בית המשפט המחוזי בירושלים דן היום (ראשון) בבקשת פרקליטיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לקבל לידיהם חומרי חקירה נוספים. שורה תחתונה הדיון הסתיים ללא החלטה על שינוי מועדי הטענות המקדמיות והמשפט, אבל השופטים הודיעו כי ישקלו את זה.
במהלך הדיון, שארך כתשע שעות, עסקו שופטי ההרכב רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם בבקשות הנאשמים בתיקים 1000, 2000 ו-4000 לגילוי חומרי חקירה ועתירות לגילוי ראיה חסויה. הנאשמים יגישו בכתב תוך יומיים את מה שלא הספיקו לומר היום. בני הזוג אלוביץ' יגישו עד 29 בנובמבר את הבקשה לתיקון כתב האישום.
את הדיון פתח עו"ד בן צור, שמייצג את ראש הממשלה: "ביקשנו לקבל חומרים שנוגעים לאישום ונמצאים בתוך כתבי החקירה. מדובר בתיק מורכב שלהיבטים מסוימים שלו יש ייחודיות, יחסי תקשורת ואנשי ציבור ופעולות של דוברים. לכן יש בהחלט גם שורה לא מעטה של קווי הגנה שאמורים להיפרס בפני בית המשפט".
עו"ד בן צור המשיך והקריא בפני ההרכב שיחה של עד המדינה שלמה פילבר עם עיתונאים, ואמר: "איך ייתכן ששיחה של עד מדינה מהותי שמתייחס לעניינים העומדים בפני בית המשפט בשלושת הפרשות – איך שיחה כזו סווגה כשיחה בלתי רלוונטית?".
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן קטעה את פרקליט נתניהו והסבירה: "אדוני לא מתכוון שניקח את כל החומרים שהמדינה מחזיקה ביד ונעביר לנאשם. טעויות יכולות לקרות, לגבי המסמכים נצטרך לבדוק אותם, אם הקריאה של המדינה שמשהו רלוונטי או לא רלוונטי למשפט הייתה סוף פסוק".
במהלך הדיון התייחסה ראש ההרכב לבקשת סניגורי נתניהו לקיים את הדיון בבקשות להסרת חיסיון על חומרי הראיות בפני שופט אחר. "בכל תיק שיש עתירה להסרת חסיון מתקיים דיון במעמד צד אחד, הבקשה שלכם הייתה להעביר את התיק לשופט אחר, מה שונה?" תהתה השופטת, וסוכם כי הבקשה תישאר לשיקולו של בית המשפט.
בהמשך, בן צור התייחס לשורה של בקשות של עד המדינה ניר חפץ הכוללות בקשות למחיקת רישום פלילי ובקשות לאיסור פרסום כדי לשמור על פרטיותו. "הכלל הבסיסי אומר שטובות ההנאה לעד המדינה הוא חלק מחומרי החקירה. קיבלנו בדיעבד אחרי בקרה נוספת מזכר של טובות ההנאה המופלגות.
"אם אנחנו לא מקבלים את התיעוד לאותן תביעות והמענים לאותן תביעות, והדברים האלו הם עמוק בתוך הליבה, אז אנחנו מחטיאים החטאה הסברתית שלנו ושל בית המשפט לדעת מה קרה. זה חומר חקירה שהוא חומר חקירה מובהק", טען סנגורו של ראש הממשלה.
השופטים נזפו בעו"ד בן צור על כך שהוא קופץ בין טענות וחוזר על דברים שכבר נטענו בבקשה הכתובה – ואין צורך לחזור עליהם בעל פה. השופט עודד שחם אף עצר את בן צור, והזכיר לו שהחומרים יועברו לעיונים של השופטים, והם יוכלו לבחון אותם ולהחליט אם הם רלוונטיים או לא.
התובעת, עו"ד ליאת בן ארי, חזרה על כך שטענות ההגנה אינן רלוונטיות לשלב זה של המשפט. "באיזה הליך אנחנו נמצאים? אלה טענות מקדמיות או סעיף 74? עושים שימוש בסעיף הזה כדי לטעון טענות שמקומן אינו כאן", אמרה.
בהמשך בן צור דיבר על תביעה אזרחית שהגישה א', שזומנה לחקירה כחלק מתרגיל חקירה שנערך לניר חפץ. הוא ביקש לקבל חומרים מתוך התביעה, אך השופטים התקשו להבין איך תביעה אזרחית שהגיש אדם פרטי נכללת בגדרי המונח "חומר חקירה".
לאחר מכן, התייחס לפנייה שנעשתה למח"ש ונגעה לאמצעי חקירה פסולים, כביכול, בנוגע לחקירות נתניהו. בן צור אמר שהם למדו על הפנייה הזו רק מהתקשורת, ובן ארי השיבה: "גם אנחנו, לא ידענו על זה דבר". בן צור ענה: "אבל אחרי הפרסום כבר ידעתם".
עו"ד ז'ק חן טען שהפרקליטות לא הקדישה זמן למיון חומרי החקירה: "הפסיקה קובעת שהחובה הראשונית של התביעה לסנן את החומר, לעבור בקפדנות מסמך מסמך ומתוכו להחליט האם מדובר בחומר שיכול לגעת באישום או בהגנה ולהעביר את החומרים. זו הבדיקה הראשונית שצריכה להיעשות ובשום מקום בחומר החקירה אין אינדיקציה שהדבר הזה נעשה בכלל".
השופט משה בר עם שאל: "מה שאדוני מבקש כרגע זה שנורה למדינה לקחת את כל הקלסרים לעשות את אותו מיון וסיווג ולהגיש השלמה אם יש או אין חומרים נוספים?", עו"ד חן אישר שאכן זו בקשתו ואמר: "אין פה עניין טקטי למשוך בחבל – יש פה עניין מהותי. אנחנו מנסים ללמוד את התיק הזה ויש לנו המון נעלמים".
עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות המדינה התייחסה לטענות: "עורכי הדין עומדים איתנו בקשר טלפוני רציף, אנחנו זמינים לכל שאלה וכל עניין ואף זימנו אותם לפגישות על מנת לחסוך ולייעל את התהליך. עורך הדין מעדיף לא לומר שהעברנו להם חומרים רבים שהיו בעינינו חומרים פנימיים. ההגנה על הנאשמים חשובה לנו לא פחות".
עו"ד חדד הציג את הבקשה לקבל את כל התיעוד שנוגע למגעים להפיכתו של ארי הרו לעד מדינה. הוא התנגד לטיעון של הפרקליטות, שלפיו בעוד יש להעביר לסנגורים מגעים של החוקרים עם העד שמועמד להיות עד מדינה, אין חובה להעביר את כל המגעים בין הפרקליטות לסנגורי העד. עו"ד חדד טוען שאין שום בסיס לאבחנה הזו.
עו"ד יהודית תירוש גרוס מפרקליטות מיסוי וכלכלה השיבה לטענת הסנגורים ואמרה כי "בית המשפט יראה את החומרים ויראה שאין בהם את אותן עלילות שמייחסים לנו. הם יכולים לטעון את הטענות עם החומר הגלוי שבידיהם. הסנגורים מבצעים מסע דיג". תירוש גרוס הוסיפה כי ישועה לא קיבל את בקשת בני הזוג אלוביץ' לזרוק את הטלפון שלו ולא השמיד את ההקלטות, אלא הגיע לחקירה עם כל המידע ושיתף את החוקרים.
"הסנגורים לא מסוגלים להכיל את זה ולכן הם מתעקשים שנעביר להם את ההסכמים ואת ההבטחות לישועה", הוסיפה הפרקליטה. "ההנחה שיש הבטחה והסכם עם אילן ישועה היא הנחה מופרכת. כידוע הפרקליטות כרתה הסכמי עד מדינה עם חשודים. עם ישועה לא נכרת דבר. לא הובטח לו דבר ולא נוהל מו"מ אתו או עם עורכי דינו טרם עדותו".
לקראת סיום הדיון בנוגע לחומרי החקירה, סנגורו של נתניהו, עו"ד בועז בן צור, ביקש לשנות את המועדים שנקבעו להמשך התיק. הטענה שהשמיע היא שבעוד שבועיים אמורים הנאשמים להגיש תגובה בכתב לאישומים, אולם כרגע מונחת בפני בית המשפט בקשה שהגיש נתניהו לתקן את כתב האישום, שברור שתשפיע על התגובה. ראש ההרכב פרידמן-פלדמן השיבה: "שמענו את הבקשה ונשקול אותה. נכון לעכשיו אין שינוי, יש את המועדים שנקבעו".
עו"ד חן הוסיף שגם לבני הזוג אלוביץ' יש טענות לגבי כתב האישום שהן טענות מקדמיות, אבל לפי המועדים כרגע עליהם להגיש את הטענות המקדמיות ולהשיב לכתב האישום באותו היום. פרידמן-פלדמן ענתה: "אז תגישו השבוע את הטענות לגבי כתב האישום". הנאשמים אמורים להשיב לאישום ולהגיש טענות מקדמיות ב-29.11, והדיון בהם ייערך ב-6.12.
שופטי סדום