הפרקליטות פרסמה הלילה (שלישי) תגובה נרחבת לחשיפת עמית סגל ב'חדשות 12' על התנהלות המשטרה ומח"ש כלפי חוקר בתיקי נתניהו שהיה בניגוד עניינים, והתנהלות פרקליט המדינה דאז שי ניצן בפרשת אום אל חיראן: "נבקש להבהיר, לאחר בדיקת הדברים, כי הכתבה כולה מגמתית, מסולפת ומוציאה דברים מהקשרם", נכתב בפתח התגובה שפורסמה ב-1:00 בלילה.

"בתמצית", פתחו בפרקליטות, "בניגוד לנטען, קצין המשטרה רוטנברג כלל לא היה מעורב בחקירת תיק 2000; החלטות החקירה בתיק 2000, כמו גם ביתר תיקי ראש הממשלה, התקבלו משיקולים ענייניים בלבד של בירור האמת; כך למשל בתיק אחר, בו לא היו ראיות שקשרו את ראש הממשלה לחשדות, הוא גם לא נחקר כחשוד; הטיפול של מח"ש בתלונה בעניין רוטנברג נעשה אף הוא משיקולים ענייניים בלבד – ההחלטה נומקה בספק בדבר קיומו של חשד לעבירה פלילית; פרקליט המדינה לשעבר לא "גונן" על מפכ"ל המשטרה לשעבר מטעמים הקשורים לחקירת תיקי נתניהו. זוהי הצגה מניפולטיבית של העובדות".

לאחר מכן עברו לפרט: "בניגוד גמור לנטען בכתבה, החוקר בדימוס רוטנברג כלל לא היה מעורב בחקירת תיק 2000, בו נאשם מר נוני מוזס. למעשה, הוא עזב את היחידה החוקרת בחודש יוני 2016, כחצי שנה טרם החלה חקירת הפרשה, בשלב בו נגבתה רק עדות מקדמית ראשונה ויחידה, שאינה עדות של מי מהחשודים בתיק, ואף בה הוא לא נמנה על צוות החוקרים. למעשה די בכך כדי לשמוט את עיקר הבסיס מן הפרסום. יצויין, כי עניינו של רוטנברג פורסם עוד בשנת 2017 ע"י העיתונאי רביב דרוקר".

"חוות הדעת שצוטטה ע"י הכתב, שלפיה יש כביכול מקום לפתוח בבדיקה (ולא בחקירה, כפי שפורסם) בעניינו של רוטנברג, היא חוות דעת ראשונית בלבד. בחוות הדעת עצמה הובהר כי כלל לא ברור מהו חלקו בחקירת פרשה 2000 (ואכן כאמור לא היה לו בה כל חלק). לאחריה נכתבו עוד חוות דעת שונות. הקביעה בכתבה כאילו במח"ש "קבעו כי אין מנוס מחקירה", היא כוזבת. כל שהוצע הוא לקיים בדיקה להבהרת העניין בהיותו "מעורפל". בשום שלב לא הומלץ על פתיחה בחקירה על ידי מי ממנהלי מח"ש דאז".

"בהמשך, במסגרת חוות הדעת המסכמת הומלץ על גניזת התיק. המלצה זו כללה התייחסות לפרישתו של השוטר מהמשטרה, לצעדים הפיקודיים שננקטו בעניינו עוד קודם העברת העניין לבחינת מח"ש, לעובדה שלא נמצאו אינדיקציות הקושרות אותו להשפעה כל שהיא על החקירה, וביחס לספק הממשי בדבר קיומה של עבירה פלילית בעניין זה. מנהלת מח"ש קיבלה המלצה זו על דעת המשנה לפרקליט המדינה.

"נציין, כי אף לו היה מדובר על מי מבין החוקרים בתיק 2000, הרי שמדובר בתיק בו היו מעורבים חוקרים רבים, המלווה ע"י בכירי המשטרה והפרקליטות וממילא ספק אם יש לו יכולת השפעה של ממש. מכל מקום, כאמור החוקר רוטנברג כלל לא היה בצוות החקירה".

"נדגיש, כי בניגוד לנטען בכתבה, עיון בהחלטת הגניזה מעלה כי ההחלטה שלא לפתוח בבדיקה או חקירה בעניין התקבלה במנותק לחלוטין משיקולים הנוגעים לתיק 2000, בו ממילא החוקר רוטנברג כלל לא היה מעורב. הסיבות היו מקצועיות, ענייניות ואין כל ממש בטענות הקונספירטיביות שנטענו בכתבה גם בהקשר זה".

"באשר למייל ה"סודי" כביכול של פרקליט המדינה דאז שי ניצן, למנהל מח"ש דאז, אורי כרמל. אין מדובר כלל במייל "סודי", אלא בהתכתבות פנימית בין מנהלים שצוטטה למרבה הצער באופן חלקי ביותר. המייל וההתכתבות כולה עסקו אך ורק בשאלה האם יש מקום שפרקליטות המדינה תתקוף פומבית וחזיתית את מפכ"ל המשטרה, בתגובה להאשמות שהטיח במח"ש. כעולה מההתכתבות, פרקליט המדינה דאז סבר כי יחסים הולמים בין הרשויות אינן עולים בקנה אחד עם התקפות פומביות. בהתכתבות אין כל זכר לתיקי נתניהו והקישור בין הדברים הוא מופרך. לראיה גם מנהל מח"ש בתשובתו פירש את השיקולים המערכתיים עליהם דיבר פרקליט המדינה ניצן כנוגעים לצורך לשמור על יחסי הפרקליטות והמשטרה, ולא לתקוף זה את זו בפומבי. באותה העת פרסם פרקליט המדינה דאז הודעה מתאימה המגבה את מח"ש ודוחה את האשמות המשטרה. גם הניסיון לצייר עניין זה כקשור בתיקי האלפים הוא מופרך, תלוש, ומוציא הדברים מהקשרם באופן מניפולטיבי ומצער".

"יודגש, כי המייל של פרקליט המדינה לשעבר כלל לא עסק בשאלה אם האזרח שנהרג היה מחבל או חף מפשע. מכל מקום בהחלטה הסופית על גניזת התיק פרקליט המדינה התייחס לכך וקבע כי קיימות אינדיקציות לכאן ולכאן בנושא זה ולא ניתן להגיע למסקנה ברורה בעניין זה", לשון התגובה.

"אין מנוס מהקמת וועדת חקירה ממלכתית שתחקור את התנהלות גופי החקירה"