התעלול הזה, שעליו מתמוגגים כאן כאילו מדובר במעשה קונדס הגאוני ביותר שהופק כאן, ממחיש את החרפה שאליה התדרדרה ישראל בשנים האחרונות מול חיזבאללה. ארגון טרור מנהל עם ישראל מערכת יחסים כאילו היה מדינה ריבונית / זווית אחרת

אתמול בערב בישראל נשמו לרווחה. סוף-סוף זה הגיע. חיזבאללה כילה חמתו על עצים ואבנים, ולא על חיילי צה"ל. או בלשונו הרברבנית של נתניהו אמש "אף חייל לא נשרט". נראה כי בישראל הביעו הבנה לצורך של נסראללה להגיב על הפגיעות בכבודו, ואף הכינו לו – לפי הדיווחים בלבנון – פיתיונות מפוארים כשבובת מיוחדות הולבשו במדי צה"ל והוצבו בתוך ג'יפים צבאיים על מנת לספוג את הטילים.

אחר הצהריים, חיזבאללה כנראה נפל לפח שטמן לו צה"ל, וירה לעבר מוצב ריק וג'יפ צבאי. ככל הנראה משהו שם גרם לחוליית חיזבאללה לחשוב שיש במוצב תנועה של חיילים בשר ודם. אולי לבובות החיוורות של השבוע שעבר הוצמדו במהלך סוף השבוע מנועים שגרמו להם להרים ולהוריד ידיים בתזמון של כמה דקות. ואולי לחיזבאללה נמאס לשכב בשוחות, והחליט לזרום עם ההפקה של צה"ל ולרדת מהעניין. כך או אחרת, כדי להשלים את הדרמה המזויפת, אפילו פינוי מוסק לרמב"ם סידרו לחיזבאללה.

לפי כללי המשחק האזוריים, לכל אחד יש הזדמנות לתת את כל כולו בתורו. ישראל התחילה עם הרחפנים, אמש היה תורו של חיזבאללה. ממש כמו במשחק קופסה, אתה יכול לנצל את התור שלך עד הסוף, אבל כדי לפעול שוב, תצטרך להמתין שוב לקבל לידיך את הקוביות. חיזבאללה אתמול ניצל את התור שלו. בישראל עזרו לו ליצור מצג של מהלך גדול כדי שהתור יתבזבז. הוא ירה, הוא הרעיש, כולם דיברו עליו שעתיים והבוקר הוא גנב את הכותרות הראשיות בכל העיתונים בישראל. כעת זה נגמר. בישראל בוחרים כעת לצאת מהמשחק, ולהתמקד בהכנות לקראת הסבב הבא.

אלא שהתעלול הזה, שעליו מתמוגגים בישראל כאילו מדובר במעשה קונדס הגאוני ביותר שהופק כאן, ממחיש את החרפה שאליה היא התדרדרה בשנים האחרונות מול חיזבאללה. ארגון טרור מנהל עם ישראל מערכת יחסים כאילו היה מדינה ריבונית. היא מנהלת שיח עם נסראללה כאילו היה המכובד והגדול שבאויביה. נתניהו שיגר לו בסוף השבוע איומים והציע לו "להירגע". מנגד, נסראללה מכנה אותו "מושחת שנחקר ע"י המשטרה". לרגעים אפשר לחשוב לרגע שנסראללה הוא חלק מהאופוזיציה בישראל.

נסראללה, שמנצח על כמה אלפי לוחמי מיליציות שמשוטטים בסביבה, מנהל עם ישראל מאבק כשווה בין שווים. זה שישראל אמורה להרתיע עד מוות פרחח כמו נסראללה, אין בזה לא חידוש ולא גאווה. זה טבע העולם. אבל זה שדרשן כיכרות שיעי, שמחליף כל לילה מקום לינה מצליח להרתיע את ישראל ולגרום למדינה שלמה לעצור את נשימתה, בזה יש חידוש עצום ומופלא.

ישראל חוששת מנסראללה, ולכן נמנעת מלתקוף בלבנון. בחסות התקיפות הנועזות בסוריה ובעיראק ישראל מסווה את העובדה הפשוטה, שהיא לא מעזה לתקוף בלבנון. על התקיפה הצנועה בשבוע שעבר לכאורה באמצעות מל"טים, שלא גרמה לפגיעה בחיי אדם אלא רק במכשור, היה ברור לכולם שאמורה לבוא תגובה הולמת. נסראללה הוכיח אמש כי הוא מדקדק על קוצו של יו"ד בעלבונה של לבנון. על תקיפות שגרמו לעשרות הרוגים בסוריה, לא הייתה כאן תגובה כמו שהגיב נסראללה על כמה רחפנים אבודים שהתרסקו ברובע הדאחייה ולא שרטו אף לא פעיל חיזבאללה אחד.

למרות שכולם יכתבו שישראל ניצחה, האמת הלא-פופלארית היא שנסראללה הוא הגיבור הגדול ביותר של ליל אמש. הוא מכתיב את החדשות במזרח התיכון. הוא קובע אם מפקדי צה"ל ישנו בלילה או לא. רק בגללו הוכרז עוצר יציאות בסוף שבוע, והוא שולט בידיו ממש בג'ויסטיק שמגביר ומעט את דפיקות הלב של בכירי מערכת הביטחון בישראל. עצם העובדה שישראל מתגאה שהיא עשתה לו אתמול תעלול ממחישה את גודל האבסורד. את התעלול הגדול ביותר, נסראללה מעולל יום-יום לישראל.

הטור פורסם הבוקר בעיתון 'המבשר'