Yonatan Sindel/Flash90

"עמדת הכנסת היא שחוקי היסוד לא מכירים בביקורת שפוטית על חוקי יסוד" • מתעדכן

הרכב מורחב של 11 שופטים דן בשידור חי וחריג בעתירות שהוגשו נגד חוק הלאום. נשיאת העליון אמרה במהלך הדיון על חוקיות חוק הלאום שעבר ב-2018, כי בית המשפט יתערב רק במקרים בהם קיימת פגיעה בליבת העקרונות הדמוקרטיים או היהודיים של המדינה

  • הריני ממנה לשליח את מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א להעביר עבורי את המתנות לאביונים

    תוכן מקודם

  • המכתב שנשלח ממחלקת לב: "לילדים שלי אין אפילו תחפושת"

    תוכן מקודם

  • החיסון האמיתי לנזקי הקורונה הרוחניים: הישיבה שתציל את הילד שלך - כפר סיטרין

    תוכן מקודם

  • מתנות לאביונים לקופת העיר, בפועל במזומן, בו ביום

    תוכן מקודם

18:09 – הדיון בחוק הלאום נגמר אחרי 9 שעות.

17:30 – הנשיאה חיות: אתה חושב שיכולה להיות פה מדינה דו לאומית? עו"ד דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח: המילה 'דו לאומית' לא מפחידה אותי. הנשיאה חיות מפטירה: לא מפחיד? טוב… השופט מזוז: זה מה שמפחיד את הציבור הישראלי. יקיר: אין במגילת העצמאות הגדרה לאומית רק לעם היהודי. מזוז: אז מה? אין הגדרה גם לעם הסודני.

16:25 – פוגלמן: אדוני רואה צל הרים כהרים. אני לא רואה שום תסריט שחוק הלאום יפגע בהקמת יישוב דרוזי. העותר: יש את העתירות של תנועת רגבים… חיות: על מה אדוני מדבר? עתירות רגבים קשורות לבנייה בלתי חוקית, מה הקשר להחלטת ממשלה להקים יישוב דרוזי?

16:04 – נציג היועמ"ש, עו"ד רן רוזנברג: אי אפשר יהיה להקים יישוב ליהודים בלבד על בסיס חוק יסוד הלאום. השופט מזוז: אפשר לטעון שסעיף ההתיישבות הוא הצהרה הצהרתית שאינה מחייבת, אבל האם זאת עמדתכם? רוזנברג: גם במסר ההצהרתי יש כאן עניין חשוב, שצריך לשקוד על האתוס הציוני. שקידה אינה בכורה.

14:22 – אחרי שהשופטת ברק-ארז שאלה קודם מה יקרה אם הכנסת תבטל את זכות הבחירה של נשים, השופט סולברג עוקץ ותוהה: "ומה יקרה אם בית המשפט יבטל את זכות הבחירה של נשים?"

14:20 – אחרי התעקשות השופטים, נציגת הכנסת עו"ד סומפולינסקי אומרת כי לעמדתה לבית המשפט כלל אין סמכות לפסול חוקי יסוד

14:03 – עו"ד אביטל סומפולינסקי: "עמדת הכנסת היא שחוקי היסוד לא מכירים בביקורת שפוטית על חוקי יסוד. אם התשובה היא בכן ולא – התשובה היא לא".

14:02 – השופטת ברק ארז: "במקרה וישללו זכות בחירה מנשים בחוק יסוד, האם יש איזו לגיטימציה לפסול חוקי יסוד? אם יש סמכות, השאלה היא מהם התנאים. אם לעמדתך אין סמכות, זאת עמדה קיצונית". סומפולינסקי: "זה לא נכון לבחון את סמכות בית המשפט במקרי קצה ולהגיד מה אם".

13:55 – עו"ד אביטל סומפולינסקי בשם הכנסת: "בעתירות אין תזה משפטית בנוגע לסמכות בית המשפט לפסול חוק יסוד, ולא בכדי. סוגיית סמכות בית המשפט לדון בחוקי יסוד עלתה בעבר. עמדת הכנסת הייתה שאין מקום להפעיל ביקורת שיפוטית חוקתית. בפסיקה עולה בדיוק ההפך מאימוץ הדוקטרינה המאפשרת פסילת חוקי יסוד".

13:50 – השופט פוגלמן: "מבחינת שוויון, מדינת ישראל היא מדינת כל אזרחיה, צריך לקרוא את החוקה באופן מלא. חוק הלאום מתייחס רק לכך שזאת מדינת הלאום של העם היהודי – תוך שמירת שוויון זכויות מלא גם לאזרחים הערבים".

13:34 – עו"ד רווית צמח מתחילה לפרוס את כל הדברים שהעתירה שלה לא טענה. השופטים: "אולי כדאי שתתחילי להגיד מה כן טענתם". צמח: "חוקות לאומיות בעולם ציינו שהן שייכות גם למיעוטים שלה. מדינת ישראל היא לא מדינת הלאום היחידה".

13:25 – עו"ד נטע עומר שיף טוענת שהערבית היא חלק אינטגרלי מהיהדות של יהודי ערב – ולכן הגדרת השפה היהודית כשפה הרשמית, פוגעת ביהודים. השופט עמית מתעצבן: "צריך להתאמץ כדי לראות בחוק הלאום אפלייה נגד יהודים". מלצר: "תתייחסי למעמד היידיש…הנשיאה חיות צועקת: "איך זה קשור לחוק???".

12:56 – השופט סולברג: "חוק הלאום מעגן לראשונה בחוק את השפה הערבית. זה שדרוג, לא שנמוך"

11:24 – עו"ד זכריה שנקולבסקי פותח במשנה מסנהדרין: אני עותר בשם משפחה, לא ארגון. דיברנו, ומפריע לנו שאין את ערך השוויון. אין לנו שום עניין עקרוני נגד חוק הלאום, זאת זכותה המלאה של הכנסת לחוקק את החוק, אבל הכנסת פגעה במגילת העצמאות כאשר היא לא הזכירה את שוויון הזכויות לכל תושבי המדינה.

11:17 – המשנה לנשיאה מלצר אומר שחוק הלאום אינו החוקה אלא רק חלק ממרכיביה, ומוסיף שהוא מקווה שאחריו יבוא חוק יסוד השוויון והגנת המיעוטים. לדברי מלצר ראוי היה לקבוע סוף שעד אליו יש לחוקק את חוקי היסוד

11:14 – עו"ד עזאם פיראס: מה ימנע מממשלת ישראל להקים יישוב ליהודים? הנקודה האופרטיבית היא שיתועדפו מקופת המדינה תקציבים, קרקע, עידוד משכנתאות, הטבות מס ותחבורה – ליהודים בלבד. בכדי שאדם יעבור מתל אביב ליישוב בגליל, יתנו ליהודים בלבד עוד תרבות ומשאבים. זה לא משהו כללי. זה מה שהחוק עושה.

11:05 – המשנה לנשיאה חנן מלצר: יתכן והגיע הזמן לקבוע גבול להחלטת הררי שהכנסת היא הרשות המכוננת, עד מתי זה תקף.

10:39 – השופט סולברג: כדי שאנחנו נשקול ביקורת חוקתית יראה לנו אדוני במה חוק הלאום שינה זכויות יסוד שמצריך התערבות שלנו. זה התנאי להתערבות שלנו

10:33 – השופט מזוז: המינוח איזון אופקי מניח שיש התנגשות בין שתי זכויות. אני לפחות לא קורא התנגשות. זה שהמדינה תפעל לעודד התיישבות יהודית לא מתנגש עם זכותו של כל אזרח לגור בכל מקום לקבל הקצאה שווה של קרקעות. הסעיף המקורי יצר התנגשות בנוסח הזה אני לא בטוח שיש התנגשות

10:32 – השופט פוגלמן לעו"ד ג'בארין: אתה טוען שהחוק לא היה צריך להיכתב כך, אבל אנחנו לא כותבים מחדש את החוקה. הדאגה שלך מובנת, אבל בארגז הכלים המשפטי יש את פתרון 'הפרשנות המקיימת' – לפרש את החוק בצורה שלא מתנגשת עם זכויות הפרט – במקום לבטל את החוק.

10:31 – השופטת חיות: אדוני צודק שטוב לו הערך הזה היה כתוב עלי ספר בחוקה, אבל גם לפני שנחקק כבוד האדם וחירותו איש לא חלק שאחד מערכי היסוד במדינת ישראל הוא ערך השיוויון. ואין מי שיחלוק שהזכות הזו בעלת מעמד חוקתי ולכל היותר יהיה איזון אופקי בינה לבין הערך הלאומי שגם בחשיבותו לא ניתן להפריז. על זה קמה המדינה וזה אחד מהערכים הציוניים שהמדינה שלנו קיימת עליהם

10:30 – השופט סולברג: הרכב מורחב של 11 שופטים קרא לאורך ולרוחב את כל מה שנאמר ודובר בדיונים הרבים בכנסת בניסוח החוק. המגמה המסתמנת שרצו לשמר את עיקרון השיוויון המצוי בכבוד האדם וחירותו, בדבר זה תנוח דעתו של אדוני. מה עוד?

10:29 – חיות לעו״ד ג׳אברין: ״אדוני צודק שהיה כדאי שערך השוויון היה כתוב בחוקה עלי ספר, אבל ברור שעל ערך השוויון מבוססת מגילת העצמאות״

10:27 – השופט מזוז: ״השאלה אינה אם היה נכון או טוב לחוקק את החוק הזה, אנחנו כאן במצב שיש את פסק הדין והשאלה איזה תוכן נותנים לו״

10:26 – השופט פוגלמן עם רמז עבה על עמדתו בנוגע להחלטה: "ביטול זה תמיד הנשק האחרון, נשק יום הדין. אם יש דרך פרשנית שמאפשרת למנוע את הקונפליקט, הגישה המקובלת היא שבית המשפט ילך בדרך הזו במקום לבטל לחלוטין את החוק"

10:21 – עו"ד ג'בארין טוען נגד סעיף 7 הנוגע להתיישבות יהודית. חיות: העובדה שיש העדפה להתיישבות יהודית לא אומר שזה יבוא על חשבון מיעוטים, זה רק אומר שיש בזה ערך לאומי. ורז נזרי השיב בדיונים ארוכים על סעיף 7. הניסוח הזה ברמה של אינטרס לאומי נועד למנוע את ההתנגשות החזיתית עם ערך השיוויון זה שבעיניי הכנסת התיישבות יהודית היא ערך לאומי לא בהכרח אמור לסתור זכויות לגיטימיות של אזרחים אחרים.

10:19 – הנשיאה: זה שהתיישבות יהודים היא ערך לאומי, זה לא בהכרח אומר שהדבר יפגע בפתרונות דיור של מיעוטים. זה אומר שמדובר בערך לאומי.

10:04 – עו"ד חסן ג'בארין (ארגון עדאללה) טוען שאי אפשר להעביר את חוק בלי הסכמה רחבה הכנסת. השופט פוגלמן: חבל שאדוני מבזבז את זמן הטיעון שלו על טענה לא ריאלית. המשנה לנשיאה מלצר: זו טענה מרחיקת לכת, לא רק במשפט שלנו, אלא גם במשפט המשווה

9:53 – עו"ד ערן לב (מרצ): הסמכות של בית המשפט לפסול את חוק הלאום היא בגלל הסתירה שלו עם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. השופט סולברג: אדוני מבקש מאיתנו לפסול חוק יסוד מכוח של חוק יסוד אחר? מי נתן לנו את הסמכות הזאת?

