אגף המודיעין של צה"ל מעריך כי איראן תוכל להשיג בתוך כשנה מספיק אורניום מועשר כדי לייצר פצצה גרעינית, ותוכל לייצר אחת בתוך כשנתיים. בנוסף, העריכו באמ"ן כי חיסולו של קאסם סולימאני בעיראק מהווה אירוע מרסן ומצנן לתקופה הקרובה

בעקבות חיסולו של מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה של איראן, קאסם סולימאני, דחה צה"ל משבוע שעבר להיום (שלישי) את הצגת הערכת המודיעין השנתית, וזאת על מנת לאמוד את השפעת המבצע על הצפי לשנה הקרובה.

לפי ההערכה, סילוקו של סולימאני מהזירה מהווה אירוע מרסן ומצנן לתקופה הקרובה, וגם הזדמנות, שלכיוונה דוחפים יותר ויותר בכירים במערכת הביטחון, לתקוף בעוצמה את עשרות האתרים הצבאיים של איראן בסוריה ולפגוע בפרויקט ההתבססות שלה שם. זאת בשעה שהמשטר בטהרן עסוק בהפגנות הפנים ובלחץ האמריקני הכבד נגד תוכנית הגרעין.

מבחינת החזית הצפונית, בצה"ל מאמינים שסוריה תמשיך להיות קרקע פוריה למאבק בין מדינות: טורקיה תנסה להמשיך לכבוש טריטוריות ורוסיה תמשיך את התבססותה במדינה. בישראל מאמינים שבשנה הקרובה משטר אסד יידרש לקבל הכרעה באשר לנוכחות האיראנית בארצו. באשר ללבנון, חוסר היציבות הפוליטית יימשך כתוצאה מבעיות כלכליות והמדינה תמשיך בבניין כוח מתקדם מול ישראל. גם לבנון, כך לפי ההערכה, תידרש להכריע את עמדתה בנוגע להשפעה האירנית ולעתידו של פרויקט דיוק הטילים האירני שנעשה בשטחים.

בנוסף לכך, באמ"ן מעריכים כי הסבירות למלחמה יזומה מצד אויבינו נמוכה. אבל ישנה סבירות בינונית-גבוהה ל"שימור משוואות תגובה בזירה הצפונית תוך נכונות לסיכון עד כדי מלחמה". כלומר, תגובות האויב לפעולות המיוחסות לישראל בצפון עלולות להוביל להסלמה.

באשר לזירה הדרומית, דווקא הזירה שבה נרשמה המלחמה האחרונה של ישראל, ובה פועל אויב צבאי מובהק וחמוש, מבטיחה יותר הזדמנות לשקט מאשר לעימות צבאי. לאחר ש"הפגנות השיבה" כשלו, וחמושי חמאס בעצמם הדפו בגופם מפגינים שהגיעו להפרות הסדר האחרונות בגדר הגבול, פניו של ארגון הטרור הן לרגיעה.

ועדיין, לפי הערכת אמ"ן, חמאס לא בדרך להיות "פתח 2", אלא יפעל וימשיך במאמצי ההסדרה עד לגבול שישאיר אותו בתודעה הפלסטינית כארגון התנגדות לאומי. לפי ההערכה, חמאס ימשיך גם השנה בבניין הכוח, עם התעצמות ברקטות מדויקות יותר לצד רחפנים אוספים ותוקפים, חיזוק מנהרות הלחימה, ההתקרבות לגבול ושיבוש פעילות צה"ל.

חמאס צפוי להגיע להסדרה עם ישראל תוך הפרדה מוחלטת בין סוגיית השבויים והנעדרים לבין ההקלות הכלכליות, שישראל תאפשר בתמורה להמשך השקט וריסון הג'יהאד האיסלמי. כך למשל, חמאס יימנע ממעצרים המוניים של אנשי ג'יהאד או ארגונים סוררים, אך ימשיך במגמת הרגיעה כל עוד היא תסייע לו לשרוד.

מבין חמש המערכות שמנהלת ישראל, הבולטת ביותר היא נגד איראן. ממיפוי האסטרטגיה האיראנית ליצירת מנגנוני הגנה והתקפה, עולה כי ברפובליקה האסלאמית עיצבו בשנים האחרונות את עיראק כחגורת הגנה מפני פלישה קרקעית אליה. רכיב משמעותי נוסף בהגנה של איראן הוא פרויקט הגרעין, שנועד להרתיע מדינות מפניה.

בנוסף לכך, איראן מנהלת מאמץ לביסוס יכולות אש בתימן, בעיראק, בסוריה, כמו גם בלבנון באמצעות חיזבאללה, כדי להפעיל לחץ ולהרתיע את מתנגדי המשטר האיראני. מאמץ זה לא מתקיים רק בציר היבשתי, אלא גם בציר הימי.

השנה הקרובה תהיה מאתגרת מאוד עבור המשטר האיראני, שיידרש להכריע האם הוא ממהר לייצר פצצה גרעינית ויוצא לחלוטין מההסכם שנחתם עם המעצמות בשנת 2015 וכיצד הוא יתנהל מול המחאות הציבוריות נגדו ברחבי המדינה. אתגר נוסף שאיתו יתמודדו בטהראן הוא ניהול התקציב, שלפני הטלת הסנקציות עמד על 115 מיליארד דולר, מהם 65% מהכנסות מנפט, ואילו אחרי הסנקציות אחוז ההכנסות מנפט עמד על 10% בלבד.

יחד עם זאת, מדגישים באמ"ן, כי למרות שאיראן כבר החלה בהפקת האורנים המועשר בדרך לפצצה הגרעינית יש היבטים נוספים של פיתוח הנשק תהליך הדורש תעשייה שלמה ונחשב כחשוב יותר מבחינה מודיעינית. בישראל סבורים שיכולת פיתוח כזו דורשת כשנתיים לפחות, וההערכה היא כי האיראנים רחוקים מהשגת יכולת בתחום הזה. כאמור באמ"ן סוברים כי במידה ויחליטו – האיראנים יכולים להגיע לפצצה גרעינית אחת תוך שנתיים.