בג"ץ קבע היום (ראשון) כי השר לביטחון פנים אמיר אוחנה (הליכוד) לא יהיה רשאי לייצג את עצמו בעתירה הנוגעת למתן רישיון פרטי לנשק, זאת בשל מחלוקת משפטית בנושא ויצטרך להשתמש ביועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. בתחילת החודש השר הודיע ליועמ"ש אביחי מנדלבליט ולבית המשפט כי היועץ אינו מייצג אותו ואת המשרד לביטחון הפנים בדיון של בג"ץ בעתירה שצוינה לעיל, זאת בשל מחלוקת משפטית בנושא.
"הריני להודיעך כי אינך מייצג אותי ואת משרדי בתיק זה", כתב אז השר ליועץ, וזה השיב לו: "הודעתך בדבר הפסקת הייצוג נעדרת תוקף". קודם לכן ביקש השר מהיועץ לאשר ייצוג פרטי בנושא – וזה השיבו בשלילה.
בהחלטתם כתבו השופטים עוזי פוגלמן, נעם סולברג ומני מזוז: "ההודעה מטעם אמיר אוחנה הוגשה שלא באמצעות היועץ המשפטי לממשלה ולא על דעתו.. כל עוד לא הושגה לעניין זה הסכמה של היועץ המשפטי לממשלה, לא ניתן היה להגיש את ההודעה האמורה, ואנו מורים על הוצאתה מהתיק".
ח"כ בצלאל סמוטריץ אמר כי הוא "קורא לשר אמיר אוחנה להודיע לבג"ץ שבהעדר ייצוג עצמי שלו בהליך אין לו כל כוונה לציית לפסיקת בית המשפט. שהשופטים ישחקו בנדמה לי עם עצמם ועם מנדלבליט. מן הסתם גם את ההודעה הזו הם יורו להוציא מהתיק פורמלית, אבל מעשית המסר יעבור- גם לשופטים אבל בעיקר לציבור שגונבים לו את הדמוקרטיה".
עו"ד שמחה רוטמן, מהתנועה למשילות ודמוקרטיה, המייצג את אוחנה בתיק, אמר בתגובה כי "אין שום סמכות לבית המשפט לפסוק במחלוקת שבין הצדדים ללא שמיעת הצדדים. זה חלק מכללי הצדק הטבעי, זה גם החוק והתקנות. השר אמיר אוחנה הודיע לבג"ץ שהיועץ לא מייצג אותו בתיק הזה. בג"ץ לא חייב לשמוע את אוחנה. גם אוחנה לא חייב לשמוע את בג"ץ. הכל בסדר".
מהתנועה למשילות ודמוקרטיה נמסר: "שופטי בג"ץ דחו את בקשתו של אמיר אוחנה לייצג את עצמו בעתירה שהוגשה כנגדו. השאלה שכל אזרח ישראלי צריך לשאול את עצמו הערב היא האם שופטי בג"ץ יודעים לקרוא? בהנחה שכן, האם שופטי בג"ץ כפופים לחוק? בהנחה שכן, האם שופטים שיודעים לקרוא ואינם מצייתים לחוק, ראויים לתפקידם?".
מ'פורום קהלת' נמסר בתגובה כי "הערב פורסם כי בג"צ שלל משר הבט"פ לייצג את עמדתו בבית המשפט ומי שייצג את עמדת השר יהיה היועמ"ש שיציג את לא-עמדת השר. האם אבסורד זה נגזר מחוק מסוים? בהחלטה מסתמכים על פס"ד תנובה. רק שתנובה עיגן שגיאה נוספת בפסיקה. השופט מזוז נימק את תוקפו של מונופול הייצוג בהסתמך על חקיקה ראשית של הכנסת וטוען כי קיימת חקיקה ראשית המעניקה ליועמ"ש את הבלעדיות על הייצוג בבג"ץ. מזוז פונה לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי"ח-1958, כמקור נורמטיבי הקובע את בלעדיות הייצוג בבג"ץ".
""אין חולק כי היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות באי כוחו, מייצג את המדינה בכל הליך שהיא צד לו (סעיף 4 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תשי"ח-1958), וממילא השאלה האמיתית אינה שאלת הייצוג אלא השאלה איזו עמדה תוצג בפני בית המשפט". אולם הניסיון לזיהוי מונופול בהסדרי החוק לתיקון סדר הדין האזרחי שגוי, החוק עוסק בהליכים אזרחיים בלבד כפי שמעיד שמו. החוק קובע זאת בסעיף מפורש, ברחל בתך הקטנה: "חוק זה אינו בא לגרוע מהוראות כל דין אחר, והוא אינו חל על ענינים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק או בוועדת ערעורים או עררים"".
