יממה וחצי לפיזור הכנסת, ועדת הכספים דנה היום (ראשון) בהצעת החוק לדחיית אישור התקציב במאה ימים לקריאה שנייה ושלישית, זאת במטרה למנוע או לפחות לדחות את פיזור הכנסת ה-23. בפתח הדיון אמר מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק פינדרוס כי הצדדים טרם הגיעו להסכמות.
הדיון בוועדת הכספים מתקיים היום לאחר שבמערכת הפוליטית הביעו אמש אופטימיות לקראת אפשרות של פתרון במשבר בין הליכוד לכחול לבן ומניעת הליכה לבחירות יום לפני פיזור אפשרי של הכנסת בגלל אי העברת תקציב המדינה.
לפני זמן קצר, הישיבה ננעלה לאחר שהצדדים לא הגיעו להבנות, וההצבעות לדחיית אישור התקציב במאה ימים נדחו לשעה 21:00. הפשרה נועדה למנוע את פיזור הכנסת לפני המועד הסופי מחר בחצות.
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק פינדרוס אמר: "נתכנס שוב, עפ"י בקשת יו"ר הכנסת להצבעות בשעה תשע, היה וכחול לבן והליכוד יגיעו להסכמות, נגיע להצבעות על החוק שהצענו כאן. היה ולא יגיעו כחול לבן והליכוד להסכמות, יכול להיות שנבשר לעם ישראל על בחירות. אני מבקש מהחשב הכללי והייעוץ המשפטי לוועדה – אנחנו לא מוכנים לקבל את המצב, שכרגע אחרי הצבעה על החוק הזה, אנחנו עד ה-3 לדצמבר ללא תקציב. אנחנו זקוקים לפתרון. אנחנו דורשים שב-3 חודשים האלה תהייה התנהלות במינימום סבירה כמו ב-2019. תמצאו פתרון משפטי, קחו בחשבון שיכול לקרות שלא יהיה תקציב למדינה בתקופה הזו".
ועדת הכספים דנה בהצעה לדחיית הבחירות ב-100 ימים: בכירי האוצר מתנגדים למנגנון שהציעה ועדת הכספים להגדלת התקציב ההמשכי במסגרת החוק לדחיית מועד הבחירות, במטרה לתת מענה לצרכים שונים שאינם מתוקצבים נוכח התקציב ההמשכי. הממונה על התקציבים: הדבר הנכון לעשות, זה להרחיב את התקציב במידה המינימלית האפשרית.
במסגרת הדיון הציג יועמ"ש משרד האוצר התנגדות לתיקון להצעת החוק שהציעה ועדת הכספים בעקבות הדיון בשבוע שעבר. גם החשב הכללי והממונה על התקציבים הצביעו על בעייתיות בתוספת תקציבית בצורה שהוצעה.
עפ"י ההצעה שהציגה הוועדה, יקבע במסגרת הוראת קבע, כי חישוב התקציב ההמשכי של 1/12 ליתר חודשי השנה, יבוצע בתוספת הסכום של מדד המחירים לצרכן ושיעור הגידול באוכלוסייה בישראל בשנה האחרונה. זאת לצורך מתן מענים תקציביים לתוכניות שונות שהתקיימו בשנת 2019 ו"נתקעו" בשל העדר תקציב מעודכן.
כמו כן, מוצע בתיקון, כי במסגרת הוראת שעה, יקבע כי ממועד אישור הצעת התקציב על ידי הממשלה לשנת 2020, (עוד בטרם אושר בידי הכנסת) החישוב של 1/12 יגזר מתוך סכום הצעת התקציב החדשה.
אסי מסינג, יועמ"ש משרד האוצר אמר: "ההצעה הזו כלל לא תואמה עם הממשלה, היא לא עברה ועדת שרים כמקובל, זה שונה לחלוטין מההצעה המקורית להארכת המועד. ההצעה היא לעשות תקציב בלי לקרוא לזה תקציב, היא קובעת שעד 3 בדצמבר 2020, הממשלה יכולה להגדיל את התקציב ההמשכי הקיים באיקס מסוים לפי קצב גידול האוכלוסייה, והאלטרנטיבה שהממשלה תגיש הצעת תקציב, ולפיה תפעל, גם אם תאושר בכנסת וגם אם לאו. המשמעות דה פקטו ,שכרגע קובעים את מסגרת התקציב, הדבר הזה מנוגד לעיקרון חוק התקציב. עוקפים את הדבר הזה, ביצירת מנגנון חדש. מייצרים מתכונת של ייצור תקציב בפועל".
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק פינדרוס: "אני די המום, ברביעי קיימנו דיון, הייתה אמורה להיות הצבעה ביום רביעי במליאה, אם לא ההצגה של יו"ר הקואליציה זה היה קורה. הסיכום היה שלאחר הדיון אתם תשבו עם יועמ"ש הוועדה ותגיעו לנוסחה מוסכמת עד היום, לא כולל שבת. היו מספיק שעות כדי להבהיר את העמדה שלכם. לבוא לפה היום ככה, זה קצת צורם לי. כל מי שהיה פה זוכר שזה היה הסיכום".
רוני חזקיהו, החשב הכללי, התייחס להקבלה שנעשתה בדיון, להליך אישור התקציב לשנת 2015, לעניין תוספת לתקציב המדינה: "המצב שונה מהותית מהמצב ב-2015, מעבר לעובדה שהיה אז תקציב שהוגש ורק לא אושר, המצב היה גם שהיה עודף לחשבת הכללית של לפחות כמה מיליארדים לעומת הצרכים. התקציב השנה ב-2020, הוא שונה במהות, כי הוא קצר בעשרות או לפחות בעשרה מיליארדים מהטייסים האוטומטים שיש בהסכמים. בניגוד לצרכים שמסתכמים ב-415 מיליארד, יש לנו 400 מיליארד. אם לא נותר תקציב, אין מה לפעול ולחלק משהו שלא נותר לחלוטין".
שאול מרידור, הממונה על התקציבים באוצר: "תקציב המשכי אומר שכל עוד הריבון לא נתן את ההיתר, אי אפשר להוציא מעבר לכך. אנחנו מנסים למצוא פתרון לכל מיני בעיות, אבל זו מהות החוק. הדבר הנכון לעשות, זה להרחיב אותו במידה המינימלית האפשרית. כי בסופו של יום, הדבר שצריך לקרות הוא הגשת תקציב מדינה. זו דרך המלך. יש הרבה תלאות שהכסף יצטרך לעבור עד שהכסף ייצא, כי החוק אומר ייצא רק מה שחייב להוציא".
"אין ספק שהעלאה של הסכום, ייתן פתרון לדברים שהעלו פה, אבל לא ייתן פתרון לפרויקטים חדשים בתחבורה למשל. ברור שככל שהסכום גבוה יותר, אז ניתן לפתור יותר דברים, אבל צריך להבין שהמנגנון לא משתנה בחוק, גם אם תהייה הגדלה. זו המהות של חוק היסוד. אנחנו בגרעון די גבוה, ככל שיחליטו להגדיל את הגרעון, הוא יגדל. אין כוונה לממשלה להגדיל מיסים".
ב'כאן 11' דווח כי בסביבת ח"כ פינדרוס שמנהל את ישיבת ועדת הכספים מאיימים להעלות להצבעה את החוק לדחיית התקציב גם ללא הסכמות עליו בין המפלגות – כדי לנסות לכפות הצבעה בעדו ולדחות את הויכוח המהותי להצבעה במליאה מחר. עם זה, כרגע ממתינים להסכמות, מחשש שהחוק ייפול אם יובא כעת להצבעה.
עוד דווח כי ממש לא נראה שיש אי הסכמות משמעותיות על נוסח החוק לדחיית התקציב. הן בליכוד והן בכחול לבן מתארים את הדיון כעת בועדת הכספים כמשיכת זמן עד שצוותי המו"מ יגיעו להסכמות בנושאים המהותיים, ואז יחליטו אם מעבירים את החוק או לא.
בצלאל סמוטריץ אמר כי: "ה"פשרה" של צביקה האוזר היא ישראבלופ שבסך הכל יגזור עלינו עוד כמה חודשים של שיתוק ממשלתי, בלי תקציב מדינה ובלי התמודדות נכונה עם משבר הקורונה, שמיד לאחריהן ניגרר שוב לבחירות".
להאוזר יש אינטרס פוליטי לדחות את הבחירות שבהן אין לו מסגרת לרוץ בה ולעבור את אחוז החסימה. האינטרס הזה המצטלב עם האינטרס של כחול לבן שמאבדת חצי מכוחה בסקרים, ועם האינטרס של נתניהו שחושש מבחירות בעיתוי הזה, שבו אנחנו מתחזקים והוא נחלש באופן דרמטי. רק אינטרס אחד נשכח – האינטרס של אזרחי ישראל שזקוקים לממשלה מתפקדת ויציבה.
"החטא הקדמון של הממשלה הזו הוא פירוק גוש הימין על ידי נתניהו ורעיון "הפריטטיות" ההזוי, שהועלה על ידי נשיא המדינה ושבמסגרתו פתק ששלשל מצביע ימין אל הקלפי שווה שליש מפתק מקביל של מצביע שמאל. הרעיון הזה גנב את הדמוקרטיה, ויצר מפלצת דו ראשית שלא מסוגלת לתפקד באופן מבני".
"אין שני מלכים בכתר אחד". המחשבה שניתן לנהל מדינה עם שני ראשי ממשלה ועם דרישה ליחסי כוחות שוויוניים בין מחנות פוליטיים שרחוקים מלהיות שווים בגודלם היא מופרכת ומביאה למתיחות כמעט בכל נושא".
עוד אמר סמוטריץ': "כל יום שעובר אני מודה יותר לקב"ה שאנחנו לא חלק מהממשלה הרעה הזו, שעסוקה כל היום בחשבונות אישיים פוליטיים ופריטטיים במקום בטובת המדינה ואזרחיה".
"ההסכם המתוקן היחיד שהליכוד צריך לחתום עליו הוא כזה שיחזיר את השמאל לגודלו והשפעתו הטבעיים בממשלה, יבטל את הקשקוש החלופי ואת הרוטציה עם מי שמייצג מספר מנדטים חד ספרתי בציבור, ויאפשר להעביר תקציב באופן מידי ואז לחזור ולקדם מדיניות ימין – במשפט, בהתיישבות ובכלכלה. כל הסכם אחר הוא הסכם שבו שני הצדדים מוכרים את הציבור הישראלי, את הכלכלה הישראלית, את הדמוקרטיה, ואת ערכיהם בתמורה לשרידות פוליטית אישית".
"בחירות בעיתוי הזה הן רעות. אבל ממשלה מנותקת ומשותקת רעה הרבה יותר" – דברי סמוטריץ'.
