Chen Leopold/flash90.

נזק למשפחות ברוכות ילדים: חוק הפיקדון יורחב לבקבוקים של ליטר וחצי

בעקבות הודעת השרה להגנת הסביבה, בעוד כשנה מחירי המשקאות בבקבוקי 1.5 ליטר צפויים להתייקר - והפיקדון יוחזר בנקודות האיסוף בסופרים. כלובי המיחזורית יסולקו ומכונות מיחזור אוטומטיות יוצבו בערים. תאגיד המחזור ויצרניות המשקאות התנגדו

  • לחצו כאן וקבלו מנוי חינם לעיתון שחרית

    תוכן מקודם

  • "אבא, תחזור!" מראות קשים בבית האבלים של משפחת יעקובזון.

    תוכן מקודם

  • השכנים בחירם: מדובר בטרגדיה מתגלגלת שחייבים לעצור

    תוכן מקודם

  • "עזרו לנו לצאת מפה" שמונה יתומים זועקים לעזרה

    תוכן מקודם

עם כניסת השרה גילה גמליאל לתפקידה בחודש מאי, ביקשה לבחון את הסוגיה לעומקה. לאחר עבודת מטה מעמיקה שנערכה בחודשים האחרונים ובעקבות אי-עמידת יצרניות הבקבוקים ביעדי חוק הפיקדון, החליטה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, כי תחיל לראשונה בישראל פיקדון על בקבוקי המשקה הגדולים. זאת, בנוסף לחובת הפיקדון על הבקבוקים הקטנים, הקיימת כיום. בכך מצטרפת ישראל למספר הולך וגדל של מדינות אשר החילו חובת פיקדון על כלל מכלי המשקה, בין השאר כדי להתמודד עם בעיית הפלסטיק החד-פעמי במרחב הציבורי.

לאחר השלמת המהלך והחלת חוק הפיקדון, כלובי הבקבוקים (ה"מיחזוריות") ייעלמו מהרחובות, ויוחלפו במכונות איסוף והחזרת פיקדון אוטומטיות, שיוצבו בסופרמרקטים ובנקודות איסוף מרכזיות. השרה תגיש צו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כדי לאפשר למשק תקופת היערכות של שנה להחלת הפיקדון – תקופת היערכות ארוכה יותר מזו שקובע החוק (60 יום). זאת, גם לאור אתגרי משבר הקורונה הנוכחיים והצורך בהכשרת תשתיות לשם יישום מעשי.

על-פי הערכה כלכלית שבוצעה עבור המשרד להגנת הסביבה (מצורפת), החלת הפיקדון צפויה לחסוך לציבור צרכני המשקאות הממחזר קרוב ל-60 מיליון שקל בשנה, תצמצם את התופעה הבלתי רצויה של השלכת בקבוקי פלסטיק במרחב הציבורי ותעודד הקמת מפעל מיחזור לפלסטיק בישראל. על-כן המהלך צפוי לתרום להורדת יוקר המחיה, בעיקר עבור הצרכנים הממחזרים. יצוין, כי פורום ה-15, המאגד את 15 הערים מהגדולות בישראל, הודיע לשרה להגנת הסביבה כי הוא תומך בהחלת הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים.

עם כניסת השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, לתפקידה במאי האחרון, ביקשה השרה לבחון סוגיה זו לעומקה. בחודשים האחרונים קיימה השרה סדרת התייעצויות מקיפה עם הארגונים הסביבתיים, נציגי היצרנים והיבואנים, תאגידי המיחזור, רשתות השיווק, גורמי השלטון המקומי, נבחרי הציבור מכל רחבי החברה הישראלית ובעלי עניין נוספים. הוצגו בפניה חוות דעת כלכליות, לרבות אומדן כלכלי של ההשפעה המשקית של החלופות השונות שביצע פרופ' דורון לביא עבור המשרד, וכן ההסדרים הקיימים בארץ לעומת מדינות אירופה.

בעקבות בדיקה זו החליטה השרה להודיע על הטלת פיקדון על בקבוקי משקה גדולים בהתאם לחוק. כנגזרת של החלת הפיקדון, יעלו גם יעדי האיסוף לבקבוקים אלו באופן הדרגתי, עד לממוצע של 77% בחישוב דו-שנתי (מינימום 73% בשנה).

בימים אלה תפורסם ברשומות ההודעה על אי-עמידה ביעדים, ובמקביל המשרד יפרסם להערות הציבור טיוטת צו, אשר יאפשר תקופת היערכות של שנה. בסמוך לאחר מכן יוגש הצו לאישור ועדת הכלכלה.

השרה להגנת הסביבה, ח"כ גילה גמליאל: "אנחנו עושים היום היסטוריה במדינת ישראל עם החלטה חשובה שקיבלתי להחיל פיקדון על בקבוקי 1.5 ליטרים. הדרך הטובה ביותר לנקות את המרחב הציבורי מבקבוקים ריקים ולעודד מיחזור, היא באמצעות החלת פיקדון גם על הבקבוקים הגדולים. מדובר בצעד נכון מבחינה סביבתית וכלכלית כאחד: הפיקדון יביא לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים ויוריד את יוקר המחיה. יש כאן Win-Win-Win לסביבה, לחברה ולכלכלה".

"עם החלת הפיקדון, ישראל מצטרפת למועדון מתרחב של מדינות מפותחות ומתקדמות אשר החילו פיקדון על כלל בקבוקי המשקה. כולנו רואים איזה מפגע מהווים הבקבוקים הגדולים בטבע ובמרחבים הציבוריים בערים, וכמה מקום הם גוזלים בגלל עשרות אלפי כלובי מתכת המשמשים לאיסוף. החלת הפיקדון על הבקבוקים הגדולים תמנע מפגעים אלו, תגדיל את היקף האיסוף ותחסוך לצרכנים עשרות מיליוני שקלים בשנה, תוך יישום עקרון 'המזהם משלם'. החלת הפיקדון תתרום להורדת יוקר המחיה עבור הצרכנים הממחזרים ותחסוך לכלל הצרכנים כ-60 מיליון שקל בשנה. היא גם תעודד הקמת תשתית למיחזור פלסטיק בישראל, אשר תחליף את ההטמנה ואת ייצוא הפלסטיק למיחזור בחו"ל ותביא ליצירת מקומות עבודה חדשים".

כתוצאה מהחלטה, יצרני המשקאות צפויים להפסיד כסף רב. הם הזהירו כי עלויות הרחבת חוק הפיקדון יושתו על הציבור. הטלת הפיקדון תטיל נטל כלכלי מסוים על הקמעונאים, אבל עיקרו ייפול על היצרנים והיבואנים. מתאגיד אל"ה נמסר: "עדיין לא קיבלנו מידע על החלטת השרה, וכשנקבל מידע מהימן מהמשרד, נמסור את תגובתנו. יחד עם זאת, מבדיקות כלכליות אשר ערכנו, הטלת פיקדון עלולה לפגוע בהגנת הסביבה ויהיו לה השלכות אדירות על יוקר המחיה".

מהעותרים, ארגון "אדם, טבע ודין", נמסר: "זהו הישג חסר תקדים לארגון שנלחם שנים להחלת חוק הפיקדון על הבקבוקים הגדולים. בעקבות בג"צ שהגשנו ולאחר מאבק משפטי וציבורי ארוך שנים נגד יצרניות המשקאות, קיבלה השרה החלטה היסטורית ואמיצה".

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין: "אני מברך את השרה על ההחלטה, מדובר במהלך היסטורי בהגנה על הסביבה בישראל. החלת החוק, תסיים תקופה בה עשרות מליוני בקבוקי פלסטיק מזהמים מוצאים דרכם בכל שנה למרחב הציבורי, לחופים ולשמורות הטבע. הציבור הישראלי ירוויח עשרות מיליוני שקלים מדי שנה מהחזר הפיקדון וישראל תיישר קו עם מדינות אירופה ותהיה מדינה נקייה ובריאה יותר לציבור ולסביבה".

השפעת החלת הפיקדון על מכלי משקה גדולים:

חיסכון ישיר לצרכן של עשרות מיליוני שקלים: על-פי אומדן כלכלי עדכני שערך עבור המשרד להגנת הסביבה פרופ' דורון לביא, מומחה לכלכלת סביבה, החלת הפיקדון על מכלי משקה גדולים תניב חיסכון לציבור הצרכנים בסך של כ-56 מיליון שקל בשנה, כתוצאה מספיגת חלק מעלות הפיקדון על-ידי היצרנים והיבואנים. כלומר, חלק מסכום הפיקדון יוטמע במחיר הבקבוק, בעוד שכל צרכן ממחזר יקבל את מלוא החזר הפיקדון.

פינוי המרחב הציבורי מכלובים ומבקבוקים: החלת הפיקדון תביא לתועלת גם לרשויות המקומיות ולתושביהן, כתוצאה מפינוי 24 אלף כלובי בקבוקים מהרחובות, צמצום הלכלוך במרחב הציבורי וצמצום מספר הבקבוקים המגיע לפחים ירוקים אותם יש לפנות בתדירות גבוהה יותר כתוצאה מכך. על-פי חוות הדעת הכלכלית, עיקר עלות החלת הפיקדון "תתגלגל" ליצרנים וליבואנים גם בשל הצורך להרחיב את מערך האיסוף של הבקבוקים, כולל מימון של מכונות איסוף אוטומטיות הדוחסות את הבקבוקים ומחזירות לצרכן את הפיקדון ישירות, בדומה לניסיון המוצלח של מדינות רבות בעולם.

שיפור וייעול השירות לציבור: מכונות האיסוף האוטומטיות יאפשרו לקמעונאים לקלוט את הכמות הנוספת של הבקבוקים וישפרו את רמת השירות לציבור, שלא יידרש עוד להמתין לקופה במרכולים על מנת לקבל את דמי הפיקדון. מכונות אלו יבטיחו לא רק נגישות גבוהה אלא גם שמירה על היגיינה ועקרונות תברואתיים, החשובים ביותר בעת הזו.

תועלת חברתית-חינוכית: בנוסף, המשרד להגנת הסביבה יבחן את האפשרות לתמוך כספית בהצבת מכונות איסוף ודחיסה לבקבוקים בבתי ספר ומוסדות ציבור, אשר יאפשרו לממן פעילויות לרווחת התלמידים והציבור מכספי הפיקדון שיתקבלו בהן. באופן זה תשתפר משמעותית היכולת של הציבור להחזיר את הבקבוקים וליהנות מדמי הפיקדון.

עידוד הקמת מפעל למיחזור פלסטיק בישראל: הגידול המשמעותי באיסוף הבקבוקים הצפוי בעקבות החלת הפיקדון, יגדיל מאוד את הכדאיות הכלכלית להקמת מפעל למיחזור פלסטיק בקבוקים (rPET) בישראל. הקמת מפעל כזה חשובה במיוחד לנוכח העובדה שיותר ויותר יצרניות בקבוקי משקה מתחייבות להשתמש בחומר ממוחזר בבקבוקים, אך נאלצות לייבא חומר זה מחו"ל בשל העדרו של מפעל מיחזור מקומי. הקמת מפעל מיחזור בקבוקי פלסטיק בישראל תוביל ליצירת מקומות תעסוקה חדשים להם המשק זקוק ביותר בעת הזו.

רקע והרחבה:

חוק הפיקדון על מכלי משקה, תשנ"ט-1999, נועד להביא לשיפור רמת הניקיון ברשות הרבים, ליצור כדאיות כלכלית למיחזור של הבקבוקים ולהביא להפחתת הטמנה. החוק קובע, כי על מכלי משקה קטנים, שקיבולתם בין 0.1 ל-1.5 ליטרים, חל פיקדון של 30 אגורות.

בשנת 2010 התקבל תיקון לחוק הפיקדון שקבע, כי היצרנים והיבואנים אחראים גם על איסוף ומיחזור הבקבוקים הגדולים (בין 1.5 ל-5 ליטרים), וכי אי-עמידה ביעדים אלה תגרור קנסות והחלה של פיקדון גם עליהם.

החוק קבע יעדי איסוף מצרפיים של 55% לבקבוקי המשקה הגדולים ללא הפיקדון. ואולם, בעוד ששיעור האיסוף של הבקבוקים הקטנים החייבים בפיקדון עומד על כ-79%, שיעור האיסוף של הבקבוקים הגדולים בשנת 2016 הגיע לכ-51% בלבד.

לפי הערכות המשרד להגנת הסביבה, במדינת ישראל נצרכים מידי שנה קרוב ל-2 מיליארד מכלי משקה קטנים וגדולים, מרביתם בקבוקי פלסטיק במשקל כולל של כ-37 אלף טונות. כשני שלישים מתוכם במכלים הגדולים. על- פי סקר ניקיון שטחים ציבוריים, שערך לפני כשנה המשרד להגנת הסביבה באמצעות החברה להגנת הטבע ואקופייננס עולה, כי מקור כ-18% מנפח הפסולת בשטחים הציבוריים בישראל הוא בקבוקי משקה.

מבדיקת המשרד להגנת הסביבה עלה, כי בשנת 2016 לא עמדו היצרנים והיבואנים ביעדי האיסוף והמיחזור שנקבעו בחוק. כתוצאה מכך, הטיל הממונה במשרד להגנת הסביבה עיצומים כספיים על תשעה יצרנים ויבואנים שלא עמדו ביעד האיסוף בשנת 2016, יחד עם דרישת תשלום בסך 60 אגורות בשל כל מכל משקה גדול שלא נאסף בהתאם לאותו יעד.

דרישות התשלום והעיצומים הכספיים על תשעת היצרנים והיבואנים הגיעו לסכום מצטבר של כ-48 מיליון שקל. הערעור שהוגש נגד החלטת המשרד לבית משפט השלום בעניין זה מתנהל גם בימים אלה.

יצוין, כי השר להגנת הסביבה הקודם הודיע על כוונתו להסתפק בהטלת העיצומים ודרישות התשלום ולא להחיל פיקדון על הבקבוקים הגדולים, בכפוף לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. ואולם, בשל פיזור הכנסת, הנושא לא נדון בוועדת הכלכלה ולמעשה לא אושר על-ידה.

במקביל לכך, הגישה עמותת אדם טבע ודין עתירה לבג"ץ בנושא, בדרישה שהפיקדון יוחל וכן שהמשרד יודיע לוועדת הכלכלה את החלטתו.

עם כניסת השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, לתפקידה במאי האחרון, היא ביקשה לבחון סוגיה זו לעומקה. בחודשים האחרונים בחנה השרה את הסוגיה, תוך קיום מפגשים עם כלל בעלי העניין ולאחר שהוצג לה אומדן כלכלי של ההשפעה המשקית של החלופות השונות, שביצע פרופ' דורון לביא, עבור המשרד. תחולת הפיקדון, על-פי הצו שיגיש המשרד לאישור ועדת הכלכלה, תהיה שנה לאחר אישורו בוועדה ופרסומו.

המצב בעולם:

מדינות רבות בעולם – בהן באיחוד האירופי, ארה"ב, קנדה ואוסטרליה – מפעילות חוקי פיקדון לטיפול במכלי המשקה בכל הגדלים. פיקדון מיושם ב-10 מדינות באיחוד האירופי (קרואטיה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, גרמניה, איסלנד, ליטא, הולנד, נורבגיה ושוודיה), ושיעור האיסוף הממוצע במדינות אלו גבוה מ-90%.

בשנת 2019 פרסם האיחוד האירופי דירקטיבה מעודכנת בדבר הפחתת השימוש בפלסטיק חד-פעמי, שבה הוצבו יעדים מוגדלים לאיסוף (77% מסך הפלסטיק הנמכר עד 2025, ו-90% עד 2029), ולצורך העמידה ביעדי האיסוף השאפתניים, הומלץ להחיל חובת פיקדון.

בעקבות כך עשר מדינות אירופאיות נוספות הודיעו באחרונה על כוונתן להחיל חובת פיקדון על בקבוקי משקה, בהן: צרפת, בריטניה, אוסטריה, בלגיה, ספרד, פורטוגל, רומניה, סלובקיה, לטביה ומלטה.

פיקדון על בקבוקי משקה גדולים – שאלות ותשובות

שאלה: האם חוק הפיקדון יטיל נטל כלכלי נוסף (30 אגורות נוספות לכל בקבוק)?

תשובה: מניתוח כלכלי שבוצע עבור המשרד, נמצא שהציבור הממחזר ירוויח מהחלת חוק הפיקדון 56 מיליון שקל. הסיבה היא שחלק מהפיקדון ייספג במחיר הבקבוק ומשום כך, צרכן ממחזר יקבל את מלוא הפיקדון. כפי שקרה עם הבקבוקים הקטנים, אנו מניחים כי בתי ספר, גני ילדים ועמותות שונות המקדמות מיחזור בתחומן, ירוויחו לא פחות מ-8 מיליון שקל נוספים.

שאלה מה יקרה למיחזוריות (כלובי הבקבוקים) במרחב הציבורי?

24 אלף מיחזוריות הפרוסות ברחובות ישראל ומהוות מפגע עירוני, יפונו מהרחובות והאיסוף יעבור למכונות איסוף אוטומטיות ודחסניות בסופרמרקטים, תחנות דלק ובמוסדות ציבור. בנוסף ניתן יהיה להחזיר את הבקבוקים בבתי עסק המוכרים בקבוקים, כפי שנעשה גם היום לבקבוקים הקטנים.

שאלה: האם החלת ביטול המיחזוריות לא תפגע בשיעורי ההשבה של הבקבוקים על-ידי הציבור?

תשובה: היום אמנם המיחזוריות פרוסות בערים רבות, אך קיימת מגמה בערים שונות (דוגמת ירושלים) להוצאת המיחזוריות מהמרחב העירוני בשל הנראות שלהן, תפיסת השטח היקר ברחובות העיר והפגיעה בנגישות שהן יוצרות. לעומת זאת, פריסה רחבה של מכונות אוטומטיות לקבלת בקבוקים בקרב אלפי קמעונאים, התופסות שטח קטן ביותר, יכולה לחסוך שטח עצום של עשרות אלפי דונמים – שכן המכונות בניגוד למחזוריות דוחסות את הבקבוקים ובכך מצמצמות את נפחם באופן ניכר. זאת, יחד עם דחסניות שאותן ניתן לפרוס בנקל בעוד אלפי נקודות, יבטיחו לא רק נגישות גבוהה אלא גם שמירה על היגיינה ועקרונות תברואתיים, החשובים ביותר בעת הזו.

שאלה: האם חוק הפיקדון יפגע כלכלית ברשויות המקומיות?

תשובה: מהניתוח הכלכלי שעשינו עולה כי הרשויות המקומיות יחסכו בהוצאות ניקיון וכמובן ייהנו מפינוי המיחזוריות מהרחובות. ניתוחים כלכליים מקבילים שנעשו באחרונה בצרפת ובהולנד מצאו כי החלת פיקדון על מכלי משקה תחסוך לרשויות שם 59 מיליון אירו ו-86 מיליון אירו, בהתאמה. על רקע נתונים אלו פורום ה-15 בישראל הודיע כי הוא תומך בהחלת הפיקדון על מכלי המשקה.

