מנדלבליט: "הניסיונות להציג אותנו כמי שרוצים לנהל את המדינה – שטות"

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התייחס הערב לעימות שלו עם שר המשפטים אמיר אוחנה סביבו מינוי מ"מ פרקליט המדינה: "מאחר שאנחנו נמצאים בתקופת ממשלת מעבר, לא ניתן לכנס את ועדת האיתור הנדרשת לשם מינויו של פרקליט מדינה קבוע. לפיכך, נדרש מינויו של ממלא מקום. הסמכות לכך נתונה בידי שר המשפטים. אף אחד לא חולק על כך. מדובר בסמכות הכללית המוקנית לכל שרי הממשלה למנות ממלאי מקום לבעלי תפקידים בכירים במשרדיהם – כמאה תפקידים שונים".

"אולם, בכך אין די, שכן הפעלת הסמכות הכללית המתוארת בנסיבות הקונקרטיות של תפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה הינה בעלת משמעויות משפטיות", טוען היועמ"ש, "כפי שמסרתי לפני מספר ימים, והדבר אף פורסם במסגרת הודעה רשמית מטעמי – מינויו של ממלא מקום פרקליט המדינה איננו שקול, בכל הכבוד, למינויו של ממלא מקום של גורם מקצועי אחר במשרדי הממשלה, בכיר ככל שיהיה".

"משרת פרקליט המדינה היא בעלת מאפיינים מיוחדים – מדובר במי שעומד בראש פרקליטות המדינה. הוא משמש כאחד מראשי מערכת אכיפת החוק והתביעה הפלילית, שני רק ליועץ המשפטי לממשלה, בכובעו כתובע הכללי של מדינת ישראל. המאפיינים המיוחדים של משרה זו, בדגש על תחום אכיפת החוק, באים לידי ביטוי גם בדרך המינוי לבעל התפקיד הקבוע של פרקליט המדינה, שנקבעה ע"י הממשלה עצמה באופן שיש בו כדי להבטיח את העצמאות המקצועית של המוחלטת פרקליט המדינה ואת אי-תלותו ברשויות השלטון להן הוא משמש כשומר סף".

"בהתאם להחלטות הממשלה העוסקות בנושא, קיימת ועדת איתור מקצועית, בראשות היועץ המשפטי לממשלה, שלדרג הפוליטי אין השפעה על חבריה, והיא אשר ממליצה לשר המשפטים על המועמד המתאים לתפקיד. הוועדה הזו לא קיימת בקשר למינויו של ממלא מקום. הרגישות שקיימת בשגרה בקשר למינויו של פרקליט המדינה, מקבלת בימים אלו משנה תוקף, בנסיבות מובנות. הדבר מחזק באופן מיוחד את הצורך בהקפדה על הליך בחירה שיבטיח את עצמאותו המקצועית ואת אי-תלותו ברשויות השלטון של המועמד שייבחר, גם כשמדובר בממלא מקום.
ממלא מקום פרקליט המדינה יחזיק במלוא הסמכויות הנתונות לפרקליט המדינה עצמו מיומו הראשון בתפקיד".

לדברי מנדלבליט, "במצב הפוליטי הקיים, אף אין לדעת מה יהיה משך התקופה בה ישמש ממלא המקום בתפקידו, ואין לשלול את האפשרות כי מדובר יהיה בחודשים ארוכים. מכלול המאפיינים המפורטים של תפקיד פרקליט המדינה, וההיבטים עליהם הוא מופקד בתחום אכיפת החוק מחייבים, במיוחד בנסיבות הייחודיות והחריגות הקיימות בעת הזו, כי ההשפעה הפוליטית על מינוי ממלא המקום תהא מצומצמת ותחומה ככל הניתן.

"בהעדר ועדה מקצועית ועצמאית לאיתור מועמד לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה, קמה חובה לכונן מנגנון חלופי, גם אם מצומצם יותר, שישמש לאותה מטרה. לאור זאת, טרם הפעלת סמכות המינוי, נדרש שר המשפטים לקיים היוועצות ביועץ המשפטי לממשלה, אשר משמש כתובע הכללי העומד בראש מערכת אכיפת החוק. כפי שציינתי בחוות דעתי בנושא, בנסיבות העניין, ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בסוגיות דומות, משקלה של עמדת היועץ המשפטי לממשלה בקשר למי שימלא את מקומו של פרקליט המדינה יהיה רב ומשמעותי, וניתן יהיה לסטות ממנה רק בהתקיים טעם מהותי בעל משקל מיוחד".

"בהתאם להודעה שפרסם שר המשפטים לאחר שחוות דעתי הועברה לידיו, בכוונתו להיוועץ בי לאחר שישלים את סבב הראיונות אותו הוא מקיים עם המועמדים אותם ביקש לראיין לתפקיד. אני בהחלט מקווה כי בעקבות אותה התייעצות, תושג הסכמה באשר לממלא המקום שיתמנה לתפקיד. זה הדבר הנכון. אין מקום למחלוקות או לעימותים בקשר למינויו של אחד משומרי הסף החשובים ביותר במדינת ישראל".

לסיום הנושא הדגיש כי, "אני בוודאי לא חפץ במחלוקת או בעימות עם שר המשפטים, או עם כל שר אחר הממשלה", הבהיר מנדלבליט, "אבל גם אין בכוונתי להתפשר בעמידה על העקרונות של שלטון החוק, ועל כך שההחלטה על תפקיד כה חשוב תיעשה באופן שמבטיח את עצמאותו של נושא המשרה, את אי תלותו ואת אמון הציבור בכך".

היועמ"ש נאם בכנס העמותה למשפט ציבורי הנערך בחיפה ואמר כי, "הנושא שנבחר השנה לכנס הוא "כיצד יש להגן על ערכי המשפט הציבורי ומוסדותיו". הנושא הזה נבחר לא בכדי. הוא משקף את התחושה של רבים בציבור, ובוודאי של הנוכחים פה הערב, שערכי המשפט הציבורי והמוסדות שאמונים על שמירתם נמצאים בתקופה האחרונה תחת ניסיונות החלשה ודה-לגיטימציה".

"ערכי המשפט הציבורי ומוסדותיו הם ערובה לקיום שלנו במדינה שהדמוקרטיה שלה איננה מתמצית בקיומן של בחירות פעם בכמה שנים, או בכמה חודשים. הם ערובה לכך שבמדינת ישראל זכויות האדם יישמרו הלכה למעשה; הם ערובה לכך שבמדינת ישראל הכוח השלטוני יופעל לטובת הציבור; הם ערובה לכך שאלו המחזיקים בסמכויות שלטוניות לא יפעלו מתוך שיקולים זרים או מתוך ניגוד עניינים; הם ערובה לכך שהמדינה תנהג בשוויון באזרחיה; הם ערובה לכך שלא יהיה אף אדם או מוסד שלטוני מעל לחוק".

"בדמוקרטיה-ליברלית, קיים גם סוג נוסף של ביטחון המהווה חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי – הוא "הביטחון המשפטי". הביטחון המשפטי הוא הביטחון של כל אדם במדינת ישראל בכך שמערכת המשפט תמלא את התפקידים המתחייבים בדמוקרטיה לשם הבטחת העליונות של שלטון החוק, כאמצעי ראשון במעלה להבטחת התהליכים הדמוקרטיים, האינטרס הציבורי וזכויות הפרט".

"תנאי יסודי לקיומם של כל אלה הוא עצמאותם של המוסדות המשפטיים – בתי המשפט, הייעוץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית.
גופי המשפט ואכיפת החוק במדינת ישראל ממלאים את התפקיד החשוב של שמירת הביטחון המשפטי של אזרחי המדינה, אך האחריות לקיומו של ביטחון משפטי מוטלת על כלל רשויות השלטון, הממשלה על זרועותיה השונות וכמובן גם הכנסת".

"כלומר, האחריות לכך שערכי המשפט הציבורי יהיו מוגנים מפני פגיעה, ושמוסדות המשפט הציבורי יהיו מוגנים מפני החלשה – מוטלת על כלל רשויות השלטון. זה לא עסק פרטי שלנו – "המשפטנים". מי שביטא זאת בצורה הטובה ביותר היה ראש הממשלה המנוח מנחם בגין שאמר: בנפול מבצר המשפט, אין עוד מציל לאדם הנשחק בין אבני הריחים של השררה".

"אני ער לניסיונות להציג את גורמי החוק והמשפט כמי שרוצים לקחת לידיהם את מושכות השלטון, ולנהל כביכול את המדינה. מובן שזה לא נכון. הדרג המדיני הוא שאחראי לקבוע את מדיניותה של הממשלה, וגופי הממשלה השונים נדרשים ליישם מדיניות זו. הייעוץ המשפטי לממשלה פועל לסייע לדרג המדיני להגשים את מדיניותו, וזאת בגבולות הדין. והדברים ידועים", דברי היועץ המשפטי לממשלה.