הקרב על מינוי פרקליט המדינה הבא: בשל קיומה של ממשלה זמנית, ועדת האיתור לבחירת פרקליט מדינה לא יכולה להתכנס. במערכת המשפטית קיימים חילוקי דעות האם הסמכות למנות נמצא בידיו של היועמ"ש מנדלבליט או של שר המשפטים אוחנה

על רקע חוסר היציבות הפוליטי מערכת המשפט שוב עולה לכותרות, והפעם בשל סיום כהונתו של פרקליט המדינה שי ניצן. ניצן, שעומד במרכז הסערה הפוליטית-משפטית שפקדה את ישראל, יסיים בעוד כשבועיים את תפקידו – ולא ברור מי אחראי על מינוי מחליפו.

בשל קיומה של ממשלה זמנית, ועדת האיתור לבחירת פרקליט מדינה לא יכולה להתכנס – אין זו באחריותה של ממשלת מעבר לכנס ולהוציא לדרך את אותה ועדה. לפיכך ישנן שתי אפשרויות, אחת היא להאריך את מינוי הפרקליט ניצן, אך בשל המצב המשפטי וזהותו של שר המשפטים, אמיר אוחנה, לא סביר שכך יהיה.

האפשרות השנייה היא להחליף את ניצן, אך כאן עולה השאלה לגבי זהות הממנה בעת ממשלת מעבר. שר המשפטים אוחנה טוען שהוא יקבל החלטה לגבי המינוי, אך היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מתנגד וגורס כי הדבר בסמכותו. הדבר עלול להוביל לקרב בין היועמ"ש לעומד בראש משרד המשפטים, אך סופו ידוע בחלקו: בעת ממשלת מעבר, חייב ממלא מקום פרקליט המדינה להגיע מתוך הפרקליטות עצמה.

שר המשפטים אמיר אוחנה, התייחס למינוי הצפוי ואמר: "בזמן ממשלת מעבר, לא תקום ועדת איתור על מנת למנות את הבא בתפקיד. מתפקידי, על פי החוק, למנות ממלא מקום וכך אעשה". כמו כן, אמר אוחנה כי ממלא המקום יהיה אדם מתוך הפרקליטות.

בראיון 'לחדשות 13' תקף אוחנה את דבריו של שי ניצן לפיהם "ישנם גורמים המנסים לגרום לאי אמון בפרקליטות" ואמר כי לטעמו "מדובר זלזול בציבור. אם מישהו חושב שהציבור הוא עדר בבונים שמחכה לקריאת הפוליטיקאי כדי להחליט בעד ונגד מה הם, הוא טועה. הציבור בישראל סקרן והוא גיבש את דעתו הקשה בעניין הזה, חוסר האמון של הציבור בפרקליטות קודם לנאום שלי וקודם לכהונתי – וצריך לטפל בזה".