הראשונה שבישרה על כך שמתארגנת יוזמה כלשהי לנסות ולבלום את רכבת הבחירות הדוהרת, זה כבר היה נראה קצת יותר מדי בשביל כוח הסבל הציבורי.

בתחילה זה היה נשמע כמו עוד ספין. הרי לא פחות משבעים וארבעה חברי כנסת, כולל כל חברי הימין ונתח נאה מהשמאל, בעיקר מהסיעות הערביות, הצביעו בעד פיזור הכנסת כשנתניהו לא הצליח להרכיב ממשלת ימין ללא ליברמן. מאז הרי לא השתנתה התמונה הפוליטית, אז מדוע שלמישהו תהיה סיבה לבטל את הבחירות? נראה היה שמישהו החליט לחמוד לצון ולבטא בקול את התקווה בה כולם משתעשעים בשקט. הרי כולם רוצים לבטל את הבחירות, רק שעד כה לא נראה היה שזה אפשרי.

חרושת שמועות

כשהתפרסם הדיווח הראשון אודות המגמה החדשה בערבו של יום שני, התייחסו אליו כולם בביטול כמו אל עוד ספין שהיה, חלף ואיש לא זוכר שהוא בכלל תפס נתח כלשהו מחדשות היום. את הרצינות היחסית התחילו אנשים להעניק ל'ספין' כשנשנה הדיווח גם למחרת היום, בתוספת החידוש שיו"ר הכנסת יולי אדלשטיין מקדם את היוזמה בעקבות עשרות פניות שהגיעו אליו. הציבור התחיל להבין שהדיבור הזה באמת רציני, רק כשנתניהו בכבודו ובעצמו פרסם באמצעות דוברו שורה אחת לקונית שסיפרה את הסיפור המלא: "ראש הממשלה נתניהו מתייחס בכובד ראש ליו״ר הכנסת אדלשטיין והוא יבחן את הצעתו בימים הקרובים".

בשפת נתניהו המדוברת, כשהוא אומר שהוא "יבחן את ההצעה" ניתן להבין מהיכן בדיוק הגיעה היוזמה ומדוע אדלשטיין נדרש לה. וזה כבר העניק לסיפור את הממד הנכון. פתאום זה הפך לאמיתי ולכן זה העלה בבת אחת את כל השאלות הקשות. מה השתנה פתאום שדווקא הצד שדחף לתמוך בפיזור הכנסת חוזר בו לפתע פתאום כאילו חטף רגליים קרות, או שבאמת התרחש משהו דרמטי שהביא לשינוי המצב.

עד מהרה החלו השמועות לפרוח באוויר. היו שדווחו על סקרים פנימיים שנתניהו מחזיק בהם ולפיהם הליכוד מתרסק מתחת לקו 30 המנדטים, ולכן נתניהו מנסה להציל את הקואליציה שלו בכל מחיר. היו גם דיווחים שהוא הציע לגנץ להקים ממשלת אחדות תמורת רוטציה על תפקיד ראשות הממשלה, והיו גם כאלה שטענו כי הוא הצליח להשיג שניים או שלושה עריקים ממחנה השמאל שיסייעו לו להקים ממשלת ימין. אולם אף אחד מהדיווחים הללו כמובן לא זכה לאישור רשמי כאשר הטענות המרכזיות יותר זכו דווקא להכחשה מפורשת משני הצדדים.

נתניהו הבהיר כי מעולם לא הציע רוטציה לגנץ וכי לא מתקיימים כלל מגעים לממשלת אחדות. גנץ כינס מסיבת עיתונאים בה הטיח דברים קשים בנתניהו וטען גם הוא כי לא קיבל שום הצעה מהליכוד, וכי תהליך ביטול הבחירות הוא מהלך פחדני שאינו עומד בכל פרמטר משפטי, אשר נועד להציל את נתניהו ולכן לא יהיה שותף לו אלא לדבריו כחול לבן תלך לבחירות כדי לנצח. אדלשטיין מצדו פרסם בתגובה כי המהלך אפשרי בהחלט מבחינה משפטית וכי הוא עדיין קורא לכל הצדדים להתעשת ולמנוע בחירות מיותרות. לדברי אדלשטיין הוא מתכוון להעביר את החקיקה לביטול הבחירות בתמיכה רחבה של שמונים חברי כנסת, כדי להעניק לה משמעות חזקה יותר.

תרחיש משפטי ריאלי

אז מה באמת קורה כאן? זאת השאלה המרכזית שהעסיקה את המערכת הפוליטית בימים האחרונים. מראשוני חברי הכנסת ועד אחרוני הפרשנים, כולם ניסו להבין מה בעצם התרחש במהלך המוזר אשר כמו שאר המהלכים הפוליטיים האחרונים, עוד לא נראה כמותו בהיסטוריה הישראלית.

השאלה הראשונה היא ברמה המשפטית, האם באמת ניתן לבטל את החוק שקיבלה הכנסת ברוב גדול על פיזורה. השאלה הפרקטית יותר היא שבמידה ואכן זה אפשרי, מה יעשה נתניהו אחר כך, כיצד ירכיב קואליציה? וכשאדלשטיין מדבר על תמיכה רחבה של שמונים חברי כנסת, מהיכן ישיג אותם? הרי אף מפלגה לא תתמוך במהלך של נתניהו אם זה לא ישתלם לה. כלומר: האם יו"ר הכנסת רומז שכבר יש הסכמות כלשהן עם אי מי מתוך מפלגות האופוזיציה שיגרמו להן לתמוך בביטול הבחירות?

מבחינה משפטית גרידא, ייתכן שיש מוצא כלשהו. היועץ המשפטי לממשלה מצדו הבהיר כי מהלך כזה של ביטול חקיקה לא יהיה כל כך פשוט והיועץ המשפטי של הכנסת השיב לעיתונאים שפנו אליו, כי השאלה נמצאת בבדיקה ותשובה יותר ברורה על כך תתקבל רק בימים הקרובים. למעשה, באופן כללי על פי החוק היבש לא ניתן סתם כך לבטל חקיקה שהתקבלה בכנסת משום שהדבר מרוקן מתוכן את משמעות בית המחוקקים.

לגבי חוקי הבחירות, בחוק יסוד הכנסת נקבע כי הכנסת יכולה לדחות את מועד הבחירות רק ב"נסיבות מיוחדות" וגם זה רק ברוב של שמונים ח"כים. אולם החוק הזה מדבר על בחירות האמורות להתקיים במועדן בתום ארבע שנים של קדנציה כשהמנדט מסתיים וחוזר לעם. במקרה הזה מדובר על דחיית בחירות שלא היו אמורות כלל להתקיים ולכן אפשר תיאורטית לתת לחוק פרשנות האומרת, כי העם העניק את המנדט בעצם לכנסת הנוכחית והיא יכולה לדחות את הבחירות ולהמשיך להשתמש באמון שקיבלה מהעם.

 

יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אולם מדובר בפרשנות לחוק ולא בחקיקה ברורה ולכן המערכת המשפטית תידרש לכך, סביר להניח שהדבר גם יגיע לבג"ץ אם הכנסת אכן תקבל את המהלך. יתכן גם שאם הפרשנות הזאת לחוק אכן תתקבל ניתן יהיה לבטל את הבחירות ברוב של 61 בלבד.

אולם מעבר להיבט המשפטי, רב הנסתר על הנגלה בהיבט הפוליטי והפרקטי. כאמור, הנעלם הגדול הוא מדוע נתניהו דוחף לביטול הבחירות ומה הוא ירוויח מכך בעת הזאת. תרחיש ממשלת האחדות נראה פחות הגיוני בשלב זה, גם בגלל ההכחשות ההדדיות וגם בגלל שכרגע עדיין אין סיבה אמיתית שיכולה לגרום לגנץ ולפיד לעשות מהפך של 180 מעלות ולהיכנס לממשלת נתניהו למרות ההצהרות החוזרות ונשנות שלהם שלא יעשו כך.

במקביל, גנץ עצמו היה הרי המטרה של נתניהו לכל אורך קמפיין הבחירות האחרונות. נתניהו צייר אותו כשמאל חלש, כלא ראוי וכלא יציב ולכן גם נתניהו יצטרך להציג סיבה טובה, מדוע הוא מחליט פתאום כן להכניס את גנץ לממשלתו ואף לתת לו תפקידים בכירים.

כפי שנכתב כאן בעבר, העילה היחידה שיכולה לסייע לממשלת אחדות לקום היא התפתחות משמעותית כלשהי בזירה המדינית ביטחונית, כמו התקדמות ממשית בעסקת המאה או מצב חירום ל"ע כשלחימה כלשהי תתפתח בצפון או בדרום. כרגע שום דבר מזה לא קורה לשמחתנו גם הוועידה הכלכלית בבחריין לא באמת מבשרת בשורה אמיתית. האמריקנים מבינים שהם לא באמת יחוללו פה שינוי במזרח התיכון, ועל כן יצטרכו לפיד וגנץ למצוא סיבה טובה יותר להצטרף לממשלת נתניהו.

תרחיש נוסף הוא שנתניהו אכן השיג דמויות נוספות שייכנסו לממשלת ימין שיקים, כמו למשל אבי גבאי וטל רוסו שהכריזו על כוונתם לפרוש ממפלגת העבודה ומהפוליטיקה אך באופן טכני הם עדיין חברי כנסת. תרחיש כזה יכול לצאת לפועל רק אם היועץ המשפטי יכריע שביטול הבחירות לא דורש רוב של שמונים ח"כים ואפשר לקבל את החקיקה ברוב רגיל, משום שאף אחת מסיעות האופוזיציה לא תתמוך בהצלת ממשלת נתניהו שתקום בלעדיהם ברגע האחרון.

בלון ניסוי או בלון נפץ

ההערכה המרכזית שנפוצה השבוע בין הפרשנים היא שביטול הבחירות באמת אינו מעשי ומדובר בספין של נתניהו כדי להציל את כבודו ולהביך את כחול לבן. נתניהו הבין שהציבור מאשים את הליכוד בבחירות המיותרות הללו ולכן מנסה להציג מצב לפיו הוא דווקא מנסה למנוע את הבחירות ואילו כחול לבן הם אלה מסרבים ומתעקשים להמשיך עם המהלך הזה קדימה, כפי שאכן קורה בינתיים. זהו גם סוג של בלון ניסוי: או שבאמת הוא מונע את הבחירות ומקים ממשלת אחדות, או שהוא סתם כך הצלח להביך את גנץ ולפיד.

ההערכה הזאת שנויה במחלוקת. אם היא נכונה היא מהווה הימור מסוכן מאוד עבור נתניהו. משום שאם הוא כבר התחיל ללכת על מהלך פומבי של ביטול הבחירות ואז כחול לבן מסכלים לו את זה, הרי שמדובר בהשפלה חסרת תקדים עבורו שיכולה לסכן את עתידו הפוליטי. כחול לבן ימהרו לצייר אותו כזגזגן ולא החלטי, קודם כל הוא רץ לבחירות ואחר כך כאילו מתחרט ומנסה למנוע אותן, כשמפלגות האופוזיציה מצליחות כביכול להתל בו. צריך להבין שכרגע נתניהו נמצא באמת בעמדת חלשה מול גנץ כי הוא זה שמנסה לתקן את המהלכים של עצמו ולא ההיפך. יתרה מכך, ייתכן גם וכחול לבן יסכימו רשמית לשתף פעולה אבל המהלך יפול בשלב המשפטי ואז שוב גנץ ולפיד ייצאו ממלכתיים ונתניהו יובך.

פוליטיקאי ממולח כמו נתניהו לא יקח על עצמו סיכון כזה. הוא לא עד כדי כך מיואש ממצבו בכדי לחפש הרפתקאות חובבניות, מסוכנות ואף שקופות כאלה. מצד שני, לפי שעה אין הסבר הגיוני אחר למעשיו ולכן התעלומה סביב הסיפור הזה היא רבה מאוד.

כבר ברגע הראשון שנתניהו הזדהה רשמית עם הרעיון ונתן לציבור להבין שהוא זה שעומד מאחוריו, התקבלה התחושה שלמרות חוסר ההסתברות וחוסר ההיגיון, מהלך כזה של ביטול בחירות עשוי בהחלט לצאת לפועל. אם נתניהו כבר מדבר על זה במפורש, חייבים לומר שהוא בישל זאת היטב היטב קודם לכן בחדרי חדרים בחסות הסחת דעת תקשורתית כלשהי.

נתניהו לא יוצא למהלכים כאלה סתם כך, הוא לא מאלה שיאמרו – ננסה ומה שיהיה יהיה. הוא מידי מנוסה ומחושב ולכן גם המהלך הזה בוודאי מחושב. ואם הוא כבר מדבר עליו בפומבי, יותר הגיוני לומר שצריך להמתין ולראות איך הוא סגר את הפינות האלה מראש כשאנחנו לא שמנו לב.

זעזוע טקטוני

החלק הנוסף בפאזל הפוליטי המורכב הזה, הוא הפרק השלישי בסיפורו של האיש מאחורי המסכה שהובא כאן בבמה צנועה זו, האיש שכבר שנים ארוכות מדבר על חזרה לפוליטיקה, אבל השבוע החליט לעשות את התפנית הדרמטית בעלילה ולחזור בפעם השלישית למשחק הכיסאות.

כדי להבין את הזירה אליה הוא נכנס יש לעלעל בתקציר הפרקים הקודמים, כיצד ניהל ברק במשך שנים את הקשרים שלו בצמרת המערכת הביטחונית והפוליטית, כשהוא מוביל לכאורה מהלכים מבלי להותיר אחריו עקבות. הפרשה הציבורית האחרונה בה נקשר שמו היתה פרשת הרפז, ועכשיו כשהוא חוזר לזירה הוא פוגש את אותם אנשים שהיו כרוכים אף הם בפרשה: גבי אשכנזי ובני גנץ.

גנץ עצמו לא היה מעורב אמנם בפרשה עצמה ורק התמנה לרמטכ"ל בעקבותיה. אבל אשכנזי הוא הרי נשוא הפרשה כשהיה אויבו המושבע של ברק, עת כיהן כרמטכ"ל תחת ברק כשר ביטחון. ההערכות הלא מאומתות מדברות על כך שברק היה בין אלה שדחפו להקמת מפלגת הגנרלים כחול לבן והוא התכוון להשתלב בה ולהנהיג אותה במשך הזמן, אך צירופו של אשכנזי טרף לו את הקלפים והוא ניסה בכמה הזדמנויות לפורר את המפלגה מבפנים. ככלל, מערכת היחסים בין האישים הללו מסקרנת וראויה לדיון נפרד.

בפעם הקודמת בשנת 2005 כשברק עשה את הקאמבק הראשון שלו לפוליטיקה, הוא עשה זאת כשגוש השמאל בפרט והמערכת הפוליטית בכלל היו במצב של ייאוש ומבוכה, לא היה אז פוליטיקאי שהצטייר כמנהיג שהציבור יכול לתת בו אמון וברק קיווה להיכנס לתוך הוואקום הזה, מהלך שדווקא נראה הגיוני באותה נקודת זמן.

בשל כך היה ניתן לשער שברק מזהה מצב דומה גם היום ולכן החליט לחזור לפוליטיקה ולהצטייר כמושיע של השמאל ושל ישראל. אך בפועל המצב היום מעט שונה. גוש השמאל לא מרגיש ייאוש ולא מרגיש חוסר אונים, גנץ ולפיד מספקים מעטפת בטוחה יחסית לגוש הזה למרות הכישלון שלהם מול נתניהו, אפילו מפלגת העבודה לא מפסיקה לשדר רצון להשתקם לקראת הפריימריז שייערכו בשבוע הבא. יתכן גם שברק הבין שהזדמנות טובה יותר לא תגיע כל כך מהר ולכן החליט לנצל את המומנטום הצר בכל זאת.

שובו של ברק לזירה בעת הזאת, מהווה אתגר לגוש השמאל שעדיין לא יודע כיצד להתמודד עם זה. ברק עצמו טרם הצהיר על כוונותיו באופן ברור ורק סיפר שבכוונתו להקים מפלגה חדשה ולבחון איחודים בהמשך. יתכן שיתאחד עם מפלגת העבודה ויתכן שאפילו עם כחול לבן או חלקים ממנה, אבל כל אחד ממנהיגי השמאל מבין ואף מתחיל להפנים, שברק לא הגיע לעזור להם אלא ההיפך.

 

אהוד ברק. צילום: פלאש 90

האיש שלא הפסיק לבחוש ביורה הפוליטית הרותחת במשך כל כך הרבה שנים, לא חזר כדי להיות חלק מגוש או כדי לסייע לחבריו. הוא בא להנהיג, הוא הגיע לשלוט והוא כאן כדי לקבוע סדר יום. זו מטרתו ולשם הוא מכוון.

