נציב התלונות על הפרקליטות: סגירת תיק מנדלבליט בלי נימוק – לא ראויה

נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, מתח היום (רביעי) ביקורת על המשטרה ועל הפרקליטות על כך שלא פרסמו ברבים את ההחלטה לסגור את התיק בפרשת הרפז נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בעילה של חוסר אשמה וקבע כי "הינה בבחינת התנהלות בלתי ראויה".

החלטתו של רוזן ניתנה במסגרת תלונה שהגיש עו"ד בשם יוסף עזרא. בתלונה נטען כי ההחלטה לסגור את תיק החקירה נגד מנדלבליט לא הייתה שקופה וכי עד היום לא פורסם ברבים אם עילת הסגירה הייתה חוסר ראיות מספיקות (דבר שהיה עלול למנוע ממנו להיבחר לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה) או מחוסר אשמה.

לדברי רוזן,"אין מדובר בעניין טכני. תיק משטרה פתוח בעבירות חמורות אינו דבר של מה בכך והינו, עבור רבים, בבחינת כתם, המשליך על יושרת האדם, ועלול לעורר תהיות ומחשבות, שיש בהן לפגוע בשמו הטוב, כמו גם באמון הציבור בנושא המשרה הציבורית וכלל כוחו ומעמדו הציבורי".

עוד הוסיף: "נחה דעתי, כי מלוא החומר הרלוונטי היה מונח בפני גורמים אלה, ובחומרים שפורסמו לאחרונה בתקשורת אין כל חדש. אחת ההקלטות בתיק נמצאה כהאזנת סתר, ולא היה כל מנוס מהוצאתה מחומר החקירה ומחיקת כל התייחסות אליה. בדיעבד הוחוור, כי לא היה בהקלטה זו להביא לשינוי התמונה הראייתית וכלל שיקולי ההעמדה לדין בתיק".

בפני רוזן הופיעו מנדלבליט, שי ניצן, מומי למברגר וטוני גולדברג. הוא התייחס בה גם למכתב שחשפה העיתונאית אילה חסון, ובו ביקש מנדלבליט מפרקליט המדינה דאז שי ניצן, לקבוע כי התיק נסגר מחוסר אשמה. הסיבה הייתה שמכיוון שלא צוינה עילת סגירה, במחשבי המשטרה לא ניתן היה לעדכן כי התיק נסגר, והוא סומן כתיק שעודנו פתוח.

"בקשתו של ד"ר מנדלבליט לסגור תיק החקירה הפתוח בעניינו, נותרה פתוחה, בשל החשש לניגוד עניינים, שלהשקפתי אמור היה לסגת מול בקשת אדם לניקוי שמו, כאשר אליבא דפרקליטות, נכון היה לסגור התיק בהעדר אשמה, לאור פסיקת בג"ץ. מצאתי פגם בהימנעות הפרקליטות מליתן מענה בכתב לבקשת ד"ר מנדלבליט לסגור התיק במשטרה בעילה של העדר אשמה", טען השופט רוזן.

רוזן מודה בהחלטתו כי בינו לבין מנדלבליט חלה היכרות ארוכת שנים מאז היה פקוד שלו בשירות בצה"ל בין השנים 1988-1990 "ומאז נפגשו דרכינו לא פעם, הגם שלא בתדירות גבוהה, בבחינת מכרים ותיקים". הנציב מסביר כי למרות ניגוד העניינים המובנה שבניהם עליו לקבל את ההכרעה בעניינו: "עם זאת, לעיתים עשויות להתגבש נסיבות, היוצרות הכרח להפעלת סמכותו של עובד הציבור, אף שהוא מצוי במצב של ניגוד עניינים… בנסיבות דנן, הנציבות היא הגוף הציבורי המוסמך לבחון, מכוח חוק, תלונות נגד מייצגי המדינה בערכאות".

הנציב גם מסביר כי הדבר עשוי היה להיבחן במסגרת בדיקה מערכתית של מבקר המדינה אלא שהמבקר מסר בחר שלא לטפל בכך. "במצב דברים זה, נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות היא הגוף היחיד המוסמך להידרש לתלונה בעניין התנהלות היועץ המשפטי לממשלה, ולפיכך, על יסוד דוקטרינת 'כורח השעה', הנני סבור כי אין בהיכרותי הטובה עם הנילון כדי לשמש אבן נגף מפני בירור התלונה".