אוחנה נגד שי ניצן: "הפרקליטות תחתיו לקתה בשכרון כוח"

שר המשפטים אמיר אוחנה הגיב הבוקר במכתב לחברי הנהלת הפרקליטות על הטענות שהטיח בו אמש היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, במכתב שגם נשלח להנהלת הפרקליטות: "היות שבדרך די מוזרה (בטוויטר) הגיע אלי יחד עם כל עם ישראל מכתבו שבנדון של היועץ המשפטי לממשלה, הממוען אליכם, אך מתייחס בין היתר אלי ולמ"מ פרקליט המדינה, אני מרגיש חובה להגיב על חלק מהדברים שנאמרו בו".

אוחנה מספר את השתלשלות מינוי מ"מ פרקליט המדינה: "היועץ, הציב בפני אפשרות למנות פרקליט מסוים אחד בלבד, שהיא לשיטתו, ורק היא – מצויה במתחם הסבירות. מכיוון שעמדה זו של היועץ נראתה לי לכשעצמה כחורגת ממתחם הסבירות, התעקשתי לקיים הליך סדור של ראיונות עם מועמדים נוספים, במסגרתו אתרשם מפרקליטים נוספים היכולים להשקפתי למלא את התפקיד. נזכיר, הסמכות ולצידה האחריות על המינוי, הן שלי על פי החוק".

השר הגדיר את החלטה להתנגד למינוי הראשון שלו כ"חטא על פשע" והסביר כי, "ידוע לי היטב ומקרוב, ובוודאי גם לרבים מכם, שהרבה גבות הורמו כשאורלי לא מונתה – בניגוד לציפיות ולתחזיות – לפרקליטת מחוז המרכז, חרף ניסיונה הרב בפמ"מ, התאמתה לתפקיד, והאהדה הרבה שזכתה לה בקרב הפרקליטות והפרקליטים במחוז. היתה תחושה קשה של חוסר צדק שנעשה כלפיה, מבלי להכנס למניעים לכך, ולכך ביקשו עתה להוסיף את הטיעון שבשל כך שלא מונתה – לא תוכל לשאת בתפקיד ממלאת המקום".

בהמשך הוא כותב כי, "גיליתי בשמחה שגם בעיני היועץ מתחם הסבירות התרחב ואיננו כולל עוד אדם אחד בלבד, אם כי הוא כולל רק חלק מהנהלת הפרקליטות – ובהם גם כאלה שעיקר ניסיונם הוא בתחום האזרחי ולא הפלילי, וכולל גם את מי שנתנמתה אך לאחרונה (במכרז) לתפקיד שפרקליט המדינה היוצא עמל קשות והצליח לשכנע את נציב המדינה בנחיצותו, חרף עמדת מ"מ מנכ"ל המשרד לפיה התפקיד מיותר ואנו מבקשים למשוך את המכרז".

עוד חשף כי, "הנחתי בפני היועץ את החלטתי על עו"ד דן אלדד ולצידה שמות נוספים, כולם מקרב הנהלת הפרקליטות, שמצאתי אותם מתאימים (אחד מהם לפחות, אף ללא ידיעתו של המועמד) ואפשרתי לו לבחור את המתאים ביותר לשיטתו – ולו "הרע במיעוטו" אם הוא חושב שכולם "רעים", כך שייקח חלק בהחלטה וישפיע עליה משמעותית, חרף האמור בלשון החוק לפיה אין לו מעמד, אך הוא מיאן לעשות כן וחזר על כך שרק השמות בהם נקב מצויים המתחם הסבירות".

השר הגיב במכתב לטענות מנדלבליט שתהה על סיבותיו להחלטה: "יש לי תחושה עמומה שמכתב זה ימצא את דרכו אליו באותו אופן שמכתבו מצא את דרכו אלי. לצד הביקורת הידועה שלי על חלק מגורמי הפרקליטות, אני סבור שיש בה גם גורמים אחרים שיש בכוחם לפעול כדי לחזק את אמון הציבור בפרקליטות – מטרה שגם אם כולכם תסכימו שהיא חשובה עד מאוד – אינני בטוח שכולכם ניחנתם במידה שווה של היכולת להגשים אותה".

לטענתו אוחנה, "הפרקליטות תחת פרקליט המדינה היוצא לקתה, לצערי, בסוג של "שכרון כוח", שהביא לדאבון כולנו לאותו שפל באמון הציבור בגוף חשוב זה. אחד הדברים שבחנתי אצל המועמדים הוא את שאלת המודעות לחשיבות שבמגבלות הכח, הריסון והאיפוק הנחוצים בעת הזאת, לשיטתי, כדי לחזק את אמון הציבור בפרקליטות".

לסיום כותב שר המפשטים כי, "מערכת המשפט, והפרקליטות בתוכה, חייבת לגזור על עצמה איפוק וריסון רב אף יותר מנבחרי הציבור: את הנבחרים, הציבור יכול להחליף ולהביע את תמיכתו או הסתייגותו מהם – בקלפי (במקרה הישראלי: בתדירות לא מבוטלת). לציבור – ורק לציבור – יש את הזכות "לקבל" או "לא לקבל" את הנבחרים בהם הוא מעוניין, וההחלטות מתקבלות על ידי הרוב באופן דמוקרטי".