המשמעות תהיה שהוא ינסה ככל הנראה לפורר את כחול לבן בדרך כלשהי, כדי לנסות להיות הכח החזק בתוך הגוש ולנסות להיות זה שיקבל את המנדט מהנשיא. בסופו של דבר הוא לא מביא קולות מהימין אבל הוא יכול לחזק את גוש השמאל כגוש והסקרים הראשוניים השבוע כבר הצביעו על כיוון כזה, כאשר ליברמן הוא זה שמעניק את עיקר התוספת לגוש השמאל עם המנדטים שהוא מביא איתו מהבייס החזק שלו.

לפי שעה גנץ שומר על שתיקה ולא התבטא בנושא של ברק, לא בעדו ולא נגדו. הוא עדיין לא החליט האם ברק הוא אויב בגלל המטרה שלו לקחת מידיו את מושכות הנהגת גוש השמאל, או שהוא דווקא יכול להיות שחקן חיזוק יעיל בכך שיחזק את הגוש ובסופו של דבר לא יצליח להנהיג אותו.

מאידך, שובו של ברק יכול להיות דווקא סופו של גוש השמאל משום שהוא עלול לפורר את כחול לבן באופן כזה שיקשה על המפלגות בנפרד להקים גוש ובכך לאבד קולות יקרים כפי שיהיה בימין עם מפלגות הימין החדש, זהות ועוד. אם ברק או יעלון הולכים בנפרד ללא חיבורים, הם עלולים שלא לעבור את אחוז החסימה ולהוריד בכך קולות יקרים לטמיון.

הקאמבק של ברק שהשתלב בדיוק בימי הספין של ביטול הבחירות, הוסיף אם כן עוד כמה סיבובים לסחרור הפוליטי האופף את ישראל וגם הוא עלול לשנות דרמטית את המפה בשמאל, באופן שיכול להשפיע גם על הימין. זהו תחילתו של פרק נוסף בקורותיו של האיש אפוף המסתורין ונותר רק להמתין ולראות כיצד תתפתח העלילה הלאה.

 

הטור פורסם הבוקר ב'יתד נאמן'

כתבות קשורות

התעללות בעשרות מתפללים מבוגרים וצעירים: אוטובוסים הפסיקו להגיע לכותל
לאחר שבועיים סוערים של מחאות: שר הבריאות הציג מתווה מורחב לקיצור התורנויות
"מסית היה ונשאר": חברת הכנסת ממפלגת "ימינה" האשימה את נתניהו בהסתה
דיווח: מדינת ישראל במגעים להסכם נורמליזציה עם מדינה מוסלמית נוספת
ערבים יידו אבנים; יהודים נאלצים ללכת ברגל עד הכותל המערבי
ילד נפל לבור עמוק באתר בנייה; מצבו מוגדר בינוני
"אל תטיף לי על דמוקרטיה": נתניהו נאם נגד צביעות השמאל • צפו
לפיד עורר זעם: "צאצאיו האידיאולוגיים של יגאל עמיר יושבים בכנסת"
בן גביר מחרים את הטקס: "השמאל לא למד את הלקח מרצח רבין"
ליצמן מונה ליו"ר סיעת יהדות התורה: "נפעל נגד הממשלה הרפורמית"
הזמנתם מגש פיצה והשארתם משולש למחר? זו הדרך הטובה לחימום • צפו
תיעוד מיוחד: החסיד הישיש ראש המשוררים עם מרן האדמו"ר מויז'ניץ • צפו
הנשיא בטקס הממלכתי לרבין: "העצימו את המשותף ולא את המפריד"
הח"כים מגיבים לדברי נכדו של רבין: "נצלן כאב; איש קטן ומלא שנאה"
מקרה נדיר: בת 13 אושפזה בבית החולים בעקבות נשיכת עכביש
רק תרגיל: אזעקות צבע אדום נשמעו בעוטף עזה ובאשקלון
מאות מתמחים התפטרו: "לא האמנו שנגיע ליום הקשה הזה"
ממשיכים עם קמפיין העובדות: לא מחוסנים מובילים גם בתמותה!

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו