לאחר שב'כחול לבן' חששו מכך שהצבעה על חסינות נתניהו תיקלע לסחבת של חודשים ארוכים בשל אי כינונה של ועדת הכנסת, מפרסם היועמ"ש לכנסת חו"ד ולפיו, "לא ניתן לחייב את הכנסת להקים ועדת כנסת, אך אם תוקם אין מניעה משפטית לכך"

על רקע הגשת כתב האישום הרשמי לכנסת על ידי היועמ"ש לממשלה אביחי מנדלבליט והודעתו הנלווית כי תחילת מנין 30 הימים בהם מוקנית לרה"מ הזכות לבקש את חסינות הכנסת החלה מהיום ולא מהמועד בו פרסם את טיוטת כתב האישום הראשונה, מפרסם היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון חו"ד ולפיו קיימת היתכנות להקים 'ועדת כנסת' גם בעת הנוכחית.

מכתבו של ינון מגיע במענה לפנייה שנעשתה על ידי יו"ר הועדה המסדרת של הכנסת ח"כ אבי נינסקורן שדרש לדעת האם קיימת היתכנות להקמת ועדת הכנסת שתעסוק בחסינות ראש הממשלה בימים אלו. יצוין, כי שאלת החסינות נתונה להחלטת "ועדת הכנסת" המתפזרת אוטומטית עם סיום כהונתה של הכנסת ומוקמת מחדש בדרך כלל עם כינון הממשלה החדשה, ומשעה שטרם הוקמה ממשלה בישראל, הרי שטרם הוקמה ועדת הכנסת שאמורה לעסוק בשאלת החסינות של נתניהו.

בתשובתו לניסנקורן מנמק עו"ד ינון, את הצדדים המשפטיים המרכיבים בסיטואציה הפוליטית הנוכחית. לדבריו, "הועלה החשש כי המצב הפוליטי התקדימי והמורכב שנקלענו אליו – אי הקמת ועדת הכנסת והאפשרות שנצא לבחירות שלישיות בתוך שנה – עלול לדחות את דיוני החסינות בחודשים רבים, מה שיביא גם לעיכוב ניכר בהליכים המשפטיים התלויים במיצוי דיוני החסינות בכנסת".

היועמ"ש לכנסת מסביר, כי "מצב זה נובע מפרקטיקה הנוהגת בכנסת שלפיה לא מקימים את ועדות הכנסת הקבועות, ולא מתקיימת פעילות פרלמנטרית סדירה בכנסת לפני הקמת הממשלה והחתימה על ההסכמים הקואליציוניים, זאת נוכח הזיקה הברורה שבין גיבוש הקואליציה לבין הרכבן של הוועדות ואיושן". עו"ד ינון מוסיף, כי "מקובל שהקמת כל הוועדות הקבועות נעשית באותו מועד ובהצבעה אחת, לאחר דיונים בוועדה המסדרת שמטרתם להגיע להבנות עם כל הסיעות, לרבות סיעות האופוזיציה".

אלא שלדבריו, בשל העובדה כי חוק החסינות יוצא מנקודת הנחה כי ועדת הכנסת כבר קיימת ומתפקדת, ומבקש לצמצם את העיכוב בהליכים המשפטיים הנובע מדיוני החסינות. בהתאם לכך, החוק קובע, כי הוועדה נדרשת לדון בבקשת חסינות "בהקדם האפשרי". לפיכך, אין חולק, כי בימים כתיקונם, חוק החסינות מחייב את ועדת הכנסת לדון בבקשות חסינות המוגשות אליה ובמועד הסמוך למועד הגשת הבקשה. אולם, אין בחוק התייחסות
למצב שבו הבקשה מוגשת כאשר ועדות הכנסת, וביניהן ועדת הכנסת, טרם הוקמו, כפי שקורה בתחילתה של כל כנסת חדשה". מנמק היועמ"ש.

"עמדתי היא" ממשיך היועמ"ש ומגיע אל שורת הסיכום, "כי גם כאשר תלויה ועומדת בפני הכנסת בקשת חסינות, אין בהוראת החוק כדי לחייב את הכנסת להקים ועדת כנסת כדי לדון בבקשת החסינות, עוד בטרם הוקמו יתר הוועדות הקבועות. אבקש להבהיר כי גם אם בעת הזו לא קמה חובה משפטית על הכנסת להקים את ועדת הכנסת, אם חברי הכנסת יסברו שנוכח חשיבות הדיון בבקשת החסינות יש מקום לחרוג מההתנהלות המקובלת בכנסת, ויתגבש רוב להקמת ועדת כנסת קבועה כבר בשלב זה, אינני סבור שקיימת מניעה משפטית לעשות כן".

בהמשך מבקש ינון להתייחס לחוות דעתו באשר לשאלת הסרת החסינות של השר לשעבר חיים כץ ומסביר, כי "בהקשר זה, בחוות דעתי האמורה בעניין בקשתו לחסינות של חה"כ חיים כץ, קבעתי כי לא ניתן היה באותה עת להקים ועדת כנסת וכי יש להמתין להקמת הוועדה בכנסת החדשה, משום שהבקשה הוגשה ביום 11.9.2019 , ששה ימים לפני יום הבחירות לכנסת ה 22. בעיתוי שכזה לא היה כל הגיון, או אפשרות מעשית להקים ועדת כנסת קבועה ולהשלים את דיוני החסינות. זה אינו המצב שבו אנו מצויים כעת". קובע היועמ"ש.

"מכל מקום, אין חולק שעם הקמת ועדת הכנסת, תקום החובה לדון ללא דיחוי בבקשות לקביעת חסינות שיוגשו אליה או שמונחות על שולחנה, וזאת לאור הוראת חוק החסינות שלפיה כאמור על הוועדה לדון בבקשות מסוג זה "בהקדם האפשרי"", מסכם היועמ"ש לכנסת את דבריו.

יצוין, כי גם כעת שאלת הקמת ועדת הכנסת נתונה לאי וודאות שכן כזכור, רק בשבוע שעבר התבטא בענין יו"ר ישראל בתינו ח"כ אביגדור ליברמן שהביע הסתייגות מהקמת ועדה שכזו, שכן לדבריו מדובר יהיה ב"ועדה פרסונלית שתעסוק באדם אחד בלבד".

 

היועמ"ש: משפטו של נתניהו בביהמ"ש בירושלים; לנתניהו 30 יום לקבלת חסינות

 

העדים בתיקי נתניהו: שרים, אילי הון, וראשי השב"כ והמוסד לשעבר