לאחר חתימת הסכמי הנורמליזציה מול איחוד האמירויות ובחריין, הלילה (רביעי) פרסם הבית הלבן פרטי ההסכמים. בהסכם עם איחוד האמירויות ובהצהרת השלום עם בחריין לא מוזכרת מדינה פלסטינית, ולא מוזכר פתרון שתי המדינות. עם זאת, כן מצוין שהצדדים מחויבים להמשיך במאמצים להשיג פתרון, כולל, מציאותי ובר-קיימא לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ושהפתרון יושג במשא ומתן ויענה על הצרכים הלגיטימיים ועל השאיפות של שני העמים.
"הצדדים שוחחו על המחויבות המשותפת שלהם לקידום שלום וביטחון באזור, תוך הדגשת החשיבות של אימוץ החזון של הסכמי אברהם והרחבת מעגל השלום, והכרה בזכותה של כל המדינה לריבונות ולחיים בשלווה ובביטחון, ושל המשך המאמצים להשגת פתרון צודק, כולל ובר קיימא לעימות הישראלי פלסטיני", נכתב בהסכם עם בחריין ביחס לנושא הפלסטיני.
בהסכם עם איחוד האמירויות נרשמה גם התייחסות לפלסטינים ונכתב כי "מתוך ציון אמנות השלום בין מדינת ישראל לבין מצרים ובין מדינת ישראל לבין ירדן, ומתוך מחוייבות לעבוד בצוותא להשגת הסדר לעימות הישראלי-פלסטיני, בדרכי מו"מ שעונה על הצרכים הלגיטימיים והשאיפות של שני העמים וכדי לקדם שלום כולל, יציבות ושגשוג במזה"ת".
שגרירים, שת"פ ביטחוני, ועוד: נורמליזציה מלאה בין ישראל לאיחוד האמירויות
ההסכם עם איחוד האמירויות כולל שבעה עמודים, שבהם מדובר בין היתר על הקמת שגרירויות והבנות עקרוניות. בהסכם קיים גם נספח שמתאר עקרונות יסוד בתחומים שונים של שיתופי פעולה – כמו השקעות, תעופה אזרחית, מים, חקלאות ועוד – והצהרת כוונות להגיע בעתיד להסכמים בתחומים אלה.
ההסכם קובע כי שתי המדינות יכוננו יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה, וכי יחסיהן יתקיימו בהתאם לאמנות האו"ם, כשהצדדים להסכם מכבדים זה את ריבונותו של זה ומתחייבים לפתור סכסוכים בדרכי שלום בלבד. בנוסף, ההסכם כולל החלפת שגרירויות, התחייבות להימנע מלחימה, שיתופי פעולה בשורת תחומים ושותפות אסטרטגית עם ארצות הברית.
בהסכם עם האמירויות נכתב כי "מתוך שאיפה למימוש החזון של מזרח תיכון יציב, שלוו ומשגשג לרווחת כל המדינות והעמים של האזור, מתוך כמיהה לשלום, ליחסים חמים ודיפלומטים, שיתוף פעולה ונורמליזציה מלאה של יחסים בינהן ובין העמים שלהן, ובהתאם לאמנה זו וכדי לשרטט מחדש את הדרך לשחרור הפוטנציאל העצום של שתי המדינות של האזור".
עוד צוין כי "האמנה תיכנס לתוקף כאשר תאושרר על-ידי שני הצדדים במהירות האפשרית בפרוצדורות הלאומיות בהתאמה ולאחר מסירת האשרורים ההדדיים זו לזו. האמנה תירשם אצל מזכ"ל האו"ם בהתאם לסעיף 102 במגילת האו"ם".
בחריין: "כינון יחסים דיפלומטיים מלאים"
ב"הצהרת השלום" בין ישראל לבחריין נכתב כי "הוד מלכותו המלך חמד בן עיסא בין סלמאן אא-ח'ליפה וראש הממשלה בנימין נתינהו הסכימו לפתוח עידן של חברות ושת"פ בחתירה למזרח תיכון יציב, בטוח ומשגשג לרווחת כל המדינות והעמים באזור. ברוח זו נתניהו ושר החוץ עבדול לאטיף אל-זיאני נפגשו בוושינגטון היום בהזמנתו של הנשיא דונלד טראמפ כדי לאמץ את העקרונות של הסכמי אברהם".
"בפגישה ביניהם, הסכימו ראש הממשלה ושר החוץ על כינון יחסים דיפלומטיים מלאים, על קידום ביטחון בר קיימא, להימנע מאיומים ושימוש בכוח, וקידום דו קיום ותרבות של שלום. ברוח זו, הם הסכימו היום לאשר שורה של צעדים כדי להתחיל את הפרק החדש הזה ביחסים. בשבועות הקרובים הם הסכימו לקדם הסכמים בתחום הבריאות, התרבות הסביבה, טיסות ישירות, תיירות, טלקומוניקציה ועוד", לשון המסמך.
ההצהרה המרובעת: "שואפים לחזון של שלום"
בהצהרת 'הסכמי אברהם' עליהם חתמו נתניהו, בן-זאיד, אל זיאני וטראמפ נכתב כי הארבעה מבקשים לשים סוף לעימותים בעולם, כדי ליצור, "עתיד טוב יותר לילדי העולם". עוד מוצהר כי "אנו מבקשים לשים סוף להקצנות ולעימותים במטרה לספק לכל הילדים בעולם עתיד טוב יותר. אנו שואפים לחזון של שלום, ביטחון ושגשוג במזרח התיכון ובעולם כולו".
"ברוח זו", חותמים שרי החוץ של איחוד האמירויות ובחריין, "אנו מקבלים בברכה ומעודדים את התהליך שכבר נעשה במטרה לקיים יחסים דיפלומטיים בין ישראל ושכנותיה באזור, תחת עקרונות "הסכמי אברהם". אנו מעודדים מהמאמצים שמתנהלים לגיבוש והרחבת היחסים הידידותיים שמבוססים על אינטרסים משותפים ועל התחייבויות משותפות לעתיד טוב יותר".
"הסכם אברהם" בין ישראל, ארצות הברית, בחריין ואיחוד האמירויות:
"הצהרת השלום" בין ישראל לבחריין:
"חוזה השלום" בין ישראל לאיחוד האמירויות – ונספחיו:
האם תאור ההסכמים כ "הסכמי אברהם" הוא מתן כבוד לאברהם לינקולן הנשיא הרפובליקני של ארה"ב? .
באף שלב בעיריית תל אביב לא האירו א בניין העיריה בדגל של איחוד האמירויות או בחריין.
כנראה קשה לחולדאי לפרגן לנתניהו.
למדינת אוייב כמו לבנון היה לו יותר קל.
במקום זה, הוא בחר לכתוב את המילה 'שלום' שתמיד באה בקונוטציה של שמאל וויתורים ועוד בצבע אדום.
יש כאן משהו סימלי
וגם יש לי הרגשה שבכלי התקשורת המרכזיים מסקרים את האירוע רק במינימום, כיוון שהם לא יכולים להתעלם לגמרי.
בהסכמי שלום של השמאל היינו רואים כל יום 20 כותרות לפחות על כל פרט הכי קטן סביב ההסכם, זיקוקים וחגיגות ברחובות.
הפעם משום מה מאד שקט…