נציגי יש עתיד תקפו את יועמ"ש הועדה: "מי הפעיל אותך?" • צפו

הוועדה המיוחדת להצעת חוק יסוד ממשלת חילופים התכנסה למשך כ-10 שעות, למרות התקוממות האופוזיציה, מתוך ניסיון של הליכוד וכחול לבן להתקדם עם הליכי החקיקה בהקדם. בשעה 16:00 החלה ישיבת הועדה בראשות ח"כ איתן גינזבורג להכנת החוק לקריאה שניה ושלישית, לאחר שהחוק אושר במליאת הכנסת בקריאה ראשונה ברוב של 72 חברי כנסת. הדיון הסתיים בשעה 2:30 לפנות בוקר.

הדיון התלהט כמעט מיד עם תחילותו, כשמיד עם תחילת הסקירה של היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד גור בליי, לגבי קשיים חוקתיים ומשטריים הקיימים בחוק וכיצד על הוועדה לפעול על-מנת לפתור את הבעייתיות, אמר יו"ר סיעת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן: "אין דבר כזה בעולם שממנים שני ראשי ממשלה ביחד, המדינה היחידה שעשתה את זה זו דרום סודאן, שם זה נגמר במלחמת אזרחים".

יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, פנה ליועץ המשפטי בעניין סד הזמנים לקיום הדיון בשינוי חוק יסוד. ורמז לגבי האפשרות שהחקיקה הזו תגיע לפתחו של בג"צ ואמר: "כשזה יגיע לבג"צ חשוב שיידעו שגם הייעוץ המשפטי לוועדה סובר שקיים קושי בקידום שינויים כאלה בסד שמנים כה קצר". לפיד תקף את יועמ"ש הועדה ואמר לו כי "אתה חתום על שקר לבגצ, הצעת החוק היא לא עקב התפשטות קורונה".

בהמשך תקף ח"כ מיקי לוי מיש עתיד את הייעוץ המשפטי לוועדה עו"ד גור בליי והאשים אותו בהטייה לטובת יוזמי הצעת החוק. בעוד מתחיל למנות את הקשיים בהצעת החוק, קרא ח"כ לוי לעבר היועץ המשפטי לוועדה: "מי הפעיל אותך? האם לחצו עליך חברי הליכוד? האם הם ישבו איתך כשניסחת את חוות הדעת?".

היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד גור בליי, הגיב במחאה ואמר: "אני מוחה על השאלה ולמה שוב ושוב היועץ המשפטי הופך להיות המוקד של הדיון. חוות הדעת היתה יוזמה שלי. סברתי שבעקבות השינויים בקריאה הראשונה ושינויים שהכנסנו להצעת החוק ולקאת הקריאה השנייה והשלישית, ראוי שאוציא חוות דעת נוספת. בוודאי שלא ישבו איתי או השפיעו עליי אנשים חיצוניים. ישבו איתי רק אנשי הצוות שלי".

ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) הגיב לדברי לוי כנגד היועץ המשפטי ואמר ללוי: "ככה אתה פוגע בשומרי הסף?". ח"כ לוי השיב לו: "תאמין לי שאני יודע על מה אני מדבר". יו"ר הוועדה, ח"כ איתן גינזבורג (כחול-לבן) הביע תרעומת קשה על הטל הדופי בייעוץ המשפטי ועל התקפה אישית נגד עו"ד בליי ואמר ללוי: "אתה יכול לא להסכים איתו אבל תכבד אותו".

היועץ המשפטי בליי, שב ואמר: "אני מופתע שזה הקו החדש עכשיו, לתקוף את שומריי הסף, להאשים באופן אישי, מי ישב עם מי וכד' זה לא ראוי. אני לא קובע את נוסח הצעת החוק. כשמציעי הצעת חוק רוצים להכניס משהו או ועדה רוצה בכך, מכניסים תוספות/שינויים. לא אני, אני גם לא קובע את הרציונל עליו מבוססת הצעת חוק. המתקפה הזו לא ראויה בעיניי והיא לא תרתיע אותי". עו"ד בליי סיכם את עמדתו בעקבות הדברים: "הדברים לא ירתיעו אותי ואם יש משהו לקוי אני אומר את זה".

בהמשך הדיון אמר ח"כ עפר שלח ליועמ"ש הועדה כי "אני מתנצל על דברים שנאמרו פה כלפייך בידי חבר סיעתי אבל אני אומר לך, אתה תצטרך להגן בבג"צ על הדברים האלה. יגידו לך – איך מתחת ידי היעוץ המשפטי של הכנסת יצאו דברים כאלה?". אך ח"כ מיקי לוי זר על דבריו ואמר כי "היעוץ המשפטי – אתם נותנים יד לחוק מושחת שלא ראוי שנדון בו, אתם לא עושים איזונים, תתביישו לכם". עו"ד גור בליי השיב כי "נתעלם מהערות שמופנות בצורה לא הוגנת לייעוץ המשפטי".

גם חברת הכנסת קארין אלהרר מיש עתיד-תל"מ ביקשה לתקן את הרושם שנוצר בעקבות דבריו של חבר סיעתה, מיקי לוי ואמרה: "להוציא את כל הקצף על יועצים משפטיים זו לא הדרך. היועצים המשפטיים, בוודאי של הכנסת, יודעים שהם צריכים להגן על כל חברי הכנסת ועל שמם בשירות הציבורי. גור כתב חוו"ד מנומקת מאוד".

"צר לי שאני אומרת את זה, הקצף של מיקי לוי יצא, מתוך העניין שגילינו בוועדה לאחר שאנחו יודעים שהיוזם המקורי הוא עו"ד אבי ליכט, שעובד כיום במשרד פרטי. לא זוכרת אירוע שבו חברי כנסת ישבו עם הייעוץ המשפטי של הכנסת וייעוץ חיצוני, שעד לפני רגע היה בשירות הציבורי וזה עורר את כל הכעס. יוצרים פה מנגנון מסורבל ולא מתפקד, לא ניתן לקבל החלטות אלא בהסכמות וזה משנה את כל מה שישראל מורגלת אליו. אני לא מכירה כזה תיקון של חוק יסוד שאפשר לומר שסתם עוד איזה תיקון, שינוי כה משמעותי בזמן כה קצר", כך אלהרר.

לקראת השעה 19:00 בערב הודיע יו"ר הוועדה, ח"כ איתן גינזבורג, על הפסקה למשך כשעה לטובת חברי הכנסת הערבים הצמים את צום הרמדאן. בהמשך הדיון הופיע בפני הוועדה נציג היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד איל זנדברג, וכן הופיעו בוידאו עו"ד שמחה רוטמן מהתנועה למשילות ודמוקרטיה וד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדומקרטיה.

נציג היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד איל זנדברג, אמר בדיון כי "חרף קשיים שקיימים בה, אין מניעה חוקתית מלקדם את הצעת חוק היסוד להקמת ממשלת חילופים". עו"ד זנדברג הסביר כי לאור שאלות חברי הכנסת, בעיקר מהאופוזיציה, במהלך דיון בוועדה המיוחדת במסגרת הכנתה לקריאה השנייה והשלישית, כי "אכן הצעת החוק כוללת שינויים חוקתיים משמעותיים, מוסיפה רכיבים חדשים ונוגעת בהרבה עצבים חשופים, אך למרות הקשיים וההליך הסדור המתחייב בהליכי החקיקה, לא הגענו למסקנה שיש מניעה חוקתית לקדם אותו. אין מניעה אפילו שהצעת החוק מעלה קשיים והכנסת לא מנועה מלחוקק אותה. כמובן שזה לא אומר שנכון לקדם את החוק הזה בבהילות".

בהתייחסו לגוף החקיקה אמר: "משטר דמוקרטי יכול להיות גם בממשלת חילופים, אף שזה תקדימי בעולם. מצד שני, הכנסת אחריותה להבהיר דברים ולא להשאיר דברים עמומים ולא להותיר התנגשויות שלא לצורך, כמו לגבי אחריות מיניסטריאלית. מעבר לפן החוקתי, יש גם פן משפטי, שהוא נמוך יותר לגבי תפעול הממשלה. אנחנו כיועץ משפטי לממשלה, נצטרך לתת סיוע לממשלה לפעול עפ"י החוק. אז אנחנו רוצים לצמצם ככל האפשר את הפרשנויות המשפטיות בסוגיות רגישות ובמיוחד כאלו שיתעוררו ברגעיי משבר, במיוחד אם ניתן למנוע אותן מראש".

נוכח האזהרות של חברי כנסת, כי החקיקה הזו תוביל להתערבות בג"צ, עו"ד זנדברג הדגיש, כי "ההתערבות הפרשנית באה פעמים רבות במקום שבו יש חסר, כשיש לקונה. תמיד יש מקום לפרשנות, אך אם מעירים ומאירים מראש את הלקונות, יש לטפל בהן" והוסיף: "כשיש חילופי שלטון המתח בשיאו מבחינת חוסר האמון נוכח הצורך בהכרעות. דווקא במצבים האלה אנחנו רוצים שלא יישארו סימני שאלה גדולים ושבית המשפט יידרש להכריע, בעוד הצדדים הניצים כולם יעמדו מעליו. עדיף לא להגיע למצב הזה. לכן יש לשאוף למלא את כל הלקונות במהלך החקיקה".

טרם התחיל להשיב לשאלות חברי הכנסת, התייחס עו"ד זנדברג, לחות הדעת של היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד גור בליי, לאחר שקודם לכן נתגלע ויכוח לגבי חוות דעתו ואמר: "אני מסכים לחלוטין עם חוות הדעת שהוגשה לוועדה ע"י הייעוץ המשפטי לוועדה, שכרגיל, היא מקצועית מאוד ואין לי ספק בתוכן המקצועי שלה. אם הייתי נדרש לכתוב חוות דעת במקומו, אין ספק שהייתי כותב כמעט את אותם דברים".

בתום הדיון הממושך התבצעה הקראת סעיפי שני החוקים: הצעת חוק יסוד הממשלה (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (ממשלת חילופים) והצעת חוק (רגילה) ממשלת חילופים (הכוונה לתיקון לחוק מימון מפלגות (א"ק), גם היא כהוראת שעה). במהלך הקראת סעיפי החוק, נוספו ע"י הייעוץ המשפטי תיקונים ותוספות בעקבות שינויים שקודמו ע"י הוועדה במהלך הכנת הצעות החוק לקריאה ראשונה וכן עניינים שהשינויים לגביהם נדונו במהלך הדיון הנוכחי. בין השאר, הפכו חלק גדול מסעיפי החוק להוראת שעה, הן בשל מורכבות הצעות החוק והצורך לבחון את התממשות החוקים לאחר שימומשו בפועל והן בשל סד הזמנים הקצר לשינוי חקיקה של חוק יסוד.

קודם לכן, היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד בליי, פתח בסקירה על הקשיים הקיימים בהצעת החוק, שלדבריו "על הוועדה לתת את דעתה לגביהם טרם אישור הצעת החוק באופן סופי". מבין הקשיים שמנה עו"ד בליי, קשיים שנובעים מהסדרים חדשים שלא מוכרים במשטר הישראלי ולא ברור איך ישתלבו עם הדוקטרינות הקיימות ויש לראות איך הדברים יתנהלו בפועל. קשיים נוספים שציין: הנושא של התפזרות הכנסת תוך החלפת זהות ראש הממשלה, קיצור כהונת הכנסת, הזיקה של חלק מהשרים ויחסם אל ראש הממשלה ואל ראש הממשלה החלופי.

בליי הוסיף גם קשיים חוקתיים בתיקונים המוצעים ככל שמדובר בקושי חוקתי בכל הנוגע להסדר של השיריון של ה- 75 חברי כנסת, לכל תיקון בחוק יסוד הזה. זה נכון שזה רק לכנסת ה- 23 ומצמצם קצת את התכולה שלו, אך עדיין יש בכנסת הזו קושי חוקתי, שמאפשר סוג של שליטה של מיעוט. ככל שמדובר בשיריון שמעל 61, על-פי-רוב זה נועד לדברים הנוגעים לליבת הדמוקרטיה, כמו הארכת קדנציה מעל לארבע שנים או כחלק ממהלך חוקתי כולל, אך לא בדבר כזה.

היועץ המשפטי ציין קושי נוסף, בכך ש"הדבר נעשה על בסיס הסכמה קואליציונית ויש בכך בעייתיות שזה משפיע על חוק יסוד, ולכן סברנו שעדיף שזה יהיה בהוראת שעה". בעניין האפשרות להתערבות משפטית אמר: "בגלל שעוסקים בחוקי יסוד הרף של התערבות משפטית הוא מאוד גבוה. נושא חוקתי נוסף אליו הוא נדרש היה מינוי שני ראשי ממשלה: "לא מוכר לנו ברמה החוקתית מצב כזה שלשני ראשי ממשלה יש סמכויות. היתה ממשלת רוטציה בשנות ה-80, אבל לא עם סמכויות ומעמד גם לראש ממשלה חלופי".

"גם לגבי האחריות של ראש הממשלה כלפי כלל השרים והכנסת. ראש הממשלה לא יכול לפטר את השרים שאינם בזיקה אליו. זה מחליש את ראש הממשלה. יתרה מכך, ראש הממשלה החלופי יכול לפטר על דעת עצמו שרים שהם בעלי זיקה אליו. על הוועדה לשקול להכפיף לסעיף בחוק יסוד הממשלה הקובע שכל השרים אחראים בפני ראש הממשלה לענייני משרדיהם. לגבי כוח ההצבעה שווה לשני הצדדים בממשלה, יש קצת עמימות לגבי זה", אמר יועמ"ש הועדה.

כאמור, עו"ד בליי, הסיבר שמצד אחד "רצוי ששינויים כאלו (של חוק יסוד (א"ק)) יידונו בתקופה ארוכה יותר, אך מצד שני, יש ליו"ר פררוגטיבה מאוד רחבה בכנסת ועדיין זה לא מגיע לרף שאנחנו יכולים להגיד שזה בשום אופן". הוא ציין מקרה שבו הייעוץ המשפטי לכנסת כן מנע קידום של שינוי חקיקה משמעותי "רף כזה כן נקבע במס דירה שלישית, שם לחברי הכנסת לא ניתן אפילו זמן מינימלי ללימוד הנושא ודיון בו. אז זה היה במהלך ישיבה לילית של ועדת הכספים והצביעו בבוקר של אותו יום, לא היה אפילו קצת זמן שהוא לא זמן ועדה לבחון את הנושא" וסיכם שההליך עתה הוא לא כמו שצריך להיות הליך חוקתי במקרה של שינוי חוק יסוד, אבל יש הבדל בין לא טוב לבין לא ראוי ולא יכול להתקיים. עוד אמר, שלא קיבלו את המלצתו לעשות את זה בהליך ממושך יותר, אך הדבר לא מונע את עצם ההליך.

ח"כ אבי ניסנקורן (כחול-לבן), מיוזמי החוק, הציג את הרציונל בבסיס החקיקה הזו: "אנחנו חושבים שזה הסדר ראוי ושבצוק העיתים זה ההסדר שיש להשתמש בו. שני ראשי ממשלה ברצף שמשביעים מראש לייצר יציבות וודאות לאורך תקופת כהונת הממשלה. יצרנו מנגנון פריטטי-שוויוני, חושבים שזו דרך נכונה להתנהל בסיטואציה הזו. אגב, גם בממשלת שמיר-פרס נהגו באופן הזה. ואנחנו חושבים שיש לעגן בחוק יסוד את המנגנון הזה. בסיטואציה הזו ככה צריכה להיראות ממשלת רוטציה שוויונית, וזה צריך להיות מעוגן בחוק יסוד ולא רק על בסיס הסכם. דברים מהותיים לא צריכים להיות רק בהסכמים פוליטיים אלא מעוגנים בחוק יסוד. מנגנון של פריטטיות של החלפת ראשי ממשלה ואיזונים בקבלת החלטות, זו שיטה שתעבוד ותייצר יציבות בסיטואציה של ממשלת אחדות. אנחנו חושבים שיש איזון בנוגע לפיטורי שרים תייצר שוויון. זה דבר נכון שמייצר פתרון נכון שמשקף את מה שקורה בקרב הציבור נוכח הקיפאון הפוליטי מזה למעלה משנה".

ניסנקורן התייחס גם לרוב המיוחד של 75 חברי כנסת הרוש כל אימת שיירצו לשנות מהוראות החוק ואמר: "מדובר בהוראת שעה לשלוש שנים ואח"כ חוזר לרוב של 61. גם כאן אנחנו חושבים שהמנגנון הפריטטי מצדיק את זה. הפריטטיות בתהליך קבלת ההחלטות מייצרת יציבות שמאוד נדרשת בתקופה הזו ולמשך שלוש שנים. לגבי החשש מחוסר הוודאות האפשרית בכהונת ראש הממשלה, סגרנו את זה, תמיד יודעים מיהו ראש הממשלה. בסיטואציה הזו הנכון הוא מנגנון קבלת החלטה משותף. הם יצטרכו להגיע להסכמות ולהבנות. זו סיטואציה ייחודית שאי אפשר להתייחס אליה כאל סיטואציה רגילה של ממשלה נבחרת שמכהנת".

ח"כ קארין אלהרר הגיב כי ואמר כי "יוצרים פה מנגנון מסורבל ולא מתפקד, לא ניתן לקבל החלטות אלא בהסכמות וזה משנה את כל מה שישראל מורגלת אליו. אני לא מכירה כזה תיקון של חוק יסוד שאפשר לומר שסתם עוד איזה תיקון, שינוי כה משמעותי בזמן כה קצר. לגבי שני שרים באותו תיק – בעצם סידור עבודה, כך אמר ניסנקורן, כי פשוט "צריכים את זה" בשם הפריטטיות. אם זה שני שרים עם זיקה שונה, למי מחוייב המנכ"ל? לשר מזיקה א' או לזה מזיקה ב'? למה לא ניתן להקטין את מספר השרים ותישמר הפריטטיות? הכנסת מראש מגבילה את כהונתה ללא סיבה. מה קרה? למה? אולי יהיה טוב? למה לא לעשות רוטציה של שנתיים-שנתיים".

ח"כ עידן רול (יש עתיד-תל"מ): "חובתנו לייצר חוק ברור, סגור, הרמטי ועם ודאות משפטית, יהיה פחות מקום לבג"צ להתערב. אך אם נוציא מכאן חוק מלא חורים למשל מצב אפשרי שלא יודעים אם יש ראש ממשלה אך שרים אי אפשר לפטר, זה סכנה ליציבות המשטרית ולא לקונה. אתם אומרים שאתם רוצים יציבות שלטונית, אבל לא יתכן שעושים בדיוק את ההיפך. ועדיין לא קיבלנו תשובה למה רק שלוש שנים ואיך זה תורם ליציבות. החוק כפי שהוא לא מביא לא יציבות ולא משילות".

ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) הביא נתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, מהם עולה, שכל ההשוואות שעורך המכון בין ישראל למדינות ב- OECD, הן למדינות בסדר גודל של ישראל בהיקף האוכלוסייה ובכולן יש יותר נבחרי ציבור למיליון נפש. לדבריו, "החוק המוצע לא רק שלא מגדיל את מספר נבחרי הציבור, אלא מותיר אותם על מספר נמוך מכל מדינות העולם. רק בעניין השרים בישראל יש יותר שרים, אך עדיין מבחינת העלויות הכוללות על נבחרי ציבור, אנחנו רחוקים מרוב מדינות אירופה".

עו"ד שמחה רוטמן מהמכון לדמוקרטיה ומשילות התייחס לכמה לקונות שקיימות לדבריו בהצעת החוק. הערה שלו שהתקבלה נגעה לעניין סעיף הקובע התפזרות הממשלה במקרה שבו הכנסת לא מביעה אמון במועמד חלופי לראש הממשלה המכהן או לזה החלופי ומתוכם לפחות 12 חברי כנסת הם מהסיעה של אותו מועמד. במקרה רואים את הממשלה כאילו התפטרה.

עו"ד רוטמן: "יש כל מיני סיטואציות במסגרת הצעת אי אמון, אנחנו גורמים ל- 12 חברי כנסת את האפשרות לקבוע מיהו ראש הממשלה, אם למשל יחליטו להצביע אי אמון, הם בעצמם קבעו מי ראש הממשלה, שלהדיח אותו צריכים 61 חכים ואולי 75. כלומר נותנים את הכוח למיעוט להחליט לרוב מי יהיה ראש ממשלה ובסה"כ עושים את זה בהצבעה. צריך לראות איך עושים את זה בלי שהמיעוט יכפה על הראש משהו שאח"כ יחייב רוב של 61 או 75". הערתו זו השתלבה בהערות שהעלו גם חברי הכנסת ולבסוף, הופחת מספר חברי הכנסת מסיעת המועמד שלא זכה לאמון הכנסת מ- 12 ח"כים ל- 10.

ח"כ ניצן הורביץ' (מר"צ): "יש פה הסכם שסגרו כמה פוליטיקאים ואז מתאמצים טובי המשפטנים ומנגנון הכנסת לטפל בייצור הזה. אז אפשר להבין שרוצים יציבות ומשילות, אך כשיש שני שרים במשרד ואחד אומר א' והשני אומר ב' ובכך לא נקבל משילות. יצירת מודל משטרי חדש שאינו טבעי לשיטת המשטר המקובלת בישראל. למה לא טבעי? כי בישראל הכנסת היא הריבון וממנה ראש ממשלה אחד וכאן בעצם שני ראשי ממשלה, נשבעים ביחד. אם שני הצדדים שווים אז מה המשמעות של ההצבעה בממשלה? זה לא מאפשר שלטון, זה מתכון לאנרכיה".

ח"כ אוסמה סעדי (הרשימה המשותפת): "שריון של 75, יש פה נגיסה משום סמכויותיו של ראש הממשלה שעד כה היתה לו פררוגטיבה לנהל את הרשות המבצעת , לא מוכר ברמה הבינ"ל. לא יודעים איך הפסיקה תתייחס לייצור כלאיים זה. מחליש את רה"מ, אינו רשאי לפטר חלק מהשרים ואילו החלופי יכול לפטר גם כשלא מכהן כראש ממשלה, יכול ייצור תיקו נצחי. השיטה הפרלמנטרית בד"כ מאפשרת מיזוגים ופיצולים וכאן מונעים את זה בפועל ועוד".

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"מ): "מה שלא פשוט, פשוט לא עובד ויש פה סרבול של הצעת חוק, תלאי על תלאי ומרוב שהיא מסובכת, יש פה פערים איך שהממשל הזה בכלל יעבוד. המנגנון כאן בכלל לא דומה למה שהיה ב- 1984, כששמיר היה ראש ממשלה הוא היה ראש ממשלה וכך פרס וכשרצו לפטר את מודעי פשוט פיטרו וזהו. אני לא חושב שצריך להגיע לבג"צ, אבל את מובילים לשם ב- 300 קמ"ש. מייצרים פה חוק מקדם שחיתות".

ח"כ אורית פרקש הכהן (כחול-לבן): "בניגוד לטענות האופוזיציה, ממשלת אחדות נעשית בין שותפים לא טבעיים, בין שני צדדים שיש ביניהם חוסר אמון. שתי המפלגות לא נפגשו מעולם והיו יריבות, צוטטה את השר משה שחל. זה נכון כי זה מודל של ממשלה שבא לייצר איזונים ובלמים שבא לבטא שתי תפיסות יסוד שונות. יוצרים איזונים בין ראש ממשלה לראש ממשלה ברוטציה. ולמה בחקיקה – היועמ"ש לממשלה זרק זרקור לצורך בחקיקה וקבע ש"ההסכם הקואליציוני הינו תוצאה של שלוש מערכת בחירות – איזון פנימי של ממשלה דו-ראשית, ממשלה זו מחייבת יצירת הסדרים חוקתיים וחוקים מורכבים, דומה כי תכליתה לייצר איזונים ובלמים בין הצדדים שחברו לממשלה, וכן מבקש להתמודד עם אתגר לאומי משמעותי בתקופה זו, הקורונה". אז נכון, זה מנגנון מורכב ולא פשוט של איזונים ובלמים. אנחנו מוסיפים פרק של ממשלת רוטציה ומנגנון הזיקה, מייצר את האיזונים והבלמים".

ח"כ עופר שלח (יש עתיד-תל"מ): "הדיון פה מנותק מהמציאות. בניגוד לכל הישובים כאן, יש לי יתרון, כי אני עם האיש שניסח את החוק ישבתי כבר בספטמבר, עו"ד אבי ליכט, אחרי שישב עם הקוקפיט. וכששאלתי אותו לדעתו הפרטית (ביקשו ממנו לנסח), וכל המבנה המשונה הזה שלא יהה לו הגיון גם אז נולד ללא צורך בקורונה, אלא כתרגיל תיאורטי איך בכלל אפשר להקים ממשלה עם גנבים שאחד לא מאמין לשני. אתם תגרמו לבג"צ לאשר הסכם לא חוקתי, כי כבר רה"מ איים שאם בג"צ יפסול, הציבור לא יקבל את זה. אם החוק המטומטם הזה יעבור כדי להעביר את נתניהו כנשיא, אתם תביאו את היחסים בין בג"צ לכנסת למשבר הגדול ביותר בתולדות המדינה". שלח אמר גם לייעוץ המשפטי לוועדה: "איך הייעוץ המשפטי לכנסת נתן לכזה חוק לצאת מתחת ידו, וכשייאלץ לפסול סעיפים מתוך החוק הזה נלך למערכת בחירות עם מערכת יחסים מעורערת שלא תימחה".

עניין נוסף שנדון היה ההארכת משך הזמן הנדרש לאישור תקציב המדינה מעד שלושה חודשים אחרי תחילת שנה קלנדרית לעד ששה חודשים, במסגרת הוראת שעה. ח"כ ניסנקורן הסביר: "במצב שאחרי שנה של כנסת בתפקוד חלקי, ממשלת מעבר כבר למעלה משנה, חייבים תקופה של יציבות – וקיום הממשלה על-פני שלוש שנים. לא רוצים בכלל להגיע למצב שלא נאשר את התקציב. להבטחת היציבות מאפשרים שלושה חודשים נוספים. בסופו של דבר היציבות חשובה מאוד למשק הישראלי. מנגנון שהתקציב יעבור".

הצעת החוק הנלווית, תיקון לחוק מימון מפלגות: הוסבר, שלפי החוק הקיים במקרה שסיעה מתפלגת – שני ח"כים יכולים להתפצל ולא נחשבים כפורשים. אבל שנתיים לא יכולים לקבל מימון להוצאות השוטפות ואילו התיקון המוצע מטרתו להחריג את ההוראה הקיימת כיום בהוראת שעה לכנסת ה- 23. החרגה כך שסיעה של 2 ח"כים, לפני כינון הממשלה, שליש של סיעה, כן תהיה זכאית למימון הוצאות שוטפות. נעשה בצורה שלט מפחית המימון של הסיעה שממנה התפלגו. לא לוקח מהסיעה המקורית – תל"מ (הפורשת דרך ארץ) ולכן גם דרך ארץ לא יידרשו להשתתף בחובות, כי כבר נלקחו יחידות מימון שוטפות.

ח"כ יועז הנדל (כחול-לבן) התייחס לנושא: "בגלל הפערים האידיאולוגיים העמוקים החלטנו להתפצל אחרי שתל"מ התפצלה ובחרה ללכת ליש עתיד בגוש שכולל את מר"צ והרשימה. נוצר מצב מעוות שבמקום מימון ל- 16 חכים יש להם ל- 18 ח"כים. אנחנו סוברים שכל 120 חכים צריכים ליהנות ממימון שווה". יו"ר הוועדה, ח"כ איתן גינזבורג: "מציע להשאיר את זה כהוראת שעה, מקרה מאוד ייחודי, התפלגות בתוך התפלגות".

יו"ר הוועדה, ח"כ איתן גינזבורג, סיכם את הדיונים: "אנחנו באים לזה בעיניים פקוחות. אכן מדובר בממשלה הטרוגנית מאוד ולכן גם הייצוגיות נשמרת ביתר שאת מעבר ליציבות. אני רק יכול להצטער על חברי הכנסת שבחרו שלא להשתתף עד תום הדיון וגם כאלו שבחרו במקום להתייחס לסעיפי החוק רק להערות כלליות ולא למהות ולגופו של עניין ולהוביל לדיון אל תוך הלילה. יחד עם זאת היה דיון רציני שמענו את החברי הכנסת וגם נציגים מהאקדמיה וגופים חיצוניים".

גינזבורג הודיע על חידוש דיוני הוועדה, טרם הבאת החוק למליאה לקריאה השנייה והשלישית, ביום ראשון הקרוב. ח"כ ניסנקורן התייחס לביקורת מצד האופוזיציה על התמשכות הדיונים: "חברי הכנסת ידעו שהם לפני ליל דיונים ארוך. אנחנו לא רוצים ללכת לבחירות נוספות רק בגלל שלא ניהלנו את ההליך הזה".