לאחר שבמהלך השבוע הגישו פרליטי רה"מ נתניהו בקשה נוספת לבית המשפט המחוזי בירושלים לקבלת חומרי חקירה הכוללים את – ההתכתבויות בין נציגי הפרקליטות לגורמים השונים במח"ש, התכתבויות בין גורמים במח"ש והתכתבויות בין גורמים בפרקליטות.
בפרקליטות מיסוי וכלכלה הגיבו היום לביהמ"ש המחוזי בירושלים, בתגובתה הבהירה הפרקליטות כי "העקרונות שהנחו אותה בבחינת החומר שנאסף ובהוצאת תעודות החיסיון הם שהראיות החסויות אינן כאלה שיש בהן כדי לסייע להגנת הנאשמים, ובוודאי אינן ראיות החיוניות להגנתם".
עוד טענו בפרקליטות, "תעודות החיסיון שהוצאו נוגעות לחומר מצומצם ביותר ביחס למכלול חומר החקירה הקיים בשלוש הפרשות שבתיק, והחומר שלגביו הוצא החיסיון מצוי ברובו בפריפריה של הרלוונטיות לאישומים. מובן מאליו, כי תעודות החיסיון מוצאות לצורך הגנה על אינטרסים ציבוריים שונים כמו הבטחת שלומם של עדים בתיק ושל אחרים".
"משכך, כעולה מתגובת הפרקליטות, אין הצדקה להסרת החיסיון ודינן של העתירות להידחות".
כזכור, פרקליטי רה"מ הגישו בקשה לקבל חומרי חקירה הנוגעים למידע שהתקבל במח"ש אודות פעולות חקירה פסולות שבוצעו במסגרת חקירת נתניהו, הכוללים לחצים שהופעלו כלפי עד המדינה ניר חפץ. וכן את מכלול החומרים הקשורים להדרתו של סגן מנהל מח"ש מהטיפול בחקירות ראש הממשלה. לדברי הפרקליטים, הם פונים שוב בעקבות גילוי מידע חדש שהובא לידיעתם בימים האחרונים.
באי כוחו של ראש הממשלה טוענים שלחשיפת העובדות הנוגעות להתנהלות המדינה וגורמי האכיפה חשיבות מהותית, משום שעולה חשש שבוצעו פעולות מכוונות מצד גורמים במח"ש למניעת קבלת מידע בעניין. מנגד, הם מסבירים, לא בוצעו הפעולות המחייבות לחקור את החשדות ועולה חשש שבוצעה הסתרה מכוונת של הדברים.
בפניית הסנגורים לבית המשפט יש גם ביקורת על "ההחלטה לנהל את המשפט דרך אמצעי התקשורת". זאת משום שהפנייה שלהם לפרקליטות לבירור העניין עדיין לא נענתה, יצוין כי בסדרת ציוצים בטוויטר הפרקליטות הציגה את עמדתה.
