הסיכון של גנץ, התקווה של ישראל / יוסף טיקוצ'ינסקי

ההתפתחות המפתיעה אתמול הכתה בהלם את המערכת הפוליטית כולה, משום שאיש לא צפה שהדברים יתפתחו לכיוון כזה. עד אתמול בבוקר, היה נראה שגוש השמאל מאוחד יותר מתמיד והוא נחוש בדעתו לדהור קדימה ולרסק את נתניהו.

עד אתמול בבוקר, היה ברור לכולם שכחול לבן יחד עם ליברמן והערבים בשיתוף פעולה מלא, עומדים להשתלט על הכנסת ולהקים ממשלת מיעוט, כדי לחוקק חוקים נגד נתניהו ולהגיע לבחירות הבאות מתוך לשכת ראש הממשלה. יחד עם זאת, נראה היה כי בסופו של דבר כחול לבן תגיע מעמדת כח להסדר כלשהו של ממשלת חירום ככל שמשבר הקורונה ילך ויחמיר.

זה לא היה סוד שמערכת היחסים בצמרת כחול לבן אינה אידיאלית בלשון המעטה, אבל זה היה המצב שם מאז ומעולם ולא פעם כבר דובר על כך שהם לא יחזיקו מעמד. מנגד, ככל שהמאבק מול נתניהו התעצם, התחזק גם הדבק המלאכותי שהחזיק את הקוקפיט. לכן גם בימים האחרונים היה נראה שכחול לבן מאוחדת מתמיד ואחרי כל הדרך הארוכה שעשתה, היא כבר עומדת מרחק פסיעה מהכניסה לבלפור.

משום כך, המהפך הבלתי צפוי שהתחולל אתמול בצהרים הוא לא רק לא צפוי אלא הוא גם לא מובן. הרי גנץ כבר עמד על מפתן לשכת ראש הממשלה ובכל זאת הוא בחר לפרק הכל ולהצטרף לנתניהו, זאת על בסיס הבטחות בלבד. נכון לשלב זה עדיין לא הוצג שום הסכם חתום בינו לליכוד ויש סיכוי סביר שהמשא ומתן הקואליציוני שיתחיל כנראה בשבוע הבא, ייתקל בקשיים משמעותיים. זה לא יהיה פשוט להשביע את רצון כל חברי הליכוד, כל חברי בלוק הימין וגם לתת מספר שווה של תפקידים בכירים לשותפים החדשים. ואם המשא ומתן ייכשל, לגנץ כבר אין לאן לחזור, כחול לבן כבר לא קיימת.

ההסבר ההגיוני היחיד שיש למהלך הוא שגנץ הגיע למסקנה עם עצמו שהוא לא מעוניין להיות ראש ממשלה והוא מעדיף להצטרף בשלב זה לפוליטיקה בתפקיד זוטר יותר. יתכן גם שהוא הבין שבעיצומו של משבר הקורונה יהיה נכון יותר להצטייר כמי שהסכים לסכן את כל עתידו הפוליטי ובלבד שתקום ממשלה שתטפל באזרחים ובמצב החירום.

כך או כך, נתניהו הציג אתמול את אחד המהלכים הפוליטיים הגאוניים והמרהיבים שייחרטו בדברי ימיו. הוא הצליח להקים ממשלה אחרי שנה וחצי של קיפאון פוליטי ובעיצומה של מגיפה איומה, וגם אם הוא לא יצליח להקים את הממשלה הזאת, הרי שהוא כבר פירק לחלוטין את האויב המרכזי שלו ובבחירות הבאות ניצחונו כבר מובטח.

נקודה נוספת וחשובה לא פחות, היא שאתמול נפל דבר בישראל. אם השותפות בין גנץ לנתניהו אכן תוביל לממשלת אחדות, הרי שיאיר לפיד ואביגדור ליברמן הושלכו בבושת פנים ונותרו בלא כלום. ליברמן שגרר את המדינה לשלוש מערכות בחירות מיותרות, הפך לפוליטיקאי הכי פחות רלוונטי במדינה, ויאיר לפיד שמנע עד היום כל אפשרות לממשלת אחדות, נותר עם מפלגה מצומקת שמכאן והלאה תתקשה מאוד להתרומם בחזרה. וזאת נקודת אור קלה בימים טרופים אלו.

הטור פורסם ב'יתד נאמן'