ראש הממשלה קיים שיחה טלפונית עם ראשי בלוק הימין וסיכמו כי ה-3 במרץ הוא התאריך הריאלי ביותר לבחירות. השר יריב לוין (הליכוד) וח"כ אבי ניסנקורן (כחול לבן) ייפגשו מחר כדי לתאם מועד לקיום הבחירות. ביום שני: יחל קידום חוק פיזור הכנסת

ראשי המפלגות החברות בגוש הימין קיימו הערב (מוצאי שבת) שיחת ועידה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, בה השתתפו גם חברי צוות המשא ומתן של הליכוד ו'הבלוק' השרים יריב לוין וזאב אלקין, וכן יו"ר סיעת הליכוד מיקי זוהר. במהלך השיחה הם דנו על בדיקת האפשרויות לקביעת תאריך הבחירות, לבסוף הסכימו כל המשתתפים בשיחה כי המועד הריאלי ביותר לקיום הבחירות הוא ז' אדר, ה-3 במרץ 2020.

תאריכים נוספים אפשריים לקיום הבחירות הם כ"א באדר וכ"ח באדר (17 במרץ ו-24 במרץ), גם ראש חודש אדר (25 בפברואר) הוא תאריך אפשרי. במפלגות החרדיות התנגדו לקיום הבחירות בכ"א אדר, יום פטירתו של רבי אלימלך מליזענסק, אז נוסעים רבים לקברו בפולין. מנגד, במפלגות החרדיות העדיפו את כ"ח באדר שהנו סמוך לחופשת בין הזמנים, אך יתר ראשי המפלגות הבהירו כי מדובר בדחייה ממשוכת מידי.

לטובת תיאום מועד הבחירות, צפוי השר לוין להיפגש מחר עם יו"ר סיעת 'כחול לבן' ח"כ אבי ניסנקורן. הועדה המסדרת בראשות ניסנקורן תתכנס ביום שני כדי לאשר פטור מחובת הנחה להצעת החוק להקדמת הבחירות ל-3 במרץ, כדי שניתן יהיה להעבירה במליאת הכנסת בשלוש קריאות עד יום רביעי בחצות. על פי החוק, במידה ולא יגיעו להסכמה על פיזור הכנסת עד יום רביעי בחצות, הבחירות יתקיים בפורים (10 במרץ) והאפשרות היחידה תהיה לדחות אותן בשבוע לכ"א אדר (17 במרץ), בהצבעה רגילה במליאת הכנסת.

 

נתניהו קורא לבחירה ישירה לרה"מ: "שהעם יחליט"; כחול לבן: "ספין חלול"

 

כזכור, היועץ המשפטי לכנסת איל ינון אמר ביום שישי כי אם יתקיימו בחירות שלישיות הן תערכנה ככל הנראה בשלישי במרץ (ז׳ באדר) זאת בשל העובדה שבתאריך ה-10 באותו חודש יחול חג הפורים. בפאנל שנערך בכנס משפט ציבורי בחיפה ציין היועמ"ש ינון כי לשם כך הכנסת תצטרך לאשר חוק בנושא טרם התפזרותה האוטומטי ביום רביעי בחצות, במקרה ולא יעבור חוק שכזה, לכנסת תינתן האפשרות רק לדחות את תאריך הבחירות בשבוע, כך שיחולו בכ"א אדר.

"אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לבוא מופתעים להליך חקיקה שיתרגש עלינו כנראה בשבוע הבא, כנראה שהבחירות יהיו ביום שלישי 3.3 אם עד רביעי בחצות לא יקרה מפנה דרמטי. זה דורש תיקוני חקיקה כי התאריך המקורי שבו הן אמורות להתקיים הוא 10 במרץ. אבל 10 במרץ יוצא פורים. גורמים שונים חושבים שזה לא תאריך מתאים ועוד פעם גאלנו סעיף שלא נגאל מאז קום המדינה, סעיף שמאפשר למליאת הכנסת בהחלטה – לא בחקיקה – לדחות בכמה ימים את הבחירות כאשר הם נופלים על מועד מהסוג הזה", אמר עו"ד ינון.

לדבריו, "ניתנת אפשרות לדחות את הבחירות בכמה ימים, זה מביא אותנו ליום שלישי 17 במרץ ולחלק מהמחותנים התאריך הזה לא מתאים להם. אנו נחוקק בשבוע הבא ככל הנראה את 3 במרץ וגם ועדת הבחירות קצת נשמה לרווחה כי הרעיונות היו להקדים בהרבה מ-3 במרץ. בכל אופן, הדבר הזה מחייב כמובן תיקוני חקיקה בתחום המימון, הקופות ריקות של המפלגות. הרבה מאוד כסף שנשפך על הבחירות הקודמות ירד לטמיון, גם קופת ועדת הבחירות ריקה, גם קופת המפלגות ריקה ואנו נכנסים לשלושה ימים של חקיקה אינטנסיבית בשבוע הבא".

מנגד סיפר יועמ"ש הכנסת כי הצוותים המשפטיים במשרדו עוסקים עוסקים במקביל גם בהיערכות לאפשרות שברגע האחרון תקום ממשלת אחדות, אז על פי הדיווחים יצטרכו לחוקק חוקים שיבטיחו את קיום הרוטציה, עוד לפני הקמת הממשלה: "אנחנו לא יכולים להיות רגועים, שמא ביום רביעי ב-23:59 נקבל פתאום הודעה שיש ממשלת אחדות, שלפי הפרסומים תדרוש גם היא שינויי חקיקה כמו עיגון הרוטציה בחוק. אנחנו לא יכולים להגיע לדברים האלה לא מוכנים, כי הם קורים מרגע לרגע בהתרעות קצרות ביותר".

 

דרעי: "ישבתי עם גנץ ואשכנזי, אני מוכן לדאוג שגנץ יהיה ר"מ אחרי נתניהו"

 

כזכור, מנכ"לית ועדת הבחירות אורלי עדס הבהירה בשבוע שעבר כי אם הכנסת לא תחוקק חוק עד יום רביעי להקדמת בחירות, תתחיל תקופת 90 הימים ויום הבחירות נופל על פורים. "אז, רק בהחלטת הכנסת יהיה אפשר לדחות בשבוע את הבחירות". עדס הסבירה בתדרוך עיתונאים במשכן הכנסת על הקשיים להקדמת הבחירות, אם הכנסת תפוזר.

עדס אמרה מוקדם יותר השבוע כי אם הכנסת תתפזר בתום ה-21 יום שהיא מחזיקה את המנדט ונצא לבחירות לכנסת ה-23, ועדת הבחירות תעשה כל מאמץ כדי לקיים אותן מוקדם ככל האפשר והתאריך המוקדם ביותר שניתן לקיים אותן מבחינת לוח הזמנים הדרוש להיערכות, הוא יום שלישי ה-25 בפברואר – ל' שבט, ראש חודש אדר, כשלושה שבועות לפני שמחייב החוק. תאריכים נוספים שנבדקים הם ז' אדר או כ"א אדר, (3 במרץ או ה-17 במרץ, למניינים).