ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ, שר המשפטים אבי ניסנקורן, והשר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון מיכאל ביטון, קיימו היום דיון מקצועי לבחינת ההשלכות של פסילת חוק ההסדרה בבג"ץ – כך נמסר בהודעה משותפת לשר הביטחון ולשר המשפטים.
ב'ווינט' דווח כי בדיון, שבו השתתפו גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וראש המנהל האזרחי רסאן עליאן, עלה כי ישנן 1,200 יחידות דיור ביהודה ושומרון שהחוק מאפשר להסדירן מתוקף "תקנת השוק" וללא צורך בחקיקת חוק ההסדרה.
בהודעה הרשמית צוין כי בפגישה "נדונו דרכים להסדיר בהתאם לדין יחידות דיור, בדגש על יחידות שלגביהן ניתנו היתרים על ידי המדינה ואשר בדיעבד התגלה כי הן נמצאות על קרקע פרטית. בין השאר, נבחנו אפשרויות חוקיות כפי שהשתקפו מפסק הדין בעניין חוק ההסדרה, ובהן השימוש בהסדר תקנת שוק הקבוע בסעיף 5 לצו הרכוש הממשלתי באיו"ש".
על פי ההודעה, בסיום הדיון, הנחה ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, להקים צוות משותף למשרד הביטחון, משרד המשפטים והמנהל האזרחי, שיגבש פתרונות עבור מקרים אלו. "השרים סיכמו כי הצוות יתחיל לפעול בהקדם וידווח על התקדמותו", נמסר.
ב'חדשות 12' דווח כי הצעד הזה מגיע בעקבות הערכה של גורמים ביטחוניים ומשפטיים כי החלת החוק הישראלי על הישובים המדוברים ימנע את תהליך ההסדרה, מה שלא יאפשר להשתמש בטיעון של תקנת השוק. מטרתה של התקנה היא לתקן מצב בו נמכר נכס שלא על ידי בעליו החוקיים בתום לב, וניסיון להסדיר בדיעבד מצב שכזה.
כזכור, שופטי בג"ץ הורו השבוע על ביטול "חוק ההסדרה" וקבעו שאינו חוקתי. החוק שביקש להתיר למדינה להפקיע קרקעות פרטיות של פלסטינים לטובת מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון. החוק אושר בכנסת בפברואר 2017, אולם המתין להכרעת בית המשפט בעתירות שהוגשו נגדו מאז אוגוסט 2018 – וכעת נפסק כי אינו חוקתי. הכרעה התקבלה ברוב של שמונה שופטים ובראשם נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות. השופט נעם סולברג היה היחיד בדעת מיעוט.
בית המשפט הגיע למסקנה כי הפגיעה הנגרמת לזכויות היא חמורה ומובהקת וכי אין מנוס מן המסקנה שפגיעה זו אינה מידתית ושהנזק הנגרם כתוצאה מן החוק עולה על תועלתו. זאת, בייחוד נוכח קיומם של אמצעים חלופיים בדין העשויים לתת מענה לתכלית הראויה שביסוד חוק ההסדרה, תוך פגיעה פחותה בזכות הקניין ובזכות לשוויון וזאת בחלק לא מבוטל מן המקרים.
גנץ אמר בתגובה כי "זו הייתה פסילה צפויה. החוק עורר בעיות קשות עוד בתהליך החקיקה שלו, ואסור היה להעביר אותו מלכתחילה. חבריי לכחול לבן ואני נדאג שפסיקות בג"ץ יכובדו, לא תהיה כל פגיעה בשלטון החוק. אני מקבל בהבנה ביקורת כשהיא נעשית בצורה מכובדת, ואני מודיע שתמיד אפעל לסייע לכל אזרח ישראלי שניתן לסייע לו ברמה האנושית ובמסגרת החוק – בין אם הוא מתנחל או קיבוצניק, יהודי, ערבי או דרוזי, דתי או חילוני".
שר המשפטים אבי ניסנקורן מכחול לבן אמר כי "הבעייתיות בחוק ההסדרה היתה ידועה לממשלת ישראל כבר מהרגע הראשון ופסילתו היתה צפויה לכל הגורמים במערכת הפוליטית. הכרעת בג״ץ הולכת יד ביד עם המצב החוקתי בישראל וכמובן שנכבד אותה. את המעמד החוקי של רבים מהבתים בהתנחלויות ניתן להסדיר, אולם עלינו לעשות זאת בצורה מושכלת ובהסכמה רחבה".
בליכוד הבהירו להחלטת בג"ץ ואמרו כי אין כוונה לחוקק כעת את פסקת ההתגברות, אולם יוגש נוסח חדש לחוק ההסדרה: "מצער שבג"צ התערב ופסל חוק חשוב להתיישבות ולעתידה. נפעל כדי לחוקק את החוק מחדש", נמסר. בסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו אמרו הערב כי "החלת הריבונות תפתור את רוב בעיית ההסדרה". בכיר בליכוד צוטט ב'כאן חדשות' אומר כי "לא נתפשר גם במחיר משבר, כחול לבן תצטרך להסכים לחוקק את חוק ההסדרה".
מנגד, מכחול לבן נמסר כי "חוק ההסדרה במתכונתו מנוגד למצב החוקתי בישראל והבעייתיות המשפטית בעניינו היתה ידועה עוד במועד אישורו בכנסת. אנו מכבדים את הכרעת בג"ץ ונדאג שהיא תמומש".
גורם בכיר בכחול לבן אמר ל'חדשות JDN' כי לא ייתנו לחוקק מחדש את חוק ההסדרה שבוטל הערב על ידי בג"ץ: "היה הבנה שלא עושים צעדים דרסטיים, ולא מקדמים חוקים בעייתיים בנושא המשפטי, מלבד הריבונות שזה בתוך ההסכם", אמר הגורם.
"באנו לטפל בקורונה, אמרנו בפירוש ששמים את הכל בצד ומרפאים את המדינה", הוסיף הגורם בשיחה עם 'חדשות JDN' והסביר למה יתנגדו לחקיקה שתעורר מחלוקת. "לא נוכל להשלים עם המהלכים נגד בית המשפט, זה יפרק את הממשלה ונלך לבחירות".
