צילומים: פלאש 90

ההצלחה של נתניהו מדהימה, אבל הפלונטר נותר על כנו / יוסף טיקוצ'ינסקי

לעסקת המאה ולתוצאות הבחירות יש מכנה משותף: בשתיהן נתניהו הצליח לייצר התלהבות – שהתפוגגה אחרי זמן קצר • לקח זמן, אבל כחול לבן וליברמן התנערו לבסוף והתחילו להשיב מלחמה שהיא קשה ומורכבת • תרחיש של בחירות רביעיות נראה ממשי מתמיד
  • הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי התפעל מאותם אלו שזוכים לקיים את המצווה הזו

    תוכן מקודם

  • איך מזהים השקעה שווה ולמי אסור להשקיע?

    תוכן מקודם

  • מה דעתו של מרן שר התורה על רכישת קרקע לקיום מצוות שמיטה

    תוכן מקודם

  • "אמא, מאיפה יהיה לנו אוכל בסוף הצום?"

    תוכן מקודם

תחושת דז'ה-וו עמומה הורגשה בימים האחרונים אחרי שתוצאות הבחירות הלכו והתבהרו, והמרחק בינם לבין תוצאות המדגמים שפורסמו עם סגירת הקלפיות, הלך וגדל בכמה צעדים קטנים, אבל כל כך קריטיים ודרמטיים.

תחושת האכזבה, תחושת האופוריה שהלכה ודעכה היתה מוכרת מעט, זה הרגיש כאילו ממש לא מזמן חשנו תחושות דומות, ולא היה קשה להיזכר מתי זה קרה. וכשנזכרים מתי זה קרה מבינים מעט יותר טוב את האסטרטגיה שמוביל כאן נתניהו לאורך השנה האחרונה, הקו האחיד שהוא מוביל מול המשבר הפוליטי הגדול והקשה ביותר שידעה ישראל.

הבחירות שהסתיימו כצפוי ללא הכרעה ברורה, החזירו אותנו מעט אחורה בזמן לשתי מערכות הבחירות הקודמות, לאותה סיטואציה בדיוק כשספירת הקלפיות מסתיימת אבל הכלים המוצבים על המגרש לא מאפשרים שום התקדמות באופן טבעי. שוב התחושה היא שבמקום הזה כבר היינו, את החוויה הזאת כבר חווינו, שוב אנו חוזרים אל אותו תסכול, אל אותה תחושת מבוי סתום.

אבל תחושת הדז'ה-וו היא לא רק מעצם הסיטואציה אלא ממשהו נוסף. ממשהו שנראה שהתרחש לפני שנים רבות אבל למעשה זה קרה רק לפני חמשה שבועות רק שהספקנו לשכוח ממנו בעומס הדרמות הרודפות זו אחר זו. לפני חמשה שבועות עמד נתניהו בבית הלבן והציג יחד עם טראמפ את עסקת המאה, במעמד דרמטי שריתק אליו את העולם כולו בנשימה עצורה.

במעמד דרמטי. צילום: קובי גדעון /לע"מ

דוברו של נתניהו מיהר מיד לאחר הטקס לפרסם הודעה בה כתב "ריבונות על כל ההתיישבות ביום ראשון הקרוב". כמה עיתונאים המקורבים אליו אף פצחו בריקוד ברחובות וושינגטון, וגם מתנגדיו הגדולים של נתניהו נסחפו ברוח העליזה והרגישו שהרגעים הללו הם רגעים היסטוריים. אבל זה לקח רק כמה שעות עד שהתמונה החלה להתהפך והשמחה החלה מעט לדעוך. אחרי יומיים כבר היה ברור: כשטראמפ דיבר על ועדה שתקום רק בעתיד כדי לטפל בנושא החלת הריבונות בפועל, הוא התכוון לזה. למרות שנתניהו החליט לפרש את זה אחרת ולומר שהנה הנה הוא הולך לספח הכול עוד לפני הבחירות.

בפרשה הזאת, שחזר נתניהו את אותה טקטיקה שהחל בה כמה שבועות קודם לכן, במירוץ לפריימריז לראשות הליכוד מול גדעון סער. לכל אורך הדרך נתניהו עשה ועדיין עושה מהלך מאוד פשוט: יצירת התלהבות. יצירת אווירה, מה שנקרא בשפתינו "מַצֵּב". הוא זורע אדרנלין ומבעיר אש, כך הוא מצייר אוירה אופטימית סוחפת ומסתבר שהעם אוהב את זה.

זה עבד לו נהדר במירוץ בפריימריז כשהצליח למנוע מסער לגדול והשאיר את הליכוד על גודלו האמיתי, וזה עבד גם אחר כך בעסקת המאה, שרק אחרי כמה ימים הצליחו כל המתלהבים להבין שמדובר בספין בחירות ולא במשהו מעשי, למרות שבאותן שעות אחרי ההכרזה בבית הלבן היו הרבה משוכנעים שמשהו דרמטי באמת הולך לקרות.

הצגה מושלמת

היום שלמחרת ההכרזה בוושינגטון היה כמו היום שאחרי פורים, כשהשמחה, האלכוהול והאדרנלין יורדים ואנו חוזרים אל המציאות. אל השגרה. וזו בדיוק היתה גם התחושה שהתפשטה בעצמותינו השבוע החל מיום שלישי בצהרים כשתוצאות האמת החלו מעט, אבל רק מעט להתרחק מתוצאות המדגמים.

אז נכון שאין להתעלם מההישג המדהים של נתניהו, שהצליח להגדיל את כוחו של הגוש ובפרט את כוחה של הליכוד כנגד כל הרוחות שאינן מצויות שעמדו כנגדו, אין להמעיט בערכה של ההצלחה ובעיקר בערכה של היכולת הבלתי נתפסת של היהודי הנמצא בשנת השבעים לחייו ובכל זאת נלחם כעלם צעיר ומכה את אויביו שוק על ירך.

אבל עדיין, ההצלחה הזאת לא מגיעה לפסים מעשיים, אין לה ערך עובר לסוחר ואי אפשר לעשות איתה כלום. מדובר עדיין בהצלחה שנשארת באותו תחום של ההתלהבות וה'מַצֵּב' ולא במשהו שיחזיר את השפיות הפוליטית לישראל.

נאום ניצחון סוער. צילום: אוליבר פטוסי / פלאש 90

אבל טקטיקה מנצחת לא מחליפים ולכן נתניהו המשיך למרות הכל להשתמש בה ולדהור הלאה. כשכולנו היינו עסוקים עדיין בהתלהבות של תוצאות המדגמים שהראו 60 מנדטים לגוש הימין, נתניהו עצמו דחה את נאום הניצחון שלו עמוק אל תוך הלילה ולא מיהר לצאת לציבור, מתוך הבנה שבדיוק כפי שהנתונים עשויים להשתנות לטובתו, הם עלולים להשתנות לרעתו. כשכולם דיברו על הסיכוי הסביר לעלות ל-61, הוא כבר לקח בחשבון את האופציה ההפוכה. אבל את המחשבות הללו הוא השאיר רק לעצמו, כי זה בדיוק המהלך שהוא נקט בו וכך הוא ינקוט הלאה.

בדיוק כפי שעשה לפני הבחירות כך הוא עושה עכשיו, הכול ממשיך כרגיל. נתניהו ממשיך ליצור התלהבות, תחושת אופוריה ותחושת ניצחון, סמוך לשעה 2 בלילה נשא נתניהו נאום ניצחון סוער, שהעניק לכולם את התחושה שהנה חל המהפך המיוחל, הליכוד נמצא מרחק של חצי צעד מהקמת ממשלה ואפשר ברוך ה' לנשום לרווחה לשכוח מבחירות רביעיות.

דוברו של נתניהו פרסם הודעה (נשמע מוכר..?) בה כתב כי כבר מתנהלים מגעים רציניים מאוד להשגת עריקים, וכבר יש דיבורים חמים עם חברי כנסת מגוש השמאל שיעברו לימין ובכך יאפשרו את הקמת הממשלה. זה המשיך למחרת בבוקר כשאחד השרים יצא מלשכת ראש הממשלה ואמר למצלמות כי "על פי הנתונים שבידי אנחנו קרובים למנדט ה-61", למרות שאין לאף שר או אפילו לראש ממשלה שום דרך לדעת דבר כזה בטרם נספרו כל הקלפיות. אבל לא משנה, העיקר שזה עבד מצוין, כי את אווירת הנכאים שהשתלטה על כחול לבן באותן שעות קשה לתאר במילים.

יועצי התקשורת של המפלגה החלו כבר להטיח האשמות זה בזה והתחושה היתה שכחול לבן הגיעה לסוף דרכה. המגמה הזאת נמשכה לאורך כל הלילה עד ליום שלישי בצהרים, רק אז היא החלה מעט להתהפך, ושוב הרגשנו את אותה התחושה של שמחה מוקדמת מידי, של אכזבה קלה, של בלון ענק וצבעוני שמתחיל להתכווץ ולהתמלא קמטים.

יותר רוח, פחות הצלחה

המהלך של נתניהו הוא תרגיל פסיכולוגי נהדר. והוא הוכיח את עצמו לפני הבחירות, לאורך כל יום הבחירות ובעיקר אחרי סגירת הקלפיות עד פרסום תוצאות האמת. הטקטיקה הזאת של יצירת התלהבות, הצליחה לעשות את מה שלא עשו שלושה כתבי אישום, את מה שלא עשתה עסקת המאה, את מה שלא עשה שום ספין פוליטי אחר. התוצאות הוכיחו שלמרות הקיפאון ששרר כאן שנה שלמה, הליכוד הצליח לגדול, להחזיר אליו הביתה מצביעים שעזבו ולשנות מעט את כל תמונת הגושים לטובת הימין.

וברגע שנסגרו הקלפיות והתברר שהשינוי אמנם קרה אבל לא הצליח להביא מהפך, אזי הטקטיקה של נתניהו מופעלת שוב והפעם נגד האויב. ההתלהבות הזאת של גוש הימין והמסרים שהפיץ הדובר על כמה עריקים שבדרך, הצליחה להביס את רוח האויב, להוציא לגנץ את האוויר מהמפרשים ולטעת תחושת תבוסה מוחצת במחנה השמאל. ומדובר בהישג מדהים משום ששוב מצליח נתניהו לשלוט בסדר היום לא רק בצד שלו אלא גם בצד של האויב.

תחושת התבוסה הזאת החלה להתמוגג מעט רק ביום שלישי בצהרים כשתוצאות האמת הראו שלביבי אין דרך להקים ממשלה. רק אז הצליחו ראשי כחול לבן ויועציהם להתרומם מעט, לנער את האפר מבגדיהם, לנסות לאסוף את השברים ולהמשיך הלאה. עד הערב, הם כבר החלו להתעודד בעובדה שהימין יורד ל-58 וזו כבר היתה תקווה מסוימת עבורם.

בשלב זה החלה המגמה להתהפך. בגוש הימין חלה התפכחות מסוימת כשהחלו להבין שם שעדיין אין באמת עריקים שיעברו, שההתלהבות היתה מוגזמת ומוקדמת, שוב חזרה על עצמה ההצגה מוושינגטון. במקביל, בכחול לבן כבר התחילו להחזיר מלחמה, לחשק את השורות ולהתרברב בכך ששום חבר כנסת לא מתכוון לפרוש ולערוק לצד שכנגד.

מהר מאוד הצליחו יועצי התקשורת של כחול לבן לגבש קו הסברה חדש. הם השתמשו בעובדה שההצבעה בישראל כבר זמן רב היא לא על מפלגות ולא על גושים, אלא רק על האם כן ביבי או לא ביבי. ולכן, כשנתניהו מצידו מנפנף בכך שלמעלה משני מיליון מצביעי מפלגות הימין הצביעו בעצם עבורו ונתנו בו אמון, בכחול לבן השתמשו כבר בדיוק באותה שפה ואמרו שלפי זה, בפועל יש כעת 62 מנדטים בישראל שאמרו "לא" לנתניהו, רוב העם הכריז שאינו רוצה את נתניהו ולימין אין שום ניצחון ושום רוב.

ביבי כמו ביבי מגיב מהר. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

כהמשך לכך, החלו בכחול לבן לגבש ניסיון לקדם חקיקת חוק בזק, שיאסור על חבר כנסת שיש נגדו כתבי אישום להקים ממשלה. לדברי כחול לבן, אם ליברמן והערבים יתמכו בחוק הזה הרי שיש לו רוב של 62, רוב שיכול לשנות חוק יסוד.

מסתבר שקו ההסברה הזה קלע למטרה, משום שהוא גרם לנתניהו להגיב, וביבי כמו ביבי מגיב מהר. ביום רביעי אחר הצהרים כינס נתניהו את כל חברי הכנסת מגוש הימין, שם הציב לוח וטושים ושרטט כמו מורה בכיתה, כיצד יש לגוש השמאל רק 47 מנדטים, משום שהרשימה הערבית המשותפת אינה נחשבת לחלק מהמשחק הפוליטי והחברים בה אינם רלוונטיים בהיותם תומכי טרור. כך שלמעשה כמעט שני שליש מהציבור היהודי בישראל בחר בגוש הימין שתומך כולו בנתניהו.

הטקטיקה הזאת מאוד נכונה מבחינתו של נתניהו משום שהוא כדרכו שוב משרטט גבולות ברורים של ימין ושמאל, של אנחנו והם, בדיוק אותו קו ואותו קמפיין, אותה טקטיקה. נתניהו מצליח בכך לדחוק את גנץ לפינה שהוא יהיה חייב להתנער מהערבים ולא להישען על תומכי טרור כלשון נתניהו. וכך מקווה נתניהו להצליח לפרק את הרוב שעלול להתאחד ולהתאגד כנגדו.

במאמר המוסגר, הטענה שהציג נתניהו יכולה להיות נכונה ואף הגיונית, לולי העובדה שרק לפני כמה ימים הוקדשו משאבים רבים בליכוד לגיוס מצביעים מהמגזר הערבי ואף אחד גם לא הזכיר באותם רגעים את המאמר שפרסם נתן אשל מקורבו של נתניהו בעיתון הארץ לפני הבחירות הקודמות, בו הסביר מדוע דווקא הימין צריך לחבק את הערבים ולהתחיל לשתף איתם פעולה. במערכת הפוליטית כמעט ואין חולק על העובדה שאם היה נוצר מצב שנתניהו היה יכול להקים ממשלה עם הערבים וזה היה המוצא האחרון שלו, הוא עצמו לא היה מהסס לעשות זאת.

לקראת קרב אכזרי

עם הטקטיקה הזאת נתניהו ימשיך גם הלאה, לקראת הימים הלא פשוטים שמצפים למערכת הפוליטית. המהלך הזה של יצירת התלהבות, מוביל לשליטה בסדר היום וליצירת תודעה מאוד ברורה בראש של האזרחים. התחושה הכללית במדינה היא שנתניהו ניצח, למרות שבפועל הוא לא ניצח אלא הגדיל את כח מפלגתו. אבל התודעה הציבורית זה מה שחשוב כי היא גם מנווטת את המהלכים אצל האויב.

נתניהו לא יכול כעת להקים ממשלה אבל היתרון הענק שלו על פני יריביו הוא שהוא פוליטיקאי הרבה יותר משופשף וערמומי מהם, בלי פרופורציה בכלל. כך למשל, אחרי הבחירות הקודמות כשאף אחד עדיין לא עיכל את משמעות התוצאות, נתניהו כבר סיים לחשק סביבו את כל מפלגות הימין ולבנות את הבלוק המפורסם. היום, זה הצעד שהיה מתבקש מצד כחול לבן לעשות, לגבש בלוק שמאל, אבל שם אפילו לא ניסו לעשות זאת, הם לא חושבים באותה מהירות.

לנתון הזה יצרף ביבי את העובדה שהאו עומד בראש גוש גדול יותר מפעם קודמת ובעיקר מגובש לא פחות מהפעם הקודמת, ובכך יש לו נקודת פתיחה טובה למשא ומתן. וזה לא הולך להיות קל בכלל.

בכחול לבן התעשתו מעט ועכשיו כבר כן מנסים שם לגבש גוש, אולם ללא הצלחה יתרה. הבעיה המרכזית שם היא שאותו רוב של 62 מנדטים, מאוחד אמנם סביב הרעיון של רק לא ביבי אבל בפועל הוא מפולג ולא מצליח להתחבר. הרשימה הערבית תפסה מרחק מגנץ בגלל הקמפיין של נתניהו, גנץ נדרש הרי להגיב לקמפיין והצהיר כי יבנה ממשלה רק עם רוב יהודי, ועכשיו הערבים מגישים לו את החשבונית ולא ממהרים להתאחד איתו לגוש.

הבעיה הגדולה יותר היא ליברמן, שבאופן עיקש עומד על שלו שלא לתמוך באף מפלגה. ככל הנראה הוא ימשיך להיות גם עכשיו הנודניק שעומד באמצע ולא מאפשר לאף צד להקים ממשלה ונתניהו כבר רמז כי יתכן ומישהו אחר מפעיל את ליברמן לצורך אינטרס כלשהו. וכך, פחות משלושה ימים אחרי השמחה והצהלה על כך שההכרעה קרובה סוף סוף, שוב הופך איום הבחירות הרביעיות לקרוב וממשי. נתניהו מצדו לא מפחד מכך, הוא אפילו חותר לשם ולכן שוב אנו חוזרים לאותו מצב בדיוק, בו לא נראית שום פריצת דרך באופק וכל הצדדים מקווים שמשהו דרמטי יקרה כדי לשנות את המצב.

בכחול לבן התעשתו מעט. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

ביום שלישי הקרוב, יגיעו תוצאות הבחירות לנשיא המדינה ריבלין והוא יצטרך להתחיל בהתייעצויות, לשמוע את ראשי המפלגות ואז להחליט על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה. בגוש הימין כבר ברור שיש 58 ממליצים על נתניהו, אולם בצד השמאלי יהיה מעניין לראות מה יקרה. לגנץ יש כרגע 40 תומכים בוודאות, חברי כחול לבן והעבודה – מרצ, והשאלה היא מה יעשו ברשימה המשותפת ובישראל ביתנו.

הדילמה של שתי המפלגות הללו היא מה הרצון היותר חזק שלהם. האם האינטרס והכבוד חזקים יותר או ששנאת נתניהו חזקה יותר מכל אינטרס אחר. גם הערבים וגם ליברמן לא יצטרפו כל כך מהר לממשלה בראשות גנץ, אבל לשניהם יש את האינטרס להפיל את נתניהו ולכן יתכן ששניהם ימליצו על גנץ אצל הנשיא, אבל לא ימשיכו איתו לממשלה.

אתמול (חמישי) הטיל ליברמן פצצה כשהצהיר כי בכוונתו לתמוך בקידום חוק הגבלת כהונת ראש ממשלה ובחוק שימנע מנאשם בכתבי אישום להקים ממשלה. אם מדובר בכוונה אמיתית מצדו ולא בספין, הרי שזה ידרוש מישראל ביתנו להמליץ על גנץ אצל הנשיא כדי לאפשר את קידום החוק הזה.

מדובר בפצצה משום שזאת הפעם הראשונה שליברמן נוקט צד כלשהו ולא יושב בין המשפתיים. כעת נותר רק להמתין ולראות האם ליברמן באמת ימליץ על גנץ, אחר כך האם גם הרשימה המשותפת תמליץ על גנץ ואם שני הדברים הללו יקרו, אז אכן מדובר באירוע משמעותי שיסחרר את הזירה הפוליטית.

היתרון שיהיה לכחול לבן בתרחיש כזה הוא, שהמפלגה יכולה לקבל לידיה גם את תפקיד יו"ר הכנסת וגם את תפקיד יו"ר הוועדה המסדרת ובכך לשלוט בסדר היום ולהתחיל לקדם במהירות את החוק שימנע מנתניהו להתמודד. כחלק מכך, קיים גם סיכון גבוה שהם ידרשו לקבל לידיהם את ועדת הכספים. מצד שני, מהלך כזה דורש מליברמן והערבים לשתף פעולה גם בהמלצה על גנץ וגם בחקיקת החוק בכנסת. סביר להניח שזה לא יקרה. יש קצת הבדל בין המלצה אצל הנשיא לבין הצגה במליאת הכנסת בה ליברמן והערבים מצביעים יחד על אותו חוק.

לקחי פארסת העבודה

התרחיש השני הוא כשהמנדט מגיע לידיו של נתניהו. זה יכול לקרות כשליברמן או הערבים מחליטים שלא להמליץ על גנץ לנשיא, או שהנשיא עצמו מחליט שלנתניהו יש יותר סיכויים להקים ממשלה ואז מטיל עליו ראשון, או שמסתיימים ימי המנדט של גנץ והמנדט עובר לנתניהו. בכל מקרה, האפשרויות העומדות בפני נתניהו במצב כזה אינן רבות אבל הוא ינסה בכל זאת לעשות משהו.

על עריקים קשה מאוד להסתמך, נתניהו זקוק לשלושה עריקים וזה לא פשוט להשגה בכלל. את מפלגת העבודה הוא ינסה גם כן לצרף אולם סביר להניח שזה יסתיים בלא כלום.

אפרופו מפלגת העבודה, גם כאן יש לחזור מעט אחורה בזמן ולהיזכר שבסיטואציה הזאת כבר היינו ולכן אפשר ללמוד מהפעם הקודמת מה הולך לקרות הפעם. כזכור, אחרי סבב א' בו הצהיר יו"ר העבודה דאז אבי גבאי שהשמאל צריך להתחייב בפומבי שלא לשבת עם נתניהו, התבשר עם ישראל שברגע האחרון הגיע גבאי לבלפור באישון לילה והחל לקיים מגעים לכניסה לממשלת נתניהו.

את הסיפור חשף ולמעשה פוצץ עיתונאי הנחשב למקורב מאוד ללשכת ראה"מ. בעקבות הפרסום המגעים אכן התמוססו וגבאי הסתלק בבושת פנים. במבט לאחור, אפשר להעריך שאותו עיתונאי לא היה מסכל סתם כך את הסיכוי האחרון שהיה לנתניהו להקים אז ממשלה. אפשר להעריך שזה היה מכוון בהתחשב בעובדה שהוא מעונין בטובת נתניהו ולא ההיפך.

עודה וליברמן במליאת הכנסת בימים עברו. צילום: צילום מסך מתוך הטוויטר של איימן עודה

מאוד מסתבר לומר, שנתניהו חיפש אז דרך לסכל את המגעים עם גבאי וללכת לבחירות שניות. האינטרס הכי חזק של נתניהו בתקופה הזאת הוא לגבש קואליציה שתסייע לו לקדם את החוק הצרפתי אשר מעניק לו חסינות ממשפט. אם גבאי והעבודה היו מצטרפים לממשלה, התנאי הבסיסי שלהם הרי היה התחייבות שהם פטורים מתמיכה בחוק הצרפתי. גבאי אחרי הכל לא טיפש והאופן שבו הוא יוכל להסביר את הזיגזג שלו לציבור, הוא לטעון שהוא בא להציל את המדינה אבל בשום אופן לא במחיר של הגנה על נאשם.

נתניהו הבין אם כן שגם אם הוא מקים ממשלה, הוא לא יקבל את מה שהוא מחפש ומנגד הוא נותן לגבאי חסינות פוליטית ומעניק החייאה מלאכותית למפלגת העבודה הגוססת. המפלגה הזאת שתצטרף לממשלה, תשתמש בו כדי לשרוד, לגדול ואז היא תתהפך עליו בחזרה. משום כך, לנתניהו לא היה שום ענין לקדם את שיתוף הפעולה הזה עם גבאי, אבל הוא גם לא רצה לצאת הסרבן שיורה לעצמו ברגל. לכן מישהו שם דאג שבשעה-לא-שעה של לפנות בוקר, הסיפור ידלוף פתאום לתקשורת וככה הכול ייגמר, נתניהו לא יהיה סרבן, אבל גבאי ייצא מושפל, חבוט ומוכה ונתניהו ייצא לסיבוב בחירות שני אחרי שהצליח לפרק עוד מפלגה ממפלגות השמאל, רווח נקי וסיטואציה מושלמת עבורו.

את הלקח הזה חשוב ללמוד ולהפנים גם עכשיו, כשהסיטואציה בעיקרה לא השתנתה ונתניהו עדיין מחפש את קואליציית החלומות שתקדם את החוק הצרפתי. על פי הלקח הזה, לנתניהו אין שום סיבה שבעולם לצרף עריקים מהשמאל ובוודאי שלא את מפלגת העבודה משום שכל אחד מהם יבוא עם הדרישה הבסיסית שבחוק הצרפתי הוא לא יתמוך. זה הסולם היחיד שיהיה לכל עריק כדי לרדת מהעץ ולהצטרף לימין, אז איזה תועלת יש מהם? במצב כזה, לנתניהו עדיף לדהור לבחירות רביעיות, המומנטום כרגע פועל לטובתו אחרי ההישג שהביא בבחירות האחרונות והוא ינסה את מזלו שוב.

מצד שני, נתניהו מביט על יוזמת חקיקת החוק שגם ליברמן החל לתת לה יד וזה עלול להשפיע על השיקולים. אמנם כמעט ואין סיכוי שחוק כזה אכן יצלח בשלום את כל השלבים ויעבור בקריאה שניה ושלישית בפרק הזמן הקצר בו יש לגנץ את המנדט, אבל עצם העיסוק בו לא טוב לנתניהו והוא ינסה למנוע זאת. יתכן, וההסכמה של ליברמן להצהיר על תמיכה בחוק ואולי אף להמליץ על גנץ אצל הנשיא, היא חלק ממנוע לחץ שמפעיל גוש השמאל – ליברמן על נתניהו להסכים לממשלת אחדות בתנאים שלהם.

נתניהו יצטרך להיות מאוד יצירתי כדי לצלוח את כל זה בשלום, ולכן הימים הקרובים יהיו מאוד קריטיים. הוא יידרש להכריע האם הוא ינסה בכל זאת לצרף עריקים אם בכלל יש כאלה, הוא יידרש האם הוא הולך לאחדות כלשהי או לצאת לסיבוב נוסף. כפי הנראה כרגע, אם לנתח את התנהגותם של כל הצדדים, תרחיש האימה של בחירות רביעיות נראה כרגע ממשי וקרוב מתמיד.

הטור פורסם במוסף 'יתד השבוע' מבית יתד נאמן

Share on email
שתפו במייל

כתבות קשורות

בסמוך לגבעת שמואל: נהג שככל הנראה היה שיכור דרס רוכב אופניים למוות
סמוך לכניסת יום הכיפורים: ערבי תושב הרשות ביצע פיגוע דקירה ביפו
ביידן הכריז על ברית חדשה מול סין: ארה"ב ובריטניה יחמשו את אוסטרליה בצוללות
לדון בעסקת חילופי השבויים וההסדרה ברצועה: משלחת מצרית תגיע לעזה וישראל
המחקר החדש מוכיח: המחוסנים במנה שלישית של "פייזר" מוגנים פי 10 מקורונה
משטרת גרמניה עצרה ארבעה חשודים שתכננו לבצע פיגוע בבית הכנסת
ביום כיפור: 2,583 בני אדם נזקקו לטיפול רפואי - עשרות פונו מבניינים מסוכנים למגורים
נתניהו על דברי גנץ: "הם דוהרים להסכם הגרעין המסוכן שיאפשר לאיראן ארסנל גרעיני"
גנץ: "ישראל יכולה לחיות עם הסכם גרעין חדש - מוכנים גם לתקוף"
אנטישמיות מחליאה בהולנד: התחפשו לנאצים וירו ביהודי עם טלאי צהוב
כוננות מוגברת: במערכת הביטחון חוששים מפיגועים במהלך יום כיפור
בקשת הסליחה של בצלאל סמוטריץ': "זה לא יקרה שוב"
מחבל יידה בקבוק תבערה לעבר יהודים - והחל לבעור בעצמו • צפו
פרופ' נחמן אש: "לא קל לי עם מדיניות הממשלה, אבל היא לגיטימית"
ספר חדש: "רמטכ"ל ארה"ב הורה למנוע מטראמפ לתקוף את סין בנשק גרעיני"
דיווחים בכלי תקשורת בעולם הערבי: ארה"ב תקפה מיליציות בגבול סוריה ועיראק
המחקר הראשון בעולם מוכיח: פי 10 נוגדנים למחוסני המנה השלישית בתוך שבוע
למי שחושש מפייזר ומודרנה: חיסוני אסטרהזניקה יגיעו ארצה כבר בחודש הבא

5 תגובות

  1. צריך להקשיב טוב לליברמן
    למרות שהאיש בזוי ומאוס
    הוא היחיד שעמד במילה שלו
    במערכות הבחירות האחרונות
    והוא אומר שלא יהיו בחירות רביעיות
    וביבי לא יהיה ראש ממשלה
    זה אומר שהוא ישאף לזה בכל הכח
    ויתמוך בממשלה זמנית שתישען על המשותפת
    כדי להעיף את ביבי
    וכדי לפורר את כל הסטטוס קוו הדתי
    שנשאר עוד במדינה

  2. אנו רוצים עוד בחירות רביעיות ואנו ניתן לנתנייהו 50 מנדטים והשמאל בראשות גנץ יהיר המעוות ובוגי הזגזגן ואשכנזי הרובוט יקבלו שבץ מוחי אינשאללה . זה הפתרון . שהשמאל ההזוי ומנדלבליט יעופו מהחיים שלנו

  3. את מי זה מענין פוליטיקה כשיש את הקורונה כל הזמן מריבות מה יש שיתנו למדינה להתנהל רק ככה נוכל לצאת מהמשבר הקורונה

סגור לתגובות.

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו