צילום: Yonatan Sindel/Flash90

חיות על דחיית התקציב: "המדינה מפרה חוק יסוד"; הנדל: "לא ייתכן שאין לו"ז לתקציב"

בג"ץ דן היום בעתירה הדורשת לבטל את הסעיף בחוק המקנה לממשלה אפשרות להתנהל ללא תקציב: "חודש לפני וגבירתי לא יודעת למה אין תקציב", תקפה הנשיאה את נציגת המדינה שאמרה כי הסיבה שלא עבר תקציב נובעת ממשבר פוליטי מתמשך שאותו הגדירה כ"סיטואציה חריגה"
  • הילדים של עם ישראל: שרה נחמן ושילה מתחננים אלינו לעזרה

    תוכן מקודם

  • שבט אחים גם יחד- הגיבוש. האווירה. החוויה. הרישום החל לקריית החינוך בכפר סטרין. הרשמו עכשיו >>>

    תוכן מקודם

  • חוגי סת"ם ולימודים מקצועיים וכל מה שהבן שלך ירצה כדי לשבת וללמוד לימודי קודש ברמה הגבוהה ביותר. לחץ כאן לפרטים נוספים >>>

    תוכן מקודם

  • מעוכבי שידוך? הגאון הרב אזרחי נחלץ לעזרתכם: 'ברווח בקרוב ובנקל'

    תוכן מקודם

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, אומרת היום (שלישי) כי הממשלה נמצאת בהפרה של חוק יסוד התקציב. בדיון בעתירות לבג"ץ נגד דחיית מועד אישור תקציב המדינה שאל השופט ניל הנדל את נציגת הכנסת כיצד אפשר להצדיק מצב כזה: "הגענו למצב שהתקציב לא יוגש עד אולי שבוע לפני סוף השנה והנתון הזה מביא לכך שאין תקציב שנה שלמה. וזה הדבר הכי חשוב לכנסת ולא ברור מה ההצדקה לזה".

הדיון התקיים לאחר הגשת עתירה של חברות הכנסת לשעבר סתיו שפיר ויעל כהן פארן אליהם הצטרפו תנועת "אחריות לאומית" והתנועה לאיכות השלטון, הם דורשים לבטל את הסעיף ב"חוק היסוד: הכנסת", המקנה לממשלה אפשרות "לחלק 11 מיליארד שקלים ללא שקיפות ציבורית ועמידה בתבחינים חוקיים ואחרים". בעתירה כונה הסעיף "צ'ק פתוח", ו"אחריות לאומית" דורשת מבית המשפט לבטל את הסעיף בחוק היסוד שחוקקה הכנסת, המקנה לממשלה אפשרות זו

במהלך הדיון אמרה נציגת הכנסת כי הממשלה נמצאת בהפרה והוסיפה כי הממשלה נמצאת בהפרה גם בנוגע לתקציב 2021 שהיה אמורת להיות מונח על שולחן הכנסת בחודש נובמבר. השופט הנדל שאל את נציגת המדינה מדוע לא הוגשה הצעת חוק להעברת התקציב? עו״ד דניאל מרקס, ענתה כי אין לה תשובה על כך. על כך השיבה הנשיאה חיות: "איזו מין תשובה זו? הממשלה נמצאת בהפרה של חוק. חודש לפני וגבירתי לא יודעת למה אין תקציב?".

למעשה, מדובר בהוראת שעה הדוחה את אישורו של תקציב המדינה מאוגוסט לדצמבר הקרוב ומוסיפה 11 מיליארד שקלים לתקציב הקיים. בתשובת המדינה נאמר כי על העתירה להידחות על הסף עקב אי מיצוי הליכים.

עו"ד גלעד ברנע, מומחה למשפט ציבורי המייצג את עמותת 'אחריות לאומית', אמר כי "הממשלה פעלה במחטף באופן הפוגע אנושות בדמוקרטיה ובהליכי ניהול תקציב המדינה. זאת באמצעות יצירת 'צ'ק פתוח' של 11 מיליארד שקלים לחלוקה ללא שקיפות, ללא שיתוף הציבור, ללא תבחינים ובלי עמידה בכללי שוויון בסיסיים, ובעיקר – כדי לרצות צרכים קואליציוניים. זה לא חוקתי ולא שוויוני, ולכן פנינו לבית המשפט על מנת לקבוע שיש לבטל את הפעולה הזאת".

השופטים ביקשו לדון אך ורק בסוגיית השימוש לרעה בחוק היסוד. הנשיאה חיות ציינה כי את הטיעונים לסוגיית חוסר היכולת של השלטון לדחות את מועד פיזורו קרא בית המשפט בכתבי הטענות וכי אין צורך לעסוק בהם במסגרת הדיון.

בדיון בבג"ץ הבוקר, אמרה נציגת המדינה עו"ד דניאל מרקס כי הסיבה שלא עבר תקציב נובעת ממשבר פוליטי מתמשך, שאותו הגדירה כ"סיטואציה חריגה". השופטים לא השתכנעו ודרשו שוב ושוב לקבל תשובות ברורות בעניין.

במהלך הדיון אמר עו"ד ברנע: "אנחנו נמצאים בלבה של סערה חוקתית בכמה פרשות, וצריך להכיר את הקונטקסט שבו מתנהלת הפרשה הזאת. אכן משתמשים בקורונה כתירוץ לפגוע במשטר הדמוקרטי במדינת ישראל. אין פגיעה גדולה יותר מזו. לוקחים לכנסת את היכולת לקבוע את סדרי העדיפויות ואת חלוקות הכספים. במיוחד בתקופת חירום כמו זו שבה אנחנו נמצאים. מעבירים את הסמכות לממשלה. לא יעלה על הדעת.

"כמו כן, העת היא לא עת חירום. יש ממשלה, בקושי מתפקדת אבל קיימת. המגפה אינה בשיאה. מה הלחץ לבצע כזה שינוי? מיליארד שקלים מתוך תקציב ה-11 מיליארד הם כספים קואליציוניים. מהו מצב החירום שמצדיק את זה?"

ראש האגף הכלכלי בתנועה לאיכות השלטון, עו"ד אריאל ברזילי, טען בפני השופטים: "כל ניסיון לעקוף את חוקי התקציב נובע משימוש לרעה של הכנסת. הנורמה הזו לא חוקתית".

ח"כ לשעבר סתיו שפיר, יו"ר המפלגה הירוקה מסרה בתום הדיון: "הממשלה דוחה את הבאת התקציב מסיבה אחת: ככה הם יכולים להעביר את הכסף שלנו האזרחים למקורבים וחברים בלי פיקוח ושקיפות. זו שחיתות מהמקפצה. כבר גילינו שמיליארד שקלים הועברו לאחרונה למטרות פוליטיות. הקורונה משמשת כתירוץ לממשלה כדי לפגוע בדמוקרטיה ובכנסת, ובעיקר לפגוע בזכויות הבסיסיות של האזרח. חייבים לעצור את החרפה הזו".

כזכור, התנועה לאיכות השלטון עתרה בסוף השבוע שעבר לבג"ץ נגד החלטת שר האוצר והממשלה שלא להביא לאישור הכנסת את תקציב 2021 במועד וביקשה מבית המשפט לתת צו על תנאי אשר יורה לראש הממשלה, לראש הממשלה החליפי, לשר האוצר וליועמ"ש להסביר מדוע לא יניחו את הצעת חוק התקציב יחד עם הצעת חוק התקציב לשנת 2020, זאת לאור הזמן הקצר ביותר שנותר עד לתום שנת התקציב 2020.

בנוסף, התנועה ביקשה מבית המשפט לתת צו על תנאי אשר מורה למשיבים להסביר מדוע לא יפסיקו את השימוש בכלים חוץ תקציביים ("קופסאות") כאשר הנסיבות מאפשרות להעביר תקציב שנתי, תקציב נוסף או תקציב ביניים – כלים הקבועים בחוק יסוד: משק המדינה.

כמו כן, התנועה מבקשת מבית המשפט להורות על קיום דיון דחוף בעתירה ולהוציא צו ביניים לפיו יוגבל השימוש בכלים חוץ תקציביים עד לתום בירורה של עתירה זו. זאת בשעה שאין כל מניעה חוקית או אחרת להעברת תקציב כדין. "בפועל בחר שר האוצר להניח הצעת חוק תקציב שנתי לשנת 2020, שיחול אך ורק לשבוע אחד בלבד, זאת אף על פי שהמועד הקבוע להנחת הצעת חוק תקציב 2021 הוא ביום 1.11.2020".

עוד הוסיפו בתנועה לאיכות השלטון כי "תקציב המדינה מהווה את האמנה החברתית הכלכלית שבין הממשלה לבין אזרחי המדינה. יתרה מכך, התקציב הוא כלי של מדיניות, באמצעותו מביאה הממשלה את מדיניותה לאישורה של הכנסת. בנסיבות העניין, העברת תקציב באמצעות כספים חוץ תקציביים הוא פגיעה חד-משמעית באמנה החברתית הכלכלית הבסיסית ביותר שבין הממשלה לאזרחי המדינה.

"בשנת 2020 הועברו באמצעות כספים 'חוץ תקציביים' כמעט 80 מיליארד שקלים. בפועל, בפני הרשות המחוקקת הישראלית לא עמדה אפשרות לאשר את מדיניות הממשלה, מה שמהווה פגיעה חמורה בכנסת. אישור הקופסאות החוץ תקציביות נעשה אמנם בתיקון חקיקה, אך ללא פירוט של אופן ההוצאה ומבלי שהנתונים נמצאים בידי חברי הכנסת", כתבו.

כתבות קשורות

2 תגובות

  1. איך אמר יעקב ברדוגו במקום שבגץ ישאל למה התקציב מתאחר שישאל את עצמו למה לא עומד בחוק על פסק דין תוך שלושים יום.

סגור לתגובות.

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

דילוג לתוכן