גנץ והשופט בדימוס אמנון סטרשנוב. צילום: אריאל חרמוני / משרד הביטחון

בתיאום עם היועמ"ש וללא סמכות לזמן עדים: מה תבדוק הועדה שהקים גנץ?

נתניהו צריך לחשוש? הוועדה עליה הכריז שר הביטחון הוקמה על פי חוק הממשלה, אך ללא אישורה תיוותר חסרת סמכויות לכפות על עדים שאינם במשרד הביטחון להגיע, מסקנותיה לא מחייבות, למעידים בפניה אין חסינות וגם בנושאים הפליליים המתנהלים במקביל היא לא תוכל לעסוק

שר הביטחון בני גנץ שלח הערב (ראשון) ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מדלבליט מכתב בהמשך להחלטתו להקים ועדת בדיקה ממשלתית לבחינת תהליכי הרכש של ספינות המגן סער 6 ושל הצוללות בו כתב כי "נוכח ההליך הפלילי המתנהל בנושאים משיקים, אבקש את בדיקתך על מנת לוודא כי תחומי הבדיקה המפורטים בכתב המינוי המצוי של הועדה, אינם מפריעים להתנהלותו התקינה של ההליך הפלילי".

מטעם היועץ המשפטי לממשלה נמסר בתגובה כי מנדלבליט קיבל את פניית גנץ ו"נוכח ההשקה בין נושאים שונים בעבודת הוועדה לבין החקירה הפלילית שנוהלה בפרשה המכונה פרשה 3000, היועמ"ש יעביר את הנחייתו המשפטית לגבי עבודת הוועדה ושדות פעילותה, בשים לב לצורך למניעת פגיעה בהליכים פליליים תלויים ועומדים, שעל פי דין הוא השיקול הגובר והעיקרי".

ד"ר דנה בלאנדר, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מחדדת את ההבדלים בין ועדות החקירה השונות ומסבירה כי "ועדת בדיקה ממשלתית מוקמת מכוח סעיף 8א לחוק הממשלה, התשס"א 2001, כאשר שר רשאי למנות ועדה לבדיקת נושא או אירוע מסוים המצוי בתחום אחריותו, ולקבוע כי בראש הוועדה יעמוד שופט בדימוס. לבקשת השר הממנה את הוועדה ובאישור הממשלה, רשאי שר המשפטים לקבוע כי לוועדת בדיקה ממשלתית יהיו הסמכויות של ועדת חקירה ממלכתית, אחרת סמכויותיה הן מוגבלות".

"מה יהיו התוצרים של דוח הבדיקה? הדוח יכול לכלול המלצות אישיות, אך אין מחוייבות פורמאלית לקבלן. הניסיון מלמד שהממשלה אינה מתעלמת גם מהמלצות של ועדת בדיקה. דוגמה לוועדה כזו היא ועדת וינוגרד, שהוקמה לאחר מלחמת לבנון השנייה".

"בראש מדרג הסמכויות עומדת ועדת חקירה ממלכתית, ועדה עצמאית, המנהלת הליך מעין-שיפוטי המוקמת על ידי הממשלה או על-ידי הוועדה לביקורת המדינה בעקבות דוח של המבקר. נשיא בית המשפט העליון ממנה את חבריה [מכוח חוק ועדות חקירה התשכ"ט-1968]. לוועדה סמכויות רחבות, ביניהן: הסמכות לזמן עדים, לחייבם להעיד, לכפות התייצבותם ולהטיל סנקציות על המסרבים להעיד. כמו כן, עדות שתימסר בפני הוועדה, וכן דו"ח הוועדה, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי".

"היתרון בוועדת חקירה ממלכתית הוא רוחב ועומק היריעה של החקירה, כמו גם הנוהג שהשתרש לפיו הוועדה ממליצה המלצות שיכולות להיות הן אישיות והן מערכתיות, ובדרך כלל הממשלה לא נוטה להתעלם מהמלצותיה, בעיקר אלה האישיות. ממשלות לא נוטות להקים מרצונן ועדות חקירה ממלכתיות, אלא אם הן רואות בכך אמצעי להרגיע את רוחו של הציבור בעת משבר כמו, לדוגמה, אחרי רצח רבין. לרוב, ממשלות מנסות להימנע מכך, ו"נכנעות" רק אחרי לחץ ציבורי כבד. לדוגמה- ועדת אגרנט לאחר מלחמת יום כיפור; ועדת כהן לחקר אירועי סברה ושתילה; ו-ועדת אור בעקבות אירועי אוקטובר 2000".

"ועדת בירור- סעיף 28 לחוק ועדות חקירה מאפשר לשר למנות ועדת בירור לשם בדיקת עניין שבתחום תפקידיו, בתנאי שלא נתמנתה ועדת חקירה ממלכתית לאותו נושא. החוק אינו מעגן במפורש את הסמכות למנות ועדת בירור וגם לא את סמכויותיה, אך בהעדר קביעה כזו- סמכויותיה של ועדת הבירור הפנימית צרות יותר מאלו של ועדת חקירה מכוח חוק – ועדת חקירה ממלכתית או ועדת בדיקה ממשלתית".

"דוגמה לוועדות אלה- ועדת טוניק-זמיר (1987) לחקירת מה שכונה לימים "פרשת השב"כ"; ועדת רוטנשטייך-צור (1987) אחרי גילוי פרשת פולארד; ועדת נאמן (1990) לבירור אירועי הדמים בהר הבית; ועדת צ'חנובר (1997) לאחר ההתנקשות הכושלת בח'אלד משעל".

בתוך כך, התנועה לאיכות השלטון הודיעה כי היא מתכוונת להניח בפני ועדת הבדיקה שהוקמה היום בנושא פרשת הצוללות, תצהירים של 50 אנשי ציבור בכירים ביותר, שהוגשו גם לבג"ץ במסגרת העתירה של התנועה לפתוח בחקירה פלילית בנושא ולהקים ועדת חקירה ממלכתית לפרשה. בין מגישי התצהירים רמטכ״לים לשעבר, אלופים, מנכ״לי משרד הביטחון, ראשי מוסד וראשי שב״כ.

יו״ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, החתים אותם על התצהירים ובימים אלה מתווספים כל העת בכירי מערכת הביטחון נוספים לפרשה, אשר כולם דורשים לפתוח בחקירה פלילית בחשד למעורבות נתניהו: "לא פחות מ-50 בכירים במערכת הביטחון חתמו על תצהירים בהם הם קוראים לפתוח בחקירה פלילית בחשד למעורבות ראש הממשלה, וזאת בעקבות ההתנהלות לה הם היו עדים באופן אישי. מדובר ברעידת אדמה. חקירת פרשת השחיתות החמורה בתולדות מדינת ישראל עוד רחוקה מלהסתיים".

כזכור, שר הביטחון בני גנץ הודיע היום כי קיבל החלטה להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקר רכש הצוללות וכלי השיט. זאת, לאחר שבועות של עבודת מטה שהתקיימה בשבועות האחרונים במשרד הביטחון ובהתאם לסמכותו על פי סעיף 8א לחוק הממשלה.

בהודעה מטעמו נמסר כי "בשבועות האחרונים, קיים שר הביטחון התייעצויות רבות עם בכירים לשעבר במערכת המשפטית והביטחונית. לאור התייעצויות אלו והמידע העדכני שאליו נחשף, הגיע גנץ למסקנה, כי ועדת בדיקה של משרד הביטחון תוכל לשפוך אור על חלק מהתהליכים שהביאו לרכש הצוללות וכלי השיט, לבחון את הנהלים ואופן ביצוע ההתקשרויות".

גנץ החליט למנות את השופט בדימוס אמנון סטרשנוב לעמוד בראש הוועדה. סטרשנוב כיהן כשופט בבית המשפט המחוזי בת"א, כפרקליט צבאי ראשי וכשופט צבאי. סטרשנוב אף כיהן בעבר כנשיא המוסד הישראלי לבוררות עסקית וכיום הוא כנשיא בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל ועוסק בבוררות ובגישורים.

לצידו, מינה שר הביטחון חברים נוספים לוועדה: יעל גריל, לשעבר מנהלת הרכש במשרד ראש הממשלה ומנהלת היחידה הכלכלית של מנהל הרכש במשרד הביטחון, ואלוף (במיל') אברהם בן שושן, מפקד חיל הים ונספח משרד הביטחון בוושינגטון לשעבר.

גנץ קצב לחברי הוועדה לוח זמנים של ארבעה חודשים להגשת הדו"ח הסופי. שר הביטחון הנחה את חברי הוועדה לעבוד מול הדרג המקצועי במשרד הביטחון והדגיש בפניהם, כי הם נדרשים לבצע את עבודתם באופן עצמאי, ללא מעורבות הדרגים הפוליטיים. כמו כן, הדגיש גנץ כי מסקנות הוועדה, לאחר ביצוע עבודת ביטחון המידע הנדרשת, יפורסמו באופן שקוף לציבור.

בכתב המינוי שהכין גנץ לוועדה, מפורטים הנושאים הבאים שייחקרו: הפרוצדורה בהליכי הרכש של מערכת הביטחון בנוגע לספינת המגן סער 6 והצוללות. ממשקי העבודה בין כל הגורמים העוסקים ברכש ובהם, מערכת הביטחון, משרד ראש הממשלה והמועצה לביטחון לאומי. תחומי האחריות של צה"ל בהליכי הרכש של מערכת הביטחון. מעמדם של מתווכים בעסקאות רכש ובעסקאות ייצוא של מערכת הביטחון.

ב'חדשות 12' דווח כי בין הבכירים שצפויים להיות מוזמנים למסור את עדותם, נמצאים: יוסי כהן, ראש המוסד; אהוד ברק, שר הביטחון וראש הממשלה לשעבר; שמואל צוקר, ראש מינהל הרכש במשרד הביטחון לשעבר; יעקב נגל, ראש המל"ל לשעבר; דן הראל, אלוף במיל' ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, שהגיש תצהיר לבג"ץ שהעלה שאלות נוקבות באשר ללחצים חריגים וחריפים שהופעלו לטענתו מצד נתניהו להעדפת רכישת הצוללות דווקא מהתאגיד הגרמני טיסנקרופ; אחז בן ארי, לשעבר יועמ"ש משרד הביטחון; עמוס גלעד, אלוף במיל' ובכיר במשרד הביטחון לשעבר, שהיה מעורב בעסקת הרכש; עוזי ארד, ראש המל"ל לשעבר; ויעקב עמידרור, אלוף במיל' וראש המל"ל לשעבר. כמו כן, הוועדה צפויה לזמן גם את ראש המשלחות הביטחוניות שיצאו לגרמניה כחלק מעסקאות הרכש.

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

דילוג לתוכן