צילום: דובר צה"ל

רשמית: בקשה לדיון נוסף על הריסת בית המחבל שרצח את עמית בן יגאל הי"ד

אחרי שהשופטים ביטלו את הריסת בית המחבל, המדינה מבקשת לדון מחדש בהחלטה. היא טוענת כי הפסיקה לא תואמת את ההלכה שהושרשה, ולפיה מודעות או מעורבות בני המשפחה בפיגוע הן לא תנאי להריסת מבנה

פרקליטות המדינה הגישה לבג"ץ בקשה לקיים דיון נוסף בהקדם האפשרי בפסק דינו בעניין הריסת בית המחבל שביצע בחודש מאי האחרון את הפיגוע בו נרצח לוחם צה"ל, סמ"ר עמית בן-יגאל ז"ל. הבקשה הוגשה לבקשת ראש הממשלה ושר הביטחון, ועל דעת היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט. הבקשה הוגשה באמצעות מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ענר הלמן, ועוה"ד יונתן ברמן ושרון אבירם.

בבקשה מבקשת המדינה לאמץ את דעת המיעוט של השופטת יעל וילנר בפסק הדין, משום שפסק דינם של שופטי הרוב סוטה במובהק מההלכה הפסוקה המושרשת של ביהמ"ש העליון, אשר קבעה כי מודעות או מעורבות של בני המשפחה בפיגוע אינן תנאי להפעלת סמכות הריסת מבנה. כמו כן, גם במקרים אחרים שנידונו בשנים האחרונות לא התערב ביהמ"ש בנסיבות דומות בהוצאות צווי הריסה לבתי מחבלים שבהם מתגוררים בני משפחותיהם שלא היו מעורבים בפיגוע.

בנימוק הבקשה נכתב כי באי הריסת הבית יש "חשש ל'פגיעה בהרתעה'". בכך מבקשת המדינה לאמץ את דעת המיעוט בפסיקה הקודמת של בג"ץ, בטענה ש"פסק דינם של שופטי הרוב סוטה במובהק מהלכה פסוקה מושרשת של בית המשפט הנכבד, שקבעה כי מודעות או מעורבות של בני המשפחה בפיגוע אינן תנאי להפעלת סמכות הריסת מבנה"‎.

יוזכר, כי במסגרת פסק הדין, שניתן בדעת רוב, בוטל צו ההריסה ביחס לבית, תוך הבהרה כי שמורה למפקד הצבאי סמכותו לפעול לאטימת החדר בו התגורר המפגע. במשרד המשפטים מבהירים כי הבקשה לדיון הנוסף תהא תחומה רק לעניין קביעת פסק הדין ביחס לצורך במודעות בני המשפחה המתגוררים בבית המחבל, ולא תעסוק בהלכה הכללית ביחס לשימוש בכלי הריסת בתי מחבלים לצרכי הרתעה, מכוח תקנות ההגנה לשעת חירום.

שר הביטחון בני גנץ הגיב להודעת מנדלבליט ואמר כי "אני מברך על החלטת היועץ המשפטי לממשלה לבקש דיון נוסף בפסק הדין שניתן בנוגע להרס ביתו של המחבל שהרג את עמית בן יגאל ז״ל, בהמשך לפנייתי אליו בנושא. הריסת בתים לצורכי הרתעה היא כלי חשוב במלחמה בטרור ואני מקווה שבג"ץ יאשר את בקשה ויאמץ את עמדת מערכת הביטחון".

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו