Noam Moskowitz/FLASH90

באופן חריג: בג"ץ יקיים דיון נוסף על ההחלטה להרוס את היישוב מצפה כרמים

בדיון שהתקיים היום בבג"ץ קבע השופט יצחק עמית כי יתקיים דיון בפני הרכב שיקבע על ידי הנשיאה חיות ויעסוק בשאלה מהן אמות המידה המשפטיות לבחינת עקרון תום הלב ומהי הדרך ליישם אותן במקרה של מצפה כרמים. גנץ: "יש להסתכל על המקרה הזה בהיבט האנושי"

שופט בג"ץ, יצחק עמית, קיבל היום (שלישי) את בקשת המדינה לקיים דיון נוסף בעניין היישוב מצפה כרמים, אשר נפסק כי על המדינה להרוס אותו בתוך שלוש שנים. הדיון, שיתקיים בפני הרכב שיקבע על ידי הנשיאה חיות, יעסוק בשאלה מהן אמות המידה המשפטיות לבחינת עקרון תום הלב ומהי הדרך ליישם אותן במקרה של מצפה כרמים.

היועץ המשפטי לממשלה הגיש בשם הממשלה בקשה לדיון נוסף בשל חשיבותו העקרונית של הנושא, המכונה תקנת השוק, שמאפשרת הכשרה בדיעבד של התיישבות על קרקע פרטית אם היה תום לב במהלך. הכרעה בעניין, נכתב בבקשה לדיון נוסף, רלוונטית לישובים רבים נוספים. מספר השופטים בהרכב וזהותם יקבעו על ידי נשיאת העליון.

ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ תמך בהחלטה לקיים דיון נוסף ופנה ליועמ"ש בבקשה שינהג כך. "יש מקום לפנות לבית המשפט בבקשה לקיים דיון נוסף", כתב גנץ למנדלבליט, "פסק הדין מוביל לתוצאה קשה של פינוי ישובים שהועברו למצפה כרמים במעורבות מלאה של גורמי המדינה. ראוי לבקש מבית המשפט לשקול שנית את החלטתו".

ממאחז מצפה כרמים נמסר כי "תושבי מצפה כרמים שמחים לקבל את הודעת בית המשפט העליון על קיום דיון חוזר בהרכב רחב של שופטים. לנו ברור כי הפסק שניתן בענייננו על הריסה ופינוי הישוב בשנית, ניסה לקבוע אמות מידה חדשות לנושא 'תקנת השוק' בו מחפשים לבחון את תום הלב של פקידי המדינה אי שם בשנות ה-80. אנו סבורים כי נעשה לנו עוול נוראי ובית המשפט לא נתן משקל ראוי לפגיעה הקשה במשפחות הישוב. אנו מצפים שבדיון מורחב יקבל בית המשפט את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שבחן לעומק את הנושא ומצא כי המדינה ותושבי היישוב כן התנהלו בתום לב הנדרש על מנת להשאיר את הישוב במקומו ולא להחריבו בשנית".

לאחר פרסום החלטת בג"ץ הודיעו שר הביטחון גנץ, שר המשפטים והשר מיכאל ביטון: מברכים על החלטת בג"ץ לקיים דיון נוסף בעתירה בנושא שימוש בסעיף 5 בבג"ץ מצפה כרמים. השרים הדגישו, כי הבקשה לדיון נוסף, שהועברה על ידי היועץ המשפטי לממשלה בתמיכה של מערכת הביטחון ומשרד הביטחון, נובעת מהתוצאה הקשה של פינוי התושבים שהגיעו למקום ביוזמה ובמעורבות מלאה ופעילה של גורמי המדינה- וכי יש להסתכל על המקרה הזה ועל מקרים נוספים דומים, בהיבט האנושי תוך שמירה על מערכת החוקים והכללים.

כזכור, לפני שמה חודשים בג"ץ פסק על הריסת מבנים ביישוב "מצפה כרמים" לאחר שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית. השופטים ציינו כי הממונה על הרכוש הממשלתי, וגם ההסתדרות הציונית, פעלו שלא בתום לב "משום שעצם את עיניו מלראות את סימני האזהרה המרובים שהיו בפניו לאורך שנים רבות, ובכלל זה העובדה שהיישוב הוקם על מקרקעין מוסדרים הרשומים בבעלות פרטית של פלסטינים".

לפני כשנתיים קבע בית המשפט המחוזי בצעד תקדימי כי יש להסדיר את המאחז באמצעות החלה של "תקנת השוק". זו הייתה הפעם הראשונה שבה הורה בית משפט להחיל את התקנה, שקובעת שאין לפסול התיישבות על קרקע פרטית – אם העסקה בוצעה בתום לב. בפסק הדין היום נקבע כי תקנת השוק אינה חלה במפצה כרמים היות והתברר כי הוקם לפי צו תפיסה צבאי, משמע מדובר בשטחים צבאיים ולא של המדינה.

על פי ההחלטת בית המשפט העליון: "סעיף 5 לצו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון) (מס' 59), תשכ"ז-1967 קובע הסדר של "מעין תקנת שוק במקרקעין" באזור יהודה והשומרון כך שבהתקיים התנאים הקבועים בצו, ניתן להכיר בעסקאות שנעשו עם הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש, אם הן נעשו בתום לב בנכס שהממונה חשב בשעת העסקה לרכוש ממשלתי, אף אם בדיעבד התברר כי טעה. זאת, בהבדלים המתחייבים מן המצב המשפטי הייחודי באזור יהודה ושומרון, שבעטיים סעיף 5 לצו אינו מעביר את זכות הבעלות בנכסים, אלא זכויות פחותות מכך בהתאם לעסקה הרלוונטית, וכי בכל מקרה מדובר בהעברה זמנית בלבד, שתפקע, לכל המאוחר, עם סיום התפיסה הלוחמתית באזור".

כמו כן נקבע בדעת הרוב כי "יש לפרש את הוראות סעיף 5 לצו בדווקנות, ולצמצם את תחולתו ולא להרחיבה. זאת, בהינתן העיקרון הכללי שנקבע בפסיקה לפיו הפגיעה החמורה בקניין הגלומה בהסדר מסוג "תקנת שוק", מחייבת משנה זהירות וביתר שאת כך בהינתן העובדה כי סעיף 5 חל על שטח המוחזק בתפיסה לוחמתית, אשר לגביו מוטלת על המפקד הצבאי החובה להגן על קניינה של האוכלוסייה באזור".

באשר למקרה הפרטני אשר נדון בפסק הדין הנוגע ליישוב "מצפה כרמים", קבע בית המשפט, בדעת רוב של השופטים חיות ומלצר כי "התנאים לתחולת סעיף 5 לצו בדבר רכוש ממשלתי אינם מתקיימים במקרה דנן. זאת, משום שבנסיבות המקרה קיימים קשיים ביחס לכל אחד מהתנאים המנויים בסעיף 5 לצו, לא כל שכן ביחס למשקלם המצטבר של קשיים אלה".

בית המשפט התמקד במיוחד בדרישת תום הלב וקבע כי "הממונה על הרכוש הממשלתי באזור יהודה ושומרון – כמעביר הזכות במקרקעין – לא צלח את מבחן תום הלב, משום שעצם את עיניו מלראות את סימני האזהרה המרובים שהיו בפניו לאורך שנים רבות, ובכלל זה העובדה שהיישוב הוקם על מקרקעין מוסדרים הרשומים בבעלות פרטית של פלסטינים". כמו כן קבע בית המשפט כי "גם ההסתדרות הציונית – רוכשת הזכות בענייננו – אשר נטלה חלק בתכנון ההנחיות החלות על השטח, אינה עומדת בדרישת תום הלב, החלה גם עליה לסעיף 5 לצו".

על כן, הורה בית המשפט על הפסקת כל פעילות בנייה והכשרת קרקע בחלקות 13 ו-23 בגוש מספר 19 באדמות הכפר דיר ג'ריר, על מניעת הקמת מבנים בלתי חוקיים במקום ועל פינויים של המבנים הקיימים המצויים בחלקות שעמדו במוקד הדיון ואשר נבנו שלא כדין.

עם זאת, בית המשפט הדגיש כי "במקרה דנן חלק גדול מהאחריות לתוצאה הקשה והכואבת מבחינת תושבי "מצפה כרמים" מוטל על המדינה ועל התנהלות הגורמים הרלוונטיים בה הן בזמן אמת והן במהלך ניהול ההליכים השונים בעניין מצפה כרמים בבית המשפט".

בנסיבות אלה הורה בית המשפט כי פינוי המבנים יתבצע רק לאחר שיימצא למחזיקים, בתוך 36 חודשים מיום מתן פסק הדין, מענה חלופי ראוי והולם בדרך של הקצאת קרקע חלופית על אדמות מדינה והקמת מבנים חליפיים או העתקת המבנים הקיימים לקרקע החלופית.

השופט ניל הנדל טען בדעת מיעוט כי "תקנת שוק נועדה להתמודד עם "תאונה משפטית". יש לפרש את דרישת תום הלב בתקנת השוק על פי לשונו ותכליתו של סעיף 5 לצו, תוך הכרה בכך שהממונה ממלא תפקיד על פי דין". במקרה דנן סבר השופט הנדל כי "מתקיימים תנאיו של סעיף 5 לצו, לנוכח הנסיבות העובדתיות והמשפטיות והבדיקות שנעשו. על כן יש לדחות הן את הערעור הן את העתירה".

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו