שגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן התייחס בראיון ל'ישראל היום' לתהליך החלת הריבונות על בקעת הירדן והישובים היהודיים ביהודה ושומרון ואמר כי "נותרו באמת שלושה מרכיבים לבצע. האחד, סיום המיפוי, וזה נמצא בתהליך. שנית, ממשלת ישראל צריכה להסכים להקפאת הבנייה במחצית משטחי C. והחשוב ביותר, ממשלת ישראל צריכה להכריז על הריבונות. לא אנחנו מכריזים ריבונות אלא ישראל, ואז אנחנו מוכנים להכיר בכך, על פי הקווים האלה".
הוא הסביר כי "היה בלתי אפשרי להכריז ריבונות על שטח כאשר חסרים כל כך הרבה פרטים. כך שאמרנו שכאשר תהליך המיפוי יסתיים, וכאשר ממשלת ישראל תסכים להקפיא לארבע שנים את אותו אזור בשטחי C שלא מיועד להחלת ריבונות, וכאשר ראש הממשלה יסכים לשאת ולתת עם הפלסטינים על בסיס תוכנית טראמפ – והוא הסכים כבר ביום הראשון – כאשר הדברים האלה יקרו נכיר בריבונות של ישראל באזורים שהם על פי התוכנית יהפכו להיות חלק מישראל".
במענה לשאלת המראיין אריאל כהנא הוא מעדכן על עבודת ועדת המיפוי ואמר כי "המשימה מוטלת בעיקר על הצד הישראלי והם אלה שצריכים להחליט מה טוב לישראל. העיקרון הוא שהשטח הישראלי לא יהיה גדול יותר מאשר 50 אחוזים של אזור C, שהוא 30 אחוזים מכלל הגדה המערבית. לכולם ברור, לפחות בצד הישראלי, שרוצים להיות מוכנים עם זה ב־1 ביולי".
הוא מבהיר כי אין דרישה שישראל תסכים להקמת מדינה פלסטינית, אלא שתסכים לנהל משא ומתן אתם: "בנושא הזה התנאי הוא שראש הממשלה – כל ראש ממשלה של ישראל – יסכים לשאת ולתת עם הפלסטינים, ידון איתם בשיחות פתוחות וברצון טוב למשך ארבע שנים". לדבריו, "נכון לעכשיו, הפלסטינים לא רוצים לבוא לשולחן. אם בעוד שנתיים הם ישנו את דעתם ויסכימו, ראש הממשלה יהיה מחויב לקיים את הדיונים האלה".
עוד מבהיר השגריר כי בשטחים בהן תחול הריבונות לא תהיה הקפאה בכלל, וגם בישובים היהודים הבודדים שלא יסופחו לא תהיה הקפאה מוחלטת, אלא שלא יוכלו להרחיב להרחיב את שטח הישוב: "יש שלושה סוגי שטח באזור C. אזור שמאוכלס על ידי התיישבות יהודית רבה, שבו הריבונות תוכרז באופן כזה שהם יוכלו לגדול באופן משמעותי. זה הרוב המכריע של התושבים, 97 אחוזים מהאוכלוסייה הישראלית. וכמו שכבר אמרתי בעבר, אריאל תהיה כמו תל אביב ולא תהיה שם שום הגבלה".
"הסוג השני הוא מחצית משטחי C שבהם לא תהיה בנייה מכל סוג שהוא, לא ישראלית ולא פלסטינית. השטח הזה מיועד למדינה הפלסטינית ויישמר למענה בארבע השנים הקרובות. וישנו סוג שלישי, מה שנקרא המובלעות או היישובים המרוחקים. מדובר על כ־3 אחוזים מכלל ההתיישבות היהודית. ישראל תכריז ריבונות גם עליהם, אך הם לא יכולים לגדול לרוחב אלא רק לגובה. למשך ארבע השנים הקרובות, הם יכולים להישאר רק בתחומי הקרקע הקיימים כיום. כך שהרוב המוחלט של ההתיישבות, יחיו לפי אותם כללים שיש בתוך הקו הירוק".
על חוסר שביעות הרצון של הימין הישראלי מהתוכנית הוא אומר כי "היו לי הרבה שיחות עם אנשים בימין. אני מכבד את השקפת עולמם ושותף לה בהרבה היבטים. אבל הנה העובדות: איש לא רוצה להחיל ריבונות בכל השטח של יהודה ושומרון ולהעניק אזרחות לכלל הפלסטינים החיים שם. שנית, אין דרך בעולם המודרני שמדינה – ובטח לא מדינה נהדרת כמו ישראל – תיצור שני מעמדות של אזרחים, שאחד מהם מצביע והשני לא. זה לא ייתכן".
"לכן, השאלה האמיתית היא מה רוצים האנשים בימין? אני מבין שהם לא יכולים להסכים למדינה פלסטינית. אבל, על פי התוכנית שלנו, לא כך תיראה המדינה הפלסטינית. אלא אתם תצטרכו לחיות עם מדינה פלסטינית אם הפלסטינים יהפכו לקנדים. וכשהפלסטינים יהפכו לקנדים, כל הבעיות האלה ייעלמו".
"בעבר צוותי שלום אמריקניים הסכימו להעלים עין מהסיכונים של חיים לצד הפלסטינים. אבל אנחנו לא נעלים עין. אם הם לא יפרקו את עצמם מנשק אלא יבריחו כמו בעזה, אם הם לא יאמצו רפורמות חיוניות – אנחנו לא ניתן לזה לעבור. אם הפלסטינים לא יעמדו באבני הדרך שמפורטות בתוכנית בבהירות – אנחנו נהיה האחרונים לדחוק בישראל להכיר במדינה פלסטינית, ולמעשה אנחנו עצמנו לא נכיר בה. בימין הישראלי מתקשים להאמין שהפעם זה אחרת וחוששים ממדרון חלקלק. אבל לא יהיה מדרון חלקלק. לא הייתי כל כך נלהב מהתוכנית אלמלא התגובות שאני שומע מהימין, מהמרכז ואפילו מהשמאל בישראל".
"היו ממשלים דמוקרטיים שבנסיבות מסוימות יכלו להסכים לריבונות ישראלית בגוש עציון, מעלה אדומים ואריאל. אבל – חברון, שילה, בית אל, אריאל – איש מעולם לא דיבר על הלב התנ"כי של ישראל. וזה קרה כי אנו מבינים עד כמה זה חשוב לישראלים. לא הגיוני לצפות שישראל תוותר על מקומות אלה, כמו שלא הגיוני לצפות שאנחנו נוותר על פסל החירות ואנדרטת לינקולן", הוא אומר ומספק הצהרה היסטורית ביחס לנציג רשמי של ארצות הברית, גם אם זה בא מאדם שבעדותיו האישיות קרוב מאון לימין הישראלי והדתי.
הוא דוחה את הטענות כי חזון השלום של הנשיא טראמפ "הורג את השלום" ואומר כי "לטענה הזו לחלוטין איננו מסכימים. מה שעשינו הוא יצירת היקף שטח לפלסטינים שמכפיל את שטחי A ו־B שיש להם כרגע. יצרנו עבורם חיבור בין הגדה לרצועת עזה – בהנחה שיהיה אי פעם עם פלסטיני מאוחד. זה הישג משמעותי, ויתור שישראל לא היתה חייבת לעשות בשטחה הריבוני. יצרנו התחלה של תשתית לקרן כלכלית, אם הפלסטינים יבואו לשולחן".
"הגדרנו את השינויים שצריכים לקרות כדי שהתהליך הזה יצליח. איננו מתעלמים מהעובדה שהפלסטינים ממשיכים לשלם לטרוריסטים. אבל כל זה הרבה יותר ממה שעשה כל אחד אחר לפנינו. יש כאן הזדמנות אדירה, ורוב מדינות העולם מכירות בכך. היחידים שנאחזים בדרך הישנה, עושים זאת מטעמי גאווה ושייכות לדרך הישנה. אך היא נכשלה. רוב אומות העולם לא גינו את התוכנית אלא קיבלנו מרבות מהן, בכלל זה מהאזור, תגובות נהדרות".
עם ישראל לעולם לא יוותר על חברון, לגביי מדינת ישראל זה כבר סיפור אחר.
אדון י
תגובה לעניין
אהבתי