צילום: גלעד קוולרצ'יק

מדלבליט: "שום לחץ לא ישפיע עליי – אין אדם מעל החוק" • צפו

היועץ המשפטי לממשלה התייחס לתיקי נתניהו: "מובן ששום לחץ לא ישפיע על החלטותיי שיתקבלו רק לפי הראיות והדין. המפגינים והמתלהמים לא יסיטו אותנו". על יוזמות החוק נגד האקטיביזם השיפוטי: "משימה לאומית להגן על מוסדות החוק".

כתבות נוספות בנושא:

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התייחס היום לתיקי החקירה של נתניהו ואמר כי, "כפי שכבר מסרתי בעבר במספר הזדמנויות, ואני שב ואומר זאת גם כאן בפניכם בצורה הכי ברורה: אני רואה חשיבות רבה בהליך השימוע שנקבע לראש הממשלה בקשר לתיקים אלו. כל טענה תישמע בלב פתוח ובנפש חפצה. הדברים יישקלו לעומקם, וההחלטות יתקבלו, כפי שהיה עד היום, משיקולים ענייניים בלבד, לפי הדין והראיות".

"אף אחד לא יסיט אותנו מדרך הישר. לא המפגינים מפה, ולא המתלהמים משם. אמנם, שמעתי שיש כאלו שכבר יודעים, לפניי כמובן, איזו החלטה אקבל בסוף השימוע. ולא רק זאת, הם גם יודעים שההחלטה הזו תתקבל לשיטתם שלא מטעמים ענייניים: לא לאור הראיות והדין, אלא בגלל לחצים כאלה ואחרים שמופעלים עליי כביכול. ולכן הם טוענים מראש שאין להתייחס ברצינות להחלטה שאקבל, אלא יש לפעול בכל דרך כדי לסכל ולחסום אותה, בלי למצות את ההליך הפלילי כמקובל ביחס לכל חשוד במדינה".

"ואולם – צריך לומר את האמת. מי שטוען כך – מבקש למעשה לשנות מעיקרון השוויון בפני החוק. צריך לפזר את מסך העשן, ולהתייחס לדברים כהווייתם. מובן ששום לחץ לא יכול ולא ישפיע על החלטותיי שיתקבלו אך ורק לפי הראיות והדין. מה שיש כאן זה ניסיון לעשות דה-לגיטימציה למערכות החוק והמשפט, גם באופן מערכתי וגם באופן אישי, והכול כדי לשנות את כללי המשחק, באופן שיפגע בעיקרון הבסיסי ביותר של השוויון בפני החוק. מדובר בתהליך הרסני לביטחון המשפטי של כל אזרח ואזרח במדינה".

"חשוב לי להדגיש, וכבר אמרתי זאת בעבר, שבמדינת ישראל אנו נתקלים לעיתים בתופעות של שחיתות שלטונית, ואנו נחושים לטפל בהן במלוא העוצמה. אולם, מדינת ישראל איננה מדינה מושחתת, דווקא בזכות שיש לה מערכות אכיפת חוק עצמאיות, אפקטיביות, הנאבקות בשחיתות השלטונית. אם המערכות הללו יחלשו או ייסדקו, לא נוכל עוד לומר שאנחנו חיים במדינה שאיננה מושחתת".

"חשוב לחזור ולומר: הטיפול בתיקי ראש הממשלה נעשה, לאורך כל הדרך, באופן מקצועי ויסודי. התייחסתי לזה בהרחבה בעבר, במספר הזדמנויות. כל טענה על רדיפה או תפירת תיקים, וכיוצא בזה טענות שנועדו לפגוע בלגיטימציה של התהליך – הן חסרות ביסוס, ויש לדחותן.
תיקי החקירה הללו טופלו ע"י הגורמים הבכירים ביותר, המנוסים ביותר, עובדי ציבור מסורים, ישרים, אמיצים והגונים".

מנדלבליט הגן על פרקליט במדינה שי ניצן, "אלו המנסים לפגוע בשמו הטוב במטרה לפגוע בלגיטימציה של התהליך המתנהל בקשר לתיקי החקירה בהם ראש הממשלה נחקר כחשוד – דינם להיכשל. הדבר נכון גם ביחס לאלו המבקשים לפגוע בשמה הטוב של פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), עו"ד ליאת בן-ארי".

"כל הניסיונות לעשות דה-לגיטימציה לאותם משרתי ציבור נאמנים, ולרבים אחרים שעומדים בחזית השמירה על שלטון החוק במדינת ישראל, לא יצליחו. אף אחד לא יפחיד אותנו. אף אחד לא ירתיע אותנו. אנחנו, אנשי מערכות החוק והמשפט, רואים שליחות בעבודתנו, למען מדינת ישראל, ולמען הביטחון המשפטי של אזרחי מדינת ישראל. אנחנו נקבל החלטות אך ורק לפי הדין והראיות".

בנאום חריף שנשא בכנס הרצליה אמר בין השאר כי, "אני רוצה להציב הערב על סדר היום של הכנס הזה סוג נוסף של ביטחון, שמהווה חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי של מדינת ישראל. זהו הביטחון המשפטי. הביטחון המשפטי אף הוא מהווה חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי של המדינה. כאשר הוא נמצא תחת מתקפה או תחת איום, זהו אינטרס לאומי וציבורי ראשון במעלה להיאבק בכך".

"חשוב להבין מדוע פתאום הנושא הזה הפך לחיוני כל כך, שהרי מחלוקות ודיונים אודות תפקידו של המשפט במדינת ישראל קיימים עוד משחר ימיה של המדינה. הסיבה לכך היא התחושה שנוצרה בקרב הציבור בדבר קיומו של איום ממשי ומוחשי לביטחון המשפטי במדינה.
התחושה הזו נובעת ממספר תהליכים מקבילים, שמשותף להם הוא הניסיון להחליש באופן משמעותי את המוסדות שתפקידם לשמור על הביטחון המשפטי ולהגן עליו".

"הכוונה היא לפעולות המבקשות לעשות דה-לגיטימציה למערכות החוק והמשפט; פעולות המבקשות לעשות דה-לגיטימציה אישית לבכירים במערכות אלו; וכן, לצבר של יוזמות לשינוי "כללי המשחק" שלפיהם פועלות מערכות החוק והמשפט, תוך החלשת מעמדם של גופי המשפט ואכיפת החוק, עצמאותם, ויכולתם האפקטיבית להבטיח את שלטון החוק במדינה".

"לא מדובר עוד על שינוי כזה או אחר בדרכי העבודה של גופי החוק והמשפט או במערך יחסי הכוחות בינם לבין הרשות המבצעת והרשות המחוקקת; אלא בכרסום של ממש, הלכה למעשה, בקווי ההגנה שבמשך 71 שנות עצמאותה של המדינה ביססו את הביטחון המשפטי של כל אדם ואדם במדינה".

"בעת האחרונה, למרבה הצער, עקרונות היסוד הבסיסיים ביותר של שלטון החוק, ובראשם עיקרון השוויון בפני החוק, הפכו לפתע לשאלה לגיטימית לדיון ולבחינה. כך גם ביחס לעיקרון לפיו על רשויות השלטון לפעול ללא שרירות ובסבירות, אך ורק על בסיס שיקולים ממין העניין. חשוב להדגיש כי העקרונות הללו הוצבו בשיטת המשפט הישראלית עוד בשחר ימיה של המדינה. אין מדובר בכללים שהותוו במסגרת מה שמכונה 'המהפכה החוקתית'".

"התהליכים עליהם אני מדבר – של דה-לגיטימציה מערכתית ואישית, ויוזמות להחלשת מערכות החוק והמשפט, הפכו כה בולטים ומוחשיים, עד שרבים בציבור הישראלי הבינו שמרכיב מרכזי בחוסן הלאומי של המדינה עלול לעמוד בפני החלשה משמעותית. לכן גם נשמעו קולות רבים וגוברים המתנגדים לתהליכי הדה-לגיטימציה והקוראים לעצירתן של יוזמות אלו".

"חשוב כל העת לזכור", המשיך היועמ"ש, "במדינת ישראל יש בית משפט עליון אחד, שתפקידו לאכוף את הדין ולהגן על זכויות האדם. במדינת ישראל יש יועץ משפטי לממשלה אחד, שתפקידו בין היתר לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה בגבולות הדין; ואשר עומד – במקביל – בראש התביעה הכללית, שתפקידה לאכוף את החוק. במדינת ישראל יש משטרה אחת, שאנשיה עמלים יומם וליל לשמור על ביטחון הציבור ולהיאבק בפשיעה. החלשה של כל אחד מהגורמים הללו, ודאי של כולם, תפגע בביטחון המשפטי של כל אדם במדינה, וכתוצאה מכך – תפגע גם בחוסן הלאומי של מדינת ישראל".

"כבר בשלב הזה חשוב לי להדגיש, ואחזור לכך גם בהמשך, שהצורך בשמירת הביטחון המשפטי של אזרחי המדינה, אין משמעו שמערכות החוק והמשפט צריכות להיות חסינות מביקורת, או משינוי. אדרבא, קיומה של ביקורת עניינית, ועריכת שינויים המיועדים לחזק את המערכות הללו, הם אבן יסוד באמון הציבור בכך שמערכות החוק והמשפט אכן פועלות לקידום שלטון החוק, באופן כנה ואפקטיבי. אנו פתוחים לביקורת, אנו פתוחים לשיח ענייני על שינויים. אך אנו עומדים כחומה בצורה אל מול פעולות של דה-לגיטימציה מערכתית ואישית, ואל מול ניסיונות להחלשת שלטון החוק, באמצעות פגיעה בסמכותן של המערכות שתפקידן לשמור עליו".

עוד הוסיף מנדלבליט ותקף את הרשות המחוקקת, "לא מיותר להזכיר כי אחת היוזמות שהועלו לאחרונה, בקשר להחלשת מעמדו ותפקידו של היועץ המשפטי לממשלה, ביקשה לאסור על היועץ להציג לפני בית המשפט עמדה משפטית שאיננה תואמת את עמדתו של הדרג המדיני". ותקף, "האם יעלה על הדעת במדינה דמוקרטית שוחרת-חוק-וצדק להשתיק את היועץ המשפטי לממשלה מלטעון בהליך משפטי שהחלטה מסוימת פוגעת בזכויות האדם באופן שאיננו מקיים את דרישות הדין?"

עם זאת סייג, "אנו עושים את מירב המאמצים לסייע לדרג המדיני להגשים את מדיניותו, וברובם המכריע של המקרים – מייצגים את עמדותיו בהליכים משפטיים. אנו מכירים בחשיבות העצומה שטמונה בכך שהדרג המדיני יוכל לקדם את מדיניותו, ומשקיעים מאמצים רבים במציאת פתרונות משפטיים למצבים סבוכים ומורכבים. זוהי שגרת העשייה של הייעוץ המשפטי לממשלה".

"אולם, באותם מקרים חריגים שבהם אין מנוס מקביעה כי הכרעת הדרג המדיני איננה עומדת באמות המידה המשפטית, נוכח פגיעתה בזכויות האדם או בעקרונות יסוד אחרים, כך שקיימת מניעה משפטית מפני ביצועה, הביטחון המשפטי מחייב כי היועץ המשפטי לממשלה יוכל להתייצב בהליך המשפטי ולהביע את עמדתו המקצועית העצמאית בקול רם וברור".

בנאומו אף רמז לסערת אמיר אוחנה לגבי החובת הממשלה לקיים פסקי דין,"באותם מקרים שבהם בג"ץ פסל את החלטת הרשות המבצעת בפסיקה סופית ומחייבת, כמובן שהממשלה נדרשה לבצע את פסק הדין ככתבו וכלשונו. במידת הצורך, אף עמדתי על כך בפני מקבלי ההחלטות. זוהי המשמעות של דמוקרטיה שומרת חוק. זוהי המשמעות של ביטחון משפטי בדמוקרטיה".

לסיום הדגיש שוב כי, "חשוב לי לחזור ולומר, ובכך גם אסיים את דבריי, שהחשיבות אותה אני מייחס להגנה על מערכות החוק והמשפט, ולשמירה על עצמאותן ועל כוחן, איננה מהווה מחסום מפני שינוי, ובוודאי שלא מפני ביקורת ותיקון במקרה הצורך. ביטחון משפטי איננו שקול לקיפאון משפטי".

"כדי להבטיח את אמון הציבור במערכות החוק והמשפט, עלינו להיות קשובים לביקורת, פתוחים לשינוי, ובעלי יכולת ללמוד ולהשתפר כל העת, מתוך הכרה בטעויות שהתרחשו והפקת לקחים מהן. בכל אלה יש כדי לחזק את הביטחון המשפטי, וכך אנחנו פועלים. העיקרון של חיזוק הביטחון המשפטי הוא אמת המידה המבחינה בין ביקורת לגיטימית ובונה לבין דה-לגיטימציה הרסנית ופוגעת; בין שינוי ענייני ותורם, לבין החלשת המערכת ופירוקה מסמכויותיה", דברי מנדלביט

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון
0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
1 תגובה
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

מדברי מנדלבליט נלמד שהדיקטטורא המשפטית נמשכת
הרי בכל הארץ ובכל העולם ידוע ומפורסם
שכל חקירות נתניהו זה רדיפה פוליטית של השמאל
להפיל את מנהיג הימין הגדול בנימן נתניהו

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture