כץ בדיון על החסינות: "שילמתי מחיר – אני לא יודע כמה זמן עוד נותר לי לחיות"

"בנית סיפור דמיוני, אלף לילה ולילה". האזינו לדברי כץ בוועדה.

ועדת הכנסת דנה היום (שלישי) בפעם השנייה בבקשת החסינות מפני העמדה לדין של חבר הכנסת חיים כץ. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אמר במהלך הדיון: "אנחנו לא עוסקים בשוחד, אבל מקרה כזה של ניגוד עניינים חריף, וזה מקרה פרטני חמור במיוחד של ניגוד עניינים, עבירת השוחד היא מדרגה אחת מעל".

ח"כ חיים כץ התפרץ במהלך הדיון לדבריו של היועמ"ש ואמר: "אתה אומר פה דברים שלא היו ולא נבראו ככזה ראה וקדש. בנית סיפור דמיוני, אלף לילה ולילה. אני שומע דברים שלא היו". כץ הוסיף וסנט במנדלבליט, "לא עשית שיעורי בית, לא חקרת, כי לא עניין אתכם. פגעת בבריאות שלי". יו"ר הוועדה ביקש מח"כ כץ לא להתפרץ וזה השיב, "אתה רוצה שאני אשתוק. אני בן אדם, בן אדם ישר לא שיקרתי בחיים שלי ומילה שלי, היא מילה ופה עושים אותי שקרן". בהמשך, כץ יצא מהדיון בוועדה.

עוד הוסיף כץ: "יש בינינו מחלוקת מהותית ואני פגוע עד עמקי נשמתי מעצם הטענות כלפי. אני סבור שבמקרה שלי טעית בענק. אך יחד עם זאת אני מאוד מכבד אותך ואת מוסד היועץ המשפטי לממשלה. אני פעיל בשוק ההון מקצוען משנת 1968, ועד שהתמניתי לשר. כ- 47 שנים. אני מחשיב עצמי כמי שמבין היטב בתחום הזה וזאת הרבה לפני שהכרתי את מוטי בן ארי למרות שיש בינינו הרבה מאוד מחלוקות ואין בינינו שותפות כלכלית". עוד הוסיף כץ "אני איש שפיו וליבו שווים. לא זוכר מתי שיקרתי ובגיל 72 אינני מתכוון לשקר גם היום. שילמתי מחיר בכל המרדפים הללו". לדבריו, "אני לא יודע כמה זמן עוד נותר לי לחיות".

"כשנבחרתי לכנסת ה-15 החלטתי שאתעסק רק עם נושאי חברה. באתי לתת. לכן בחרתי להיות יו"ר ועדת העבודה והרווחה. אחרי הבחירות, ראש הממשלה שאל אותי מה אני רוצה להיות. השבתי לו שאני מעוניין להמשיך לכהן כיו"ר ועדת העבודה והרווחה וביקשתי שנושא שוק ההון והפנסיה יעברו אליי לוועדה. הוועדה בראשותי חוקקה 180 חוקים בקריאה שנייה ושלישית. מהם חוקים דרמטיים. יש לי שני חברי נפש קרובים מאוד עמוס בן ברנהולץ מומחה פנסיה ומוטי בן ארי שאני מחשיב למסי של שוק ההון".

"עמוס ישב פה בעשרות ישיבות בנושא פנסיה והיועצת המשפטית של הוועדה התייעצה איתו ימים ולילות. מוטי בן ארי היה איתי בהורדת דמי הניהול של קופות הגמל, בלא מעט ישיבות עם עודד שריג ולא אמרתי שהוא חבר שלי כי ראיתי בו יכולת לעזור לממש את מה שראיתי נכון לאזרחי ישראל. לא הסתרתי אותו. שניהם ישרים כסרגל ורגישים חברתית. מוטי לא יזיז את העט ולא יגנוב גם אם תציע לו 50 מיליון וגם אם יתהפך העולם".

כץ טען כי נרדף מאז שהצטרף לפוליטיקה: "יש לי "מעריץ" נוסף. יש לו חשבון איתי עוד מאז שעבד בתעשייה האווירית. והוא רודף אותי, גם לדבריו, מעל 22 שנה והגיש נגד לטענתו מעל 100 תלונות למשטרה, מלמ"ב ולמבקר המדינה. וזאת מבלי לספור את התלונות לוועדת האתיקה שהתחילו מהחודש הראשון לבחירתי לכנסת בשנת 1999".