9:50 – עו"ד ערן לב: הטענה של המשיבים כאילו חוק הלאום וחוק כבוד האדם וחירותו חיים בשתי ספירות נפרדות של משפט ציבורי ומשפט פרטי, נמסה כשלג במציאות שמוכיחה שלא ניתן לעשות את ההפרדה. חוק הלאום חודר ויחדור למישור הפרטי. הוא יקבע את העיקרון של הפליה בין יהודים ושאינם יהודים גם במשפט הפרטי בנוגע לסוגיית הסמכות נטען שקיימת כאן סתירה בין חוק יסוד הלאום לכבוד האדם וחירותו, שהגביל מלקבוע עקרונות שפוגעים בליבת הזכויות הדמוקרטיות שאחת מהן היא הזכות לכבוד. ושהיא גוזרת מתוכה את הזכות לשיוויון.

9:46 – עו"ד לב רן מטעם מרצ מביא שורת פסקי דין המתייחסים לזכויות יהודים העדיפות על פני זכויות ערבים. "המציאות מוכיחה שחוק הלאום חותר ויחדור למישור של היחסים בין היחידים ויקבע את האפליה בין יחידים יהודים לשאינם יהודים".

9:38 – הנשיאה חיות לעו"ד איימן אבו-רייא: "ההתרגשות של אדוני מובנת, וגם הסערה מובנת. אבל נשמח לשמוע טיעון משפטי"

9:36 – עו"ד אבו רייא: אם אנחנו סומכים על 120 הגאונים בכנסת, השלב הבא הוא אוטובוסים נפרדים ליהודים וערבים. אני מצטער שאני טיפה נסער. מדינת ישראל היא גם הבית הלאומי שלנו.

9:30 – עו״ד סאלח אבו סאמר המייצג את העדה הדרוזית: ״שלוש שנים נשכבתי במארבים למען המדינה הזאת, והיום אומרים לי שאני לא שווה״

9:24 – השופט סולברג שואל: שנתיים וחצי חלפו מאז נחקק חוק היסוד, ראינו איפשהו שמדינת ישראל פגעה באיזשהי זכות של דרוזים על בסיס חוק הלאום?

9:20 – עו"ד סאלח עלי סאמר: החוק נותן עליונות חד משמעית לדת היהודית. הדרוזים קשרו קשר דם עם מדינת ישראל, לא ניתן לשלול את הזכות הפנימית לזהות מהדרוזים.

9:20 – נציג אחד מ-15 העותרים טוען שחוק יסוד פוגע בזכות של העדה הדרוזית להגדרה עצמית פנימית. הנשיאה חיות: חוק היסוד מדבר על הגדרה עצמית לאומית-חיצונית, מניין אתה שואב את דבריך?

9:18 – הנשיאה חיות מגדירה במה יעסוק הדיון: האם לבג"ץ יש סמכות לפסול חוקי יסוד. מקור הסמכות. בהנחה שהסמכות קיימת: האם החוק מקים עילה להתערבות, והאם ניתן לפרש את החוק בצורה שתייתר התערבות בג"ץ.

הציטוטים מתוך הדיווחים של אילת כהנא במקור ראשון, אברהם בלוך בסורגים, ברוך קרא בחדשות 13, יובל אראל בגלי צה"ל, ואבישי גרינצייג בגלובס

בית המשפט העליון במושב בג"ץ דן הבוקר (שלישי) בעתירות שהוגשו נגד חוק הלאום שעבר בכנסת בחודש יולי 2018. הרכב מורחב של 11 שופטים דן בעתירה, ובהם גם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. מחוץ לבית המשפט מתקיימת הפגנה של תנועת "אם תרצו". בין העותרים: מפלגת מרצ, האגודה לזכויות האזרח ורבים נוספים.

החוק עורר התנגדות בקרב ערביי ישראל והעדה הדרוזית, וכן מצד גורמים הרואים בחוק שינוי של אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל. העותרים דורשים לבטל את חוק הלאום, ובעיקר את הסעיפים המבטלים את מעמדה הרשמי של השפה הערבית ומעגנים את ההתיישבות היהודית כערך עליון. לחלופין, חלק מהעותרים דורשים לתקן את חוק היסוד כך שיבטיח שוויון לכל אזרחי המדינה.

העותרים נגד החוק טוענים כי הוא פוגע באופן חמור בזכות לשוויון ובכבוד האדם, ואף בזכותם של האזרחים שאינם ערבים לקניין. כך, למשל, בעתירה של אנשי רוח ואקדמיה יהודים וערבים נטען כי הסעיף הקבוע שמימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית שמור בישראל אך ורק לעם היהודי, "פוגע בזכות הטבעית של המיעוט הלא יהודי להגדרה עצמית, לרבות שימור המורשת התרבותית והזיקה ההיסטורית והדתית".

כזכור, חוק הלאום, אשר קובע מבחינה חוקית את מעמדה של מדינת ישראל כ"מדינת הלאום של העם היהודי", עורר סערה בשנה שעברה עת עבר בכנסת. לא מעט עצרות מחאה התקיימו ברחבי הארץ בדרישה לבטלו. החוק מסדיר גם את סמליה של המדינה ואת בירתה כ"ירושלים השלמה והמאוחדת". כמו כן, הוא מעניק לעברית מעמד מיוחד על פני השפה הערבית, וקובע כי "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי".

כמו כן, החוק מעגן בחוק יסוד את מעמדם של סמל מדינת ישראל, דגל ישראל ו"התקווה" כהמנון המדינה, לוח השנה העברי, חגי ישראל ומועדיו והשפה העברית כשפת המדינה. עוד קובע החוק שהמדינה תעודד התיישבות יהודית, שירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל, ושהערבית לא תיחשב שפה רשמית אלא שפה בעלת מעמד מיוחד.

בין העותרים: ח"כ לשעבר אכרם חסון שכיהן מטעם כולנו, העיתונאי לשעבר וראש מועצת דלית אל-כרמל רפיק חלבי ושורה של ארגונים דרוזים, מורסי אבו מוך, ראש העיר באקה אל-גרבייה ועדת המעקב העליונה של אזרחי ישראל, סיעות מרצ והרשימה המשותפת, ארגון עדאללה, האגודה לזכויות האזרח, וכן מספר קבוצות של אנשי רוח בהם סמי מיכאל ומיכה אולמן.

עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, אמר לפני הדיון: "חוק הלאום הוא חוק גזעני שבא לעגן זכויות יתר ליהודים בלבד תוך פגיעה בגרעין הקשה של הזכות לשוויון של האזרחים הערבים. חוק היסוד קובע לראשונה במשפט החוקתי שלנו מעמד עליון ליהודים ומעמד נחות לערבים, תוך שלילת הזכויות הקבוצתיות שלהם לתרבות, לחינוך ולשפה. זהו כתם על ספר החוקים שהעתירה מבקשת למחוק. אסור שהחוק הזה יהווה פרק בחוקה המתהווה של מדינת ישראל".

מתן פלג יו"ר תנועת "אם תרצו" אמר: "עצם הדיון היום בחוקיותו של חוק יסוד הלאום פוגע באופן חמור בעיקרון הפרדת הרשויות, בשלטון החוק וביסודותיה הדמוקרטיים של המדינה. כעת הם מבקשים גם לדון בנשמת אפה- אופיה הדמוקרטי. מדובר בדיון ללא סמכות ההופך את ישראל לרפובליקת בננות ולא למדינה מתוקנת. אנו מצפים מנבחרי הציבור להדגיש במערכת הבחירות הקרובה את החשיבות להחזיר את האיזון לרשויות וביחוד לאזן את בג"ץ".

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

דילוג לתוכן