הסתיים הדיון בבג"ץ על הטלת המנדט; מחר הדיון על ההסכם הקואליציוני

17:00 – בתום כ-7 שעות הסתיים הדיון בבג"ץ בשאלת הטלת המנדט על מועמד עם כתב אישום. מחר יתקיים דיון בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני. פסיקה צפויה ככל הנראה בהמשך השבוע.

16:54 – עו"ד אבי הלוי, נציג הליכוד: "גם ללא הסכם קואליציוני היו מגישים את העתירות נגד ראש הממשלה, כיוון שהעתירות הן נגדו. אי אפשר להתערב בשיקול הדעת של חברי הכנסת דרך ההסכם בתפיסה שהוא מנהלי".

16:48 – עו"ד ראבליו, נציג ראש הממשלה בדיון: "זה שנתניהו לא יתערב במינויים הקשורים אליו לא אומר שהליכוד מוותרת על זכותה, אלא שחבר כנסת אחר מהליכוד יעשה זאת במקומו".

16:39 – עו"ד אביטל סומפולינסקי, מהייעוץ המשפטי של הכנסת טענה: "זהו הסכם קואליציוני שאין לבית המשפט להתערב בו". השופט חנן מלצר בתגובה: "ברגע שמערבבים את זה עם טובות הנאה שלטוניות, האם זה לא משפיע על ה-61 חברים?"

16:38 – עו"ד מיכאל רבאליו בשם נתניהו: "שיקול הדעת של ראש הממשלה לא עומד למבחן. ראש ממשלה אין לו אינטרס רק כנבחר, אלא גם את אינטרס הבוחר. הוא מגן על מי שמאמין בדרכו ובמי שבחר בו".

16:37 – יועמ"שית הכנסת אביטל סמפולינסקי: "העותרים מבקשים לקרוא בחוק את מה שאין בו, ולא לקרוא את מה שכתוב בו בפירוש. החוק מאוד ברור". לדבריה, "השאלה על הטלת התפקיד נפרדת לחלוטין מהמישור של ההסכם הקואליציוני. היה צריך להעמיד את הכנסת במוקד הניתוח המשפטי, אך באותה מידה אין עילה להתערבות. העותרים מנסים לפרש את החוק איך שהם רוצים לגבי כתב האישום, אבל לגבי שיקול דעת הנשיא שהחוק ברור הם מתעלמים מזה".

16:31 – יועמ"שית הכנסת עו"ד אביטל סמפולינסקי: "העותרים מנסים לברוח לדלתות צדדיות ולא יכולים להתמודד עם עניין שיקול דעתם של הכנסת, כי הם מבינים ששם אין מקום להתערבות. שיקול דעתם של חברי הכנסת לא חסינה מביקורת שיפוטית, אבל זה רק למקרי קיצון".

16:20 – נציג היועמ"ש עו"ד ענר הלמן: "אי אפשר להעלות על הדעת שהכנסת שכחה להתחשב בכתב האישום, רואים בבירור שהכנסת לא רצתה לעשות הוראת חוק מפורשת וצריך לכבד את זה. צריך להסתכל במבט על רחב".

16:10 – נציג התנועה לטוהר המידותטען כי "השאלה האם במצב הדברים הזה מקבל התפקיד לא מצווה לשקול האם הוא רשאי לקבל את התפקיד". השופט פוגלמן אמר לו כי "לראש הממשלה לא יהיה שום יד ורגל במינויים כאלה, אמרו את זה נציגי הפרקליטות וראש הממשלה עצמו".

16:05 – עו"ד בועז ארד נציג התנועה לטוהר המידות טען כי "אני מביע בחינה של התערבות שיפוטית בשיקול הדעת של המתמנה לראשות הממשלה. נתניהו צריך לשקול האם הוא מתאים לתפקיד, ואכן צריך להתערב במילוי תפקידו". השופט מזוז הוסיף כי "במישור המשפטי אין אדם משים עצמו רשע. הוא כופר באשמה, אני לא מכיר תקדים להתערב בשיקולו של אדם". השופט מלצר אמר כי "נתניהו כופר באשמה, הוא מבחינתו נאשם לשווא ואין סיבה שלא יקבל עליו את התפקיד. יש איזה תקדים בעולם לדבר הזה?". הנשיאה חיות השיבה כי "הדברים היו ידועים לפני הבחירות. שעכשיו תהיה שקילה מחדש על בסיס אותם דברים?".

15:15 – הדיון יצא להפסקה של רבע שעה. לאחר מכן יישמעו תגובות המשיבים לטענות העותרים.

15:10 – עו"ד עודד גזית, בא כוח יש עתיד-תל"ם: "השאלה פה, גם אם היא פוליטית, צריך לבחון אותה גם בכלים משפטיים. זה לא משנה כמה הצביעו, בית המשפט צריך לומר פה אמירה עקרונית. ההכרעה לא קשורה לנתניהו ולא למצב הבריאותי או כמות המצביעים. זאת אמירה עקרונית". הנשיאה חיות הגיבה: "כשאמירה כזאת באה מטעם סיעה פוליטית זה לכל הפחות מוזר"

14:57 – עוד מעו"ד פלדמן: "הח״כים יבואו לנשיא ויתנו חתימותיהם והם חלק מן ההסכם הקואליציוני ולכן צריך לבדוק את האקט בהקשר של ההסכם. האם לא מדובר פה במעשה הפוגע בחוש המוסרי,ערכי, אזרחי של כל אחד מאיתנו? כן, בוודאי שזה. אפשר לפסול את הדבר הזה".

14:55 – עו"ד אביגדור פלדמן, המייצג יחד עם עו"ד יועז קבוצת עותרים, אומר כי "במהלך היום הזה הייתה מעין הסכמה שאין ביקורת שיפוטית על החלטת חברי הכנסת. אותם עקרונות שאיפשרו בעבר לבקר הסכמים קואליציונים, שהם יותר פוליטיים מהטלת המנדט, יכולים להנחות להתערבות גם במקרה של הטלת המנדט על ידי הכנסת".

14:50 – עו"ד יועז: "אנחנו מציעים לאמץ את היכול להשתמע מהלכת דרעי פנחסי שכתב אישום חמור יכול להעביר ראש ממשלה מתפקידו, גם בעת כהונתו ולא רק בעת הטלת המנדט".

14:45 – השופט הנדל במהלך הדיון: "כל המשקל צריך להיות על חברי הכנסת שהם מחליטים על מי המנדט יוטל, אין מה להשוות בינם ובין הנשיא ומקבל המנדט". השופט מזוז הוסיף: "בהתחלה הנשיא חייב להטיל, באמצע יש לו סמכות לשקול אם להטיל, והשאלה היא מה קורה בתרחיש השלישי, העכשווי".

14:43 – השופט מינץ לעותרים: "אולי באנגליה מצפים ממישהו לעשות משהו והוא פורש. אבל פה יש לו 61 שממליצים עליו. אין כאן את הנוהג הזה".

14:41 – עו"ד יועז: "שיביאו לי מקרה אחד שבו אדם היה תחת כתב אישום, והחליט להישאר בתפקיד". השופטים חיות ומלצר השיבו: "כן, יש בצ'כיה".

14:36 – עו"ד יובל יועז, מנציגי העותרים, מציע שלוש אפשרויות להתערבות שיפוטית: "אפשר לבחון את שיקול דעתם של 61 חברי הכנסת, לבחון את שיקול דעת הנשיא או לבחון את שיקול דעתו של חבר הכנסת המקבל".

14:34 – השופט מלצר לעו"ד יועז:" אתה מתעלם לחלוטין מחוק יסוד הממשלה החדש. הוסכם על כולם שהלכת דרעי פנחסי חלה על שרים וכשמנסים למשוך אותה על ראש ממשלה, מסכנים אותה כי היא משתנה".

14:28 – עו"ד יועז: "הטענה שלנו לא ממוצה בעניין הטלת המנדט, אלא לגבי כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום חמור. נקבע בהלכת דרעי פנחסי כי רק כתב אישום חמור יגרום להעברת ראש ממשלה מתפקידו. החוק שעוסק בכתב אישום לראש ממשלה, ע"פ הלכת דרעי פנחסי, מבחין בין כתב אישום רגיל לחמור".

14:27 – עו"ד יובל יועז, המייצג קבוצת עותרים נוספת, "כל העתירות מכוונות לאותה מטרה, אבל אנחנו הולכים בשבילים שונים. נתחיל בכך שנאמר כי הלכת דרעי פנחסי חיה וקיימת". השופט פוגלמן: "אמרנו לעו"ד ראבליו שההלכה חיה וקיימת, הוא בסוף הסכים לכך בשפה רפה. השאלה היא האם להחיל את הדברים גם כאן".

14:45 – עו"ד הולץ-לכנר סיימה את טיעוניה ואמרה לשופטים: "אזרחי החברה הדמוקרטית בישראל, שמים את כל יהבם ומבצרם האחרון בידי כבודכם. בנפול המבצר אין עוד מציל לכולנו". הנשיאה חיות השיבה: "הטיעון הזה לא במקום. זה שנקבל או לא נקבל את העמדה שלכם – שום מבצר לא נופל. זהו פופוליזם"

14:10 – השופט מני מזוז לעותרים: "המחוקק לא מצא לנכון לקבוע הוראה למניעה מנדטורית של אי כשירות. אתם כעותרים צריכים להתמודד עם המציאות שהחוק לא קובע נורמה כזו".

13:53 – השופט מלצר לעו"ד הולץ-לכנר המייצגת קבוצת עותרים: "בדיונים בכנסת על סעיפי החוק שנוגעים לראש ממשלה נאשם, אמרו שכאשר יש כבר כתב אישום כבר, הדבר לא ימנע ממנו להיות מועמד". לדבריו, "המחוקקים היו מודעים לדילמה, ואמרו שבגלל שיקולים רבים, גם אז אפשר להטיל עליו את התפקיד".

13:24 – הנשיאה חיות לעו"ד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון: "הכללים של המשפט המנהלי זה הרשות המבצעת. פה זאת רשות מחוקקת, ח"כים שפועלים בפונקציה שהיא ליבת היותם רשות מחוקקת, נבחרי הציבור. לפחות לפי אמות המידה שאנחנו מכירים זאת לא פונקציה מנהלית".

13:14 – השופט נעם סולברג לעו"ד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון: "בעתירה על בחירת יו"ר כנסת טענתם שצריך לכבד את רוב חברי הכנסת, ופגיעה ברצון הבוחר, מה נשתנה?". שרגא השיב: "יש עוד שיקולים, גם טוהר המידות ושלטון החוק. הרוב זה לא הכל. מדברים על רצון העם? קולות כחול לבן היו נגד נתניהו, הקמת ממשלה איתו היא פגיעה ברצונו?"

13:12 – עוד מעו"ד שרגא: "הנזקים הכלכליים הישירים של העבירות עליהן עומד נתניהו לדין הוא בסכומי עתק, הרבה מעל לאולמרט או הירשזון. לא מדובר באיזה עבירות תעבורה. המשקל שנתן היועמש לחומרת העבירה, כאילו לא קיים. אם היה עבירות בטחון המדינה או חו״ח עבירות מין, לא היינו עומדים כאן עכשיו".

13:10 – עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון: "מעל כל המבחנים האלה מתנוסס דגל שחור שהופך את האירוע לקשה ומורכב. כשירות נוכח חומרת העבירות – לא מדובר במעשים קשים או חמורים, מדובר באישומים החמורים ביותר שיכולים להיות נגד איש ציבור – שוחד, מרמה והפרת אמונים"

עו"ד הלוי מטעם הליכוד לשופטי בג"ץ: "פקידים באמצעות הגשת כתב אישום יסכלו בחירה של העם את רה"מ" • צפו

12:20 – הנשיאה חיות הודיעה כי הדיון ייצא להפסקה של חצי שעה. לאחר מכן יישמע טענות העותרים.

12:14 – עו"ד שימי בראון מטעם כחול לבן: "אי אפשר להתעלם מהמשבר הפוליטי והחוקתי שעברה מדינת ישראל. בדיון הזה צריך להתחשב בצוק העיתים". לדבריו, "רק במקרים קיצוניים יבחן שיקול הדעת של 61 ח״כים. אי אפשר להתעלם מן הנסיבות של משבר פוליטי, תקופת מעבר, תקופת חירום וחייבים לייצב את הסיטואציה הספצפית הזו. ולכן זו פסיקה למקרה מאוד מסוים, מקרה שאין לו אח ורע בהיסטוריה של המדינה".

12:07 – עו"ד אבי הלוי מטעם הליכוד: "לפי ההסדר החוקתי הקיים, אין מניעה שח"כ עם כתבי אישום שיוטל עליו תפקיד להרכיב את הממשלה ואין מניעה שיעמוד בראשו. לטעמינו הלכת דרעי-פנחסי אנה מתאימה למקרה זה". לדבריו, "רצון העם הוא חוק החוקים. בני העם שולטים בעולם הפוליטי. זה היה הנימוק הראשון בחשיבה המדינית – הליך חוקתי שלא מתערבים בו".

12:05 – עורך דינו של ראש הממשלה, מיכאל רבלו, הודיע בבג"צ שנתניהו לא יתערב במינוי פרקליט המדינה: "נגיע להסדרי ניגוד עניינים – רה״מ לא יתערב במינוי פרקליט מדינה וכדומה". לדבריו, "בשום שלב לא התכוונו לטעון שנתניהו לא יחיל על עצמו ניגוד הענינים. הוא לא מעל לחוק אבל הוא גם לא מתחת לחוק".

12:04 – עו"ד ראבילו מטעם הליכוד: "לדעתי זה לא עניין של בית המשפט". הנשיאה אסתר חיות בתגובה: "חבל על הטיעון הפופוליסטי הזה".

12:03 – עו"ד הלוי מטעם הליכוד: "ההליך שבו אנו מקימים את הרשות המבצעת הממשלה הוא הליך חוקתי לא הליך מנהלי. לכן אי אפשר לקרוא לכאן את הלכת דרעי פנחסי. לכן בהליך החוקתי הזה ששיקול הדעת הוא הבחירה של העם, המעשה הזה היא בקשה חוקתית ושיקול הדעת הוא חוקתי". לדבריו, "בקשת חברי הכנסת חוקתית, הטלת המנדט חוקתית, וקבלת המנדט להרכבת הממשלה היא חוקתית".

12:01 – עו"ד אבי הלוי, מטעם הליכוד: "ההסדר שקיים ברוב הדמוקרטיות המערביות הוא שאזרח שהוגש נגדו כתב אישום יכול גם להיבחר לפרלמנט, וגם להרכיב ממשלה". הלוי טוען כי בעולם מאפשרים לנאשם בפלילים לעמוד בראש ממשלה, השופט ברק ארז משיב: "אי אפשר להשוות עם דמוקרטיות אחרות בעולם שיש בהן איזונים אחרים".

11:42 – פרקליטו של נתניהו עו"ד ראבילו: "אם בשם רצון הבוחר התעקשתם לבחור את יו"ר הכנסת לאלתר, קל וחומר שצריך לכבד את רצון הבוחר כשמדובר בהרכבת הממשלה".

11:40 – עו"ד ראבילו: "אין שום מקום להתערב בהכרעה של רוב הכנסת. יש לתת לכנסת להתניע ובסה"כ רוצים להניע ולהוציא את המדינה מהמבוי הסתום. אין מקום להמשיך את המצב של דימום מנועים ושל שיתוק המערכת הפוליטית?"

11:37 – עו"ד רבלו: "שאלת שיקול הדעת של חברי הכנסת אינו מנהלי, הוא קודש קודשים, זה שיקול דעת פוליטי ודמוקרטי. אחרת למה שלא נבחן בבית המשפט האם צריך לקבוע עוד כללים כמו דיבור ייצוגי, תואר באוניברסיטה וכדו'. הדבר נשקל על ידי חברי הכנסת, ועל ידם בלבד". לדבריו, "ברגע שחברי הכנסת הרשות העליונה לפי פסיקתו של בית משפט זה, מפעילים את שיקול הדעת הפוליטי לא מדובר בשיקול דעת מנהלי ולכן אין מקום לבחון אותו".

11:32 – השופט מני מזוז: "לא משנה אם מיליונים הצביעו או ארבעים אלף. השאלה היא לא כמה הצביעו אלא האם יש סמכות". נציג ראש הממשלה עו"ד מיכאל ראבילו הגיב: "עם כל הכבוד אני רואה בבוחרים העיקר".

11:30 – עו"ד מיכאל ראבילו מטעם נתניהו: "אם בית המשפט לא רוצה לנתק את הקשר בין בוחר לנבחריו, על אחת כמה וכמה שמתייחסים לרה"מ נתניהו, הליכוד בראשות נתניהו. הציבור בחר ברה"מ. איך ניתן לומר שהרכב השופטים הזה יכול להחליף את כל הבוחרים שבחרו בנתניהו שלוש פעמים? על אחת כמה וכמה אומרים שאין לנתק את שיקול הדעת של הבוחר. זה המועמד היחיד מבחינה דמוקרטית שעמד גם לבחירות מקדימות במפלגתו".

11:29 – עו"ד ראבילו: "השופט חשין קבע שלא ניתן לנתק את הקשר בין הבוחר לנבחר. היה מדובר בעתירה לגבי חברת כנסת בשיפולי רשימת נבחרים, וודאי שהדבר צריך להיות כך לגבי מי שעומד בראש רשימה".

11:28 – עו"ד מיכאל ראבילו בשם ראש הממשלה נתניהו: "בית המשפט הזה בראשות השופט חשין קבע כי אנו לא יכולים לנתק את הקשר בין הבוחר לבין הנבחרים. התייחס לזה כאל קודש הקודשים. למעלה משני מיליון בחרו ברשימות שנתניהו בראשותם. כיצד באים העותרים וטוענים שההרכב המורחב הזה, שאני נרעש ונרגש לראות, יכול להחליף את הבוחרים?"

11:22 – נציגת יועמ"ש הנשיא: "החלטנו שבשלב הנוכחי במידה ותתקבל המלצת 61 חברי כנסת חתומה, נפרסם את הבקשה והיא תתפרסם באתר בית הנשיא. חברי הכנסת יבחנו את הדבר, ויערערו במידה ולא חתמו".

11:20: עו"ד קורינלדי בשם בית הנשיא: "העותרים מבקשים לקבוע שיש שיקול לנשיא, ולקבוע שהוא לא יכול להטיל את המנדט על מומלץ הכנסת. זה צעד רחוק מדי. צריך לזכור שעוד לא הוגשה בקשה כזאת. מדובר בבקשה להוציא צו ישיר נגד הנשיא, וזה לא עולה בקנה אחד עם חסינותו".

11:15 עו"ד קורינלדי בשם יועמ"ש בית הנשיא: "אני מופיעה כאן שלא בשם הנשיא כיוון שיש לו חסינות אלא בשם יועמ"ש הבית, חשוב לומר זאת לפרוטוקול", הדגישה. לדבריה, "המחוקק עושה הבחנה ברורה בין השלב בו הנשיא מחליט על מי להטיל את המנדט בפעם הראשונה, אם להטיל את המנדט בפעם השניה, וסמכות חברי הכנסת להחליט על מי יוטל המנדט". לטענתה, "הנשיא יכול לשקול בשלבים הראשונים דברים כמו טוהר המידות, אבל אנחנו לא בשלבים אלה".

11:14 – עורכת הדין מטעם הכנסת הוסיפה כי "החוק מותיר לשיקול דעתם של חברי הכנסת את השאלה האם אפשר להמליץ ולתת אמון בממשלה שנגד העומד בראשה יוטל כתב אישום. מדובר פה בשיקול דעת מסוג אחר מהלכת דרעי פנחסי, זה לא שיקול דעת מנהלי. חברי הכנסת מחוייבים לשקול דבר כזה, אנו חושבים שבסוגיה זו יש שיקול דעת רחב".

11:13 – לדברי עו"ד סומפולנסקי מהכנסת: "בהינתן העובדה שחוק היסוד ראה אפשרות שראש ממשלה יכהן תחת כתב אישום, לא מוצדקת ההתערבות של בית המשפט". עוד הוסיפה כי "העניין שיצרו מצב שהמנדט יהיה בידי הכנסת, נעשה כדי שהכנסת תחליט אם הולכים לבחירות ולא הנשיא. בשלבים הראשונים לנשיא יש שיקול דעת, אבל בשלב השלישי אין לו שיקול דעת. כשאומרים יטיל, זה על רקע מה שקרה בכנסת הרביעית כשבן גוריון התפטר".

11:12 – עוד מנציגת הכנסת עו"ד סמפולינסקי: "מדובר בהחלטה פוליטית מובהקת, לכן לא נכון לקיים עליה ביקורת שיפוטית. נכון לאמץ שרק במקרים קיצוניים ביותר, בהם רועדות אמות הסיפים, יהיה אפשר להיכנס לזירה כל כך פוליטית וכל כך רגישה. אבל אנחנו רחוקים מהמצב הזה. חוק היסוד ראה את המציאות הזו מול העיניים שלו".

11:11 – היועצת המשפטית מטעם הכנסת עו"ד אביטל סמפולינסקי אמרה בדיון שאין לבג"ץ סמכות להתערב: "לא באנו לומר שאין שום מצב שבג"ץ יתערב, תמיד בג"ץ משאיר חרך קטן למקרה קיצוני במיוחד. אבל אני חושבת שגם בתוך החרך הקטן הזה, אי אפשר להיכנס דרכו במקרה הזה".

11:10 – נציגת הכנסת עו"ד אביטל סמפולינסקי אמרה כי "החלטת חברי הכנסת להגיש לנשיא חתימות זה לא החלטה מנהלית. זו החלטה מסוג אחר. כשנותנים אמון בממשלה, נותנים בממשלה כולה ולא רק ברה"מ. זה מרחיק אותנו עוד יותר מלזקק את השיקול של כתב האישום על פני השיקולים האחרים".

11:06 לדברי עו"ד מטעם היועמ"ש כי "כל עובד בכיר מקבל הסדר ניגוד עניינים. העמדה של רה"מ, שאין לו ניגודי עניינים בנושא תחומי אכיפת החוק – לא מקובלת על היועמ"ש. הסדר ניגוד העניינים של נתניהו יהיה על מינויים במערכת אכיפת החוק במובנה הרחב. על נתניהו ייאסר להתערב במינויים במערכת אכיפת החוק והמשפט כל עוד משפטו מתנהל".

11:05 – נציג היועמ"ש עו"ד הלמן: "במקרה של המצב המשפטי ומשפטו של ראש הממשלה, יוגדר לנתניהו הסדר ניגוד עניינים בכל הנוגע למינויים שעשויים להיות קשורים בדרך כזו או אחרת למצבו המשפטי". הנשיאה חיות ציינה כי בכתב התגובה של נתניהו, הוא מציין בעצמו שהוא מקבל על עצמו הסדר ניגוד עניינים כזה.

11:04 – הנשיאה אסתר חיות לנציג היועץ המשפטי לממשלה: "צריך להיות ברור שאנחנו בשלב של אחרי בחירות, מהלך בחירות שלישי במספר. אנחנו כיום נמצאים בשלב שבו יש היתכנות גבוהה מאוד שלמעלה מ-61 חברי כנסת יטילו את מנדט הרכבת הממשלה על חבר כנסת בנימין נתניהו. אדוני אומר שהצומת הזו שהטלת הרכבת הממשלה עליו היא צומת שלא צריך לדון בה?".

11:01 – נציג היועמ"ש עו"ד הלמן במענה לשאלה האם שיקול הדעת של חברי הכנסת נתון לביקורת שיפוטית: "אם מקבלים את מודל שיקול הדעת בוודאי שאפשר לבצע ביקורת שיפוטית. עם זאת היקף הביקורת על החלטה כזאת הוא מצומצם ביותר. צריך להיות חוסר סבירות קיצוני כדי שתהיה התערבות".

11:00 – השופט מני מזוז: "יש לבחון גם את שיקול הדעת של חברי הכנסת שמבקשים שח"כ נאשם ירכיב ממשלה".

10:40 -עו"ד הלמן, נציג היועמ"ש: "השיטה שלנו היא השיטה הבריטית. נכון שאנחנו לא בוחרים ראש ממשלה אלא רשימה אך חלק גדול משיקול הדעת של הבוחר הוא מי המועמד של הרשימה לראשות הממשלה. אתה בוחר נציגים והם מפעילים את רצונך בהתאם לשיקול דעתם. מעמדו של ראש ממשלה הוא שונה משר. הוא ממנה ומפטר שרים, יכול לפזר את הכנסת, ולקבוע תקנות לשעת חירום שיכולים לגבור על כל חוק".

10:37 – לדברי נציגו של מנדלבליט: "היועמ"ש סובר כי אין לפסול מועמד לראשות הממשלה המואשם בפלילים חמורים, כיוון שהשיקול המרכזי הוא מימוש רצון הבוחר. נכון שהבחירות הן לרשימות ולא בצורה ישירה, אך עדיין מופעל שיקול דעת מי עומד בראשות הרשימה".

10:35 – נציג היועמ"ש עו"ד הלמן אומר כי "אין מניעה שנתניהו ירכיב את הממשלה, למרות הקשיים המוסריים, הציבוריים. אין הכרח שבית המשפט יכריע בנושא. מעורבות חוקתית צריכה להיעשות באופן מוגבל". לדבריו, "ברור שהמחוקק בכובעו כראש מכוננת היה מעוניין שאדם עם כתב אישום יהיה רשאי לכהן כראש ממשלה. דינו של ראש ממשלה איננו כדין שרים, הלכת דרעי-פנחסי איננה רלוונטית".

10:32 – נציג היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ענר הלמן, מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות, אמר בדיון כי "רצינו להוציא את שיקול הדעת של הנשיא מן המטריה. כי אין לו בשלב הזה שיקול דעת. הבדיקות שהנשיא אמור לבצע בנוגע ל 61 שהוגשו לו, הן בדיקות טכניות". הנשיאה חיות אמרה כי "יש היתכנות גבוהה מאוד, ש-61 ח״כים יטילו את התפקיד על נתניהו. סעיף 10 לחוק יסוד הממשלה. הדיון הוא בהחלטת 61 חברי הכנסת ולא בהחלטת נתניהו".

10:15 – הנשיאה חיות: "בהתאם להחלטה מ-28 באפריל פיצלנו את הדיון כך שהיום ישמעו דיונים בנושא הטלת הממשלה על ח"כ שהוגש נגדו כתב אישום, ומחר ייערך דיון בשאלה השנייה. בהתאם לאותה החלטה הוצאנו צו על תנאי וזאת מטעמים של יעילות הדיון ומבלי להביע בשלב זה דעה לגופם של דברים". המשמעות היא שהמשיבים לעתירות יטענו ראשונים – ולא העותרים

10:10 – נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות בדברי פתיחה: "מונחות לפנינו שמונה עתירות שמעלות שתי סוגיות עקרוניות – אחת היא הטלת הממשלה על ח"כ שנאשם בעבירות מתחום טוהר המידות. הסוגיה השנייה נוגעת לתוקפן של הוראות ההסכם הקואליציוני שנחתם בין סיעת הליכוד לסיעת כחול לבן להקמת הממשלה ה-35 של מדינת ישראל. נוכח הסוגיות העקרוניות שעומדות לדיון, אנו מקיימים את הדיון בהרכב מורחב של 11 שופטים, והדיון היום משודר בשידור ישיר".

בג"ץ מתכנס היום (ראשון) ומחר לדיון משפטי, שעשוי להשפיע עמוקות על המגרש הפוליטי, בשבוע החשוב ביותר לגורל המערכת. הדיון היום יעסוק בשאלה אם נאשם יוכל להרכיב ממשלה, אך נראה כי הדיון מחר – סביב ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן – יהיה משמעותי לא פחות. על פניו, נראה כי יש כמה סוגיות בהסכם בעלות פוטנציאל פסילה של בג"ץ. בצל האפשרות לפיזור הכנסת והליכה מיידית לבחירות – הדיונים הופכים דרמטיים מתמיד. אלה הם הסעיפים המרכזיים בהם צפויים להתמקד השופטים.

ההסכם כולל מהלך חסר תקדים שבו מושבעים בעת ובעונה אחת שני ראשי ממשלה: נתניהו כראש הממשלה בפועל לשנה וחצי הראשונות של הקדנציה וגנץ כראש הממשלה החלופי לתקופה זו, שבסיומה השניים עתידים להתחלף. מעמד שכזה לא היה באף אחת מממשלות האחדות של ישראל בעבר, גם לא בממשלת הרוטציה של שמיר ופרס ב-1984. בג"ץ יצטרך לתת את הדעת על הסוגייה הזו שעתידה לקרות לראשונה – בחסות הסכם נתניהו-גנץ.

ההחלטה להעביר את הדיונים בשידור חי התקבלה לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדבליט הודיע לבג"ץ כי הטלת הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו מעוררת קשיים – אך אין מניעה משפטית לכך. מנדלבליט הגיש את חוות דעתו לקראת הדיון בבית המשפט העליון בעתירות נגד הסוגיה ונגד ההסכם הקואליציוני, שיתקיימו בימים ראשון ושני.

"לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום בעבירות חמורות הנוגעות לטוהר המידות, כמו גם עמידתו בראשות הממשלה, אכן מעוררת קשיים משמעותיים, במישורים שונים", נכתב בעמדת היועץ. "עם זאת, במכלול השיקולים הצריכים לעניין, היועץ המשפטי לממשלה סבור כי אין בקשיים המשמעותיים הקיימים כדי להקים עילה להתערבות שיפוטית, שמשמעותה היא כי רוב חברי הכנסת יהיו מנועים מליזום הקמת ממשלה חדשה בישראל שהמשיב 2 יעמוד בראשה", קבע מנדלבליט.

בג"ץ עשוי שלא לפעול ולהתערב באופן מיידי בסעיפי ההסכם הקואליציוני, ולאמץ את עמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. בחוות הדעת של היועץ לבג"ץ, הוא אמר כי זו לא העת להכריע בכלל הסוגיות – וכי יש להמתין לכך שהסעיפים ייכנסו לחקיקה. הוא טען כי יש להמתין בהכרעה אם להטיל "ביקורת שיפוטית", כלשונו, על סעיפי ההסכם רק לאחר החקיקה. אם עמדת מנדלבליט תתקבל על ידי השופטים, ההכרעה יכולה להידחות בשבועיים – לאחר סיום החקיקה בכנסת.

בכירים בכחול לבן שצוטטו ב'כאן חדשות' אמרו כי התערבות של בג"ץ בהסכם הקואליציוני או החלטה למנוע מנתניהו לכהן כראש ממשלה לא רק שתוביל לבחירות חדשות, כפי שאמרו בליכוד, היא גם תוביל לניצחון של גוש הימין ולחוק פסקת התגברות על הראש של שופטי בית המשפט העליון.

בכיר בליכוד שצוטט ב'מעריב' אמר כי, לא יכול להיות מצב שבג״ץ יפסול בחירה של מיליוני אזרחים בישראל ורוב עצום בכנסת. אנחנו חיים במדינה דמוקרטית והתערבות כזו תביא לפגיעה אנושה בדמוקרטיה ובעיקרון הפרדת הרשויות. יש חוק יסוד שלפיו ראש ממשלה יכול לכהן בתפקידו ולהרכיב ממשלה עד פסק דיו חלוט״.

במהלך הדיון היום צפויות להתקיים שתי הפגנות סמוך לבית המשפט העליון – אחת שמארגנת התנועה למען איכות השלטון, אחת העותרות, והאחרת, שמארגנת תנועת "אם תרצו", המתנגדת להתערבות בג"ץ. אמש הפגינו כאלף איש בכיכר רבין בתל אביב נגד נתניהו ונגד ההסכם הקואליציוני.

יו"ר התנועה, ד"ר עו"ד אליעד שרגא אמר הבוקר: "כשהאבות המייסדים של המדינה הזאת הקימו כאן מדינה יהודית, דמוקרטית, ליבראלית וציונית, הם חלמו שמדינת ישראל תהיה חברה למופת בבחינת אור לגויים. לכן לא יעלה על הדעת שאדם, שעל גבו ישנה קופת שרצים בדמות שלושה כתבי אישום חמורים של שוחד, מרמה והפרת אמונים, יהרוס את דמות המנהיג הראוי למדינת מופת כמדינת ישראל".

"לא יעלה על הדעת שאדם שכזה ילך בבוקר לבית משפט לשבת על ספסל הנאשמים ובערב ינהל את הקבינט מדיני בטחוני וישלח אותנו ואת ילדינו לקרב. כולי תקווה שבית המשפט העליון יתערב ויקבע מהן הנורמות הראויות".