שאלה: האם לא תהיה בעיה של "נברנות" בפחים הירוקים והכתומים כתוצאה מהחלת הפיקדון?

תשובה: למרות חששות מהנושא, פיקדון על כלל הבקבוקים הוחל במדינות רבות בעולם ולא יצר בעיה משמעותית של "נברנות". הנגשה ופריסה של מכונות ונקודות איסוף בסופרמרקטים ומוסדות ציבור תבטיח שיעור החזרה גבוה של מכלי המשקה, כפי שנעשה בעולם.

שאלה: האם הבקבוקים הגדולים שנצרכים בעיקר בבית באמת מושלכים במרחב הציבורי?

תשובה: הבקבוקים הגדולים הם אחד ממפגעי השלכת הפסולת הכבדים ביותר. בסקר שנערך לפני כשנה עבור המשרד להגנת הסביבה נמצא, כי בקבוקי הפלסטיק אחראיים ללא פחות מכ-18% מנפח הפסולת המושלכת בשטחים הציבוריים בערים. את ניקיון הפסולת הזו, האזרחים בישראל משלמים. יתרה מכך, חוק הפיקדון הוא קודם כל חוק ניקיון. הבקבוקים מגיעים לכל מקום, גם לטבע ולים ופוגעים ברשות הציבור ובנראות של הטבע והשטחים הציבוריים. ניתוח כלכלי-סביבתי שנערך בבריטניה מצא כי החלת פיקדון על כללי מכלי המשקה תוביל לניקיון המרחב הציבורי ולתועלת בשווי של מעל למיליארד פאונד מבחינת הפחתת הנראות של המפגע.

שאלה: האם החלת הפיקדון תטיל נטל כלכלי כבד על הקמעונאים?

תשובה: הטלת הפיקדון תטיל נטל מסוים על הקמעונאים, אבל עיקר הנטל ייפול על היצרנים והיבואנים. עם החלת הפיקדון המשרד יפרסם הנחיית ממונה אשר תחייב את היצרנים והיבואנים לאסוף את הבקבוקים בתדירות גבוהה מהקמעונאים או להציב בהם מכונות איסוף אוטומטיות, כך שהנטל עליהם יקטן.

שאלה: האם לא ניתן להגיע ליעדי האיסוף הקבועים בחוק הפיקדון גם ללא החלת פיקדון?

תשובה: ההיתכנות להגעת יעדי האיסוף הקבועים בחוק באופן וולונטרי נמוכה ביותר כפי שהוכח מעל לכל ספק בעשור האחרון. אחוזי המיחזור של הבקבוקים הגדולים מדשדשים סביב ה-54% וגם זאת תחת הנחות מקילות, המאפשרות איסוף נרחב מהפח הירוק. שיעור האיסוף של הבקבוקים הקטנים שעליהם יש פיקדון עומד כבר שנים על קרוב ל-80%.

שאלה: האם יש הרבה מדינות בעולם שיש להם חוקי פיקדון על בקבוקים גדולים?

תשובה: פיקדון נהוג באירופה, בארה"ב, בקנדה, באוסטרליה ובמדינות נוספות. באירופה, שמובילה בתחום ניהול הפסולת והכלכלה המעגלית, יש כבר 10 מדינות שבהן יש חוקי פיקדון על כלל מכלי המשקה. במדינות אלו, אחוז האיסוף מגיע בממוצע לכ-90%. בנוסף לכך, 10 מדינות נוספות – דוגמת הולנד, צרפת, בריטניה ואוסטריה – החליטו להחיל פיקדון בשנים הקרובות, כאשר הדירקטיבה האירופאית מכוונת אותן ליעד של 90% איסוף עד שנת 2029. יש רק דרך אחת ריאלית להגיע ליעדי איסוף כאלו, והיא באמצעות הטלת פיקדון כפי שהדיריטיבה האירופאית ממליצה.

שאלה: בקבוקי פלסטיק מהווים רק 3% ממשקל זרם הפלסטיק בישראל, אז מדוע הזרם הזה כל כך חשוב?

