בית המשפט המחוזי בירושלים מתכנס הבוקר (ראשון) לדון בטענות המקדמיות של הנאשמים בתיקי 1000, 2000 ו-4000 כי יש לבטל את כתב האישום. ראש הממשלה בנימין נתניהו והזוג שאול ואיריס אלוביץ' העלו טענות, שלדבריהם, מצדיקות את ביטול האישומים. גם סוגיית החסינות צפויה לעלות בדיון.
סנגורו של נתניהו, עו"ד בעז בן צור, התעמק בטענה שכתב האישום לא כולל את פירוט כל העובדות הרלוונטיות. "בכתב האישום כתוב שהייתה היענות חריגה של וואלה לפניות. אין לנו את מספר הפניות, את מועדי הפניות, מי פנה, מי נענה, באיזה אופן הוא נענה. אני רוצה לדעת: באופן קונקרטי הייתה פנייה בין שרה נתניהו לאיריס אלוביץ' בעניין כזה וכזה, וההיענות הייתה כך וכך. ביום כזה וכזה, הייתה פנייה מניר חפץ לאילן ישועה, וההיענות הייתה כך וכך… יש תיאורים גנריים ואמורפיים – היו פניות, הייתה היענות חריגה".
"איך אני משיב לדבר כזה? איך אנחנו מכינים חקירות ראשיות? הפירוט הזה הוא פירוט מתחייב בסוגיה הזו, כי אנחנו לא יכולים לעסוק בניחושים. הם צריכים לתקן (את כתב האישום)", המשיך עו"ד בן צור. "ייקח להם עוד שבוע, עוד שבועיים, לא נורא. כי אחרי זה לא נתברבר, ולא נמצא את עצמנו לא מבינים על מה חוקרים ומה חוקרים".
עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות מיסוי וכלכלה דחתה את דרישת נתניהו לפרט את המתת והתמורה בתיק 4000: "הפירוט שניתן בכתב אישום הוא תלוי אישום ותלוי ראיות", ציינה עו"ד תירוש. "בתיקים רבים אנחנו לא מפרטים כל דבר ודבר". השופטים הקשו עליה: "הפירוט מאוד רלוונטי, ואם כן מתי ואיך זה בהשוואה לדרישות סיקור אחרות", ציין השופט משה בר-עם.
עו"ד תירוש השיבה: "התמונה שהמדינה תיארה בכתב האישום היא היענות חריגה לדרישות של הנאשם. סוגי הדרישות תוארו בכתב האישום ותוארה התקופה בכללותה. אני יכולה להוכיח את כל הדבר הזה לפי עד אחד או שניים, שיעידו שפנו אליהם והם נענו באופן חריג ובית המשפט היה מקבל את העדות שלהם כאמינה. הסיפור מצוי בבירור בכתב האישום. נאמר איזה סוגי דרישות, איך הן הועברו בשלושה מתווים. הדרישות נענו באופן חריג וגם דאגו לעדכן את ראש הממשלה שהדרישות נענו".
עו"ד עמית חדד אמר במהלך הדיון: "המדינה מתעלמת מהחוק ויוצרת לה מסלול חוקי משלה. מה פתאום הזדרזו כל המערכות כולם לרוץ ולהגיש כתב אישום כשהדברים חסרים בזמן שראש הממשלה נמצא בבית הלבן שמציגים את תוכנית המאה דווקא ברגע הזה. החוק מדבר את עצמו אנחנו רק נציג אותו, נתייחס לעמדת המדינה ונראה מה אומר בג"צ בנושאים הספציפיים האלו".
הוא הוסיף במהלך הדיון: "כתב אישום שהוגש נגד הוא פריצה מסויימת של עקרון הפרדת הרשויות. לכן המחוקק קבע כללים מסוימים להגשת כתב אישום. המדינה רואה בזה כלל מיושן ותוקפת את הוראות החוק. היועמ"ש צייר תמונה לפיה הכל התנהל כדת וכדין".
עורך דינו של נתניהו, עמית חדד, אמר בדיון כי צוות ההגנה חשב שצריך לשמוע ראיות בדיון על חסינות מהותית והגנה מן הצדק. בעניין החסינות הדיונית אמר עו"ד חדד: "חשבנו שיש מספיק חומר בפני בית המשפט. אין מחלוקת ביחס לעובדות, חוץ מלערפל את המציאות". בדיון אמר עו"ד חדד כי אין מחלוקת שכתב האישום הוגש לפני שנמסר ליו"ר ועדת הכנסת. "גם המדינה כפופה להוראות החוק, והיא עוקפת אותן פה", אמר.
בנוגע לטענות פרקליטי רה"מ על הניסוח "ראש הממשלה ומשפחתו" המופיע בכתב האישום, הבהירה תירוש: "אנחנו לא מייחסים לנאשם 1 שום דבר שלא הוא עצמו עשה או שהוא לא היה מודע אליו. במקרה שמדובר בעובד ציבור שהוא ראש הממשלה שרוצה שוב ושוב להיבחר, ברור שפרסום שנוגע לבני משפחתו, יש בו גם טובת הנאה עבורו".
