מנאמה, בירת בחריין. צילום: ויקיפדיה

הותר לפרסום: ישראל מפעילה כבר למעלה מעשור משרד אינטרסים בבחריין

ישראל מפעילה משרד אינטרסים בבחריין, כדי לקדם מהלכים כלכליים ומדיניים באזור. הפעילות החלה בתחילת העשור הקודם ותואץ עם התקדמות הנורמליזציה בין המדינות. משרד החוץ מתכנן שעל בסיס הנציגות הזו, תוקם השגרירות העתידית במאנמה – בירת בחריין

ישראל מפעילה משרד אינטרסים בבחריין, כדי לקדם מהלכים כלכליים ומדיניים באזור – כך נחשף הערב ב'כאן חדשות'. הפעילות החלה בתחילת העשור הקודם ותואץ עם התקדמות הנורמליזציה בין המדינות. משרד החוץ מתכנן שעל בסיס הנציגות הזו, תוקם השגרירות העתידית במאנמה – בירת בחריין.

בתוך כך, שר התקשורת יועז הנדל שוחח עם עמיתו, שר התקשורת הבחרייני הוד מעלתו כאמל בין אחמד מוחמד. בשיחה העלו הצדדים נושאים משותפים לקידום משותף, וביניהם: קידום טכנולוגיות תקשורת מהירה ומתקדמת, פתיחה וקידום של דיוור וקווי טלפון ישירים, סייבר ותקשורת לווינית. השרים סיכמו על המשך עבודה משותפת, הקמת קבוצות עבודה והזמינו אחד את השני לביקורי עבודה.

מאמר של השרה לנושאים אסטרטגיים, אורית פרקש-הכהן פורסם היום באתר Gulf News היוצא לאור בדובאי. המאמר מדבר על הצעד המשמעותי שנעשה בהסכמי השלום של ישראל עם איחוד האמירויות ובחריין בדרך לשלום כחלופה למדיניות של חרם כמו גם צעד נוסף לבניית מזרח תיכון בטוח ומשגשג.

"התמונות המלבבות במעמד חתימה הסכמי אברהם במדשאות הבית הלבן, כאשר ראש ממשלת ישראל הצטרף למנהיגים מהאמירויות ובחריין באישור ציבורי של שלום בין המדינות, היו צעד היסטורי חשוב בדרך למזרח תיכון יציב ומשגשג יותר. עכשיו זה ברור: ביטחון, שגשוג ושלום יתממשו דרך מנהיגות אמיצה ודיאלוג", פתחה פרקש-הכהן.

"עבור ישראלים מרקעים, דתות וחברות אתניות שונות, המעמד הזה היה התגשמות של השאיפה הלאומית שלנו לשלום. ישראלים מבוגרים נזכרו בהסכמי קמפ-דיוויד עם מצרים, אחרים חשבו על הסכם השלום עם ירדן. צעירים משני הצדדים פצחו באופן מידי בשיחות זום, והעלו לרשתות החברתיות פסיפסים של צעירים ישראלים, אמירתיים ובחרייניים שמדברים על היום החדש".

"שר החוץ ושיתוף הפעולה של איחוד האמירויות, עבדאללה בן-זאייד אל-נחיין, הצהיר שהגיע הזמן "להושיט יד לשלום ולקבל יד של שלום." ברוח מגילת העצמאות הישראלית, אנו שמחים ומתכבדים לקבל את ידכם המושטת. כחברה בממשלת ישראל, אני מצפה לאשרר את ההסכמים הללו".

"היום החדש שאנו עדים לו, יביא עמו שינויים חיוביים ומדידים לכל הצדדים. בנוסף למלחמה המשותפת בנגיף הקורונה, המדינות באזורנו מתמודדות עם אתגרים רבים – אך גם עם הזדמנויות אדירות: ניהול משאבי מים, איכות הסביבה, אנרגיה, ביטחון, בריאות, טכנולוגיות ותיירות הם רק רשימה חלקית. מכון ווייצמן למדע המבוסס בישראל כבר חתם על מסמך הבנות עם אוניברסיטת מוחמד בן-זאייד של איחוד האמירויות. עם הידע והניסיון הייחודיים שכל אחד מהצדדים מביא לשותפות זו, אנו יכולים לצמוח ולשגשג יחד".

"חתימת הסכם השלום הזה גם מאפשר לנו להתמודד עם איומים משותפים באמצעות חזית אחידה. באופן לא מפתיע, איראן, חיזבאללה וחמאס, כמו גם ארגונים המזוהים עם קמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל, יצאו באופן מפורש נגד שלום ונורמליזציה. ההחלטה של איחוד האמירויות לבטל את חוק החרם נגד ישראל, כמו גם החלטת הליגה הערבית לא לגנות את הסכם השלום, משדרים מסר ברור וחזק: ימי החרם מאחורינו, עכשיו אנחנו מוכנים לשלב ידיים נגד טרור, קיצוניות ותוקפנות. ההיסטוריה מלמדת אותנו שקבלה הדדית היא קריטית לקידום סולחה וקידמה באזורנו".

"כאשר ישראל מקבלת הכרה מהעולם הערבי, וערבויות לביטחון שלה, הציבור הישראלי מוכן לקחת צעדים נועזים ולשלם מחירים תמורת שלום. אלו שרוצים באמת ובתמים לקדם שלום צריכים להשקיע בלגיטימציה, הבנה ודיאלוג. מנגד, מי שמנסה לשסות אותנו באמצעות בניין חומות של שנאה, הפרדה ושקרים צריכים להיות מוקעים בגלל מה שהם: קיצוניים, מתנגדי השלום או ליצנים שימושיים".

"הטקס בשבוע שעבר היה צעד בהתהוות ההיסטוריה. עכשיו מוטלת עלינו המטרה המשותפת להתעלות לגובה האירוע. עלינו לשאוף לבנות שותפויות שיקדמו את המזרח התיכון, יביאו מדינות נוספות להצטרף", לשון המאמר שפורסם על ידי השרה לנושאים אסטרטגיים באתר של המפרץ.

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן