היועמ"ש מנדבליט התייחס היום להחלטת מ"מ פרקליט המדינה דן אלדד לפתוח בחקירה בפרשת 'המימד החמישי' ואמר: אני משוכנע, כי ממלא מקום פרקליט המדינה איננו פועל מתוך שיקולים פוליטיים. זוהי טענת כזב. שנועדה לפגוע באמון הציבור בפרקליטות"

היועץ המשפטי לממשלה דר' אביחי מנדלבליט התייחס היום (שני) בכנס של עיתון 'בשבע' לסערות האחרונות בפרקליטות ובמשרד המשפטים ואמר כי, "הטענה משוללת היסוד שנשמעת לאחרונה כי הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה פועלים כביכול משיקולים שאינם ענייניים, או אף חמור מזה – חלילה, משיקולים פוליטיים, היא טענה חמורה מאד.

בנאומו אמר מנדלבליט: "מרכיב יסודי במדינה דמוקרטית הוא שמערכות החוק והמשפט יהיו עצמאיות ומנותקות מהשפעה או מהטיה פוליטית, זהו תנאי בסיסי לאמון הציבור בהן, זהו גם תנאי בסיסי ליכולתן של מערכות אלו להגשים את תכליתן – שהיא הבטחת שלטון החוק במדינת ישראל".

"חשוב לי בהקשר הזה להבהיר את תפיסת עולמי, כפי שהסברתי אותה פעמים רבות בעבר, שלטון החוק איננו שלטונו של המשפטן, אנחנו לא קובעים את המדיניות – זהו תפקידה של הממשלה ושל חבריה השרים. אנחנו גם לא מחליפים את הדרגים המקצועיים – מנכ"לי המשרדים, ראשי זרועות הביטחון, מנהלי יחידות במשרדי הממשלה השונים, וכן הלאה – הם אלו שאמונים על גיבוש העמדות המקצועיות ועל יישום החלטות המדיניות של הממשלה".

"תפקידו של המשפטן הוא לסייע לכל אלה – שרי הממשלה והדרגים המקצועיים – להגשים את מדיניות הממשלה בגבולות הדין, וכך אני פועל מהיום הראשון שלי בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, בתקופה הזו סייעתי לממשלה, יחד עם מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, לאשר מאות רבות של החלטות ממשלה. פרקליטות המדינה – הפועלת תחת הנחייתי, ייצגה נאמנה את הממשלה באלפי עתירות לבג"ץ", הסביר היועמ"ש.

עוד אמר מנדלבליט: "גם בעת הזו, בה עומדת מדינת ישראל בפני אתגרים כבירים לרבות המתיחות הביטחונית, והמצב הרגיש באשר לנגיף הקורונה, אנו פועלים ללא לאות לסייע לדרג המדיני כמיטב יכולתנו, העשייה הזו נעשית בשיתוף פעולה מלא עם הדרג המדיני, לשם הגשמת מדיניותו, גם במקרים בהם הנושאים שעמדו על הפרק עוררו קשיים משפטיים לא מבוטלים".

היועמ"ש הוסיף: "ההתקפות האלה במישור הציבורי לא הרתיעו אותי, מאחר שידעתי שאני עושה את תפקידי נאמנה – לסייע לממשלה כמיטב יכולתי להגשים את מדיניותה בגבולות הדין, העבודה המשותפת של הייעוץ המשפטי לממשלה ביחד עם הממשלה נעשית כל העת תחת ההבנה שבמדינה דמוקרטית, הממשלה נדרשת לפעול החוק. ההבנה הזו כל כך בסיסית ומושרשת במסורת הדמוקרטית של מדינת ישראל, עוד מראשית ימיה, במסמכי היסוד של המדינה; בדבריהם של מנהיגי המדינה – מכל הקשת הפוליטית, וכמובן במסורת היהודית, עד שאין מקום לערער עלייה".

"מדינת ישראל היא מדינת חוק. לא מדינה שבה איש הישר בעיניו יעשה. ובמדינת ישראל שלטון החוק מחייב את כולם – את האזרח ואת רשויות השלטון, את הפקידות ואת נבחרי הציבור. אלה הם כללי המשחק בדמוקרטיה, אי אפשר לשנות אותם לפי נוחות או שיקולים מזדמנים, אי אפשר להתאים אותם לאינטרסים פוליטיים או סקטוריאליים. צריך לכבד את החוק גם כשזה לא נוח או קשה, צריך לכבד את הפסיקה של בתי המשפט, גם כאשר עמדת המדינה לא מתקבלת".

מנדלבליט התייחס להזכרת שמו בהקשר "פרשת מסמך הרפז" דחה את הטענות, "חמשת חברי ועדת האיתור סברו כי אין בטענות שעלו נגד התנהלותי בפרשת מסמך הרפז כדי למנוע את המינוי שלי לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, כך גם סברו כל חמשת שופטי בג"ץ שדנו בעתירתה נגד המינוי ובחנו את כלל הטענות נגדי, ובפרט לרבות אלו הנוגעות לפרשה זו. בפסק הדין נקבע , אשר מצאו כי החקירה בענייני נסגרה בחוסר אשמה כי לא נפל רבב בהתנהלותי וכי לא נפל פגם במינוי.

על צו איסור הפרסום הקיים בהקשר להקלטות 'אשכנזי – מנדלבליט' אמר היועמ"ש: "הנושא נבחן למעשה פעם שלישית, במסגרת הבקשה שהוגשה ע"י עיתונאים להסרת צו איסור הפרסום על השיחות שהוקלטו בלשכת הרמטכ"ל בקשר לאותה פרשה. בפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון נדחתה פה אחד הבקשה להסרת הצו, זאת לאחר שהשופטים עיינו בתמלילי השיחות עצמן והיו מודעים היטב לכלל הטענות הממוחזרות הנשמעות כיום בתקשורת".

"אין בכוונתי להרחיב בנושא, אולם הבאתי הדברים כדי להראות שבמדינה דמוקרטית, שבה שלטון החוק עומד כערך עליון, ישנו אך ורק מוסד אחד מתאים לבירור טענות שכאלה, שאת הכרעותיו חובה על הכול לקבל – זהו בית המשפט העליון. על הכרעתו הסופית אין עוררין. כאשר גורמים כאלה ואחרים, מטעמים שאינם ממין העניין, מבקשים לנסות ולפגוע בלגיטימציה של החלטותיי כיועץ המשפטי לממשלה בנוגע לעניין שונה, וזאת באמצעות מחזור טענות חסרות ביסוס מהעבר, אני מציע לכולם למצוא את התשובה המוחצת והחד-משמעית לטענות הללו בפסיקתם של לא פחות משמונה שופטים של בית המשפט העליון פה אחד בהליכים שונים".

מנדלבליט המשיך לדחות את ההתקפות נגד הפרקליטות תוך שהוא מרמז על רה"מ בנימין נתניהו: "כאשר גורמים בכירים בדרג המדיני מתבטאים על כך כי ניתן להימנע מלכבד את פסיקת בית המשפט העליון, כאשר גורמים בדרג המדיני מבהירים כי אין בכוונתם לשקול ולכבד את חוות דעתו המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה, כאשר החלטה על כתב אישום שמתקבלת לאחר תהליך שלם וסדור, של בחינה מעמיקה של ראיות, קיום הליך של שימוע, ושקילת כל הטענות באופן ענייני ומקצועי, מתוארת כ"הפיכה שלטונית", כל הדברים האלה מביאים להחלשת המעמד של שלטון החוק. ויש להצר על כך".

היועמ"ש לממשלה הוסיף: "כלל יסוד בעבודת התביעה הכללית הוא שעבודתה מקצועית ומנותקת משיקולים זרים כלשהם. היא נסמכת אך על הראיות והדין החל עליהן. שיקולי התביעה הכללית לחוד, והשדה הפוליטי לחוד. בימים האחרונים ישנם אנשים שמבקשים, באופן מלאכותי, לערבב בין הדברים. ליצור מצג שווא כאילו עבודתנו מביאה בחשבון שיקולים חלילה מהשדה הפוליטי. לא היה כדבר הזה, ובטוחני כי גם לא יהיה כדבר הזה".

בנוסף התייחס לתיקי נתניהו ואמר כי, "בכל הקשור לתיקי החקירה הנוגעים לראש הממשלה, התייחסתי בעבר בהרחבה ובפירוט לאופן המקצועי בו נערך הטיפול בהם, וכיצד עשינו כל מאמץ להימנע אפילו ממראית עין של השפעה על הליכים פוליטיים. כך, למשל, כאשר בסמוך להחלטה על שקילת הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, ביקש ראש הממשלה לעכב את מסירת חומרי החקירה לידי באי-כוחם של החשודים השונים בתיק, בכדי למנוע לטענת באי-כוחו את זליגתם לתקשורת, ויצירת השפעה פוליטית פסולה כתוצאה מכך, הבקשה נענתה בחיוב".

"ההחלטה עצמה על שקילת הגשת כתב אישום (כתב החשדות) התקבלה 40 ימים לפני הבחירות. ההחלטה על הגשת כתב אישום התקבלה עם סיום הדיונים לבחינת טענותיו של ראש הממשלה בשימוע. במועד זה, כבר הסתיימה התקופה בה הופקד המנדט להרכבת ממשלה בידי חבר הכנסת בני גנץ, באופן ששלל להבנתנו את החשש מפני השפעה פוליטית", טען היועמ"ש.

לסיום התייחס היועץ המשפטי לממשלה להתפתחות בחקירת 'המימד החמישי' ולסערה שנוצרה והסביר: "מבקר המדינה פרסם דוח ביקורת, בין היתר, בנושא התקשרות המשטרה עם חברת המימד החמישי. לאחר שדוח מבקר המדינה פורסם, ובמסגרת בחינת פניות שהתקבלו אצלנו בנושא, ביקשנו ממשרד מבקר המדינה לקבל לידנו חומרים הקשורים לאותה התקשרות של המשטרה עם חברת המימד החמישי, זאת כדי לשקול האם יש הצדקה לבדוק את הדברים במסגרת פלילית".

מנדלבליט סיפר כי, "עד לחודש ינואר השנה עוד המשכנו לקבל, לבקשתנו, מסמכים ממשרד מבקר המדינה, שהיו דרושים לנו לצורך גיבוש החלטתנו. לאחר קבלת החומר מידי משרד מבקר המדינה ולימודו על ידי פרקליטות המדינה, קיימתי בפניי ישיבה בנושא. בישיבה זו, שהתקיימה לפני כחודש, בשלהי חודש ינואר, הוצגו בפניי עמדות נציגי הפרקליטות וכן גורמים נוספים וממה שהוצג בפניי עלו שני דברים: הראשון הוא שלפי חומר הראיות הקיים אין נבחר ציבור מעורב בפרשה, והשני הוא שהנושא טרם בשל להכרעה סופית משום שיש עוד דברים שנכון לברר לפני קבלת החלטה".

"לפיכך קבעתי בפניי ישיבה נוספת בנושא, וזאת לסוף חודש פברואר. ביני לביני, ולפני הישיבה הנוספת שהייתה קבועה בפניי, מ"מ פרקליט המדינה נדרש לדברים וגיבש עמדתו בעניין. הוא הציג בפניי שוב כי אין נבחר ציבור מעורב בעניין, וכן הציג בפניי את עמדתו כי לאחר הידרשותו לדברים, הוא סבור כי ניתן לקדמם. לפיכך, כפי שגם פורסם, הודעתי כי מדובר בנושא שעל פי הנהוג מוכרע בפרקליטות המדינה ולא על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ונכון שכך יהיה".

מנדלבליט דחה בתוקף את הטענות כי החלטת מ"מ פרקליט המדינה נבעה משיקולים פוליטיים ואמר "אני משוכנע, ואני רוצה להגיד את זה כאן בצורה ברורה, כי ממלא מקום פרקליט המדינה איננו פועל מתוך שיקולים פוליטיים. זוהי טענת כזב. היא נועדה לפגוע באמון הציבור בפרקליטות, ויש לדחות אותה בכל תוקף".

לסיום אמר היועמ"ש: "אני גם רוצה לומר פה בצורה הברורה ביותר – ממלא מקום פרקליט המדינה ואני נחושים לעבוד בשיתוף פעולה מלא למען קידום שלטון החוק במדינה, ולמען ביצור מעמדה העצמאי של התביעה הכללית. בהקשר זה, חשוב לציין כי מובן מאליו שמתיחת ביקורת היא לגיטימית, ואנו משתדלים תמיד להיות קשובים על מנת שנוכל להשתפר כמערכת כל הזמן".

"עם זאת". מבהיר מנדלבליט, "כאשר הביקורת מתעלמת ונמנעת מהתמודדות עם הסברים הזמינים לכל דורש, נראה כי היא הופכת מכלי שמטרתו להאיר ולשפר, לכלי ניגוח שמטרתו להחליש ולעשות דה-לגיטימציה מכוונת. על כל פנים, אבקש להדגיש שזוהי האחריות שלי כיועץ המשפטי לממשלה להיות קשוב לרחשי לב של גורמים מן הציבור, לשמוע את הביקורת בנפש חפצה, ולקיים בחינה פנימית מתמדת כיצד ניתן לקדם ולשפר את אמון הציבור בעבודתנו".