לדבריו, "על תיקון 44 חקרו אותי ברוטו פחות משעה אחת. על מה זה מגיע לי. תעשו את העבודה שלכם ביושר. יש שם מישהו שהתאהב בחקירה. אני שלם עם חקיקת החוק. ידי נקיות. התהליך, זה העונש שלי על מה שלא עשיתי ואני לא ראוי לקבל אותו. על חוסר שינה בלילות. על שלילת הוויזה שלי לארה"ב. אני מצטער על כך שטעיתי ולא אמרתי בוועדה שמוטי חבר שלי. אני לא חושב שעברתי על תקנון הכנסת. 180 חוקים חוקקתי. לא טעיתי ולא חרגתי אפילו לא פעם אחת".

עוד הוסיף, "זו הייתה חקירה חפיפית של ברוטו שעה. נכון, לא אמרתי שמוטי חבר שלי. נחקרו דנה נויפלד ומוטי בן ארי. לא נחקרה מנהלת הוועדה, עובדות בוועדה, חברי כנסת הוועדה. ב-95% מההצבעות בוועדה קיבלתי פה אחד. באתי נקי כפיים וחוקקתי חוק שחשבתי לנכון ביושר ובהגינות. ועדת האתיקה וכתב האישום הם העתק הדבק של כתבה של שרון שפורר ש"המעריץ" מפעם אמיר חרמוני הגיש תלונה".

"אני דיברתי אמת בוועדת האתיקה. לא שיקרתי אף אחד. אבל חברי ועדת האתיקה לא נחקרו וגם לא עו"ד ארבל אסטרחן או איל ינון. אתה שופך את דמי, למה זה מגיע לי, לא בדקת. יש שם מישהו שהתאהב בחקירה. אף פעם לא עניין אותי מה יגיד עיתונאי כזה או אחר. ידיי נקיות ואני לא חושב שאני צריך לעבור את מה שעברתי. שלוש וחצי שנים אני משלם על מה שלא עשיתי, בבריאות בשינה, בהגבלות כלכליות ואני חושב שמגיעה לי חסינות מהותית".

"אני מקבל שטעיתי שלא אמרתי שמוטי חבר שלי. אני מצטער על כך וגם על מה שנעשה למוטי. כסף לא במשחק הזה. הוא בא מבית עני ונותן בסתר. מכאן אני לא חושב שעברתי על עבירה כלשהי בתקנון הכנסת. אם כן, למה לא חקרו את נעה בן שבת יועמ"שית הוועדה. אם טעיתי זה היה בשגגה ולא הייתה לי שום כוונה שמוטי ירוויח שקל אחד מתיקון 44 ואני לא צריך לשלם לו. הייתי העד בגירושים שלו והוא לא המנטור שלי בשוק ההון".

כץ סיים את דבריו בפניה נרגשת לחברי הכנסת להעניק לו חסינות מפני העמדה לדין: "באתי לבקש חסינות כי התהליך הוא העונש. אני בן 72 ורוצה להמשיך לתרום למערכת. משפט זה 3 שנים ואין שום סיבה לתת לי את העונש. כשאני אזוכה זה לא יחזיק מים. אני באתי לבקש מכם- עבדתי ביושר ואני מבקש מכם לתת לי חסינות מהותית".

הדיון היום נפתח בדבריה של עו"ד נוית נגב, פרקליטתו של כץ, שהגיבה לדברים שנשא היועמ"ש בדיון בשבוע עבר: "בדיון הקודם הוצג כביכול שיקול הדעת של חברי הכנסת מצומצם וכמעט מאוין, בעוד אנחנו דנים בחסינות מהותית. התפקיד הוטל על ועדת הכנסת מכוח חוק יסוד החסינות וזו זכות וחובה של חברי הכנסת לדון ולהכריע בה. חשוב להבין, בכל פעם שיועמ"ש בא לכנסת בטענה של העמדה לדין, זה אומר שבעיניו אין חסינות מהותית. אך הסמכות לקבוע בעניין הזה היא של חברי הכנסת. הם אלו שיכולים לקבוע מהו מתחם הסיכון הטבעי".

עו"ד נגב ביקשה להתייחס לסוג הרטוריקה של היועמ"ש: "ועדת הכנסת דחתה את בקשת גורולובסקי לחסינות והיועמ"ש טען שהחלטת ועדת הכנסת סבירה ואני מציעה ומבקשת מהיועמ"ש להשאיר פתח לאפשרות שעמדתו של היועמ"ש לא תתקבל אך עדיין תישאר במתחם הסבירות כך שניתן יהיה להגן עליה בבג"ץ". היועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט הגיב לדבריה: "אני לא חולק על דבריה כי לא אמרתי אותם".

עוד אמרה: "לטענתנו הלכה למעשה ביסוד כתב האישום עומד כלל שונה מהכללים הנהוגים בכנסת. זה יסוד הבלבול. הלכה למעשה התערבות בעבודת הכנסת. הייתה התעלמות מהמבחן של מהו עניין אישי, מתי קם ניגוד עניינים, ומתי קמה חובת גילוי", טענה עורכת הדין של כץ.

עו"ד הוסיפה כי, "אין מחלוקת שמקרים של עבודת ח"כ בחקיקה, לא הובאו עד היום לדין. אנחנו טוענים שעל הפעולות המיוחסות לח"כ כץ על כך שפעל בניגוד עניינים בתיקון 44, חלה חסינות מהותית שכן הן נופלות למתחם הסיכון הטבעי. סביבת העבודה הטבעית של חברי הכנסת היא סביבה של אינטרסים לפעמים גם אישיים. בחוו"ד של היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון נקבע כי כאשר ח"כ מחוקק חוק, הוא אינו מצוי בניגוד עניינים, גם כאשר הוא נהנה מהחוק".

ח"כ יוליה מלינובסקי שאלה בדיון "האם אחרי כל המהלך של ח"כ כץ הוא הרוויח מזה כסף או לא? "עשוי היה" זה לא אומר שהוא הרוויח". עו"ד נגב השיבה כי "ברור שח"כ כץ לא הרוויח דבר לעצמו אחרת הפרקליטות הייתה יודעת לכמת זאת לכתב האישום". לדבריה, "אנחנו טוענים לחסינות מהותית גם מכוח החסינות הדיונית ולצורך כך עוסקים במתחם עבודת חברי הכנסת. אנחנו טוענים גם לעילה השנייה בה חלה אפליה".

נגב הגדירה את כתב האישום כ"קונסטרוקציה שיש בה מן האילוץ שלא לומר מלאכותיות". לדבריה, "הנרטיב של כתב האישום הוא לא ח"כ שמקדם חקיקה בתמורה לטובות הנאה. לכן, טובת ההנאה נטענת מכך שלכץ היה חבר שיכול היה להפיק תועלת כלכלית מכך. זו קונסטרוקציה שיש בה מן האילוץ, שלא לומר מן המלאכותיות".

לדבריה, "בהתאם לכללי האתיקה של חברי הכנסת, חובת הגילוי קמה כשקיים לח"כ עניין אישי. משלא היה עניין אישי לא מתעוררת חובת הגילוי והעובדה שח"כ כץ לא סיפר על בן ארי בהופעתו בוועדה יש בה פגם אסתטי וזו הייתה טעות אך זה לא מבסס ניגוד עניינים. כץ עצמו הודה בחקירה שטעה שלא אמר לפרוטוקול על חברותו עם בן ארי. אי הגילוי לא יכול להקים עניין אישי, אלא הוא עניין נלווה כנגזרת לניגוד העניינים".

"נניח אפילו שמי שיזם את תיקון 44 היה בן ארי, אין שום חובת גילוי בכנסת ליוזם החקיקה ולכן זה לא רלוונטי. אי אפשר לומר שהופרה חובה שאינה קיימת. זה רלוונטי גם להיעדר החובה לגילוי אינטרסים של מי שמופיע בפני ועדה. כתב האישום מבקש לשנות את הנורמות הנהוגות בכנסת והוא מתבסס על נורמות שלא קיימות בכנסת. אין חובת גילוי לאינטרס של אדם פרטי המופיע בפני חברי הכנסת בהליך החקיקה".

עורכת הדין התייחסה להאשמה של היועמ"ש כי כץ הציג את ידידו משוק ההון כמומחה אובייקטיבי במהלך דיוני הוועדה: "בהקשר הזה נטען שח"כ כץ הציג את בן ארי בפני חברי הוועדה כמומחה אובייקטיבי. האמירה הזו לא נאמרה בשום מקום בדיוני הוועדה ואין מעמד כזה של מומחה אובייקטיבי. בייחוס עבירת המרמה והפרת האמונים לח"כ בנסיבות אלו יש קפיצה גדולה במבחן הסיכון הטבעי".

