ועדה מיוחדת של הכנסת, שתיקרא "הוועדה למינוי בכירים", תקיים שימוע לממלאי התפקידים הבכירים בשירות הציבורי לפני כניסתם לתפקיד – כך דווח ב'ישראל היום'. לאחר אישור הוועדה יובא המינוי לאישור סופי בממשלה. עם המועמדים שיעברו בוועדה אפשר למנות את הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש המוסד והשב"כ, נציב שב"ס, נגיד בנק ישראל והמשנה שלו.
יוזם הצעת החוק, ח"כ שלמה קרעי (הליכוד), מציע כי בוועדה יהיו חברים יושבי הראש של חמש הוועדות הקבועות החשובות ביותר (חוץ וביטחון, כספים, פנים, חוקה חוק ומי שפט וביקורת המדינה), וכן יו"ר האופוזיציה. הרכב זה יקנה בדרך כלל לקואליציה רוב של ארבעה מול שניים (יו"ר האופוזיציה ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה). לדברי קרעי: "זהו עוד צעד הכרחי בדרך להחזרת השליטה מהפקידות לנבחרי הציבור".
על פי הצעת החוק – שעליה חתומים גם הח"כים חוה אתי עטיה ואופיר כץ (הליכוד), וכן מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול (ש"ס) – לא יהיה לוועדה יו"ר קבוע, אלא בראש כל דיון ינהל את הישיבה היו"ר שהמינוי רלוונטי לתפקידו. כך, למשל, יו"ר ועדת החוץ והביטחון יעמוד בראש הוועדה שתדון בבחירת הרמטכ"ל, ראש השב"כ וראש המוסד, ויו"ר ועדת הכספים יעמוד בראש הוועדה שתי בחר את נגיד בנק ישראל ואת המשנה שלו. הצעת החוק קובעת כי הוועדה תזמן את המועמד לתפקיד להופיע בפניה, להשמיע את דעתו ולהתייחס למידע הנוגע אליו שהובא בפניה. השימוע יהיה פומבי.
בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי ממשלות ישראל, מאז 1999, הקימו בהחלטות ממשלה חוזרות ונשנות ועדה מייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, שמשמשת לבחינת כשרותם והתאמתם לתפקיד של מועמדים לתפקידים בכירים בשירות המדינה המנויים בהחלטת הממשלה. עוד נכתב כי מדובר בנוהג מיותר ומסרבל, שעלול לסכל ללא צורך וללא מבחן ציבורי משמעותי את החלטות הדרג הנבחר.
במקום המנגנון הקיים מוצע להתקדם לעבר מצב של שימועים פומביים בכנסת, כאמור, דוגמת השימועים המתקיימים בסנאט של ארה"ב לשלל מינויים משמעותיים בשירות הציבורי. לדבר יש משמעות רבה לחיזוק מעמד הכנסת ולהפיכת הליך המינוי לשקוף.
