יועמ"ש הכנסת: "מקווה שעובדי ציבור יזכו ליחס מכבד מהדרגים הפוליטיים"

היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון שיגר היום (רביעי) מכתבים ליו"ר סיעת הליכוד ח"כ מיקי זוהר ולשר המשפטים אמיר אוחנה שהטיחו בו האשמות לגבי ניגוד העניינים בו הוא נמצא בעקבות כך שרעייתו, עו"ד עמית מררי, המשמשת כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הייתה בצוות שעסק בגיבוש כתבי האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. הררי וינון חתמו על הסכם ניגוד עניינים לפיו הוא לא יעסוק בנושאים שבהן היא עסקה, אך זה לא מנע ממנו לפרסם השבוע חוות דעת לגבי האפשרות לקיים את דיוני החסינות למרות פגרת הבחירות.

יונן כותב במכתב לזוהר כי "הסוגיות שאליהן נדרשתי בחוות הדעת האמורה, כמו גם בחוות דעת קודמת מיום 2.12.2019., שעסקה באפשרות הקמתה של ועדת הכנסת (שביחס אליה לא נטענה כל טענת ניגוד עניינים), הן בעניינים פרוצדורליים פנימיים של הכנסת. סוגיות אלה אינן נוגעות לבקשות החסינות עצמן או לשיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה בהגשת כתב אישום, ועל כן לא מתעורר לגביהן כל ניגוד עניינים עם תפקידה או עיסוקה של בת זוגי".

"יתירה מכך, בסוגיות פרוצדורליות פנימיות של הכנסת מעין אלה, ליועץ המשפטי לממשלה או לאנשי משרד המשפטים אין עמדה או מעמד, וכך גם מסר בא כוח היועץ המשפטי לממשלה בתגובתו לבג״ץ במסגרת עתירות שהוגשו נגד חוות הדעת הקודמת שלי בעניין הקמתה של ועדת הכנסת. מנגד, בכל הנוגע לסוגיות הקשורות בבקשת החסינות לגופה, אופן הדיון בה וכן בטענות המופנות כנגד שיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, איני מתכוון לעסוק כלל, וזו היתה כוונתי מלכתחילה (כך גם בבקשת החסינות של חה"כ חיים כץ)".

יועמ"ש הכנסת תוקף את יו"ר סיעת הליכוד וכותב כי, "לבסוף, לא אוכל שלא להתייחס לעיתוי שבו בחרת לטעון את טענת "ניגוד העניינים". כזכור, ביום 2.1.2020, ימים ספורים לפני פרסום חוות הדעת, אתה בעצמך פנית אליי בכתב וביקשת להעלות בפניי את טענותיך הענייניות והראויות בקשר לסוגיות העומדות על הפרק (שאליהן אף התייחסתי בחוות הדעת). העלאת טענה של ״ניגוד עניינים״ רק לאחר פרסום מסקנת חוות הדעת, על אף שהעובדות הרלוונטיות לטענת "ניגוד העניינים" ידועות לך זה מכבר, מעלה תהייה באשר לכנותה של טענה זו ואכמ"ל".

במכתב ששיגר אתמול אוחנה לינון הוא שואל כך: "א. האם דיווחת לגורמים המוסמכים בכנסת על ניגוד העניינים שלך בטרם החלטת לטפל בענייניו של של רה"מ? ב. האם נכון הפרסום כי שקלת לפסול את עצמך מלעסוק בעניינים אלו, אך בעקבות לחצו של היועץ המשפטי לממשלה חזרת בך? ג. האם חלקה של בת זוגך בטיפול בתיקי ראש הממשלה השפיע על החלטותיך? ד. האם שוחחתם בנושא?"

יועמ"ש הכנסת עונה לשר המשפטים: "לשאלה א' – איני עוסק בענייניו הפליליים של ראש הממשלה ובבחינת שיקול הדעת של גורמי האכיפה ביחס אליו, ולכן לא היה מקום לכל "דיווח לגורמים המוסמכים בכנסת", שאגב כמוך מודעים היטב, ולא מאתמול, לקשר הזוגי שלי עם עמית ולהשתתפותה בצוות שעסק בתיקי ראש הממשלה. לשאלה ב' – לא. לשאלה ג' – לא. לשאלה ד' – לא".

ינון מוסיף במכתבו לאוחנה כי, "אשר לטענתך בדבר הפער כביכול בין הסדרי ניגוד העניינים, הרי שגם בטענה זו אין ממש. איני עוסק בכל עניין שעמית עוסקת בו במשרד המשפטים, גם אם אינו חקיקה. מעבר לאמור, מלכתחילה לא היה בכוונתי לקחת חלק בדיוני ועדת הכנסת בבקשות החסינות, לא של ראש הממשלה ולא של חה"כ חיים כץ (אותו נמנעת מלציין במכתבך), העוסקות, בין היתר, בשיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה בהגשת כתבי אישום. בכלל זאת, לא אעסוק גם בהיבטים הפרוצדורליים של ניהול ההליכים עצמם בוועדת הכנסת".

לסיום, כמו אצל זוהר, פקיד הציבור מרשה לעצמו להשיב למתקפה שהוא ספוג בימים האחרונים מבכירי מפלגת השלטון וכותב כי, "בסוף ארשה לעצמי להביע תקווה כי עובדי ציבור יזכו ליחס מכבד וענייני מהדרגים הפוליטיים הבכירים, גם אם חוות דעתם המקצועית אינה לשביעות רצונם".