ראש הממשלה, בנימין נתניהו, השיב היום (חמישי) לעתירות שהוגשו לבג"ץ בנוגע להסדר ניגוד העניינים שפרסם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט: "אין לו סמכות לקבוע אם מתקיים עניין אישי בנושא מסוים", טען נתניהו והוסיף כי "חלק מההגבלות לא מקובלות עליי". לפי חוות הדעת נתניהו מנוע מלעסוק בשורה של מינויים במערכת אכיפת החוק ובתחומים נוספים במשרד התקשורת.
במסמך טוען נתניהו כי הסמכות לקביעת ניגוד עניינים מונחת לפתחו של שר, או במקרה זה ראש הממשלה, ולא בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה. "במקרה שבו השר אכן מגיע למסקנה כי מתקיים ניגוד עניינים, חלה עליו חובת הודעה למבקר המדינה (ולא ליועץ המשפטי לממשלה). כלומר, הסמכות בדין לבדיקות ויישומם של הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים ניתנה למבקר המדינה", נכתב.
במכתב התשובה נאמר בנוסף: "אין מקום לקבוע כי היה לערוך את ההסדר למניעת ניגוד העניינים טרם כינון הממשלה. כמו כן, ככל שמתקיים ניגוד עניינים בעניינו של ראש הממשלה, הרי שמדובר בניגוד עניינים מובנה בתפקידו כראש הממשלה וכחבר כנסת – הדבר שונה מניגוד העניינים המובנה אצל שאר בעלי התפקידים במדינת ישראל".
ראש הממשלה גם מלין על ההגבלה בהתערבות מינוי שופטים לבית המשפט העליון: "אם שופט מסוים יסבור כי אינו יכול להשתתף בדיון הנוגע לראש הממשלה משום שמונה בתקופת כהונתו של ראש הממשלה, חזקה עליו שיפסול את עצמו מלדון בעניינו ואין כל מקום להטיל על ראש הממשלה מגבלות בשל חששות כה רחוקים מסוג זה".
נתניהו הודיע בתשובתו לבג"ץ כי הוא מקבל "מיוזמתו, כי למען הנראות הציבורית, הוא לא יתערב במינוי יועץ משפטי לממשלה, פרקליט המדינה ומפכ"ל המשטרה והוא מקבל על עצמו את האמור בחוות הדעת, למעט ההגבלות הנוגעות לחקיקה, והגבלות הנוגעות לשיטת המינויים", וכן את ההגבלות בנוגע למשרד התקשורת.
עם זאת, הוא הודיע כי "אין כל מקום להגביל את ראש הממשלה בענייני חקיקה בעלת השפעה על ההליך הפלילי. ההגבלות שחלות על ראש הממשלה בענייני חקיקה הן ההגבלות על-פי כללי האתיקה של חברי הכנסת. הגבלות אלו אינן עניין להליך דנן העוסק בהסדר ניגוד העניינים המינהלי".
נתניהו אף מתייחס גם למהלכים שתוך מערכת אכיפת החוק והפרקליטות ורומז שייתכן ויפעל לפיצול סמכויות היועץ המשפטי והתובע הכללי, כשהוא כותב כי "אין כל מניעה שראש הממשלה יוביל מהלך של פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הבא מתפקיד ראש התביעה הפלילית. מדובר בסוגיה עקרונית שאינה קשורה כלל ועיקר להליך הפלילי כנגד ראש הממשלה".
בתגובת מנדלבליט לבג"ץ נאמר כי מאחר שהועברה לרה"מ חוות דעת סופית למניעת ניגוד עניינים ופרסומה, הפכה מרבית העתירה לבלתי אקטואלית. לתגובה צורפו מכתביו של היועץ המשפטי לממשלה אל שרי המשפטים, ביטחון הפנים והתקשורת, שסמכויות רלוונטיות מצויות בתחום אחריותם, על מנת ליידעם במגבלות המוטלות על ראש הממשלה בקשר לסמכויותיהם. במכתבים אלה הובהר, כי על השר להימנע מלעמוד בקשר עם ראש הממשלה, או כל אדם מטעמו, בהתייחס לנושאים שבהם הוא מנוע מלעסוק. כמו כן, הובהר להם שבכל מקרה של ספק עליהם להיוועץ עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי).
בכל הנוגע לסוגיית מינוי הבכירים, נאמר בתגובה כי השר לבט"פ מסר כי הוא קיים פגישות עם כל הניצבים במשטרת ישראל ועם חלק מהניצבים בדימוס, כהכנה לתחילת הליך מינוי מפכ"ל. עם זאת, הוא מסר כי הוא עומד שיוקם צוות בהשתתפות שני הצדדים לממשלה, בהתאם להסכם הקואליציוני, אך הצוות האמור לא הוקם עד עתה. בעניין זה היועמ"ש שב על עמדתו, לפיה הסכמות קואליציוניות אינן יכולות לגבור על חובת הממשלה והגורמים המוסמכים לפעול לאיוש משרות בכירות במינויי קבע – עניין אשר נבחן בהתאם לכללי המשפט המינהלי.
