"הקורונה הגבירה את האנטישמיות": עלייה של 18% בתקריות החמורות

בשנת 2019 עלו מקרי האנטישמיות האלימים החמורים ב-18% בהשוואה לשנת 2018 (456 מקרים ב-2019 בהשוואה ל-387 בשנת 2018), שבעה יהודים ולא יהודים נהרגו במהלך התקפות אנטישמיות אלימות, וברוב הארצות עלה מספרם של כלל ביטויי האנטישמיות השונים – כך עולה מדו"ח של מרכז קנטור באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף הקונגרס היהודי האירופי, הסוקר את מצב האנטישמיות בעולם בשנת 2019 ותחילת 2020.

לפחות 53 בתי כנסת (המהווים 12%מן המקרים) ו-28 מרכזים קהילתיים ובתי ספר (6%) הותקפו. עלה מאוד מספר האיומים שהיוו סכנת חיים (ב-47%), וכן עלה מספר הפגיעות ברכוש פרטי (24%). בדו"ח שיוצא לקראת יום השואה נכתב כי חזרתם של סטראוטיפים אנטישמיים מסורתיים, יחד עם התחזקותה של אנטישמיות המגיעה ממוסלמים רדיקליים ומאנטי ציונים, תרמו להתפשטות נוספת של שיח אנטישמי שנע משולי החברה אל מרכז השיח הציבורי.

הניסיון לפרוץ לבית הכנסת בהאלה שבגרמניה, ביום הכיפורים שחל ב-9 באוקטובר, נעשה לסמל של הפעילות האנטישמית בגרמניה, ולאירוע המשקף את הבעיות הנוכחיות. המשטרה רשמה בשנת 2019 1839 מקרים אנטישמיים מכל הסוגים ברחבי גרמניה, המהווים 5 מקרים ביום, שבוצעו בעיקר על ידי ניאו-נאצים ואנשי ימין קיצוני. לעומת זאת, עדיין לא נעשה מעקב מלא אחרי ההצקות היומיומיות שמקורן באסלאם הרדיקלי. נוסף לכך, סקרים הראו שהידע על השואה הולך ופוחת, ושתלמידים יהודיים בבתי הספר הכלליים סובלים מהטרדות מתמידות מצד תלמידים מוסלמיים.

בארה"ב ניכרה ב-2019 התפתחות חדשה, והיא עלייה במספרם של המקרים האלימים, ובהם מסעות ירי העולים בחיי אדם. חלקם בוצעו בידי יחידים ללא תכנון מוקדם, וחלקם קיבלו השראה מאידיאולוגיות של ימין קיצוני ומקבוצות בתוך תנועת השחורים העבריים או מאומת האסלאם בראשותו של לואיס פרחן. רוב מבצעי ההתקפות האנטישמיות האלימות החמורות ב-2019 היו פעילים בהפצת תעמולה אנטישמית במרשתת, באמצעות רשתות מקומיות ובינלאומיות שקבוצות אלה חברות בהן. אנטי-ציונות שהתבטאה במונחים אנטישמיים התחזקה בשמאל הקיצוני, בייחוד כתגובה ליחסים ההדוקים בין הממשל האמריקני לישראל – יחסים אלה מוקעים על ידי פעילי שמאל כניסיונות של קהילות היהודיות בתמיכת ישראל להשתלט על ההנהגה האמריקאית ועל מדיניותה ולנווט אותה לפי צרכיהם.

לפי דו"ח של ה-FUNDAMENTAL RIGHTS AGENCY שנערך ב-2019, 41% מן היהודים שנסקרו, בגילאי 34-16, שקלו להגר מאירופה עקב עלייתה של האנטישמיות במהלך חמש השנים האחרונות. מסקנה נוספת של הדוח היא שהדחף להגירה עלול להתחזק עקב מסקנתם של יהודים רבים, שהמענה שהם מקבלים מן הגופים הממשלתיים אליהם הם פונים, אינו מספק כלל ועיקר למרות המאמצים שהממשלות משקיעות.

בדו"ח נאמר כי ביטויי אנטישמיות המופצים לאחרונה בעולם בהשראת הקורונה מחייבים מעקב שוטף, ועם זאת יש לראות אותם בהקשר הכולל. "ביטויי האנטישמיות המופצים בהקשר לנגיף הקורונה משקפים תיאוריות קונספירציה ושנאת יהודים מסורתית. עד כה נראה שהמפיצים הם בעיקר אנשי ימין קיצוני, חוגים נוצריים אולטרה-שמרנים, איסלאמיסטים ובמידה מועטה יותר גם אנשי שמאל קיצוני – כל קבוצה לפי הסיפר שלה ולפי האמונה שפיתחה ביחס לדמות היהודי כמפיץ מחלות וכשואף להשתלטות על העולם".

בסיום מודח מוצגים גם "הישגים משמעותיים בשנת 2019", בראשם הצוות המיוחד של האו"ם לענייני חופש, דת ואמונה הציג בפני העצרת הכללית של האו"ם בספטמבר דוח שכותרתו "חיסול כול צורותיה של אי-הסובלנות הדתית". הדוח כלל אזהרה חמורה במיוחד לנוכח עלייתה של האנטישמיות שמקורה באידיאולוגיות נאציות ואיסלאמיסטיות. האיחוד האירופי הקים קבוצת עבודה המורכבת מבעלי מינויים מיוחדים לענייני אנטישמיות בארצות השונות, כדי לסייע להן ליישם צעדים נגד המשך עלייתה של האנטישמיות.

הפרלמנט הגרמני הגיע להחלטה לפיה "ההנמקות והשיטות שנוקטת תנועת ה-BDS הן אנטישמיות". הפרלמנט האוסטרי קיבל החלטה דומה.
פורום השואה הבינלאומי שנוסד ונתמך על ידי ד"ר משה קנטור, נשיא הקונגרס היהודי האירופי, התכנס בפעם החמישית בינואר 2020 ביד ושם, תחת חסותו של הנשיא ראובן ריבלין. היה זה אירוע ללא תקדים, בקנה מידה עולמי – 52 ראשי מדינות הגיעו לירושלים והצהירו על מחויבותם לזכור את השואה ולהיאבק באנטישמיות.