תשובה: אמנם מכלי המשקה מהווים זרם קטן יחסית במשקל, אבל זרם זה מגיע בכמויות גדולות לשטחים הציבוריים ומהווה כ-18% מנפח הפסולת המושלכת בשטחים הציבוריים.

בנוסף, משקל הוא לא תמיד המדד הנכון כאשר בוחנים השפעה של זרם פסולת, ובמקרה הזה המדד הנכון הוא הנפח שהם תופסים במחזוריות ובפחים הירוקים או הכתומים. בקבוקי הפלסטיק תופסים נפח גדול בפחים ובכך ממלאים את הפחים ומחייבים פינוים בתדירות גבוהה ולכן בעלות גבוהה יותר.

יתרה מכך, בניגוד לסוגי פלסטיק פחות איכותיים הקיימים באריזות שונות, דווקא זרם הפלסטיק של הבקבוקים (PET) הזה מאופיין באיכות פלסטיק גבוהה הניתנת למיחזור. היום יותר ויותר יצרנים בארץ ובעולם משתמשים בחומר ממחוזר כזה לייצור בקבוקים. החלת פיקדון תאפשר איסוף מסה קריטית של בקבוקים שתגדיל את הכדאיות להקמת מפעל מיחזור בישראל.

שאלה: האם האזרחים בישראל ישתפו פעולה עם הפיקדון, ולא יזרקו את הבקבוקים לפח הירוק?

תשובה: מסקר שערך מכון המחקר "גיאוקרטוגרפיה" בשנת 2017, עולה כי מרבית הציבור חושב כי יש להרחיב את דמי הפיקדון גם לבקבוקים הגדולים, ואפילו לקבוע דמי פיקדון על מכלי פלסטיק נוספים כמו בקבוקי שמפו, אקונומיקה וכדומה. עוד עולה מהסקר, כי מרבית הציבור טוען שהרחבת חוק הפיקדון תגרום לו למחזר יותר. אחוז השתתפות הציבור במדינות שבהן יש חוקי פיקדון ביישום עם מכונות אוטומטיות להחזרה עומד בממוצע על 80%.

שאלה: האם הפיקדון לא יפגע באוכלוסיות החלשות ובחרדים?

תשובה: הניתוח הכלכלי מראה כי הציבור ירוויח באופן ישיר עשרות מיליוני שקלים מהחלת הפיקדון, כתוצאה מספיגת חלק מעלות הפיקדון על-ידי היצרנים. למשל בסקר שערך מכון המחקר "גיאוקרטוגרפיה" בשנת 2017, שממנו עלה כי רוב הציבור הדתי והחרדי דווקא תומך בדמי פיקדון על בקבוקי משקה גדולים או על בקבוקי פלסטיק אחרים.

שאלה: מדוע לא לקבל הצעה שהעלו היצרנים לבטל את הפיקדון על הבקבוקים הגדולים ולאסוף אותם דרך הפח הכתום?

תשובה: הצעת היצרנים לביטול חוק הפיקדון על בקבוקי משקה גדולים ותיקון חוק האריזות כך שזרם זה ייקלט בפח הכתום, היא חלופת מדיניות שלפי הניסיון הבין-לאומי ונתוני האיסוף הוולנטרי היום אינה צפויה להשיג את היעדים הסביבתיים של חוק הפיקדון; היא מחייבת תיקוני חקיקה ראשית בחוק האריזות ובחוק הפיקדון אשר מבטלים למעשה חקיקה סביבתית משמעותית; והיתכנותה התפעולית מוטלת בספק שכן כבר כיום אין פריסה של פחים כתומים כנדרש. בנוסף אין במתווה פתרון לבעיית ניקיון השטחים הפתוחים שזו מטרתו העיקרית של חוק הפיקדון.

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

דילוג לתוכן

logsuz shell indir instagram takipçi satın al ucuz gündem haber Pubg mobile cephaneleri takipçi satın al leke kremi aktif takipçi php shell