Kobi Gideon /flash90.

"הממשלה מחסלת את האימון": הסגר הלילי, גדעון סער, ומה שביניהם

  • כ״ג בכסלו תשפ״א – 09.12.20
  • 12:04

"נאומו של גדעון סער אמש, היה אפרורי ונטול כריזמה, אך כל מילה שנאמרה שם הייתה נכונה עד כאב. נתניהו ביסס סביבו בליכוד עדת צעקנים אלימה שתקפה במילים גסות כל מי שהעז לעמוד מולו. החל מגנץ, עובר דרך סער עצמו, וכלה בבנט" - טור דעה

  • הריני ממנה לשליח את מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א להעביר עבורי את המתנות לאביונים

    תוכן מקודם

  • עת רצון: העבירו שמות לתפילה הנערכת בקבר מרדכי ואסתר

    תוכן מקודם

  • שר התורה בהוראה מיוחדת לפורים: "וכך ראוי לכל אחד לנהוג"

    תוכן מקודם

  • הכמות מוגבלת: משלוח מנות אישי ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א

    תוכן מקודם

יש קורונה, ויש קורונה ישראלית

ישנו פתגם אמריקני ידוע האומר כי אם מצאנו עוף כל שהוא, שהולך כמו ברווז, נראה כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, אל תטרחו יותר מידי להתפלסף איזה סוג עוף זה, כי זה ברווז.

בבואנו לבחון את רציונליות ההחלטות של קבינט הקורונה, איננו צריכים להיות חובבי קונספירציות הזויים במיוחד כדי לראות משהו פשוט מאוד. זן הקורונה הישראלי פיתח יכולת מדהימה, כיאה לנגיף התוקף את אומת הסטארט אפ, לקרוא את לוח השנה היהודי ואת החגים המתקרבים, ולהגיב בהתאם.

עם בואו, אי שם לפני פסח אשתקד, ראה הנגיף את חג הפסח המתקרב, מיהר להעלות את קצב הדבקות, ואילץ את הממשלה להחליט על סגר כללי. ראה הנגיף כי תמו ימי הפסח, ויצא למנוחה. האמת שאת שבועות הוא פספס, טוב, אחרי הכול יום אחד של חג. הגיעו להם ימי החופש הגדול, והנגיף נכנס לכוננות, הן חודש החגים קרב ובא. שבועיים לפני ראש השנה, נכנס הנגיף לקצב שיא, הכפיל ושילש את יכולת ההדבקה, ושוב אילץ את הממשלה המסכנה להטיל סגר מלא מלא. אך ראו זה פלא, תם לו חג הסוכות, ומיודעינו הנגיף חזר לנוח.

לקראת חנוכה, התכנסה מועצת הנגיף לדון בבעיה קריטית. מחד, חנוכה הוא חג יהודי, אך מאידך, זה לא חג של יום שלם, החג הזה נחגג רק בלילה.

ישבה מועצת החכמים ומצאה פיתרון מבריק. נעלה את התחלואה, אך בקצב עדין יותר. או אז תיאלץ ממשלת ישראל להחליט על סגר לילי, וכך נצליח לשבש את שגרת החג, בדיוק בזמנים המדויקים.

אין מה לומר, זכינו לקבל את המוטציה החכמה ביותר של הנגיף.

ובנימה רצינית מעט יותר. נראה כי ממשלת ישראל עושה את מירב המאמצים ע"מ לחסל סופית את שאריות האמון של הציבור. נתוני ההדבקה שבאורח פלא מטפסים לפני חגים וצונחים לאחריהם, מוזרים, משדרים חוסר אמינות, ומקעקעים עד היסוד את נכונות האזרחים לשתף פעולה עם הממשלה.

יש החלטות, ויש הכתבות

וכשאומרים ממשלת ישראל, הכוונה לעומד בראשה. שבשלטון יחיד, ללא התייעצות אמיתית עם חברי כנסת נוספים, מחליט ומכתיב את ההחלטות, כשחברי הקבינט משמשים כחותמת גומי ותו לא. ואם אי מי מהם יחשוב באופן עצמאי, שלא לדבר על יחליט באופן עצמאי, ויתמרד נגד החלטות המנהיג, שייצא ויבדוק את הלינץ' שעברה ח"כ שאשא ביטון שהעזה לקרוא תיגר על החלטות הקבינט.

כלל גורמי המקצוע ממשרד הבריאות התנגדו להחלטה על סגר לילי. לדעתם, הסגר הלילי אינו יעיל כהוא זה בהורדת קצב התחלואה. מדינות רבות שניסו את האופציה המדוברת, הוכיחו כי יעילותו אפסית וחסרת כל תועלת. ולמרות כל זה, נתניהו, בגיבוי המל"ל, דחף והחליט על עוצר לילי, שכמה מפתיע, הגיע בדיוק לפני חנוכה, חג אותו חוגגים בעיקר בלילה, וכל שרי הקבינט יישרו קו והצביעו בעד.

ההתנהלות כ"כ הזויה, עד שהיועמ"ש הבהיר כי ללא תמיכת גורמי המקצוע הרשמיים, לא ניתן להגן על ההחלטה המוזרה בבג"צ, ובעוד פרסה מביכה של הממשלה המביכה הזו, ההחלטה נגנזה אל פח האשפה.

ומכל הפארסה הזו, נשארה רק עובדה אחת, שצועקת שוב ושוב מכל החלטות הממשלה. הדרת ואפליית החרדים והצגתם כמפיצי מחלות. כשהערים החרדיות כיכבו ברשימת הערים האדומות, הופעל מודל הרמזור כצורך לאומי חיוני, אך באורך פלא, כשערים אחרות מובילות את הרשימה, מודל הרמזור נגנז ובמקומו צצו רעיונות חדשים, ששוב, פוגעים בעיקר בציבור החרדי. כשזה הקו שמובילה הממשלה והעומד בראשה, אל לנו להלין על גופי התקשורת שמחקים את ההתנהלות, ומסייעים במיתוג החרדים כאשמים בהתפשטות הקורונה.

יש רה"מ, ויש מנהיג עליון

וניסינו, ניסינו לדון את מר נתניהו לכף זכות ולטעון כי אמנם החלטותיו תמוהות במקצת, אמנם האיש מתנהל כדיקטטור שעל פיו יישק כל דבר, אך בסופו של דבר הוא דואג באמת ובתמים לרווחתם, עתידם ובריאותם של אזרחי ישראל. אבל אז בא סיפור התקציב והוכיח לכולם כי נתניהו, לפחות בנקודת הזמן הזו, דואג אך ורק להמשך שלטונו. זה הדבר היחיד שמנחה ומוביל אותו לאורך כל הדרך.

וזה מדאיג, זה מאוד מדאיג. כשבראש המדינה עומד אדם שאינו מתייעץ עם איש, מחסל באופן שיטתי את המתנגדים לדעתו, ומייצר אוטוקרטיה שהוא עומד בראשה, והחלטותיו אינן מה שטוב למדינה, זה מצב שאמור להדאיג כל אזרח ואזרח במדינת ישראל.

וכאמור, כדי להבין עד כמה נתניהו מנווט את המדינה בהתאם להישרדותו, נעיף מבט להתנהלותו בסיפור התקציב.

צריך לומר בקול ברור, גם אם מדובר במילים קצת חריפות: בנימין נתניהו רמאי. נקודה. אין דרך אחרת לתאר את מה שקרה מאז חתם על ההסכם הקואליציוני מול כחול לבן, במסגרתו התחייב להעביר תקציב דו שנתי, ועד נקודת הזמן בה מדינת ישראל הולכת לבחירות בשל סירובו המוחץ להעביר תקציב דו שנתי ולעמוד בהסכם עליו חתם.

ונחזור שוב, בהסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לבין כחול לבן התחייב נתניהו להעביר תקציב דו שנתי. חוזר שנית, התחייב. ולמה שנתניהו עושה היום יש שם: הפרת התחייבות ברורה. ולאדם שחותם על הסכם בלי שום כוונה לקיים אותו, יש שם: רמאי.

כשההסכם נחתם, הקורונה כבר הייתה פה, ולמרות זאת, נתניהו חתם על העברת תקציב דו שנתי. למרות זאת, טען נתניהו לאחר מכן כי העברת תקציב דו שנתי בזמן קורונה היא בעייתית משום שהתקציב צריך להיות דינמי ואי אפשר לקבע אותו לשנתיים מראש. טענה הגיונית סה"כ, אבל מה חשבת שחתמת?

וגם טענה זו נהיית מגוחכת יותר ויותר ככל שהזמן חולף. אנחנו נמצאים רגע לפני תחילת 2021. התקציב לשנה הבאה חייב לעבור בכל מקרה בחודשיים הקרובים. כבר לא מדובר על תקציב המתקבע חצי שנה מראש. מדובר על תקציב מיידי, לשנה הקרובה שתחל בעוד פחות מחודש. הטענה הזו, שהתקציב צריך להיות דינמי, כבר לא רלוונטית. אבל נתניהו עדיין מתעקש. מתעקש משום שהוא מבין שהעברת תקציב ל-2021 בשלב הזה תחסום לו כל אפשרות להתחמק מביצוע הרוטציה, ובמילים ברורות יותר, תחסום לו כל אפשרות לקיים הסכם עליו הוא חתם.

וכדי לחמוק מקיום ההסכם עליו הוא חתם, נתניהו גורר את ישראל לבחירות בזמן הגרוע ביותר שיכול להיות.

ובואו נפשט את זה שוב, נתניהו חתם על הסכם. נתניהו לא חשב לקיים את ההסכם. וזה מה שהוא עושה. מפר את ההסכם. ככה פשוט. אין דרך אחרת לתאר את זה. הבעיה בכל הסיפור הזה, שאנחנו, האזרחים הפשוטים, משלמים מחיר על רמאותו. אנחנו בני ערובה בידיו.

יש נאומים סוחפים, ויש נאומים צודקים

נאומו של גדעון סער אמש, היה אפרורי ונטול כריזמה, אך כל מילה שנאמרה שם הייתה נכונה עד כאב. נתניהו ביסס סביבו בליכוד עדת צעקנים אלימה שתקפה במילים גסות כל מי שהעז לעמוד מולו. החל מגנץ, עובר דרך סער עצמו, וכלה בבנט. נתניהו יצר בליכוד דיקטטורה שחייליה הם רגב, מארק, קרעי ודומיהם שרידדו את השיח הישראלי ותרמו תרומה מכרעת להעמקת הפילוג והשסע בעם. כל קול ממלכתי שחשב אחרת מהמנהיג העליון, הושתק בצורה אלימה ומכוערת. וכמו שציטט אתמול סער את בגין, שלטון ממושך הוא רע מיסודו.

וכשזה המצב, אין פלא שנתניהו יכול להעביר בקבינט כל החלטה שיראה לנכון, גם אם מדובר בסגר לילי שכל גורמי המקצוע מתנגדים לו. גם אם מדובר בהפרה בוטה של הסכם עליו חתם וגרירת ישראל לבחירות. פשוט אין מי שיעז לקרוא תיגר על החלטותיו, עד שאתמול עשה זאת גדעון סער באומץ ראוי לציון.

וכמה מפתיע, כעוד לא הסתיים נאומו של סער וכבר אחד מלחכי הפנכה, אמיר אוחנה, האשים את סער כי הוא ערק למחנה השמאל. האשמה האהובה על עדת החנפנים. כל מי שלא מתיישר עם המנהיג העליון, מואשם בהיותו שמאלני השם ירחם. רק לשם ההבהרה, גדעון סער ימני הרבה יותר מנתניהו, וליתר דיוק, הוא יותר קרוב בדעותיו לסמוטריץ מאשר לנתניהו. אבל למי משנה העבודות? משנה אם אתה בעד נתניהו או נגדו.

ואגב, לא נתפלא אם לאור האיום החדש, תימצא לפתע פשרה מעניינת שתגרום לדחיית הבחירות. האם פשרה כזו לא יכלה להתאים עד אתמול ולמנוע מאיתנו את הבחירות האיומות האלה? יכלה גם יכלה, אבל המשחק הוא ממזמן לא מה טוב לישראל, אלא מה טוב לנתניהו. פשרה שכזו, אם תהיה, רק תבליט המצב העגום עוד יותר.

3 תגובות

נכון

לא כותבים 'ממזמן' אלא 'מזמן'. לתשומת לבכם

יש לך אובססיה ישנה של שנאת נתניהו, מתחרה כמעט בבן כספית. קשה למצוא מאמר שלך שהשנאה לנתניהו אינה מבצבצת מבין שורותיו.

Comments are closed.

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

דילוג לתוכן