הממשלה אישרה היום (ב׳) את הצעת חוק יסוד משק המדינה קובעת הסדרים קבועים לניהול התקציב ההמשכי. במסגרת זו, קביעת המסגרת לתקציב ההמשכי של שנת 2021 תהיה על בסיס מגבלת ההוצאה של שנת 2020 מקודמת בגידול אוכלוסיה ולא מסגרת חוק התקציב לשנת 2019, התקציב יהיה בגובה של 419 מילארד ש״ח.
בנוסף הצעת החוק מתקנת את חוק יסוד משק המדינה כך שיתאפשר המשך ביצוע רשת הביטחון הכלכלית בתקופת הקורונה, גם בהיעדר תקציב מדינה מאושר לשנת 2021. בעקבות התפרצות נגיף קורונה ובהעדר תקציב מדינה מאושר, ועל מנת לסייע למשק לצלוח את המשבר הן מבחינה בריאותית והן מבחינה כלכלית, נדרשה הממשלה למתן סיוע כלכלי למערכת הבריאות, לאזרחים ולעסקים, מעבר למסגרת התקציב ההמשכי.
מכיוון שחוק היסוד מגביל את האפשרות להוציא כספים הן לפי מסגרת התקציב ההמשכי והן לפי מגבלת ההוצאה החודשית כבר תוקן חוק היסוד בעבר כך שיאפשר את הגדלת ההוצאה הממשלתית התקציבית הנדרשת. במסגרת התיקון הנוכחי הוסדר אופן התנהלות הממשלה בשנה שלא אושר לגביה חוק תקציב, ועד לאישורו בכנסת של חוק תקציב ובפרט האפשרות להוצאת הסכומים הנדרשים לטובת התמודדות עם המשבר שנוצר עקב התפשטות נגיף הקורונה.
במסגרת תיקון שעבר בוועדת הכספים, נקבע כי מנגנון התקציב ההמשכי יוצמד לשיעור הגידול באוכלוסייה ולא למדד המחירים לצרכן, השינוי יגדיל את תקציב המדינה לשנת 2021 ויעמידו על 419 מיליארד ₪. ההצמדה עפ"י התיקון, תהייה לממוצע שיעורי הגידול באוכלוסייה בישראל שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשלוש השנים שקדמו לשנה הקודמת לשנת התקציב ההמשכי. ממוצע הגידול ל-3 השנים האחרונות לפיו חושבה ההגדלה לתקציב ההמשכי ל-2021 עומד על 1.9%.
עד נקבע כי התוכנית הכוללת את פירוט הוצאות הממשלה תונח על שולחן הממשלה וועדת הכספים לא יאוחר מחודש לאחר תחילת התקציב ההמשכי, כאשר אחת לחודש יועבר דיווח לוועדת הכספים על מימוש התקציב. במסגרת השינויים שונתה שיטת העדכון של מנגנון התקציב ההמשכי, והובהר אילו סוגי הוצאות הממשלה יכולה להוציא ולהתחייב לגביהם במסגרת תקציב שכזה, וכן מהן גבולות ההוצאה של הממשלה ומהן גבולות ההתחייבויות שהיא יכולה לקחת על עצמה במסגרת תקציב המשכי. עוד הוסדר מנגנון השימוש בעודפי תקציב במסגרת תקציב המשכי. מטרת השינויים הינה להעמיד תקציב המשכי ראוי וסדיר ככל הניתן במסגרת המגבלות, לשנת 2021, וכן למקרים עתידיים בהם תיכנס המדינה לתקציבים המשכיים ממושכים.
החוק קובע הפרדה בין הרכיבים השונים שאותם רשאית הממשלה להוציא במסגרת תקציב המשכי (12/1 מההוצאה הממשלתית שהייתה מותרת בשנה הקודמת): הוצאה המותנית בהכנסה, הוצאה של מפעלים עסקיים בשנת הכספים הקודמת, והחזר חובות קרן. התיקונים קובעים שהממשלה תהיה רשאית להתחייב להוצאות בכל אחד מהרכיבים הללו, בהתאם לסכומים הקבועים לכל רכיב בתקציב ההמשכי, כולל סכומי התחייבויות העבר. בנוסף נקבע שהרשאה להתחייב לא תגדיל את ההוצאות מעבר למסגרת התקציב ההמשכי, ותתאפשר רק במידה וקיום ההתחייבויות ייעשה עד תום שנת הכספים העוקבת.
לעניין עודפים נקבע, כי במידה ונותר עודף בחוק התקציב השנתי הקודם, הממשלה תהיה רשאית להתחייב בתקציב המשכי לעד 85% מסכום העודפים הכולל, ובלבד שההתחייבות תהיה לצורך ביצוע פעולה שעבורה נועד אותו סכום בחוק התקציב השנתי הקודם, ובתנאי שהתחייבות זו לא תגדיל את ההוצאה מעבר למסגרת התקציב ההמשכי. בנוסף נקבעה בחוק-יסוד: משק המדינה הוראת שעה שלסכומים שרשאית הממשלה להוציא בשנת 2021, יתווספו "קופסאות קורונה" עד לאישור התקציב לשנה זו, כפי שנקבע ביחס לשנת .2020
שר האוצר ישראל כ״ץ אחרי אישור החוק: "אני מברך על אישור חוק יסודות התקציב וחוק יסוד משק המדינה בכנסת אותם יזמתי, אני מודה לכולם על ההתכנסות והאחדות למען האינטרס של אזרחי מדינת ישראל. מדובר בצעד משמעותי מאוד שיאפשר את המשך מענקי הקורנה לעצמאים, שכירים ובעלי עסקים ובנוסף יאפשר תפקוד תקין של משרדי הממשלה, החל מינואר ועד לאישור התקציב הבא".
להצעת חוק יסוד משק המדינה נדרש רוב של 61 ח"כים ולאחר הצבעה שמית תמכו בחוק 64 ללא מתנגדים. בהצעת חוק יסודות התקציב תמכו 33 ללא מתנגדים.
