גנץ בכנס הלאומי של רשות החירום: "אנו משלמים מחיר כבד בחיי אדם על חוסר יציבות"

בכנס הלאומי להיערכות מדינת ישראל לרעידות אדמה של רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון שנערך הבוקר השתתף שר הבטחון ואמר כי "כדי למנוע אסון בעתיד, ברעידת אדמה או במסגרת מפגע אחר- צונאמי, מתקפה כימית או סייברית, עלינו להבטיח יציבות ניהולית ויציבות פוליטית"

  • שר התורה בהוראה מיוחדת לפורים: "וכך ראוי לכל אחד לנהוג"

    תוכן מקודם

  • כשלבן שלך יהיה טוב, לך תהיה נחת: הרישום בישיבה שמשנה חיים בעיצומו!

    תוכן מקודם

  • החיסון האמיתי לנזקי הקורונה הרוחניים: הישיבה שתציל את הילד שלך - כפר סיטרין

    תוכן מקודם

  • הרשמו חינם לכנס שיעשה לכפ סדר בעולם ההשקעות

    תוכן מקודם

שר הבטחון בני גנץ השתתף הבוקר (שלישי) בכנס הלאומי להיערכות מדינת ישראל לרעידות אדמה של רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון, בדבריו התריע כי "אינני נביא, אבל הסטטיסטיקה קובעת כי בשנים הקרובות נפגוש תרחיש של רעידת אדמה עוצמתית שיכולה להביא לאלפי הרוגים, וחלון הזמן להיערכות אליו הולך ונסגר".

בפתח דבריו אמר שר הבטחון בני גנץ, "הכנס הלאומי בנושא רעידות אדמה מתקיים השנה במהלכה של מערכה מורכבת, שבה שותפים רוב הגופים הנמצאים פה. זוהי שעת חירום לאומית, ובין-לאומית, ובשעה שהאדמה תחתנו רועדת – כולנו רשות חירום לאומית אחת".

"אני מאוד שבע רצון להיות כאן, אחרי שעם כניסתי לתפקיד, אחד היעדים שהצבתי לעצמי הוא לייצב את כלל המערכות שתחת משרד הביטחון ובכלל זאת להשלים את כל המינויים הנדרשים, ובהם גם מינוי ראש רשות החירום הלאומית. זהו צעד משמעותי מכיוון שאין לרח"ל תחליף, ורח"ל חייבת לעבוד שעות נוספות בעת הזו- על שגרת החירום ועל שעות החירום שעוד יגיעו".

"אני רואה בכנס הזה חשיבות רבה, משום שלצערי, כפי שלא היינו ערוכים למגפת הקורונה, גם מבחינת מערכת הרפואה, אבל גם מבחינת המבנה הארגוני – כך כעת איננו ערוכים מספיק מבצעית וארגונית לתרחיש הריאלי של רעידת אדמה משמעותית".

שר הבטחון התריע, "אינני נביא, אבל הסטטיסטיקה קובעת כי בשנים הקרובות נפגוש את התרחיש הזה וחלון הזמן הולך ונסגר. השאלה אינה האם, אלא מתי, ועד כמה נספיק להיערך לפני שהטבע יחליט בשבילנו. כדי להתכונן לא מספיקים כנסים ולא מספיקים דו"חות. לא מספיקים דיבורים והתרעות. יש צורך במעשים מידיים. נדרשת הירתמות של כל הגורמים, בהובלת רשות החירום הלאומית".

"בעשורים האחרונים השתפרה המוכנות שלנו מול רעידות אדמה ועדיין- בישראל ישנם כיום כשמונים אלף מבני מגורים שנמצאים בסיכון גבוה לקרוס ברעידת אדמה, ועוד למעלה מארבעת אלפים מבני ציבור כאלו. בתרחיש ריאלי – אנו עלולים להגיע לאלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים, בתוך שעות.
זה מספר בלתי נתפס, שגבוה מהאסון שחווינו במשך שנת קורונה מלאה".

"בעצם הימים הללו, אנו משלמים מחיר כבד בחיי אדם על חוסר יציבות. כדי למנוע אסון בעתיד, ברעידת אדמה או במסגרת מפגע אחר- צונאמי, מתקפה כימית או סייברית, עלינו להבטיח יציבות ניהולית ויציבות פוליטית. ממשלה מתפקדת שמקימה את כל ועדות השרים, כולל ועדת השרים לעורף שאמורה לרכז ולאשר את התוכניות לחירום ברעידות אדמה ואינה מוקמת כעת".

עוד הוסיף גנץ, "ובכל זאת, גם מתקופת הקורונה ישנם מהלכים חיוביים רבים שעלינו ללמוד מהם ולאמץ אותם. למשל, הקשר עם הרשויות המקומיות, והעברת הסמכויות לנבחרי הציבור המקומיים".

"בקורונה, היה לנו גם מספיק זמן ללמוד ולהגיב, להתאים את עצמנו למציאות המתהווה. באירוע כמו רעידת אדמה – אין זמן. צריך להגיב ולהגיב מהר. ההיערכות צריכה להתחיל כבר עכשיו – בחיזוק מבנים ביצירת תשתית לפינוי מהיר בעת הצורך, בבניית שרשרת פיקוד והיררכיה – שכל אחד יידע בדיוק מה תפקידו בכל זמן נתון. בהכשרה של מתנדבים וחיילים שיוכלו לסייע בעת חירום, וכן- גם ביצירת קשר עם מדינות שכנות ויצירת הסכמי מסגרת לסיוע הדדי ותגבור כוח אדם מיידי שיכול להציל חיים- ויציל חיים".

"אסור לנו להיות מופתעים, ואסור להיות שאננים. יש לנו את הסמכות, ויש לנו את האחריות להציל חיי אדם" – סיכם שר הבטחון את דבריו.

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

דילוג לתוכן