היועמ"ש לממשלה הגיב לדברי עורכת הדין של כץ ואמר כי, "צריך להעמיד דברים על דיוקם. הפעולה לפי כתב האישום אינה רק חקיקת החוק, אלא מגוון פעולות ומצגים כוזבים שכללו הסתרה מכוונת. מדובר במרמה והפרת אמונים ברף הגבוה ביותר. איני מקל ראש בפעילות הגלומה בחקיקת חוק, ואני לא מתכוון להתערב בעבודה הסדירה של חברי הכנסת".

"החוק עשוי לסייע גם לציבור בלתי מסוים אבל תחילתו והולדתו היא במערכת אינטרסים של חברים מאוד מאוד טובים שהחלה כמערכת יחסים כלכלית ושוכנעתי שהפכה למערכת מעורבת חברית ואינטרסנטית כלכלית. אנחנו עוסקים במערכת יחסים חברית שיש בה אינטרסים כלכליים. ביחס לכך קובע חוק העונשין שאין מקום לשקול את גודל הקבוצה ובפרט השאלה אם הפעולה הייתה לטובת הכלל. אנחנו לא עוסקים בשוחד אך בניגוד עניינים חריף כזה עבירת השוחד היא מדרגה אחת מעל. וניגוד העניינים שכאן לא היה רחוק מעבירת השוחד".

מנדלבליט אמר עוד בדיון כי, "ח"כ כץ היה מגיע למר בן ארי ובעקבות הכוונתו, סייע לו להרוויח סכומים גבוהים של כסף. בן ארי כה קרוב לח"כ כץ שהוא מוכן לעבור עבורו עבירת מידע פנים. אם טוענים שנעברה עבירה חמורה והייתה גלישה ספונטנית, זה הנושא הראשון של חסינות.
מנדלבליט פירט מספר השקעות בשוק ההון של כץ ובן ארי".

מנדבליט הקריא במהלך הדיון מחוות דעת של יועמ"ש הכנסת עו"ד איל ינון בדבר כללי אתיקה הנוגעים לגילוי נאות לחברי הכנסת ביחס לחוק ההמלצות ומתווה הגז. דבריו עוררו מהומה בדיון. ח"כ איילת שקד הגיבה ואמר: "אני לא מקבלת את חוות הדעת הזו, לא נפעל לפיה, ולא נבצע גילוי נאות על כל הצבעה במליאה". ח"כ מיקי זוהר הצטר: "דעתם של היועצים המשפטיים חשובים מאוד, אבל לא כזה ראה וקדש".

היועמ"ש של ועדת הכנסת עו"ד ארבל אסטרחן אמרה כי, "זה מבחן חשוב מאוד בעבודה הפרלמנטרית והוא מאפשר לחברי הכנסת להשתתף בדיונים גם כשההחלטות משפיעות על קרוביהם. אבל אם ח"כ מקבל טובת הנאה אסורה, כדי לקדם דבר כלשהו, המבחן לא רלוונטי. הטענה בכתב האישום היא לפעולה בניגוד עניינים מול שותף עסקי קרוב בהליך קידום הצעת החוק ולכן מבחן גודל הקבוצה לא רלוונטי. גודל הקבוצה אינו חזות הכול. כשמדברים על גודל הקבוצה, המבחן הוא שלא רק הוא מרוויח. אולם אם הוא מרוויח יותר מהציבור באופן משמעותי, שוב המבחן לא רלוונטי".

ח"כ מיקי זוהר מהליכוד תהה: "איפה נחצה הקו למעבר לרף הפלילי? חייב להיות קו ברור. הלכה למעשה ועדת האתיקה שאני כופר בהחלטתה קבעה שהלכה למעשה פעלתי בניגוד עניינים וזה לא הגיע לרף הפלילי. מכאן המסקנה היא אחת- הקו צריך להיות משורטט בצורה ברורה, שחברי כנסת יוכלו לדעת איפה יש סכנה אמתית להליך פלילי שיכול להרוס חיים של אדם ולפרק אותו לחתיכות".

אם יימצא רוב בוועדה, כפי שמסתמן מהתבטאויות חברי הכנסת בדיון המקדים בשבוע שעבר, והחסינות לא תוסר – ההחלטה תהיה טעונה אישור של מליאת הכנסת, הצפויה להתכנס כבר מחרתיים. במקרה של הסרת החסינות, החלטת הוועדה היא סופית. מסיעת "כחול לבן" נמסר, כי נציגיה בוועדה יצביעו היום כל אחד על פי שיקול דעתו והחלטתו, בנושא החסינות של חבר הכנסת חיים כץ.